🕒 פורסם בתאריך: 24/09/2024 22:49
שלום לכולם
אני רוצה לעלות לדיון עניין שממש מפריע לי.
כנער התנסתי רבות במוצרי קטורת שונים למינהם וגם דברים מתקדמים יותר שארעו בעיקר במסיבות, אך אלו היו רק חוויות חד פעמיות. את התנסויות הללו והחוויות הללו חוויתי לפני הרבה שנים, היום אני בן 30.
בראיונות עבודה ומבדקי תעסוקה נתקלים בשאלות אישיות ואף שואלים באשר לשימוש בסמים, ואני מרגיש שאני נמצא ממש בדילמה.
האם מצד אחד להצהיר על התנסויותיי ולהסתכן בשאלות מעמיקות יותר, חטטנות יתר, כתם או "אובדן ערך תעסוקתי" אך לפחות אזכה לאיזה שחרור נפשי מתוך כנות מלאה של יושר והוגנות, או מצד שני פשוט לומר לא, במיוחד שאין לי כל עבר פלילי.
במהלך דרכי אני מקבל מסרים סותרים, שמצד אחד ההתנסויות הללו ובמיוחד "המתקדמות" שביניהן הם עניין מזיק לקריירה והם ככתם עלי; ומצד שני שאין לזה כל משמעות אם זה היה מזמן ובמיוחד שזה גם רווח היום.
אני מרגיש שאני נמצא ממש באמצע, יש לי הצדקות פנימיות לכאן ולכאן והצדקות אלה הם כמו מתנגשות כזרמים מנוגדים ואינני יודע מה לעשות.
ההצדקות או טענות באשר לומר אמת הן:
1. העדפה ערכית שלי, שלא לשקר שזו הדרך "הנכונה" (על אף שאינני אידיאליסט אך נראה שלפחות יהיה לי במימוש זה עונג רב או הקלה)
2. ההרגשה הנפשית, שסוף סוף מצפוני יהיה נקי
3. ההתמודדות עם ההשלכות של ההצהרה רק יעידו בעיני עצמי כמה אני אמיץ (ואולי מנגד, אידיוט?)
4. ארגיש שלם יותר לשתף אחרים בהתנסויות הללו ואף לדון בהם, אני ארגיש חופשי בעניין הזה. היום אני מנסה להסתיר זאת.
5. אקטיביזם - החברה (הציבורית) צריכה לקבל אותי למרות עברי ונגזר מכך בחברות עסקיות, שלפחות תהיינה איזו רגישות בעניין הזה ושלא יפסלו אותי בכזו שרירותיות.
6. אינני גלוי כלפי המעסיק, אינני הגון איתו.
7. אכשל ככל הנראה בפוליגרף (במבדקי תעסוקה) - שמעולם לא עברתי.
8. היום יש יותר קבלה מבעבר.
9. עניין השקר מציק לי כבר הרבה שנים
ההצדקות או טענות לשקר:
1. עולם התעסוקה הוא עולם תחרותי, התנסויות עבר בסמים מעידות על מועמד לא איכותי.
2. כמדיניות פוליטית מוטב שסמים יהיו מגונים, בזכות הגינויים הללו הציבור מתרחק מזה ולומד מה לא לעשות. לכן, עלי לאמץ את השקר כחלק מהבנתי שזה עקרון פוליטי נכון וזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עקרון זה.
3. שאלת הסמים היא חטטנית לפרטיות
4. אני יחיד. ויפספסו אותי. הם - החברות הגדולות ובעלות המשאבים בסינוניהם את המועמדים כלל לא יסתכלו עלי כאשר אני נמצא בסביבת אחרים שמצבם הנתון "בריא" יותר תעסוקתי.
5. אינני מעוניין להיות "צדיק יותר מאפיפיור" וזה בסדר שאבחר כך, במיוחד שמדובר בעניין אישי פרטי ולא נגרם נזק לאיש.
6. שאלות על ההתנסויות יכולות להוביל לשאלות נוספות ואינני רוצה להתפתל או להציב את עצמי במצבי שיחה שעלולים לפעור איזה בור (שלא בצדק!) באין כלל בור.
7. בעבר היתה לי שיחה עם מגייסת (למשרה בתחום טכנולוגי בחברה ממשלתית) ושאלתי אותה בשיחת הראיון, האם בכך שהתנסתי ב- X ו- Y האם זה עשוי להפריע ושאני יוכל לעבור את הסיווג הבטחוני. היא אמרה שלא וזה לא מתאים להם.
8. כנער וכמלש"ב שהשתתף בגיבוש בחיל הים יצא לי לשוחח עם מלש"ב שגם ניסה להתקבל לאחת היחידות המוצעות, והתוצאות שלו היו שפסלו אותו על עברו ועל התנסותו בסמים. שתי החוויות - זו והאחרונה, השאירו בי רושם שמוטב לי לא לומר אמת באשר לזה.
9. ההורים שלי המליצו לי לא להצהיר על כך במבדקי התעסוקה.
10. "לשרוד" במדינה זה לא פשוט, ומוטב שאעשה צעדים שיעזרו לי או ישפרו את סיכויי בלשרוד ולהתקיים ולא אעשה כאלה שיזיקו לי.
11. כולם מעגלים פינות
אשמח לשמוע מה אתם חושבים, מה הניסיון מלמד אתכם ומה שאתם מכירים באשר לעניין שהעלתי. עד כמה זה משמעותי שמישהו התנסה בהתנסויות "מתקדמות" וזה לא פגע בו תעסוקתית?
