How The Economic Machine Works by Ray Dalio

🕒 פורסם בתאריך: 05/01/2018 21:06

סרטון מדהים, צפיתי בו כבר פעמיים בעבר והראיתי לחברים ומשפחה.



אני תכף מסיים את הספר שלו Principles. הוא איש יוצא דופן בחשיבה שלו, אני מאוד נהנה מהספר. אני גם מצפה לספר הבא שלו שיעסוק בכלכלה והשקעות.

🕒 פורסם בתאריך: 05/01/2018 21:10

Principles בראש רשימת הקריאה שלי (שחרקה לכדי עצירה לאחרונה).

🕒 פורסם בתאריך: 05/01/2018 21:34

בהחלט מומולץ ,סיימתי עכשיו . ההקדמה שעוסקת בהקמת ברידג'ווטר קצת לעוסה.

🕒 פורסם בתאריך: 06/01/2018 19:11

יופי של סרטון!

🕒 פורסם בתאריך: 06/01/2018 21:10

סליחה, אבל אני חייב להגיב על סרטון הזה.



צפיתי בו כבר לפני מספר שנים ועכשיו אחרי שנחשפתי וקראתי לא מעט ספרות כלכלית אני חייב להעלות מספר ביקורות.



1."הכלכלה עובדת כמו מכונה פשוטה", "למרות שהכלכלה נראת מסובכת, היא למעשה בנויה בצורה מכניסטית ופשוטה. מורכבת ממספר מפעולות וחלקים פשוטים החוזרים על עצמם אין ספור פעמים."



לא, פשוט לא. הכלכלה לא עובדת כמו מכונה פשוטה. הנקודת מבט המכניסטית הזו הרואה בכלכלה כ"מחזור מעגלי" שבו כל פעולה היא חלק ממעגל דיטרמסניסטי שבו כל הידע הקיים כבר נלקח בחשבון ונוצל על מנת לקבוע את אותם פעולות פשוט שגוי. המצב הנ"ל יכול להימצא אך ורק במצב של שיווי-משקל והוא לא יכול לתת הסבר לתנועות במוצרים וגורמי ייצור שאשר אנו חווים בעולם האמיתי ללא הסתמכות על גורמים חיצוניים לשוק כמו "טעם צרכנים" או טכנולוגית ייצור חדשה.



2. "העסקאות הללו מונעות ע"י הטבע האנושי". לא יודע אם זה מכוון או לא אבל זה מאוד דומה להסבר של אדם סמית על "העיקרון הביא לחלוקת העבודה".



סמית כותב "חלוקת עבודה זו [...] אינה אלא תוצאה הכרחית [...] של נטייה מסוימת בטבע האדם, אין נגדה תועלת רחבה כל-כך - הנטייה לסחור, להמיר ולהחליף דבר בדבר".



עכשיו, אם דליו נותן את "הטבע האנושי" בתור הרקע שממנו נובעת כל פעילות כלכלית אז אין לי דבר נגדו. אך אם אותו מושג מובא על מנת לתת הסבר ללמה אנשים סוחרים אחד עם השני, כפי שאדם סמית כתב, אז בהחלט נפלה כאן טעות מצידו. זו תהייה טעות לטעון שלאנשים יש נטייה לסחור מכיוון שזו מתעלמת מהסיבה האולטמטיבית שבגללה אנשים בכלל פועלים, אם זה דרך מסחר ואם לא, שהיא להשיג מטרה\לענות על צורך. סחר עצמו לא יכול להיות מוסבר ב"טבע" או ב"נטייה", שכן סחר תמיד שואף למטרה ידועה ואינו קורה רק בגלל שדברים הם "ככה".



3. ההבדלה שדליו עושה בין כסף ואשראי היא מלאכותית לחלוטין ומתעלמת מההשלכות שלה.



כסף הוא אמצעי חליפין מקובל, כל שאר התכונות שאוהבים להדביק לו, כמה שהן נכונות, כולן מסקנה רציונלית של ההגדרה הראשונית.



אם אשראי נתפש אצל אינדיבידואלים בשוק כאמצעי חליפין מקובל והסיכון באשר לסגירת החוב איננו קיים, אז הרי שיש להחשיב את האשראי (טווח קצר ותמיד ניתן למשיכה) ככסף לכל דבר ועניין. כאשר בנק עם רזבה חלקית יוצר הלוואה הוא למעשה יוצר אשראי בינו ובין הלווה, אך בשביל כל אחד בשוק אותה הלוואה טובה בדיוק כמו כסף מזומן.



