לדעתי כן. יש מה שנקרא flat space-time. לא צריך מסה שתעקם את המרחב. בלי מסה אתה אמור לקבל יחסות פרטית פשוט.
כמו שאנחנו לא צריכים חומר בכל נקודה במרחב כך אנחנו גם לא צריכים חומר בכל נקודה בזמן. הזמן והמרחב קיימים גם אם לא יהיה בהם שום מסה (למשל, פוטונים יכולים להיות קיימים בזכות עצמם והם חסרי מסה. גם לואקום יש אקסיטציות (שאמנם בממוצע 0, אבל יש סטיית תקן) בגלל שדות חשמליים ומגנטיים).
מבין איך יהיה מרחב בלי מסה,אבל באיזה מובן יהיה זמן אם אין שום תהליך?
זמן עומד בפני עצמו או שהוא לא יותר מסרגל? אמרו לי בכמה הזדמנויות שבתורות של אינשטיין יש לזמן קיום בפני עצמו. אבל עדיין לא נתקלתי במישהו שהצליח להסביר לי את הנושא בצורה פשוטה. או בכלל. אשמח למשהו כזה
גם בואקום יש לך התפתחות קוונטית לפי הזמן. זה מה שנקרא פלקטואציות ואקום. לא צריך שום חומר בשביל זה אלא רק שדות קוונטיים. השדות הקוונטיים משתנים לפי הזמן, אבל אני באמת חושב שהobservables הם 0 בממוצע (כמובן אם אין שדות חשמליים ומגנטיים).
אם יש שדות חשמליים ומגנטיים (כלומר, בממוצע הם לא 0) אז אני כן יכול לראות איך observables משתנים לפי הזמן, אבל אני לא יודע איך לקבל שדות כאלו בלי מסה. (כי צריך אלקטרונים שמאיצים קלאסית נניח. לא מצליח לחשוב כרגע על דרך בלי מסה)
יש לפיזיקה המודרנית שתי תיאוריות עיקריות בהן משתמשים לתאר את התופעות אותם אנו רואים בקני מידה שונים ביקום -
דברים גדולים וכבדים מצייתים לתורת היחסות הכללית
דברים קטנים מצייתים לתורת שדות קוונטים
באופן מעניין לשתי התיאוריות האלו יש התייחסות מיוחדת לזמן ויש 'חץ' זמן, כלומר הבדל בין התקדמות לנסיגה.
בשתי התיאוריות לזמן יש תפקיד כקוארדינטה או אם תרצה פרמטר שמכניסים למשוואה המתארת משהו אחר כמו אירוע כלשהו, אך אין לו נוכחות בפני עצמו אלא רק כמשהו שמשפיע על החומר.
אני חושב שאנשים אומרים זמן הם מתכוונים לקצב השינוי של החומר, וממילא אם זה ההגדרה שלך לזמן, אז ברור שאין זמן בלי חומר. אבל אם זמן זה מציאות בפני עצמה, שזה הדעה הרווחת היום, אז זה כמו שיש חוק טבע מים מכבים אש, החוק הזה קיים גם אם לא היה חומר, לא היה לו ביטוי במציאות אבל הוא היה קיים ככוח, אז זה אותו דבר בזמן בלי חומר, זה מציאות של חוק בלי שיש לו ביטוי.
אני לא מתיימר להבין כמו מי שלמד את הנושא, אני רק כתבתי איך שאני תופס את המושג של זמן.
למה צריך להיות משהו מעבר לשינוי בחומר? כרגע אני מבין את הזמן כדרך קלה למצוא את הדרך בעולם. במקום להגיד אני טס לחו"ל כשעץ הפיקוס יצמח בעוד מיליונית מטר אתה אומר שאתה טס עוד נניח שבוע .
כתבתי לך שאין לו ביטוי, אבל יש אותו בדיוק כמו שיש את הכוח למים לכבות אש אפילו אם אין לנו אש ואין לנו מים.
בגלל שהיום מאמינים שהזמן הוא מציאות בפני עצמה (ושוב לדעתי אי אפשר להבין את זה במושגים של דימויים, אלא אך ורק במושגים מתמטיים) לכן אני כתבתי שהזמן הוא קיים למרות שאין לו ביטוי (בדרך כלל דבר שאין לו ביטוי אין לנו סיבה לחשוב שהוא קיים, אבל בגלל שהוכח שהוא מציאות בפני עצמה לכן כתבתי שלמרות שאין לו ביטוי הוא קיים)
השאלה היא מה אתה מגדיר כמסה, הרי גם לאנרגיה בסופו של דבר יש מסה גם אם אפסית, אז אם היקום מתקיים אז חייב להתקיים זמן(היקום הרי תמיד מתרחב בגלל אנרגיה) והתרחבות היא תהליך שמדריש זמן.