מה הקשר בין שער מטבע לריבית חסכון?

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 22:04

ברור, אחרת זה כסף על הרצפה.



מי שמציע לך את הריבית חייב שהיא תהיה מספיק אטרקטיבית כדי לפצות על הפיחות הצפוי במטבע.

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 22:08

תוכל לפרט איך זה קורה בפועל? מה המנגנון שמתאם בין השניים?

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 22:15

נראה לי די ברור. מי שמוציא אג"ח רוצה שתקני אותו.



אם הוא יציע ריבית נמוכה יותר מהפיחות הצפוי, אז את לא תקני - זה לא טוב לו.



אם הוא יציע ריבית גבוהה בהרבה - אז הוא יפסיד כסף ביחס לאלטרנטיבה - גם לא טוב.



לכן הוא יציע ריבית שהיא בערך כמו הפיחות הצפוי + איזה פרמיה על הסיכון.

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 22:50

זה כמו להגיד לא איכפת לי מהאינפלציה, רק מפריע לי שהמחירים עולים.



מן הסתם במדינות עם אינפלציה גובה שווי המטבע ירד יחסית למדינות עם אינפלציה נמוכה.



אינפלציה, בהגדרה, זה ירדת שווי הכסף.

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 22:57

כן? למה? (שואלת ברצינות) זאת הייתה המחשבה הראשונית שלי אבל לא הצלחתי לרדת לשורש העניין.



אינפלציה שונה מפיחות.



הגדרת אינפלציה זה ירידת שווי הכסף במונחים של סחורות ושירותים.



פיחות זה ירידת שווי הכסף ביחס למטבעות אחרים.

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 23:14

מה למה?



כי שווי המטבע יורד (אינפלציה) אז שווי המטבע יורד.

לא ממש.

אבל אם שווי המטבע יורד אז שווי המטבע יורד.



נכון שכל סחורה/שירות/מוצר/מטבע-זר יכול לעלות ולרדת במחירו יחסית למטבע שלך בפני עצמו. אבל ברגע שהמטבע שלך יורד מול הכל אז הוא יורד מול הכל (אולי לא בדיוק באותה מידה, אבל בצורה מספיק קרובה).



נגיד ככה - אם פרה שווה 2 תרנגולות, ופרה שווה 10 זוזים, אז ברור לכולם שתרנגולת שווה 5 זוזים, נכון?



אם עכשיו יש אינפלציה ופרה שווה 100 זוזים, כל עוד פרה עדיין שווה 2 תרנוגולות זה די ברור שתרנגולת תיהיה שווה 50 זוזים, לא?

🕒 פורסם בתאריך: 28/06/2025 23:55

מתוך ויקיפדיה:

משמע, פיחות ואינפלציה הם לא אותו הדבר.



לא כל כך הבנתי איך הדוגמא שלך מסבירה את השאלה שלי, אז אשתף דוגמא משלי:



בקנדה יש קיץ חם מאוד השנה, ולכן ליטר של סירופ מייפל עולה השנה 10 דולר קנדי, כאשר שנה שעברה זה עלה רק 5. הקנדים כמובן צורכים המון מייפל, לכן עליית המחיר הזו משתקפת באינפלציה של קנדה.



השאלה שלי היא - האם וכיצד השתנה הדולר הקנדי אל מול השקל הישראלי?



תוספת לדוגמא - נניח שבגלל הקיץ החם יש השנה המון תיירים שמגיעים לקנדה. כולם צריכים להמיר את המטבע המקומי שלהם בתמורה לדולר קנדי. משמע ייסוף בדולר הקנדי במקביל לאינפלציה.



נ.ב



אני שואלת שאלה תמימה, אך התגובה שלך חצי תוקפנית. לא מבינה למה.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 00:00

אם תסתכלי על מחיר הזהב (למשל) תראי שזה כן אותו דבר.



שוב, יש כאן הנחה שבאינפלציה של 100% כל המחירים עלו פי 2, ולא רק סירופ המייפל.



העולם האמיתי הוא יותר רועש מהמודל הנקי הזה, אבל זה קירוב טוב.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 00:04

לא הבנתי על איזה מודל נקי מדובר? ואיך הזהב מסביר משהו?

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 00:06

המודל שבו כל המחירים עולים ביחד בדיוק אותו דבר.



אם תבדקי את מחיר הזהב במטבעות השונים, תגלי שהוא השתנה בדיוק כמו שהשתנה היחס בין המטבעות.



אותו דבר לגבי כל נכס שקל לסחור בו. מניות למשל.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 00:09

אני חושבת שאנחנו קצת סוטים מהשאלה המקורית. שהיא הקשר בין שער מטבע לריבית חסכון. לא הקשר בין אינפלציה לשער חליפין.



אבל אולי אני לא מבינה את הדוגמא והמודל שלך.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 00:12

כל הדברים האלה קשורים ביחד. אם יש אינפלציה גבוהה אז גם הריבית תהיה גבוהה (אחרת אף אחד לא ישקיע במכשיר שמאבד ערך ריאלי) וגם יחס המטבעות ישתנה מהר (בדוגמה עם הזהב).

