רפואה והרחבת אופקים

🕒 פורסם בתאריך: 27/11/2018 11:05

לא רופא אבל מוקף בחברים ומשפחה שכן, וגם מתעסק עם זה בהיבט אחר.



ממה שאני רואה מבחוץ, כמתמחה ובמיוחד בארץ, שכח מזה. לא יהיה לך חיים, יהיה תובעני, יהיה קשה וכן יהיה כל החיים שלך.. אבל לאח"כ, בטח שאפשר, תלוי כמבון במקצוע ותת מקצוע (אל תכוון עצמך למנתח או קרדיולוג בכיר).. אבל בהחלט אפשר, בהרבה מהתחומים אחרי התמחות, לחיות חיים די סבירים.. מכיר לא מעט חברים שעכשיו סיימו את התמחות, עובדים שעות די נורמלים במרפאות, רואים בית וילדים, וכו'.. וואלה, גם רוכבים על אופניים.. אבל שוב, אל תבחר מקצוע ותת מקצוע שדורש כוננות תמידית והקרבה אם זה לא מתאים לאופי.



בהצלחה, ותמיד תזכור שהדבר הכי חשוב זה טובת המטופל - מה שלצערי נשכח אחרי השחיקה לפעמים.

🕒 פורסם בתאריך: 27/11/2018 11:26

לא רופא, אבל מכיר (חוג משפחתי קרוב+ חוג חברים קרוב) לא מעט רופאים.



לכולם יש משפחות וכולם גם משלבים עוד תחביבים (גם המתמחים). בין יתר התחביבים: ריצה (מכיר באופן אישי אנשים שרצים איתי וגם עושים מרתונים), רכיבה על אופניים, מוזיקה (גיטרה/תופים/שירה בלהקת זמר), אומנות. זה הכל שאלה של מינון ובחירה בין שאר הדברים.



אגב, תעשה גוגל על בחור בשם זיו צויגהפט, אמנם רק חוקר במכון ויצמן (לא פחות קשה לעשות שם דוקטורט מאשר ברפואה) אבל תראה שהכל אפשרי.

🕒 פורסם בתאריך: 29/11/2018 19:43

תודה רבה על התגובות חברים, מעריך מאד.

🕒 פורסם בתאריך: 29/11/2018 21:07

@doc29 @efrat אולי אתם יכולים לענות.

🕒 פורסם בתאריך: 29/11/2018 22:46

עוד לא בהתמחות אז גם אני מדבר בתאוריה.



לדעתי- תדאג במקביל לעיסוק הרפואי לעשות את אותם הדברים שאתה אוהב (לא רואה פטנטים אחרים), ובנוסף- תדאג להיות כמה שיותר מהר מנהל מחלקה ואז תוכל להאציל הרבה יותר סמכויות ותחיה הרבה יותר טוב. לחילופין- תבחר בתחום פחות לחוץ- רפואת משפחה, עור, רנטגן, פתולוגיה, או בהתמחות לחוצה שאחריה אתה בקהילה (ילדים למשל).



כלל אצבע שאני שמתי לב (אל תיקח את זה ברצינות כמובן) - המקצועות שבהם יש הרבה רופאות מטופחות (לבושות יפה, לק וכו') - שם יש חיים טובים.

🕒 פורסם בתאריך: 30/11/2018 17:19

לא רואה את עצמי מסתער על ניהול מחלקה, בכלל.



מצחיק כי חשבתי על רפואת משפחה, אבל אני מרגיש שכדי לקחת את עצמי ברצינות כרופא אני חייב לעבור דרך התמחות בפנימית (ורק אז משפחה), אולי אני טועה.



כמה קשה להתקבל להתמחות של רפואת משפחה לפי מה ששמעת? ומה הפוטנציאל הכלכלי של זה? אני לא רץ אחרי הכסף ולהרוויח כמה שיותר לא מעניין אותי כמו שאני מעוניין להתפרנס בכבוד ולנהל חיי משפחה עשירים

🕒 פורסם בתאריך: 01/12/2018 22:13

כל כך נכון !!! בגדול מקצועות רפואה בהם השיער מסודר וגברים מגולחים והנשים מאופרות זו פרוגנוזה לאיכות חיים. כמו כן כל מקצוע שלא דורש סקרבס (למרות שאז צריך לחיות בלי כיסים קידמים משימה לא קלה)



.



