🕒 פורסם בתאריך: 07/01/2018 21:56
@adamshalev
לא לא, אני בהחלט מדבר על המסר שמובן מהמילים הספציפיות שהוא בוחר להגיד.
אי אפשר להתעלם מכך שבאמרה שלו "הכלכלה עובדת כמו מכונה פשוטה, אבל הרבה אנשים לא מבינים איך היא (it) עובדת", הוא בהכרח מציג אותה בצורה מכנית. הבעיה היא שיש הבדל הן מהותי והן עובדתי בין מכונה ובין הכלכלה, שכן הראשונה ניתנת לבנייה ולתכנון בצורה הנדסאית ורציונאלית על סמך מידע נתון למהנדסיה, ושניה לא רק שהיא שאיננה תוצאה של שום תכנון, אלא גם שהיא לעולם לא תוכל להיות מהסיבה הפשוטה שהמידע הדרוש לעשות זאת בכלל אינו נתון לאף מוח אחד!
העובדה (הברורה לי) שזה סרטון קצר שמטרתו לתת הסבר ראשוני ואילמנטרי לכלכלה לא מוריד ממנו את האחריות להציג את מושא הסרטון באופן לפחות לא שגוי.
אני לא רואה איך זה שונה מכל מקצוע אחר שבו המבוא בהכרח יהיה ברמה יסודית ולא מעמיקה, אך לפחות לא תביא את התלמיד להבנה שגויה של הנושא.
הוא אומר באופן מפורש: "הכלכלה מורכבת ממספר קטן של חלקים ופעולות פשוטות שחוזרות על עצמן שוב ושוב".
גם אם זה תיאור פשוט שמטרתו להסביר באופן הבסיסי ביותר איך הכלכלה עובדת, זה עדיין תיאור שגוי.
דבר ראשון יש כאן את העניין שניתן להסביר את התנודות במוצרים הקיימים, שיטות ייצור, טכנולוגיה וכו' אך ורק בכך שהפעולות שאנשים מבצעים לא חוזרות על עצמן שוב ושוב. אם אנשים היו עושים את אותו הדבר יום יום אז לא היינו זזים לשום מקום. דבר כזה יכול להיווצר אך ורק במצב של שיווי-משקל, שבו כל התוכניות של כל המשתתפים בשוק כבר נצפו נכון ע"י כל המשתתפים האחרים וכל תזוזה מהדרך פעולה הספציפית שהם מבצעים יום-יום תהווה עבורם הפסד (או פחות רווח).
דבר שני יש את העובדה שהכלכלה לא מורכבת ממספר קטן של חלקים, אלא ממספר כמעט אין סופי של אפשרויות לבצע פעולות בשוק, וכל אחת מהן תלויה באין ספור בחירות שאנשים אחרים (שהם כלל לא ידועים לפרט) בחרו לבצע.
אז שוב, גם אם הייתה הכוונה לתת הסבר אלימנטרי לכלכלה, הוא עדיין שגוי ועדיף (לדעתי) לא להגישו כלל.
לגבי טבע האדם. הוא אומר בפירוש "העסקאות הללו מונעות ע"י הטבע האנושי". הבעיה באמרה הזו היא שהיא פוסחת על הסיבה שאנשים בכלל פועלים.
אדם פועל תמיד שואף למטרה, בין אם היא ברורה לו ובין היא לא, וכל פעולה מעסיקה אמצעי כלשהוא על מנת להשיג מטרה כלשהיא.
המושג "טבע אנושי" לא יכול להסביר מדוע אנשים מגיבים באופן שונה לאותם סיטואציות. מודע חלקם בוחרים לפעול וחלקם האחר לא.
העדפות שונות הקיימות אצל אנשים שונים גם כן אינן יכולות להסביר זאת מכיוון שינם אלמנטים שלאדם אין השפעה או שאינו מאמין שיש לו השפעה עליהם ועדיין הוא מחזיק בהעדפות בניהם. על מנת להסביר מדוע אדם בחר לצאת עם מטרייה ביום גשום, זה לא מספיק לציין שאותו אדם מעדיף להישאר יבש על רטוב, אלא שהוא מחזיק במטרה (להישאר יבש) ועל מנת להשיג אותה הוא משתמש באמצעי (מטרייה).
העובדה שיש לי רצון, העדפה, דחף לא אומרת בהכרח שאני אפעל על מנת לענות עליהם. אני חייב לגם לראות בהם כמטרה הניתנת (לדעתי) להשגה על ידי העסקת אמצעים (שלדעתי) יאפשרו לי לענות עליהם.
ההוצאה הכוללת היא לא מה שמניע את הכלכלה, זו תפוקה. תפוקה יכולה לגדול אך ורק עם תשומה של הון וזה ניתן בתורו אך ורק ע"י לחיסכון (מושג שלא מוזכר אפילו פעם אחת בסרטון). מה שאומר שעל מנת להגדיל את הפרודקטיביות (שהוא בכלל לא נותן שום הסבר לגדילה שלה, חוץ מזה שאנו לומדים) יש בהכרח קודם לחסוך לכך וזה כרוך בהקטנה של ההוצאה!
יש כל-כך הרבה כשלים והסברים או חסרים לחלוטין או לוקים בחסר בסרטון הזה.
למשל שהמחזורים הם חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהכלכלה המשתמשת באשראי ואין לזה שום קשר לרגולציה.
לפי מה הוא קובע את זה? הוא מתעלם לחלוטין מספרות נרחבת העוסקת בבנק המרכזי כהגורם העיקרי לגאות ושפל בכלכלה.
בכלל ההצגה של הבנק המרכזי כאיזשהו שחקן שהוא טבעי לשוק והוא בא ל"תקן" את הכלכלה היא טועה ומטעה.
הסקת מסקנות כמו "כאשר הריבית נמוכה אנשים רוצים ללוות יותר" היא גם בעייתית מכיוון שהיא מניחה שתמיד זה הוא המצב למרות שעל מנת להסיק זאת צריך להניח שכל שאר המשתנים שווים. דבר שלא מתאים לבניית תאוריה המנסה להסביר מחזורים בטווח הארוך והקצר.
הקביעה שאשראי הוא רע כאשר הוא משמש לצריכה ללא כיסוי, אך כאשר הוא משמש להשקעה הוא בהכרח טוב. למה?
מעבר לקביעה של טוב\רע, אשראי יכול להיות "רע" גם אם הוא משמש להגדלת ייצור, אך אותו פס ייצור בכלל לא תואם את תוכניותיהם של אנשים אחרים בשוק.
מה שגורם להפסדים ולהסטת משאבים לפס ייצור אחר.
"הבנק המרכזי לא מעוניין באינפלציה כי זה גורם לבעיות". די נו, מי הגוף היחידי בשוק שיש לו את הכוח ליצור אינפלציה? מי תמיד היה מאחורי כוח איפלציוני?
הקישור החד משמעי בין דיפלציה ומיתון, למרות שזה ממש לא כך. דיפלציה היא חלק טבעי ובריא מכלכלה בה התפוקה גדולה אך כמות אמצעי התשלום גדלה פחות. כמו שהיה בתקופות בהן הבנק המרכזי לא היה קיים.
יש עוד ועוד...