⬅ חזרה לאינדקס

המודל הצ'יליאני בפנסיה דעתכם

🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 17:58
היי,



רציתי לשמוע כמה דעות לגבי המודל הנ"ל, האם אתם מסכימים עם זה שזה מטיב עם כל אלה הנמצאים עכשיו במסלולים כללים בקרנות הפנסיה וזה אכן צעד חשוב לחוסכים או שמסתתר מאחורי זה משהו שטובת החוסך לאו דווקא הדבר העיקרי מאחוריו?



נ. ב



קראתי את בפוסט של המשקיעה בנושא
🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 18:04
זה כולה ברירת מחדל, לאותם האנשים שלא השקיעו שנייה נוספת של מחשבה משלהם על אופי ההשקעות בפנסיה שלהם, וכנראה גם לא יעשו זאת. לא מושלם, אבל יותר טוב מהמסלול ה״כללי״ שהיה קודם.
🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 18:21
נכון שזה ברירת מחדל אבל זה ה"מסלול הממוצע" ההגיוני, גם ואנגארד ממליצה על מסלולים דומים כפונקציה של הגיל מתוך הבנה שי קורלציה הפוכה (בממוצע) בין רגישות לסיכון (הםסד תשואה) ובין גיל.



מן הסתם המסלול הה רלבנטי בצורה מצויינת ל 25% מהאוכלוסיה, ולא רע לעוד 50% מהאוכלוסיה, היתר או שלא מבינים שזה לא מתאים ונשארים במסלול או שמבינים ועושים/מנסים לעשות מה שהם רוצים.



בקיצור בתור נקודת התחלה לשינוייים זה יותר טוב כשרות כללי לאוכלוסיה.
🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 18:51
הבעיה העיקרית לדעתי היא שה-glide path מוזר לחלוטין.



יש 3 קבוצות: 50 ומטה, 50-60, 60+.



אני מתקשה להבין את ההיגיון במדרגות הללו!



האמנם הצרכים הפיננסיים והביטוחיים של אדם בן 20 שזה עתה התחיל לעבוד מתאימים לאלה של אדם שצפוי לפרוש ("פרישה" במונחים של אנשים נורמליים ;) ) תוך 10 שנים?



אני אוהבת את המעבר לגישה של "פטרנליזם ליברטריאני" שאומר שאלה שלא רוצים / לא מעוניינים / לא יודעים לקחת אחריות על הפיננסים שלהם, לא ייתקעו עם מסלול שלא מתאים להם כהוא זה מבחינת סיכון. פילוח על פי גיל הוא הפילוח במברשת הכי עבה שאפשר לעשות אבל זה עדיף על כלום. הבעיה היא שפטרנליזם ליברטריאיני אמיתי מצריך יכולת opt out, כלומר, יכולת לומר "לא" לברירת המחדל. נכון להיום, היכולת הזו מוגבלת, בקרנות הפנסיה, אך ורק לבחירה במסלול מתמחה (הלכתי, אג"חי, מנייתי). opt out אמיתית תהיה כשהאוצר יאפשר ניהול עצמי של קרנות הפנסיה.
🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 19:10
אכן המדרגות משונות, אבל את טועה לגבי כיסוי ביטוחי שאינו קשור לניהול השקעות, בחירת מסלולי מוטה זקנה / שארים/נכות פשוט לא קשורים וניתנים לבחירה בנפרד



עריכה ****



דוגמא מאתר קרן פנסיה (שאינה שלי או של אשתי) לגבי מסלולי ביטוח

להלן פירוט המסלולים אותם ניתן לבחור בXXXXX פנסיה:

מסלול כללי – מסלול ברירת המחדל בו פנסיית הנכות הינה בשיעור 75%, ופנסיית השאירים הינה 100% לחוסכים אשר הצטרפו לקרן הפנסיה עד לגיל 47.



מסלול כללי לנשים לגיל 64- במסלול זה ינתן כיסוי ביטוחי לנשים עד לגיל 64.



מסלול עתיר חסכון המעניק פנסיית זקנה גבוהה יותר כנגד כיסוי מופחת לנכות ולשאירים.



מסלול ביטוח שאירים מוגבר – מעניק פנסיית שאירים גבוהה יותר ופנסיות נכות וזקנה נמוכות יותר.



מסלול משווה – בו פנסיות הנכות, השאירים והזקנה צפויות להיות דומות. אחוז הכיסוי לביטוח נכות ושארים יקבע לפי גיל הצטרפות לקרן הפנסיה.



מסלול נכות מופחת/מסלול שארים מופחת – ממסלול המקנה את הכיסוי המירבי האפשרי לנכות בקרן הפנסיה (75%) ומקטין את הכיסוי לשארים למינימום האפשרי, או מסלול חלופי המקטין את הכיסוי לנכות למגדיל את הכיסוי לשארים.



מסלול ביטוח מרבי – מעניק כיסוי מרבי (עד גיל 60) – 75% מההכנסה הקובעת לנכות מלאה ו-100% מההכנסה הקובעת לשאירים כנגד הקטנת פנסיית הזיקנה. בגיל 60 יפסקו הכיסויים הביטוחים במסלול זה.



מסלול חסכון מרבי לפרישה מוקדמת – מאפשר למקסם את החיסכון הפנסיוני לגיל זיקנה, כנגד הקטנה מרבית של הכיסוי לנכות ולשאירים. בגיל 60 יפסקו הכיסויים הביטוחים במסלול זה.



מסלולים משולבים – שילוב בין מסלול משווה לבין המסלול עתיר החיסכון או לבין המסלול הכללי.
🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 19:35
מסכים שהמדרגות מוזרות אבל יש קרנות שפרסו את מסלולי הגיל ליותר קבוצות (כל עשור בקבוצה למשל)
🕒 פורסם בתאריך: 04/04/2016 21:11
זה צעד בכיוון הנכון. לא שהמסלול ה-"כללי" היה ממש גרוע, אבל פשוט לא מתאים לכלל האוכלוסיה. זה נחמד לראות עכשיו את האופציה קיימת בבחירת מסלולי השקעת הפנסיה ושהיא ברירת מחדל. יבגני ודורין סיכמו זאת בצורה מצויינת לדעתי.



אני חושב שהביקורת מגיעה בעיקר מאנשים בורים. הם שומעים שלא יהיו אג"ח מיועדות לצעירים והלב שלהם מחסיר פעימה כי ישראלים אוהבים אג"ח ושונאים מניות (בממוצע). רוב המשקיעים הישראלים משקיעים בעיקר באג"ח ופחות במניות - בניגוד למשל למשקיע אמריקאי ממוצע.
🕒 פורסם בתאריך: 05/04/2016 07:37
אם כבר פטרנליזם, למה חצי עבודה?



הגדירו להיות מסלול מותאם גילאים, אבל לא הגדירו בכלל מה צריך להיות בכזה מסלול.



כל חברה עושה כראות עיניה.