אתה טועה. אין שום קשר בין הדברים מדובר על מקצועות שונים.



כמה קשה להתקבל להתמחות של רפואת משפחה לפי מה ששמעת? ומה הפוטנציאל הכלכלי של זה? אני לא רץ אחרי הכסף ולהרוויח כמה שיותר לא מעניין אותי כמו שאני מעוניין להתפרנס בכבוד ולנהל חיי משפחה עשירים[/QUOTE].



לא קשה בכלל, צריך לעשות אלקטיב בסטאז ולבוא מוכן לראיון (יש ספרון הכנה ) ובעיקר להסביר למה אתה רוצה את ההתמחות במשפחה ולא לתת לועדה את ההרגשה שאתה מתפשר על רפואת משפחה אלא ממש רוצה את זה.



באופן אישי אני מתמחה במקצוע כירוגי די מבוקש (לא פלסטיקה ) בבית חולים גדול. כרגע אין לי ילדים. יכול להיות לך זמן למה שאתה רוצה הכל עניין של סדר עדיפויות. הבעיה היותר גדולה היא החוסר מוחלט של רצון לחיות. עד שאני מגיע לאירועים משפחתיים אני כל כך עייפה ושחוקה מהתורנויות והלחץ שאני רק רוצה לסיים את האירוע / מפגש וללכת לישון. אין לי כוח לצאת יותר מהבית ולפגוש חברים, כי אני עייפה ורק רוצה לישון. שכן יש לי סופש פנוי בו אני לא תורנית אני לומדת טקסט בוק או כותבת מאמרים / סקירת ספרות / איסוף נתונים ובעיקר ישנה.



אני מרגישה שהזדקנתי בעשור מאז תחילת ההתמחות (עברו שנתיים) והשערות הלבנות שלי שילשו את עצמם. בעיקר אני מרגישה שהייתי בן אדם שמח וחברותי ועכשיו אני עצבנית , זעפנית ולא נחמדה (זו לא רק אבחנה שלי, זה הפידבק מהסביבה).



תשמע התמחות כירוגית / ילדים / פנימית אלא התמחויות ממש ממש קשות בלי חיים עם תנאי של עבדות ושל תסכול מתמיד . אחרי ההתמחות אפשר עם זאת לעשות מה שרק רוצים. כירוג כללי / אאג / גניקולוג יכול לשבת כל היום בקופה לקבל המון !!!!! כסף באמת סכומים מאוד יפים ולא לעבוד קשה. מי שרוצה את הניתוחים / בית חולים יעבוד יותר קשה ויקבל פחות כסף אבל יעשה את מה שהוא רוצה (לנתח). ניתוחים זו עבודה מאוד מחייבת כי שעושים ניתוח צריכים להיות מעולים. אין מקום לטעויות, או לחפף, מדובר על החיים של האנשים ותמיד צריך לזכור, שאם ניתוח מסתבך אתה לא מוריד את הכפפות ואומר טוב צריך לאסוף את הילד מהגן או יש הדלקת נר, אתה אחראי עם החיים של המטופל ואחראי היחיד על איכות החיים שלו כתוצאה ישירה מהניתוח. אין מקום לפחות ממושלם. צריך להשקיע את כל החיים שלך וזה כן אומר זמן רחוק מהמשפחה ובעצם התמסרות מלאה למקצוע.



התמחות במשפחה זה אחלה כמעט כל החברים שלי הלכו למשפחה (חכמים !) שנתיים לתוך ההתמחות הם כבר בחצי, אחרי שלב א׳ בכל מיני רוצטיות שלא עושים בהם כלום, בדרך למרפאה משלהם. אין תורנויות , כולם נחמדים , כל הסופשים שלהם שלהם, והם הרבה פחות לחוצים ממני ועם אנרגיה הרבה יותר חיובית.



