🕒 פורסם בתאריך: 27/01/2025 15:17
שלום לכולם! כותב כאן אחרי המון ימי מילואים במלחמה,
סוף סוף אני קצת באזרחות ועם יכולת להרים את המבט על החיים עצמם והתחום הכלכלי.
אני בן בסביבות גיל 40, מרצה באקדמיה, ואשתי עובדת במשרד החינוך.
יש לנו שישה ילדים, שהם הדבר המשמח והטוב ביותר בחיינו.
מלכתחילה ידענו שלשם אנחנו הולכים, ותכננו את המסלול הכלכלי בהתאם.
ההוצאות שלנו מינימליות: אין לנו קטע של חופשות לחו"ל. חופשות בארץ הן באוהל או בצימרים זולים, אין לנו צורך של מסעדות/ אטרקציות או 'מותרות' נוספות. מכינים את כל האוכל בבית וממש שמחים בחלקנו וחיים טוב. כך שהמון מהצמיחה הכלכלית שלנו מבוססת לא על משכורות גדולות, אלא על צריכה מתונה.
ובתוך זאת אנו בתודעת שפע מאד גדולה, ולא מתחשבנים על שקלים או על מחקרי שוק רבים לקנות דוקא את הכי הכי זול.
התחלנו את חיי הנישואין עם משכורות מאד קטנות – כ7000 לחודש נטו סה"כ, לפני כ18 שנה.
והיום אנו עם הכנסות חודשיות של 25000.
הצלחנו כל השנים לחסוך בערך 10-20% מהמשכורת, לצד הגדילה המשפחתית.
ולמרות שאלו משכורות קטנות, עלה בידינו להגדיל בהדרגה את ההון לשווי שהלם את המטרות שלנו, ושקיווינו שהוא אפשרי.
ומה שהכי חשוב מבחינתי - מנטלית וכלכלית - אף פעם לא נכנסנו לחובות למעט המשכנתא.
אין דבר כזה אצלנו לקנות בתשלומים, וכמעט אף פעם לא נכנסנו למינוס.
כך שכל המיקוד הוא בהרביית הכסף, ולא בהתמודדות עם חובות.
ובכן, רוב ההון שלנו הושג מנדל"ן:
מיד בשנה הראשונה לנישואינו קנינו דירה באזור עוטף עזה, בשנים שהיו לא קלות של באזור. הדירה עלתה 340000 והצלחנו לקנות אותה בלי משכנתא (בזכות חסכונות, משפחה וקצת הלוואות ללא ריבית).
כעבור כמה שנים קנינו דירה נוספת בדרום, בסכום של 500,000 בערך, עם משכנתא של 70%.
הדירות נתנו את השכירות ואת עליית המחירים שציפינו, כך שאחרי כ10 שנים מאז הקניה הראשונה מכרנו את שתי הדירות: זו שבשדרות ב850000 ושל באר שבע ברווח של כ200,000. וכך היה לנו ביד סכום של 1300000 ₪.
בסכום הזה קנינו לפני שש שנים את הבית שלנו למגורים באזור הרי ירושלים בסכום של 2400000, עם משכנתא של 1,100,000.
(היום הדירה שלנו שווה לפי המחירונים בערך 3300000. זה לא משמעותי כל כך לשוטף כשאנו גרים בה, אך זה בהחלט ביטחון כלכלי להמשך).
זו דירת החלומות מבחינתנו, שאנו אוהבים מאד.
מאז הצלחנו לחסוך כספים נוספים ולהשקיע אותם בשוק ההון. המטרה היתה לחסוך כמה מאות אלפי ₪, וכך לקנות דירה נוספת להשקעה. ואכן את ההזדמנות (בעיני) מצאנו במלחמה: לפני מספר חודשים קנינו דירה בצפון בסדר גודל של 650000 שח עם 70% משכנתא. זה מחיר שירד בכ15% במלחמה, וקנינו מתוך הערכה שבשנים הקרובות אחרי המלחמה המחירים שם יחזרו למה שהיו וגם יעלו משמעותית.
בחסכונות השארנו עוד סכום של מאות אלפים בודדות, כשהמטרה להגדיל אותו שוב ולצבור סכומים במניות כדי לגוון את ההשקעות.
בכל אלו לא החשבתי את קה"ש ופנסיה.
כך שהיום סך כל ההון העצמי שלנו בניכוי חובות ובלי קה"ש ופנסיה הוא בערך 2.600000 ₪.
לפני כעשר שנים הצבתי לעצמי מטרה כללית להגיע לשווי כולל של 4.500000 כדי להגיע למטרה הראשית שלנו:
המטרה הראשית שלנו היא להמשיך לחיות חיים נוחים וטובים, לתת לילדים מה שיצטרכו. ובנוסף להגיע לביטחון כלכלי שיאפשר לנו חופש גדול יחסית – מה וכמה לעבוד.
