🕒 פורסם בתאריך: 17/09/2024 01:41
המשקיעה (במאמר 'הבורסה אינה קזינו אלא אם תרצו שתהיה') ורבים מחברי הפורום כותבים שוב ושוב שסחר אפקטיבי בשוק ההון = משחק סכום אפס.
המשקיעה טוענת במאמר 'לא יתכן שכל המשקיעים האקטיביים בשוק ישיגו תשואה גבוהה מהממוצע – מצב זה לא אפשרי מבחינה מתמטית. כך, המשקיעים האקטיביים מתחרים אלה באלה על התשואה העודפת, כשלכל משקיע הערכות שונות בדבר הדרך העדיפה להשיגה.
דוגמה קטנה תעזור: אבי הוא משקיע אקטיבי. רוב האחזקות שלו אמנם בקרן מחקה על ת"א 100, אבל הוא החליט להשקיע 10% במניית איתוראן (דוגמה בלבד, לא מחזיקה ולא ממליצה) – פי 20 ממשקלה בשוק. אבי סבור שאיתוראן היא חברה מצוינת, וכי מתן משקל יתר לחברה זו מעבר למשקלה במדד תגדיל משמעותית את התשואה שלו.
הדרך היחידה שבה אבי יכול להגדיל את אחזקותיו באיתוראן היא לקנות מניות של החברה. אבל מי ימכור מניות של חברה מוצלחת כל כך? נכון – רק משקיע אקטיבי אחר – נקרא לו בני — שסבור שהדרך להגדיל את התשואה שלו היא דווקא להיפטר ממניות איתוראן.
התוצאה כאן בינארית. מניית איתוראן יכולה להשיג ביצועים טובים מביצועי השוק ולהטיב עם אבי הקונה; או שהיא יכולה להתרסק ולהטיב עם בני המוכר, שזרק אותן בזמן.
שוב, מאחר שמדובר במשחק סכום אפס, רק צד אחד לעסקה יכול להרוויח – והרווח יהיה בהגדרה על חשבונו של הצד האחר'.
וכאן מספר שאלות:
א. בהנחה שאכן בני מכר לאחר תקופה את אחזקותיו באיתוראן אותם קנה ב 100 ש"ח ב 150 ש"ח משום שסבר כי מחיר מניות אלו עלול להתרסק, ולמעשה מניות איתוראן זינקו, אבי אמנם הרוויח, אך בסופו של יום לכתוב כי בני הפסיד הוא טעות, בני גם הוא הרוויח.
ב. סביר בהחלט שהסיבה שבני מכר את המניות הוא פשוט כי הוא היה צריך את הכסף... (הן לצריכה שוטפת, והן להשקעות אחרות או איזון התיק), ההנחה כי אם בני מכר את המניות מוברר כי אחז שהמניות ירדו, שגויה לחלוטין. בני מכר כי היה צריך את הכסף. (טענה זו עונה אף על טענת המשקיעה, כי במסחר אובייקטיבי לכל הצדדים פרוסים אותם נתונים, ואם אחד מחליט למכור ומשנהו לקנות, סימן שלא ניתן להסתמך על ניתוח טכני. הנחה זו מבוססת על כך שהמוכר החליט לרכוש לאור ניתוח טכני המשער כי המניה תרד. לא היא, יתכן כי המוכר פשוט צריך את הכסף {אף בשוק הפנסיוני, לדוג' אראל מוכרת את אחזקותיה בחברת ... למנורה, למרות שבניתוח הטכני של שניהם נראה כי המניות יעלו, כיוון שהיא זקוקה לכסף על מנת לשלם ללקוח המעוניין לפדות את קרן הפנסיה על מנת לחיות/ לרכוש דירה וכדו').
המשקיעה טוענת במאמר 'לא יתכן שכל המשקיעים האקטיביים בשוק ישיגו תשואה גבוהה מהממוצע – מצב זה לא אפשרי מבחינה מתמטית. כך, המשקיעים האקטיביים מתחרים אלה באלה על התשואה העודפת, כשלכל משקיע הערכות שונות בדבר הדרך העדיפה להשיגה.
דוגמה קטנה תעזור: אבי הוא משקיע אקטיבי. רוב האחזקות שלו אמנם בקרן מחקה על ת"א 100, אבל הוא החליט להשקיע 10% במניית איתוראן (דוגמה בלבד, לא מחזיקה ולא ממליצה) – פי 20 ממשקלה בשוק. אבי סבור שאיתוראן היא חברה מצוינת, וכי מתן משקל יתר לחברה זו מעבר למשקלה במדד תגדיל משמעותית את התשואה שלו.
הדרך היחידה שבה אבי יכול להגדיל את אחזקותיו באיתוראן היא לקנות מניות של החברה. אבל מי ימכור מניות של חברה מוצלחת כל כך? נכון – רק משקיע אקטיבי אחר – נקרא לו בני — שסבור שהדרך להגדיל את התשואה שלו היא דווקא להיפטר ממניות איתוראן.
התוצאה כאן בינארית. מניית איתוראן יכולה להשיג ביצועים טובים מביצועי השוק ולהטיב עם אבי הקונה; או שהיא יכולה להתרסק ולהטיב עם בני המוכר, שזרק אותן בזמן.
שוב, מאחר שמדובר במשחק סכום אפס, רק צד אחד לעסקה יכול להרוויח – והרווח יהיה בהגדרה על חשבונו של הצד האחר'.
וכאן מספר שאלות:
א. בהנחה שאכן בני מכר לאחר תקופה את אחזקותיו באיתוראן אותם קנה ב 100 ש"ח ב 150 ש"ח משום שסבר כי מחיר מניות אלו עלול להתרסק, ולמעשה מניות איתוראן זינקו, אבי אמנם הרוויח, אך בסופו של יום לכתוב כי בני הפסיד הוא טעות, בני גם הוא הרוויח.
ב. סביר בהחלט שהסיבה שבני מכר את המניות הוא פשוט כי הוא היה צריך את הכסף... (הן לצריכה שוטפת, והן להשקעות אחרות או איזון התיק), ההנחה כי אם בני מכר את המניות מוברר כי אחז שהמניות ירדו, שגויה לחלוטין. בני מכר כי היה צריך את הכסף. (טענה זו עונה אף על טענת המשקיעה, כי במסחר אובייקטיבי לכל הצדדים פרוסים אותם נתונים, ואם אחד מחליט למכור ומשנהו לקנות, סימן שלא ניתן להסתמך על ניתוח טכני. הנחה זו מבוססת על כך שהמוכר החליט לרכוש לאור ניתוח טכני המשער כי המניה תרד. לא היא, יתכן כי המוכר פשוט צריך את הכסף {אף בשוק הפנסיוני, לדוג' אראל מוכרת את אחזקותיה בחברת ... למנורה, למרות שבניתוח הטכני של שניהם נראה כי המניות יעלו, כיוון שהיא זקוקה לכסף על מנת לשלם ללקוח המעוניין לפדות את קרן הפנסיה על מנת לחיות/ לרכוש דירה וכדו').