יש עוד המון התמחויות שלא מרחיבים עליהם בבית ספר לרפואה כמו בריאות הציבור (יוצאים כל יום ב14), רפואה תעסוקתית (המון כסף בפרטי בלי למות בתורנויות בעיקר כי אין תורנויות) , אפידמילוגיה , פתולוגיה (בלי חולים פרונטלים ועם תורנויות קלות) , רפואה משפטית (למי שרוצה לנתח אבל אין לו כוח להיות כירוג יכול לנתח גופות בכייף אין לחץ של זמנים ושל חדר ניתוח וזו התמחות יחסית קלה ), רפואה גרעינית לא מכירה אבל יחסית מקצוע קל.



בגדול יש לך רשימה של מקצועות באתר המתמחים לרבות סילבוס וכו׳.



לסיכום ,כי אני נוטה לחפור, אם אתה רוצה חיי משפחה וחיים טובים אל תלך להיות כירוג. ואם אתה רוצה התמחות סבבה לך לבית חולים קטן יחסית ולא למרכז שלישוני כי שם תמיד יש ממש הרבה עבודה.



אם אתה רוצה להשקיע בתחביבים כמו שוק ההון , ספורט, חיי חברה אתה יכול זה הכל עניין של סדר עדיפות (לא תקף לכירוגים, ניורוכירוגים, מנתחי לב. אין להם חיים נקודה. )

🕒 פורסם בתאריך: 01/12/2018 22:48

תודה רבה רבה על התשובה הזו, במיוחד כשאני מבין שהקדשת מהמעט זמן שיש לך עבור כתיבתה (:



עזרת לי מאד, פתחת לי את העיניים לגבי מספר רב של דברים ואני הולך לעשות שיעורי בית סביב התשובה הזו.



אם את מרגישה שיש לך עוד נקודות שאת רוצה להוסיף, אני אקרא בשקיקה



תודה

🕒 פורסם בתאריך: 01/12/2018 23:56

מה שמביא אנשים להיות מנהלי מחלקות/יחידות זה לא בהכרח מה שאתה חושב.



לא מאוד.



הפוטנציאל ענק.



להתפרנס בכבוד תוכל בכל התמחות (אם כי אני לא יודע איך אתה מגדיר בכבוד..), לא חושב שיש רופאים שלא מתפרנסים בכבוד.



חיי משפחה עשירים אפשר בכל אחת מההתמחויות שצוינו כאן כפיות עמוסות, אבל הצלע השלישית של המשולש הזה, של עניין ואתגר לרוב הוא מה שנפגע בבחירה הזו. אם תמצא משהו שעונה על כל אלה, אשרייך.

🕒 פורסם בתאריך: 02/12/2018 00:58

אני חושבת שאתה צריך לחשוב בסופו של יום, איך אתה רוצה שהחיים שלך יראו. ככל שהולכים למקצוע יותר ״יוקרתי״ צריך להקדיש לו יותר זמן. כן הסיפוק המקצועי יכול להיות מאוד גדול (אתה משנה חיים של אנשים בלה בלה) אבל מצד שני המתח הנלווה והסיבוכים, ולכולם יש סיבוכים, יותר גדולים ויותר גורמים למעמסה נפשית.



בנוסף ההתמחות נמשכת X זמן ואחרי זה אפשר להתפתח להרבה תחומים. המחשבה המקורית שלי היתה אני אתאבד על ההתמחות ואחרי זה אעשה משהו שאני אוהבת. אז קודם כל זו היתה טעות כי אני לא בטוחה שאני בכלל אוהבת את מה שאני עושה. דבר שני שש שנים זו חתיכת תקופת זמן לרצות למות כל בוקר. ואני כבר מרגישה איך אני משתנה (לרעה). לא בטוחה שזה שווה את זה. גם האנשים שמקיפים אותי לא תמיד נעימים לי, מה שיוצר סביבה מאוד רעילה לחיות בה על בסיס יומי.



ממש מניפסט של כל הסיבות לפרישה מוקדמת .



.



ובחרת את המקצוע הנכון, ברפואה תמיד תיהיה לך פרנסה, תמיד תוכל ללכת לתחומים שונים , ותמיד תוכל לעזור לאנשים (בגדול).



מבחינת פרנסה כל עוד אתה מסיים התמחות, מצפים לך חיים נוחים עם הכנסה מצויינת שרק עולה עם השנים. עם זאת ופה כן חשוב לציין המתח הנפשי לדעתי גדל כי אתה לבד וכל ההחלטות הם שלך , זה יכול להיות מאוד מלחיץ אתה אחראי על חיים של אנשים, וזה בכל תחום התמחות.

🕒 פורסם בתאריך: 02/12/2018 20:13

ממה שאני הבנתי, (לפחות זה המצב שהיה לפני עשרות שנים) לא תמיד אתה מקבל את ההתמחות שרצית.



אתה יכול לגלות בדיעבד שמה שקיבלת מתאים לך יותר ממה שרצית.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 11:15

קודם כל @efrat אני רוצה להודות לך - אני מבטיח לך שיש אור בקצה המנהרה.. אני גם שולח לך הודעה בפרטית עם קצת עידוד.



@הדב אני רק רוצה לחדד פה משהו שנשכח.. אנחנו עוסקים פה בדיני נפשות של ממש.. ביום יום זה לא מרגיש ככה (יותר מדי שיכורים שמגיעים למיון, זקנים שסה"כ צריך לראות רופא משפחה שמזמינים אמבולנס, חולים כרונים שלא נוטלים את התרופות שלהם), אבל כתגיע לגדולות, אל תוותר ותזכר תמיד שחיי אדם תלוים בך, אפילו אם זה הבן אדם החמישים היום שראית היום שרק רוצה קצת אנטיביוטיקה לכאב גרון או רק רוצה עוד ימי מנוחה..

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 12:31

אני רוצה לתת זווית מעט שונה.



אני גבר רווק, מתמחה באורתופדיה בבית חולים יחסית קטן במרכז.



החיים שלי דבש.



אומנם עובדים קשה מאד (המון תורנויות, עייפות, חוסר כח, מבול אנשים כפויי טובה במיון ללא הפסקה שכולם חושבים שאתה העבד הפרטי שלהם וכו'), אבל לא יכלתי לבקש חיים טובים יותר. אני מתעסק בדיוק במה שרציתי, הניתוחים גובלים במדע בדיוני (לרוב גדולים מאד, חלקם בשילוב רובוטים ומשנים חיים של אדם מקצה לקצה - לרוב לטובה :lol: ), בתחום שלי רואים את התוצאות מייד, כל יום רואים דברים חדשים וזה לא משעמם כמעט אף פעם, המשכורת מעולה (קצת מעל חברי ההיטקיסטים) ויש גם זמן פנוי פה ושם.



בנוסף, המחלקה מתנהלת קצת כמו צבא במובן הטוב: אנחנו נורא מגובשים, יוצאים יחד לריצות, יוצאים לפאבים (גם עם חלק מהבכירים), אוכלים ביחד, ישנים באותו החדר במחלקה לפעמים וכו'. זה אומנם נשמע נורא לחלק מהאנשים (במיוחד לנשואים עם ילדים), אבל זה ממש כיף. המתמחים האחרים נהפכו לחברים ממש טובים שלי ואנחנו תמיד מגבים אחד את השני. אני בטוח שמצאתי חברים מעולים לכל החיים.



נכון שאין הרבה זמן פנוי מחוץ לעבודה בזמן ההתמחות, אבל סה"כ יש לי זמן לדייטים, אני עדיין פוגש את המשפחה ואת החברים הקודמים באופן קבוע ובגדול די נהנה. אומנם פחות מהלימודים אבל עדיין יש זמן.



הדובדבן שבקצפת, אני יודע כמה הבכירים עושים במרפאות ובפרטי, ואני יודע שהעתיד הכלכלי שלי נורא נורא ורוד. המשכורות בפרטי הן במאות אלפים בחודש וכמעט כולם עם בתים מפוארים ומכוניות ממש יקרות.



אני בהחלט מרגיש שהגעתי למקצוע שבו השילוב המושלם בין אקשן, עניין, אינסוף מקום להתקדמות אישית בכל גיל (תתי התמחויות, תפקידים, fellow בחוץ לארץ, אקדמיה וכו'), כסף ולאחר ההתמחות החיים שלי הולכים להיות ממש נוחים. אני מכיר אורתופדים שמנתחים יומיים בשבוע בלבד בפרטי ועושים אחלה כסף. לדעתי זאת הדרך המושלמת לפרישה מוקדמת חלקית (אני אישית לא רואה את עצמי פורש לחלוטין אף פעם, גם כשאצא לפנסיה).



לפותח הדיון, אומנם אני משוחד, אבל לדעתי אתה בכיוון למקצוע הכי טוב בעולם. כל התמחות היא עולם ומלואו ובחיים לא תמצא את עצמך מחוסר עבודה/לא רצוי, גם לאחר גיל הפנסיה אם תרצה.



טיפ לחיים, תתרחק מבתי חולים במרכז (במיוחד תל השומר ואיכילוב), כי היחס למתמחים שם פשוט מחפיר. הבכירים לא יודעים אפילו את השם שלך והתחרות על כל דבר היא חסרת פרופורציה. לא יודע איפה אפרת עובדת, אני מוכן להמר שבאחד מאלה.



אומנם הייתי שם רק באלקטיבים בסטאז, אבל היחס שראיתי שם גרם לי לברוח לבית חולים קטן ואינטימי יותר.



לגבי רפואה משפחה, יכול להעיד בשמו של בן דוד שלי שכבר מומחה. החיים גם שם דבש. עבודה בשעות נוחות, יש אינסוף עבודה אם תרצה, מרפאות עצמאיות, שכר מצויין (בכיף עוברים את ה- 50-60 לאחר כמה שנים) וכמעט כל העיר מכירה אותו אישית ומכבדים אותו נורא. בהחלט תחום מצויין. זאת בעצם הרפואה האמיתית, שבה אתה מטפל באנשים לאורך רוב חייהם, מכיר אותם טוב, יודע מתי הם לא לוקחים את התרופות, יודע איך לדבר אליהם נכון, מכיר את הבעיות האחרות שלהם בחיים וכו'. כמו כן, הם עוסקים הרבה במניעת מחלות, שזה חשוב בהרבה מהטיפול בהן. איזון סכרת בגיל מוקדם ע"י רופא משפחה יתרום לבנאדם הרבה יותר מכל ניתוח אחר שהוא יעבור בשלב מתקדם יותר. אומנם זה תחום קצת פחות זוהר ונחשב, אבל לדעתי הוא החשוב ביותר.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 12:40

ממליץ לך לברר גם קצת על התמחות בהרדמה. תחום נורא מעניין בניגוד למה שאנשים חושבים, ולפחות מהצד נראה שיש להם זמן לתחביבים.



המשכורות שלהם מעולות אגב, גם בבתי חולים ציבוריים (70-100 בחודש למומחה עם תת בטיפול נמרץ).



תנסה אלקטיב בזה, לדעתי תאהב מאד.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 13:13

בארץ הרדמה זה 5 שנים ולדעתי תת בטיפול נמרץ זה או שנתיים או שלוש פה ויש לא מעט כונניות, אז ה 70-100 זה אחרי כ8+6 = 14 שנים הכשרה בו קבלת משכורת יחסית זעום אז אל תשכח את ה OPPORTUNITY COST - אם אוהבים את זה, זה משהו אחר :)

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 14:35

קודם כל אני רוצה להגיד שבתור צופה מן הצד שהוא לא רופא, הדיון הזה מרתק. תודה לכם.

לדעתי רפואה זה באמת המקצוע הכי פרקטי. היתרון הגדול ביותר ברפואה לעומת הייטק הוא שמתחילים במשכורת קטנה ובסוף מגיעים למשכורות מפלצתיות, כאשר הגדילה במשכורת ממשיכה בהתמדה עד המוות. לא עד גיל 40, לא עד הפנסיה אלא עד המוות. במצב הזה, הרופא הצעיר לומד להיות סולידי בגלל המשכורת הנמוכה בהתחלה (בניגוד להייטק ששם לפעמים מתחילים ב-20K וצפונה) ואז יש לו אפשרות להמשיך להיות סולידי כאשר ירוויח מאה אלף ש"ח בחודש.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 15:13

ידיד היקר, תודה רבה רבה על התשובה המפורטת, עזרת לי מאד ונתת לי הרבה נקודות לחשוב עליהן ולחקור אותן

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 15:33

אני יכול להגיד רק בתור בן לשני הורים רופאים. את אבא שלי לא ראיתי כמעט, וכשכן לא היה לו זמן יותר מדי אליי או לאחי הקטן. אני מאמין שבמקרה שלו זה יותר אופי ובחירה מאשר משהו שהעבודה שלו אילצה אותו. הוא מנהל מרפאה בכללית כבר 20 שנה, הכסף די טוב. מה שכן - היה לו זמן לתחביבים- הוא נהג לצאת לריצות כמה פעמים בשבוע והיה משתתף קבוע במרתונים. לאחר זמן מה התחיל לעסוק בטריאתלון והמשיך במשך כמה שנים עד שהגוף נשחק והיום הוא עדיין עובד וממשיך להשקיע את רוב הימים שלו בעבודה לאחר שנישא מחדש והוליד עוד ילדה.