זה נכון שהוא אומר "שאשראי מתקבל (spends) בדיוק כמו כסף", אך צריך לשאול איפה קיימת ההבדלה הזו אם אנשים רואים אותם כאותו הדבר?



4. "כמות ההוצאה הכוללת מניעה את הכלכלה". ואני חשבתי שקיינס מת..



אז אם אדם מחליט להשימר נזיל אז הוא למעשה תוקע את הכלכלה? שכן הרי אם הוא היה מבזבז אז זה היה מגדיל את ההכנסה של מישהו אחר, וזה בזמנו קונה דברים בהכנסה שגדלה ומגדיל את הכנסתו של האדם השלישי וכן האלה וכן האלה, וכל אלה מגדילים את הכלכלה?



אין צורך להעלות טיעונים מסובכים. יש פשוט להראות שהטענה הזאת מתעלמת מחוק של סיי (שקיינס מעולם לא הפריך) הקובע שיכולת שלנו לצרוך תלויה בכמה אנו מייצרים. מה שמניע את הכלכלה ומגדיל אותה הוא לא "כמות ההוצאה הכוללת", אלא זרם המוצרים ושירותים שמיוצרים באותו שוק ומוחלפים תמורת אחרים, שהוא לא יכול לגדול אלא כעלייה בפרודקטיביות של אנשים, מכונות, דרכי ייצור וכל אלה דורשים תשומה של הון נוסף ואינם מונעים ע"י הוצאה.



אם זה היה המצב אז פשוט היינו מבצעים עסקאות כל היום ובאיזשהוא אופן פלאי הכלכלה הייתה גדלה.



5."אם מחלקים את כמות ההוצאה הכוללת בכמות הסחורות מקבלים את המחיר". של מה? מה זה אומר בכלל? מחיר לא מתקבל שמחלקים משהו. מחיר נוצר כאשר קונים ומוכרים נפגשים בשוק ומסכימים על מחיר שבו שני הצדדים יצאו במצב טוב יותר לאחר העסקה. מחיר לא יכול להיווצר ללא האינטרקציה הזו. זה לא כאילו ניתן לקבוע מחיר לדבר על סמך כמות אובייקטיבית, הוא נוצר אך ורק כתוצאה מהערכה הסובייקטיבית של המשתתפים בשוק המחזיקים במידע על המוצר וביקוש אליו ומציעים הצעות קניה ומכר.



רק דקה 2 בסרטון...

🕒 פורסם בתאריך: 07/01/2018 09:13

@Osterreicher



דבר ראשון - לא קראתי המון ספרות על כלכלה (קיינס וכאלה), אבל מהטענות שאתה מעלה נדמה שאתה נדבק למילים ולא למסר. הסרטון הוא לא ״המדריך המלא לאיך כל אלמנט בכלכלה עובד״, הוא גם מציין את זה בשלב מסויים בסרטון, אלא הוא מתמקד בכמה אספקטים מרכזיים שגורמים למעגלים ואיך הם עובדים. זה עוזר להבין אותם, זה לא אומר שזה מספיק.



הוא לא דיבר על דטרמיניזם אבסולוטי וכל הידע שנלקח בחשבון (הוא ל דיבר על שוק יעיל כלל), אלא הוא אומר שיש פעולות שהתוצאות שלהן הם inevitable, בפרט שאם אתה לוקח אשראי היום בדביל לצרוך מעבר לכושר השתכרות שלך אז אתה בהכרח תצתרך להחזיר אותו בעתיד ולצרוך מתחת לכושר ההשתכרות שלך, ושזה מניע מחזוריות בכלכלה.



מה רע בלהגיד שהתנהגות של בני אדם נובעת מהטבע האנושי? זה טאוטולוגיה. בין אם היא אומרת כלום או הכל זה לא משנה. ובכלל, אני זוכר שהוא התייחס לזה בהקשר של למה אנשים נוטים לקחת אשראי יצר על המידה, לא למה הם עושים טרנזאקציות.