סוף סוף אני קצת באזרחות ועם יכולת להרים את המבט על החיים עצמם והתחום הכלכלי.
אני בן בסביבות גיל 40, מרצה באקדמיה, ואשתי עובדת במשרד החינוך.
יש לנו שישה ילדים, שהם הדבר המשמח והטוב ביותר בחיינו.
מלכתחילה ידענו שלשם אנחנו הולכים, ותכננו את המסלול הכלכלי בהתאם.
ההוצאות שלנו מינימליות: אין לנו קטע של חופשות לחו"ל. חופשות בארץ הן באוהל או בצימרים זולים, אין לנו צורך של מסעדות/ אטרקציות או 'מותרות' נוספות. מכינים את כל האוכל בבית וממש שמחים בחלקנו וחיים טוב. כך שהמון מהצמיחה הכלכלית שלנו מבוססת לא על משכורות גדולות, אלא על צריכה מתונה.
ובתוך זאת אנו בתודעת שפע מאד גדולה, ולא מתחשבנים על שקלים או על מחקרי שוק רבים לקנות דוקא את הכי הכי זול.
התחלנו את חיי הנישואין עם משכורות מאד קטנות – כ7000 לחודש נטו סה"כ, לפני כ18 שנה.
והיום אנו עם הכנסות חודשיות של 25000.
הצלחנו כל השנים לחסוך בערך 10-20% מהמשכורת, לצד הגדילה המשפחתית.
ולמרות שאלו משכורות קטנות, עלה בידינו להגדיל בהדרגה את ההון לשווי שהלם את המטרות שלנו, ושקיווינו שהוא אפשרי.
ומה שהכי חשוב מבחינתי - מנטלית וכלכלית - אף פעם לא נכנסנו לחובות למעט המשכנתא.
אין דבר כזה אצלנו לקנות בתשלומים, וכמעט אף פעם לא נכנסנו למינוס.
כך שכל המיקוד הוא בהרביית הכסף, ולא בהתמודדות עם חובות.
ובכן, רוב ההון שלנו הושג מנדל"ן:
מיד בשנה הראשונה לנישואינו קנינו דירה באזור עוטף עזה, בשנים שהיו לא קלות של באזור. הדירה עלתה 340000 והצלחנו לקנות אותה בלי משכנתא (בזכות חסכונות, משפחה וקצת הלוואות ללא ריבית).
כעבור כמה שנים קנינו דירה נוספת בדרום, בסכום של 500,000 בערך, עם משכנתא של 70%.
הדירות נתנו את השכירות ואת עליית המחירים שציפינו, כך שאחרי כ10 שנים מאז הקניה הראשונה מכרנו את שתי הדירות: זו שבשדרות ב850000 ושל באר שבע ברווח של כ200,000. וכך היה לנו ביד סכום של 1300000 ₪.
בסכום הזה קנינו לפני שש שנים את הבית שלנו למגורים באזור הרי ירושלים בסכום של 2400000, עם משכנתא של 1,100,000.
(היום הדירה שלנו שווה לפי המחירונים בערך 3300000. זה לא משמעותי כל כך לשוטף כשאנו גרים בה, אך זה בהחלט ביטחון כלכלי להמשך).
זו דירת החלומות מבחינתנו, שאנו אוהבים מאד.
מאז הצלחנו לחסוך כספים נוספים ולהשקיע אותם בשוק ההון. המטרה היתה לחסוך כמה מאות אלפי ₪, וכך לקנות דירה נוספת להשקעה. ואכן את ההזדמנות (בעיני) מצאנו במלחמה: לפני מספר חודשים קנינו דירה בצפון בסדר גודל של 650000 שח עם 70% משכנתא. זה מחיר שירד בכ15% במלחמה, וקנינו מתוך הערכה שבשנים הקרובות אחרי המלחמה המחירים שם יחזרו למה שהיו וגם יעלו משמעותית.
בחסכונות השארנו עוד סכום של מאות אלפים בודדות, כשהמטרה להגדיל אותו שוב ולצבור סכומים במניות כדי לגוון את ההשקעות.
בכל אלו לא החשבתי את קה"ש ופנסיה.
כך שהיום סך כל ההון העצמי שלנו בניכוי חובות ובלי קה"ש ופנסיה הוא בערך 2.600000 ₪.
לפני כעשר שנים הצבתי לעצמי מטרה כללית להגיע לשווי כולל של 4.500000 כדי להגיע למטרה הראשית שלנו:
המטרה הראשית שלנו היא להמשיך לחיות חיים נוחים וטובים, לתת לילדים מה שיצטרכו. ובנוסף להגיע לביטחון כלכלי שיאפשר לנו חופש גדול יחסית – מה וכמה לעבוד.