תודה רבה על ההקשבה, ואשמח לתגובות שלכם
אני רוצה לעלות לדיון עניין שממש מפריע לי.
כנער התנסתי רבות במוצרי קטורת שונים למינהם וגם דברים מתקדמים יותר שארעו בעיקר במסיבות, אך אלו היו רק חוויות חד פעמיות. את התנסויות הללו והחוויות הללו חוויתי לפני הרבה שנים, היום אני בן 30.
בראיונות עבודה ומבדקי תעסוקה נתקלים בשאלות אישיות ואף שואלים באשר לשימוש בסמים, ואני מרגיש שאני נמצא ממש בדילמה.
האם מצד אחד להצהיר על התנסויותיי ולהסתכן בשאלות מעמיקות יותר, חטטנות יתר, כתם או "אובדן ערך תעסוקתי" אך לפחות אזכה לאיזה שחרור נפשי מתוך כנות מלאה של יושר והוגנות, או מצד שני פשוט לומר לא, במיוחד שאין לי כל עבר פלילי.
במהלך דרכי אני מקבל מסרים סותרים, שמצד אחד ההתנסויות הללו ובמיוחד "המתקדמות" שביניהן הם עניין מזיק לקריירה והם ככתם עלי; ומצד שני שאין לזה כל משמעות אם זה היה מזמן ובמיוחד שזה גם רווח היום.
אני מרגיש שאני נמצא ממש באמצע, יש לי הצדקות פנימיות לכאן ולכאן והצדקות אלה הם כמו מתנגשות כזרמים מנוגדים ואינני יודע מה לעשות.
ההצדקות או טענות באשר לומר אמת הן:
1. העדפה ערכית שלי, שלא לשקר שזו הדרך "הנכונה" (על אף שאינני אידיאליסט אך נראה שלפחות יהיה לי במימוש זה עונג רב או הקלה)
2. ההרגשה הנפשית, שסוף סוף מצפוני יהיה נקי
3. ההתמודדות עם ההשלכות של ההצהרה רק יעידו בעיני עצמי כמה אני אמיץ (ואולי מנגד, אידיוט?)
4. ארגיש שלם יותר לשתף אחרים בהתנסויות הללו ואף לדון בהם, אני ארגיש חופשי בעניין הזה. היום אני מנסה להסתיר זאת.
5. אקטיביזם - החברה (הציבורית) צריכה לקבל אותי למרות עברי ונגזר מכך בחברות עסקיות, שלפחות תהיינה איזו רגישות בעניין הזה ושלא יפסלו אותי בכזו שרירותיות.
6. אינני גלוי כלפי המעסיק, אינני הגון איתו.
7. אכשל ככל הנראה בפוליגרף (במבדקי תעסוקה) - שמעולם לא עברתי.
8. היום יש יותר קבלה מבעבר.
9. עניין השקר מציק לי כבר הרבה שנים
ההצדקות או טענות לשקר:
1. עולם התעסוקה הוא עולם תחרותי, התנסויות עבר בסמים מעידות על מועמד לא איכותי.
2. כמדיניות פוליטית מוטב שסמים יהיו מגונים, בזכות הגינויים הללו הציבור מתרחק מזה ולומד מה לא לעשות. לכן, עלי לאמץ את השקר כחלק מהבנתי שזה עקרון פוליטי נכון וזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עקרון זה.
3. שאלת הסמים היא חטטנית לפרטיות
4. אני יחיד. ויפספסו אותי. הם - החברות הגדולות ובעלות המשאבים בסינוניהם את המועמדים כלל לא יסתכלו עלי כאשר אני נמצא בסביבת אחרים שמצבם הנתון "בריא" יותר תעסוקתי.
5. אינני מעוניין להיות "צדיק יותר מאפיפיור" וזה בסדר שאבחר כך, במיוחד שמדובר בעניין אישי פרטי ולא נגרם נזק לאיש.
6. שאלות על ההתנסויות יכולות להוביל לשאלות נוספות ואינני רוצה להתפתל או להציב את עצמי במצבי שיחה שעלולים לפעור איזה בור (שלא בצדק!) באין כלל בור.
7. בעבר היתה לי שיחה עם מגייסת (למשרה בתחום טכנולוגי בחברה ממשלתית) ושאלתי אותה בשיחת הראיון, האם בכך שהתנסתי ב- X ו- Y האם זה עשוי להפריע ושאני יוכל לעבור את הסיווג הבטחוני. היא אמרה שלא וזה לא מתאים להם.
8. כנער וכמלש"ב שהשתתף בגיבוש בחיל הים יצא לי לשוחח עם מלש"ב שגם ניסה להתקבל לאחת היחידות המוצעות, והתוצאות שלו היו שפסלו אותו על עברו ועל התנסותו בסמים. שתי החוויות - זו והאחרונה, השאירו בי רושם שמוטב לי לא לומר אמת באשר לזה.
9. ההורים שלי המליצו לי לא להצהיר על כך במבדקי התעסוקה.
10. "לשרוד" במדינה זה לא פשוט, ומוטב שאעשה צעדים שיעזרו לי או ישפרו את סיכויי בלשרוד ולהתקיים ולא אעשה כאלה שיזיקו לי.
11. כולם מעגלים פינות
אשמח לשמוע מה אתם חושבים, מה הניסיון מלמד אתכם ומה שאתם מכירים באשר לעניין שהעלתי. עד כמה זה משמעותי שמישהו התנסה בהתנסויות "מתקדמות" וזה לא פגע בו תעסוקתית?
תודה רבה על ההקשבה, ואשמח לתגובות שלכם