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 00:54

ברור שאלו מושגים שונים.



גם מחיר ושווי הם מושגים שונים.



אבל בסופו של דבר אם שווי של מוצר משתנה אז המחיר שלו גם ישתנה.

אתה מדבר על מוצר אחד, כשאר ברור שמה שהשתנה בשוויו זה המוצר ולא המטבע.



אני מדבר על מצב שבו ברור שמה שמשתנה (בעיקר) זה שווי המטבע ולא שווי של מוצר כזה או אחר.



אם שויי המטבע משתנה אז שווי המטבע משתנה. לא משנה אם זה יחסית למוצרים, לזהב או למטבעות אחרים.

מתנצל אם יצא תוקפני, לא זאת הכוונה.



פשוט התשובה נראית לי כל-כך טריוויאלית שקצת קשה לי להסביר אותה.



אבל הקשר נובע אחד מהשני.



את בעצמך אמרת שיש קשר בין הריבית לאינפלציה. מאחר ויש קשר בין האינפלציה לשער המטבע, נובע בהכרח שיש קשר בין הריבית לשער המטבע.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 01:07

אני אנסה אולי לנסח את זה אחרת:



האם יכולה להיות אינפלציה מסויימת (קטנה) בלי ששערי החליפין ישתנו? בהחלט.



האם יכולה להיות במטבע A אינפצלציה *משמעותית* גבוהה יותר מאשר במטבע B, בלי שזה ישפיע על שערי המטבעות בין A ל B? לא



מחירים של מוצרים יכוליים להשתנות קצת לכאן או לכאן מסיבות שנובעות מהמוצר ולא מהמטבע, זה נכון. אבל זה יקרה לכמה מוצרים ולא ל"כל המוצרים הקיימים". וגם אז, ההבדל במחיר המוצר בין מדינות לא יכול להשתנות בהרבה. כלומר ברוב המקרים (למעט התערבות ממשלתית, בעיות עם משלוחים וכו), אם מחיר של מוצר עולה ב50% במדינה א' הוא יעלה (בניכוי שינויי מטבע) במחירו גם בשאר המדינות (אולי לא בדיוק ב50%, אבל ב 30-60% כנראה).



ספציפית במדינות שאת מדברת עליהן (אלו עם הריבית הגבוהה) לא מדובר על אינפלציה קטנה ולא מדובר על מוצר אחד או שניים שהמחיר שלהם עלה בגלל המוצר עצמו.



מה שקורה במדינות הללו זה ששווי המטבע עצמו יורד, ויורד באופן מאוד משמעותי. ברגע ששווי המטבע יורד, מן הסתם גם המחיר שלו במונחים של מטבעות אחרים יורד.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 20:38

שער חליפין, אינפלציה וריבית קשורים זה לזה, אבל זה לא אומר שיש ביניהם יחס לינארי, ועליה של אחד בהכרח מתבטאת בעליה של שני האחרים.



לגבי ריבית ושער חליפין, הקשר הוא בין ציפיות שער חליפין לבין ריבית היום. בעקרון הפרש הריביות בין מטבעות שווה לשינוי הצפוי בשער החליפין ביניהם. כמובן שהשער בפועל לא חייב להשתנות בהתאם לתחזית.

🕒 פורסם בתאריך: 29/06/2025 22:08

מסכים עם מה שנרשם למעלה, אבל בכל זאת אנסה להביא דוגמה שאולי תהיה קצת יותר אינטואיטיבית גם אם היא לא הכי מדוייקת כלכלית/ריאלית. (זה רק למען האינטואיציה לקשר בין השע״ח והריבית, מבלי להזכיר ״אינפלציה״)



בגלל שבאותן המדינות הריבית עלתה לרמה כה גבוהה (בראות עיניך) אז את מעוניינת להמיר את כספך (השקלים) למטבע של אותה מדינה (נגיד הבוליבר של וונצואלה) ולכן יש יותר היצע של שקלים ויותר ביקוש לבוליבר מה שבעיני הממשלה הוונצואלית יכול להוות ״פיתרון״ כלשהו לפיחות של המטבע שלהם. (כי הביקוש לבוליבר ייצור לחץ לייסוף)



וזה באמת הסוג של הפיצוי שמעניקים לך בכדי שתבחרי להשקיע במכשירים פיננסים נקובים בוליבר (אג״ח, פיקדונות וכו…)



אבל זו הייתה דוגמה דיי פרימיטיבית כי במציאות יש אלמנטים של אמון בממשל/מדיניות/תוכניות לעתיד (וזה ממש לא הצד החזק של וונצואלה).

🕒 פורסם בתאריך: 30/06/2025 09:58

אבל בשורה התחתונה הכסף שלי לא ישאר בבוליבר לעולמי עד.



ועוד שנתיים אני יוציא אותו, וזה ייצור לחץ נגדי.



כלומר מדובר ברווח זמני שלהם, אל מול כך שיצטרכו לתת תמורה רק בשביל להמשיך לתחזק כניסת כסף זר אל מול הכסף זר שיוצא חזרה אחרי שגמר את תפקידו.