🕒 פורסם בתאריך: 10/03/2022 15:20
אז התחלתי לאחרונה ללמוד על אופציות וכשאני חושב על זה, זה נשמע יחסית "בטוח" ובלי הרבה "סיכון" במידה ויודעים מה עושים.
בבקשה תשפכו לי קצת אור ותגידו לי מה הקאץ' פה.
כרגע, 80% מהתיק שלי מושקע ב-VOO והתכנון הוא עד הפנסיה. אחרי שלמדתי קצת על אופציות, חשבתי בעצם למה לא למכור אופציות CALL ו-PUT בפקיעות של חודש כל פעם כדי לאסוף את הפרמייה (במידה ו-STRIKE PRICE שלי פגע) ולהשקיע את מה שהרווחתי בחזרה על הנייר ערך.
לפני שתגידו לי את זה, אני מודע לזה שפוטנציאל ההפסד במכירת אופציות הוא אינסופי (כן אני יודע שמכירת PUT הוא לא אינסופי, אבל הוא אסטרונומי אם מדובר ב-VOO).
נגיד ועכשיו אני מחזיק 100 חתיכות מ-VOO, למה בעצם לא למכור כל חודש אופציות PUT ו-CALL ולעשות את מה שאמרתי למעלה?
במקרה של VOO, זה קצת פחות מסתדר אז אם הייתי הולך על זה, הייתי הולך על קרן קורלטיבית *יחסית* כמו IWM שזה 200$ לחתיכה או אפילו IJR שזה 100$.
חשבתי אולי על להחזיק למשל 200 חתיכות של IJR וכל חודש למכור אופציית CALL עם STRIKE PRICE סביר ואופציית PUT פחות סביר.
אם הנייר ערך יגיע ל-STRIKE PRICE ומעלה במכירת CALL, אז סבבה, אני אקח את הרווח שלי עבור פר מנייה ואמכור. אם לא, אז הרווחתי את הפרמיה ואשקיע את זה בחזרה בנייר ערך.
ובקשר למכירת אופציית PUT, אם הנייר ערך יגיע ל-STRIKE PRICE שלי, אז אני אקנה עוד 100 חתיכות במחיר נמוך יותר ואהיה מרוצה בגלל שגם מיצעתי על הדרך. אם לא, הרווחתי את הפרמיה ואשקיע בחזרה בנייר ערך.
כשחושבים על זה ככה, זה נשמע מפתה. איפה אני נופל כאן, איפה הקאץ'?
ואני יודע שכל מה שאמרתי פה דורש הרבה מאד כסף ועוד הרבה דברים, אבל הכל פה בגדר ההיפותטיות. למשל אם כבר ישלי 200 חתיכות מ-IJR וזה 90% מהתיק שלי לדוגמא ומכירת האופציית PUT מתממשת, אני בעצם נכנס ל-MARGIN רציני וחייב למכור את זה כמה שיותר מהר ובעצם מפסיד. אבל סתם הבאתי פה דוגמא.
מדבר על מצב שישלי מספיק כסף לא מנוצל כדי לעשות את זה ושלא תהיה לי בעיה לקנות עוד מהנייר ערך שאני מאמין בו וגם ככה מחזיק בו לטווח הארוך.
בקיצור, כשאני מדבר על למכור אופציית PUT, אני אעשה את זה רק אם ישלי את הכסף להחזיק עוד 100 מניות (חוזה אחד), ארגיש בנוח להחזיק את זה והכי חשוב, אם אני כאן לטווח הארוך ומאמין בזה.
ולגבי מכירת אופציית CALL, רק כאשר אין לי בעיה למכור ברווח. וזה נטו כי גם אם אני אמכור את הנייר ערך בעוד 40 שנה או עוד חצי שנה, אני אשלם את אותו אחוז המס. זה לא ארה"ב ששם ככל שאתה מחזיק את הנייר ערך יותר זמן, אתה משלם פחות מיסים, אז ככה שאין לי בעיה.
עכשיו בגדול, נכנס פה הקטע של הריבית דריבית בטווח הארוך וגם הרבה מאד כסף שלא מנוצל (אם אני מתכנן לעשות את זה בלי MARGIN), והשאלה שלי אליכם, האם בסופו של דבר זה משתלם?
מה יש כאן שאני לא רואה, הרי אני בטוח שאם זה היה כזה קל, כולם כבר היו עושים את זה.
עריכה: אם כבר לעשות את זה, אז עדיף להשאיר 80% על קרן מחקה מדד ועם ה-20% הנוספים לשחק עם קרנות סל שאני מאמין בהן לטווח הארוך, לא?
ואני מניח שהכל פה זה בגדר ההימור כי אני בעצם מהמר על זה שהנייר ערך לא יגיע ל-STRIKE PRICE שלי בזמן *מוגדר* כי אי אפשר לתזמן את השוק והכל יכול לקרות בטווח הקצר, אבל סטטיסטית, מניח שהסבירות שאצא עם הפרמייה היא גבוהה יותר. וגם אם כן, אז זה לא נורא עבורי לקנות את הנייר ערך במחיר יותר זול, או למכור ברווח ולעבור לנייר ערך אחר.
