🕒 פורסם בתאריך: 10/11/2017 19:00
כנ"ל לחלוטין.
ממש לא זקוק לו ביומיום (רוב היום אני בעבודה, בדרך אליה או בדרך ממנה). לא חייב אותו גם בסופש"ים כי אני בפריפריה ורקוב כאן מאוד. וביום-יום שלי מבחירה מודעת של להקשות על עצמי, של לא לוותר, לא להתפנק וכו' אני הולך 15 דקות ברגל כל יום לתחנת האוטובוס, שמסיע אותי 15 דקות לתחנת הרכבת, שלוקחת אותי לעיר עבודתי במשך 35 דקות, ומשם ברגל למקום העבודה במשך 15 דקות.
היה הרבה יותר קל לי לצאת מפתח הבית, להתניע את הרכב ולרדת איתו לתחנת הרכבת (10 דקות נסיעה), ועדיין אני בוחר שלא (ובכך מבזבז כל יום 40 דקות בתחברוה ציבורית מחיי, כפיים לי!).
אז עדיין מחזיק רכב למרות שכמעט ולא משתמש בו (כמעט = סביבות ה- 7-8K ק"מ בשנה).
# ביטוח חובה = 1400 ש"ח בשנה = 120 ש"ח בחודש (מעגל למעלה).
# ביטוח צד ג' = 850 ש"ח בשנה = 75 ש"ח בחודש (מעכל למעלה).
# תשלום טסט לרכב (טופס כחול) = 1,100 ש"ח בשנה = 100 ש"ח בחודש (מעגל למעלה).
# ירידת ערך = נקנתה ב- 2010 ב- 14.5K, שווה עכשיו 5K בלחץ (10K הלכו ל"פח") = 120 ש"ח בחודש.
# דלק = משתנה מאוד ותלוי בנסועה שהיא לא קבועה בכלל ותלויה במצב רוח לפגוש אנשים ולטייללמקומות. מתדלק פעם בשבועיים או פעם בחודש וחצי.
# טיפולים ואחזקה = מאקסל מאוד מאוד קפדני שעוקב אחרי כל חשבונית שקושרה לרכב שעשיתי לעצמי, יוצא עלויות אחזקה של סביבות ה- 3K בשנה, כולל הכל = טיפול 10K שנתי במוסך לא זול ולא יקר, טיפולי מנע למינהם (החלפת גומיות ורצועות, שימת לב לרעשים, החלפה יזומה של חלקים שמתבלים), טיפולי שבר למיניהם (אוטו ישן), כולל בלת"מים (למשל חלון נהג חשמלי שהפסיק לפעול - 150 ש"ח תיקון), כולל בלאי טבעי (זוג צמיגים - 550 ש"ח, פעם בשנה מגבים - 50 ש"ח וכו') = 250 ש"ח לחודש (מעגל למטה).
רנו קליאו מודל 2001 (בת 17), 1,400 סמ"ק, ידנית.
כבר גררו אותי משהו כמו 4-5 פעמים. ביטוח גרירה לרכב ישן זה לדעתי משהו שמחזיר את עצמו. גרירה עולה לפחות לפחות לפחות 150 ש"ח, אם בלילה וכו' - יותר יקר.
שמשות - לא מועיל. אף פעם לא נשברה לי שמשה לשמחתי. כון שברו לי פנס אחורי שמאלי שהחלפתי על חשבוני.
שירותי דרך - פעם הלך המצבר, קראתי לאיש שירות שהגיע ועזר לי להתניע עם כבלים כי כולם ברחוב שלי היו אריתראים.
למי שגר בת"א, גם בירושלים אגב - יש הכל. המון תחבורה ציבורית, מוניות שירות, מוניות זמינות שעוברות ברחוב ומה לא.... פשוט לא חייב אוטו.
לכל מי שגר מחוץ לת"א, בעיקר בפריפריה - רכב זה ממש רגליים. ואתה די תלוי בו כי התחבורה הציבורית קטנה (2-3 קווים לעיר של 40K תושבים, תדירות של פעם בשעה), לא יעילה (הוי כמה סיבובים וכמה איסופים... זה לא נגמר, עוברים בכל השכונות כדי להגיע לתחנת הסיום), כבדה (אוטובוסים ענקיים ריקים במקום מיניבוסים או מוניות שירות זריזות) ואפילו לא הכי זולה ובטח שלא מתוחכמת.
כמו שאמר מי שאמר לפניי - אין פתרון קסם. להשכיר זה עצבים בגוף. לרכוש יחד עם חבר - זה דורש תיאום זמנים עילאי ואנשים שאשכרה מסתדרים איתם מעולה.
האמת?... שאם לא הייתי פחדן (להיות לא עצמאי, "להיתקע" בבית, להזדקק לטובות או לאנשים וכו' וכו') הייתי כבר מזמן מזמן מזמן מוכר את הרכב. אני באמת שמשתמש בו כל כך מעט (מתניע אותו בשגרה פעם ב- 3-4 ימים, לפעמים אפילו יותר), ומרצוני ומבחירתי ותמיד מעדיף תחבורה ציבורית חוץ מנסיעות ארוכות. רק שאני כן פחדן וזה סוג של מינימליזם "תחבורתי" שאני עדיין לא מוכן אליו. אצלי רוב השבוע הרכב יושב בחניה.
לא עזרתי בשום דבר בפוסט הזה :lol: