המשקיעה | שאלות ותשובות בתחום ההשקעות בזמן אמת

🕒 פורסם בתאריך: 13/11/2018 23:48

כידוע, מקובל בהייטק שהשכר הנקוב במו"מ הוא גלובלי ואין תשלום על שעות נוספות, בחוזה קובעים X% מהשכר הגלובלי כשכר בסיס והיתר כשכר עבור שעות נוספות אפילו אם לא יבוצעו בפועל.

בהנחה וההפרשות הסוציאליות הן בגין כל השכר, אני תוהה האם יש משמעות ליחס בין הרכיבים?

יש הבדל תכל'ס אם הגמול שעות נוספות הוא 10/20/30/40 אחוז מהשכר?

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 00:06

אתה יכול לחשב לכמה שעות נוספות זה מתרגם, ואם עבדת יותר יש תקדים שהמעסיק צריך להשלים לך אקסטרה.

אצלי למשל זה מתרגם לאיזה 60 שעות נוספות בחודש, אני לא מתקרב לזה אפילו.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 08:24

תוודא "על כל השכר", בזמנו - הגדירו אצלי שהנוספות לא נכללות להפרשות פנסיוניות.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 08:26

חשוב לוודא, אבל גם לזכור שזה חלק מהמו"מ ובסוף להסתכל על כל החבילה. יכול להיות שמספיק לך הפרשות רק על הבסיס, ולא בהכרח תחליף לכל עבודה שהיא רק כי הכל שם מבוטח.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 08:30

@FIYaacov בדיוק.

בזמנו ניגשתי ל-2 משרות. אחת עם אותו ברוטו. באחת הפרשות על 80% ובשניה הפרשות על 95%.

זה משנה עלויות למעסיק.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 08:34

וזה משהו שכתבים מהסוג של ש.א. נראה שלא מבינים כשהם קוראים לאנשים לדרוש הפקדות בגין כל השכר מהמעסיק כאילו אין לזה שום השפעה על המעסיק (ועל העלאות שכר עתידיות, למשל).

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 10:30

נשמע כמו פסיקה מסוכנת לשני הצדדים.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 12:18

תוכל לפרט?

בכל מקרה אסור לעובד לעבוד יותר מ12.5 שעות ביום.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 12:27

=82~ שעות נוספות בחודש..

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 12:52

למיטב הבנתי (לא מתמחה בתחום ולא מכיר את הפסיקה אליה הפנית) -

אם כאשר חותמים על שכר גלובלי המגלם מספר שעות נוספות והעובד רשאי לתבוע כי עבד יותר שעות נוספות מהאמור בהסכם, אז המשמעות עלולה להיות שגם למעביד מותר לתבוע החזר אם העובד לא הגיע למכסה. חמור מכך, המעביד עלול לבקש לראות במספר השעות המוגדר כהסכמה בין הצדדים אשר אי עמידה בה משמעה הפרת חוזה העבודה מצד העובד.

בעיני, עדיף לעובד שהרכיב הזה בהסכם העבודה יישאר כישראבלוף.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 13:07

לא יודע לגבי תחומים אחרים אבל לפחות בהייטק יש הצדקה מסוימת למבנה הזה למרות שעל פניו הוא ישראבלוף.

כשמעסיקים קופאים בסופר, האחריות שלהם מסתיימת פחות או יותר בסגירת קופה בסוף המשמרת, תמחור השכר שעתי ונמוך יחסית, וכשהם עובדים שעות נוספות זה חיסכון ישיר בשעות עבודה של עובד אחר.

בהייטק זה סוג של משרת אמון, נפוץ שהאחריות היא מעבר לשעות עבודה (קמים בלילה לטפל תקלות prod, נשארים במשרד עד מאוחר לעיתים), בסיס השכר הוא גלובלי ודי גבוה, אפשר לומר שהסיבה העיקרית היא שהמעסיק לא יכול להרשות לעצמו להיות חשוף לגידול פתאומי בשכר והסעיף המדובר למעשה מגדר את הסיכון הזה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 13:12

אני מסכים וחושב שהשיקול הזה קיים ברוב המקצועות החופשיים ובשנים האחרונות מחלחלת גם לתחומים נוספים.

קופאי בסופר זו אכן דוגמה קיצונית ונראה לי שיש פחות ופחות עבודות כאלו. למשל, גם עובדים מאד זוטרים במשרדי פרסום לוקחים עבודה הביתה ובוודאי שזה קיים אצל רואי חשבון, עורכי דין ואחרים בכל הדרגים.

אגב, בשרות המדינה שכידוע אני נמנה על כוחותיו, יש הרבה יותר ישראבלוף שנובע מהרצון של המעביד להקטין עד כמה שניתן את השכר הפנסיוני. היום זה פחות רלוונטי כי יש הפרשות גם על רכיבים לא פנסיוניים, אבל בעבר זה היה מאד משמעותי כדי שלעובדים תהיה פנסיה נמוכה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 14:14

אז הם כבר רכיבים פנסיוניים, לא?

לא נראה שהמטרה הייתה שלעובדים תהיה פנסיה נמוכה. המטרה הייתה לחסוך כסף.

בכל מקרה, מה זאת אומרת בעבר? עד 2008 בלאו הכי לא הייתה חובת הפרשה

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 14:25

בחוזים שאני נתקלתי רשום במפורש שהמעביד ישלם את הסכום עבור שעות נוספות גם אם לא בוצעו בפועל.

בכל מקרה, כל הישראבלוף הזה נוצר בגלל עובד אחד שתבע חברה אחת לפני כמה שנים טובות.

עד אז, כל המשרות בתחום ההיטק הוגדרו כ"משרת אמון" והיה רשום בחוזה שהשכר גלובלי ואין תשלום על שעות נוספות.

מישהו אחד החליט לתבוע וטען שלא יכול להיות שכל המשרות הן משרות אמון. ביהמ"ש קיבל את הטענה שלו וחייב את החברה לשלם לו שעות נוספות רטרואקטיבית.

עכשיו המעסיקים מצאו דרך חדשה להתגונן ובעצם להמשיך לשלם שכר גלובלי.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 15:41

בשירות המדינה תמיד היה ביטוח פנסיוני. השינוי (לרעה) הוא שעברו מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. למדינה היה כמובן אינטרס לשלם פנסיה תקציבית נמוכה ככל שניתן ולכן נוצר המונח של "שכר פנסיוני". לימים, כאשר הורחב הכיסוי, לא הכניסו רכיבים נוספים לפנסיה התקציבית אולם הפרישו בגינם לקופת גמל או פנסיה משלימה. היום רוב עובדי המדינה בפנסיה צוברת כמו כלל המשק, אולם נותרו שרידים במבנה תלוש השכר למצב הקודם של "רכיבים פנסיוניים" ו"רכיבים לא פנסיוניים", כאשר בעצם עבור שניהם יש הפרשה לביטוח פנסיוני.

כל זה כמובן לא נוגע למגזרים מצ'ופרים ככוחות הבטחון.

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 16:23

וגם הקשיחו את הניסוח:

{נערך}

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 16:25

לא נראה שזה קביל

מה קורה לדוגמא ביום בחירות (שבתון), האם לא יקבל תשלום נוסף?

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 16:45

אני עבדתי בשבתון וקיבלתי יום חופש נוסף. זה עדיין (החוזה הגלובלי) עדיף לי יחסית למקום אחר שבו היו משלמים 200% על זה.

רשות העתיקות זה לא עובדי מדינה?

אשתי שם ורק על 60% מהשכר יש הפרשות פנסיוניות. מה שמצחיק זה שיש לה קרן השתלמות על 65%.

Go figure

🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2018 16:56

זה בדיוק העניין, בתכלס רוב המשרות בהיטק הן סוג של משרות אמון.

יש חברות שיתנו לך יום חופש כפיצוי על עבודה ביום שבתון (כמו למשל במקרה של @FIYaacov ) ויש כאלה שלא. זה תלוי בין הייתר כמה זה נפוץ.

באחת החברות שעבדתי למשל קיבלנו יום חופש על כל יום שבתון (שישי/שבת/חג וכו') שעבדנו בו כשהיינו בנסיעת עבודה לחול (כולל אם הטיסה הייתה ביום כזה) ולעומת זאת כשעבדנו פעם אחת או פעמיים ביום שישי בארץ כי היה לחץ בפרוייקט לא קיבלנו על זה יום חופש (בעיקר כי זה הרבה יותר נדיר).

אל תשכח שמי שעובד בזמנים כאלה (ימי שישי, שעות ארוכות וכו') בד"כ מתוגמל על זה (בונוס יפה בסיום הפרוייקט הלחוץ ודברים כאלה).

🕒 פורסם בתאריך: 02/12/2018 15:54

כן.

אצלי התעקשתי שזה יהיה 20. כי אם יוצא ואעשה 21, על האחת "מגיע לי" תוספת.

שכר גלובלי כולל שעות נוספות

יש לך שאלה? המומחים שלנו כאן