🕒 פורסם בתאריך: 18/08/2018 05:00
עבדתי עד לא מזמן בארגון שבו היתה לי מנהלת ישירה שניהלה רומן עם מנהל החטיבה בארגון. היא חשה "מוגנת" והתייחסה אליי בצורה נוראית. חייבת לומר שברמה האישית נותרתי ממש מצולקת מהחוויה. לאחר זמן מה של עבודה תחתיה הבנתי שהיא גרמה כבר למספר עובדים שהיו תחתיה ושנחשבו מצוינים באותו תחום לעזוב, ככל הנראה על מנת לשמור על הסטטוס המקצועי שלה בתחום. פניתי למנהל החטיבה וביקשתי ממנו ליצור עבורי הזדמנות אחרת בארגון. הוא אמר שתחום מקצועי זה מנוהל אך ורק על ידי אותה מנהלת וכי לא יגלה גמישות בענין זה. זאת על אף שבעבר יצר הזדמנויות דומות עבור עובדים מסורים רבים אחרים ( אך כמובן לא בתחום המקצועי של אותה מנהלת...). בשיחות סגורות הוסבר לי שגם מנכ"ל הארגון מודע לרומן אבל זה מסוג הדברים ש"אף אחד לא רוצה להתעסק איתם" במיוחד בעידן הנוכחי וכל עוד מנהל החטיבה מביא תוצאות עסקיות מצוינות. בהזדמנות הראשונה שנוצרה מבחינת השיקולים האישיים הודעתי על עזיבתי. לצערי, על אף ש"עטפתי" את העזיבה בשיקולים אישיים היה ברור לעובדים רבים בחטיבה כי שיקול מרכזי היה עבודה תחתיה. מהמנהלת הזאת לא היו לי ציפיות אולם מרגישה מאד פגועה ברמה הרגשית מההתנהלות של מנהל החטיבה אשר עבדתי מולו שנים רבות הבאתי לו הישגים וללא ספק העריך את יכולותיי המקצועיות. ברמה המעשית עזיבת אותו מקום עבודה היתה הזדמנות יחידה במינה לבדק בית אישי בתחום הפיננסי ושכנראה בטווח הרחוק תביא מבחינה זו להרבה יותר תועלת מנזק :)
אני מאד אוהבת את העבודה שלי ומתכוונת לעסוק בה במסגרות אחרות בעתיד בלי קשר למצבי הפיננסי.
שאלותיי:
האם באותה סיטואציה אתם מתנהלים אחרת? איזה תהליך הייתם עושים כדי להתגבר על התחושה הפנימית שנעשה לכם עוול?
אני מאד אוהבת את העבודה שלי ומתכוונת לעסוק בה במסגרות אחרות בעתיד בלי קשר למצבי הפיננסי.
שאלותיי:
האם באותה סיטואציה אתם מתנהלים אחרת? איזה תהליך הייתם עושים כדי להתגבר על התחושה הפנימית שנעשה לכם עוול?