בבקשה תשפכו לי קצת אור ותגידו לי מה הקאץ' פה.
כרגע, 80% מהתיק שלי מושקע ב-VOO והתכנון הוא עד הפנסיה. אחרי שלמדתי קצת על אופציות, חשבתי בעצם למה לא למכור אופציות CALL ו-PUT בפקיעות של חודש כל פעם כדי לאסוף את הפרמייה (במידה ו-STRIKE PRICE שלי פגע) ולהשקיע את מה שהרווחתי בחזרה על הנייר ערך.
לפני שתגידו לי את זה, אני מודע לזה שפוטנציאל ההפסד במכירת אופציות הוא אינסופי (כן אני יודע שמכירת PUT הוא לא אינסופי, אבל הוא אסטרונומי אם מדובר ב-VOO).
נגיד ועכשיו אני מחזיק 100 חתיכות מ-VOO, למה בעצם לא למכור כל חודש אופציות PUT ו-CALL ולעשות את מה שאמרתי למעלה?
במקרה של VOO, זה קצת פחות מסתדר אז אם הייתי הולך על זה, הייתי הולך על קרן קורלטיבית *יחסית* כמו IWM שזה 200$ לחתיכה או אפילו IJR שזה 100$.
חשבתי אולי על להחזיק למשל 200 חתיכות של IJR וכל חודש למכור אופציית CALL עם STRIKE PRICE סביר ואופציית PUT פחות סביר.
אם הנייר ערך יגיע ל-STRIKE PRICE ומעלה במכירת CALL, אז סבבה, אני אקח את הרווח שלי עבור פר מנייה ואמכור. אם לא, אז הרווחתי את הפרמיה ואשקיע את זה בחזרה בנייר ערך.
ובקשר למכירת אופציית PUT, אם הנייר ערך יגיע ל-STRIKE PRICE שלי, אז אני אקנה עוד 100 חתיכות במחיר נמוך יותר ואהיה מרוצה בגלל שגם מיצעתי על הדרך. אם לא, הרווחתי את הפרמיה ואשקיע בחזרה בנייר ערך.
כשחושבים על זה ככה, זה נשמע מפתה. איפה אני נופל כאן, איפה הקאץ'?
ואני יודע שכל מה שאמרתי פה דורש הרבה מאד כסף ועוד הרבה דברים, אבל הכל פה בגדר ההיפותטיות. למשל אם כבר ישלי 200 חתיכות מ-IJR וזה 90% מהתיק שלי לדוגמא ומכירת האופציית PUT מתממשת, אני בעצם נכנס ל-MARGIN רציני וחייב למכור את זה כמה שיותר מהר ובעצם מפסיד. אבל סתם הבאתי פה דוגמא.
מדבר על מצב שישלי מספיק כסף לא מנוצל כדי לעשות את זה ושלא תהיה לי בעיה לקנות עוד מהנייר ערך שאני מאמין בו וגם ככה מחזיק בו לטווח הארוך.
בקיצור, כשאני מדבר על למכור אופציית PUT, אני אעשה את זה רק אם ישלי את הכסף להחזיק עוד 100 מניות (חוזה אחד), ארגיש בנוח להחזיק את זה והכי חשוב, אם אני כאן לטווח הארוך ומאמין בזה.
ולגבי מכירת אופציית CALL, רק כאשר אין לי בעיה למכור ברווח. וזה נטו כי גם אם אני אמכור את הנייר ערך בעוד 40 שנה או עוד חצי שנה, אני אשלם את אותו אחוז המס. זה לא ארה"ב ששם ככל שאתה מחזיק את הנייר ערך יותר זמן, אתה משלם פחות מיסים, אז ככה שאין לי בעיה.
עכשיו בגדול, נכנס פה הקטע של הריבית דריבית בטווח הארוך וגם הרבה מאד כסף שלא מנוצל (אם אני מתכנן לעשות את זה בלי MARGIN), והשאלה שלי אליכם, האם בסופו של דבר זה משתלם?
מה יש כאן שאני לא רואה, הרי אני בטוח שאם זה היה כזה קל, כולם כבר היו עושים את זה.
עריכה: אם כבר לעשות את זה, אז עדיף להשאיר 80% על קרן מחקה מדד ועם ה-20% הנוספים לשחק עם קרנות סל שאני מאמין בהן לטווח הארוך, לא?
ואני מניח שהכל פה זה בגדר ההימור כי אני בעצם מהמר על זה שהנייר ערך לא יגיע ל-STRIKE PRICE שלי בזמן *מוגדר* כי אי אפשר לתזמן את השוק והכל יכול לקרות בטווח הקצר, אבל סטטיסטית, מניח שהסבירות שאצא עם הפרמייה היא גבוהה יותר. וגם אם כן, אז זה לא נורא עבורי לקנות את הנייר ערך במחיר יותר זול, או למכור ברווח ולעבור לנייר ערך אחר.