דווקא על ההבדל בין אשראי ומזומן היא הסביר מצויין. הוא אומר כמה פעמים שהם שקולים מבחינת היכולת להשתמש בהם לצרוך, אבל שהם שונים במהות. שזה נכון. אשראי זה נכס מניב ונטל כלכלי בו״ז. מזומן זה לא זה ולא זה. מעבר לכך, האבחנה בין אשראי למזומן חיונית כי האשראי הוא רב בהרבה ממוזמן, והכמות שלו ועלות שלו לכל הצצדים המעורבים היא דינאמית בהרבה מזו של מזומן (בגלל הריבית והיכולת לייצר אשראי יש מאין בקלות).



כמות התוצר וכמות ההוצאות הכוללת זה אותו הדבר לצורך המסר העיקרי של הסרטון (שזה מה מניע מעגלים בכלכלה). בייחוד אם על כל דבר שאתה מייצר אתה צריך לשלם למישהו בשביל ליייצר.



כנ״ל לגבי המחיר - הוא לא מדבר על מה קובע את המחיר, הרי ברור שסך הכסף ששולם על סך המוצרים נקבע ע״י המחיר (וההיפך). המחיר וההיצע והביקוש קשורים זה בזה. ושוב, זה לא העיקר.

🕒 פורסם בתאריך: 07/01/2018 10:50

גם לי יצא לראות את הסרטון לפני מספר שנים. אני חייב לציין שהוא נראה יותר כמו ניסיון להוציא ידי חובה את השחיתות של וול סטריט (הרצת מניות הדוט קום, הרצת משכנתאות הזבל) ולהאשים את גורמי המשברים במחזוריות כלכלית שלא ניתן להמנע ממנה.

🕒 פורסם בתאריך: 07/01/2018 21:56

@adamshalev



לא לא, אני בהחלט מדבר על המסר שמובן מהמילים הספציפיות שהוא בוחר להגיד.



אי אפשר להתעלם מכך שבאמרה שלו "הכלכלה עובדת כמו מכונה פשוטה, אבל הרבה אנשים לא מבינים איך היא (it) עובדת", הוא בהכרח מציג אותה בצורה מכנית. הבעיה היא שיש הבדל הן מהותי והן עובדתי בין מכונה ובין הכלכלה, שכן הראשונה ניתנת לבנייה ולתכנון בצורה הנדסאית ורציונאלית על סמך מידע נתון למהנדסיה, ושניה לא רק שהיא שאיננה תוצאה של שום תכנון, אלא גם שהיא לעולם לא תוכל להיות מהסיבה הפשוטה שהמידע הדרוש לעשות זאת בכלל אינו נתון לאף מוח אחד!



העובדה (הברורה לי) שזה סרטון קצר שמטרתו לתת הסבר ראשוני ואילמנטרי לכלכלה לא מוריד ממנו את האחריות להציג את מושא הסרטון באופן לפחות לא שגוי.



אני לא רואה איך זה שונה מכל מקצוע אחר שבו המבוא בהכרח יהיה ברמה יסודית ולא מעמיקה, אך לפחות לא תביא את התלמיד להבנה שגויה של הנושא.



הוא אומר באופן מפורש: "הכלכלה מורכבת ממספר קטן של חלקים ופעולות פשוטות שחוזרות על עצמן שוב ושוב".



גם אם זה תיאור פשוט שמטרתו להסביר באופן הבסיסי ביותר איך הכלכלה עובדת, זה עדיין תיאור שגוי.



דבר ראשון יש כאן את העניין שניתן להסביר את התנודות במוצרים הקיימים, שיטות ייצור, טכנולוגיה וכו' אך ורק בכך שהפעולות שאנשים מבצעים לא חוזרות על עצמן שוב ושוב. אם אנשים היו עושים את אותו הדבר יום יום אז לא היינו זזים לשום מקום. דבר כזה יכול להיווצר אך ורק במצב של שיווי-משקל, שבו כל התוכניות של כל המשתתפים בשוק כבר נצפו נכון ע"י כל המשתתפים האחרים וכל תזוזה מהדרך פעולה הספציפית שהם מבצעים יום-יום תהווה עבורם הפסד (או פחות רווח).



דבר שני יש את העובדה שהכלכלה לא מורכבת ממספר קטן של חלקים, אלא ממספר כמעט אין סופי של אפשרויות לבצע פעולות בשוק, וכל אחת מהן תלויה באין ספור בחירות שאנשים אחרים (שהם כלל לא ידועים לפרט) בחרו לבצע.



אז שוב, גם אם הייתה הכוונה לתת הסבר אלימנטרי לכלכלה, הוא עדיין שגוי ועדיף (לדעתי) לא להגישו כלל.



לגבי טבע האדם. הוא אומר בפירוש "העסקאות הללו מונעות ע"י הטבע האנושי". הבעיה באמרה הזו היא שהיא פוסחת על הסיבה שאנשים בכלל פועלים.



אדם פועל תמיד שואף למטרה, בין אם היא ברורה לו ובין היא לא, וכל פעולה מעסיקה אמצעי כלשהוא על מנת להשיג מטרה כלשהיא.



המושג "טבע אנושי" לא יכול להסביר מדוע אנשים מגיבים באופן שונה לאותם סיטואציות. מודע חלקם בוחרים לפעול וחלקם האחר לא.



העדפות שונות הקיימות אצל אנשים שונים גם כן אינן יכולות להסביר זאת מכיוון שינם אלמנטים שלאדם אין השפעה או שאינו מאמין שיש לו השפעה עליהם ועדיין הוא מחזיק בהעדפות בניהם. על מנת להסביר מדוע אדם בחר לצאת עם מטרייה ביום גשום, זה לא מספיק לציין שאותו אדם מעדיף להישאר יבש על רטוב, אלא שהוא מחזיק במטרה (להישאר יבש) ועל מנת להשיג אותה הוא משתמש באמצעי (מטרייה).



העובדה שיש לי רצון, העדפה, דחף לא אומרת בהכרח שאני אפעל על מנת לענות עליהם. אני חייב לגם לראות בהם כמטרה הניתנת (לדעתי) להשגה על ידי העסקת אמצעים (שלדעתי) יאפשרו לי לענות עליהם.



ההוצאה הכוללת היא לא מה שמניע את הכלכלה, זו תפוקה. תפוקה יכולה לגדול אך ורק עם תשומה של הון וזה ניתן בתורו אך ורק ע"י לחיסכון (מושג שלא מוזכר אפילו פעם אחת בסרטון). מה שאומר שעל מנת להגדיל את הפרודקטיביות (שהוא בכלל לא נותן שום הסבר לגדילה שלה, חוץ מזה שאנו לומדים) יש בהכרח קודם לחסוך לכך וזה כרוך בהקטנה של ההוצאה!



יש כל-כך הרבה כשלים והסברים או חסרים לחלוטין או לוקים בחסר בסרטון הזה.



למשל שהמחזורים הם חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהכלכלה המשתמשת באשראי ואין לזה שום קשר לרגולציה.



לפי מה הוא קובע את זה? הוא מתעלם לחלוטין מספרות נרחבת העוסקת בבנק המרכזי כהגורם העיקרי לגאות ושפל בכלכלה.



בכלל ההצגה של הבנק המרכזי כאיזשהו שחקן שהוא טבעי לשוק והוא בא ל"תקן" את הכלכלה היא טועה ומטעה.



הסקת מסקנות כמו "כאשר הריבית נמוכה אנשים רוצים ללוות יותר" היא גם בעייתית מכיוון שהיא מניחה שתמיד זה הוא המצב למרות שעל מנת להסיק זאת צריך להניח שכל שאר המשתנים שווים. דבר שלא מתאים לבניית תאוריה המנסה להסביר מחזורים בטווח הארוך והקצר.



הקביעה שאשראי הוא רע כאשר הוא משמש לצריכה ללא כיסוי, אך כאשר הוא משמש להשקעה הוא בהכרח טוב. למה?



מעבר לקביעה של טוב\רע, אשראי יכול להיות "רע" גם אם הוא משמש להגדלת ייצור, אך אותו פס ייצור בכלל לא תואם את תוכניותיהם של אנשים אחרים בשוק.



מה שגורם להפסדים ולהסטת משאבים לפס ייצור אחר.



"הבנק המרכזי לא מעוניין באינפלציה כי זה גורם לבעיות". די נו, מי הגוף היחידי בשוק שיש לו את הכוח ליצור אינפלציה? מי תמיד היה מאחורי כוח איפלציוני?



הקישור החד משמעי בין דיפלציה ומיתון, למרות שזה ממש לא כך. דיפלציה היא חלק טבעי ובריא מכלכלה בה התפוקה גדולה אך כמות אמצעי התשלום גדלה פחות. כמו שהיה בתקופות בהן הבנק המרכזי לא היה קיים.



יש עוד ועוד...