מצד אמא שלי, היא התחילה לימודים בגיל 30 וסיימה ב 37 , היום פסיכיאטרית בכללית, מרוויחה ממש טוב ( יש הרבה עבודה לפסיכיאטרים במדינת ישראל כמו שאתם מתארים לעצמכם) אבל המדינה כמובן שודדת חצי למיסים למיניהם. בכל הנוגע לזמן פנוי, היא עובדת מינימום שנדרש ממנה (7:30 עד 16:00 5 ימים בשבוע). היא אומרת שאין לה זמן לכלום, למרות שמהצד זה נראה שהיא פשוט נשחקה לאחר עבודה מול אנשים שנמצאים על התפר של השפיות.



שניהם רצו שאלך להיות רופא ושניהם אמרו לי אותו דבר- אם ללכת על זה, אז רק מנתח. כל השאר זה פשוט סיוט- לדבר עם מטופלים שצורחים ודורשים דרישות הזויות כדי לרמות את ביטוח לאומי, התעללות נפשית ופיזית מצד מטופלים, חוסר הערכה, והכי גרוע- שחיטות משכורות. סיפרו לי סיפורים על רופאי משפחה שאיימו לעזוב את כללית למכבי (ולקחת את כל המטופלים איתם) ובכך סחטו את הקופה לשלם להם שכר של 180K בחודש כדי שלא יעברו.



בחרתי לא ללכת לכיוון הזה, יותר מדי השקעה, ופחות מדי עניין, הלכתי לתחום הפיננסי ואני לא מצטער על רגע. מה שכן- אם אתה לא נשוי, תנסה להשיג עבודה בארה"ב, שם לכל רופא יש פרארי בחניה, והמדינה לא נכנסת לכיס כמו כאן. בנוסף העובדה ששם אין ביטוח בריאות לכולם, גורם לאלו שמגיעים לבית חולים לתת כבוד לצוות המטפל ולא כמו כאן שכל אחד בטוח שמגיע לו טיפול של מלך בריטניה כי שילם 100 שקל מס בריאות.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 19:47

אני די בטוחה שאתה שנה ראשונה להתמחות. אפילו אלך על הימור ואגיד חצי שנה ראשונה.



כן האפסקט הכלכלי מצוייין בכל תחום כירוגי. אבל תחשוב על מה הם היו צריכים לוותר.



אי אפשר גם להיות איש משפחה וגם להיות כירוג שכולם רוצים לבוא אליו בפרטי ולהרוויח מיליונים וגם לפרסם מלא מאמרים ולהיות פרופסור. דברים באים אחד על חשבון השני.



דוגמא אחרת אחותי הלכה לסקירת מערכות ראשונה אצל פרופסור מהטובים בארץ בלה בלה. הגיע לקליניקה הפרטית שלו בסביון, ראתה את הרכב שהיה לו בחניה (לא זוכרת מותג גרגע) בעלה תיאר את המוןבלן שהיה לו בכיס ואת השעון שעלה כמו המשכורת שלי פעמיים. הם הסבירו לי איך הוא מרוויח ככה (ביום א וד עושה סקירות ומי שפיר בפרטי ביום בו-ג הפריה וכו וכו) מה שאני שמעתי זה כל יום הוא בישיבת בוקר במחלקה שלו ב7 או שש וחצי , וכל ערב הוא מסיים מרפאה ב21:00. אז בין הבית חולים והקליניקה הפרטית הוא עובר ברכב שעולה כמו בן אנוש. אבל איפה האיכות חיים שלו ? איפה הזמן עם המשפחה ? איפה הטעם של החיים ? הכל זה רק עבודה ? מצטערת אצלי זה לא ככה.



אני צריכה ערך מוסף, לא יכולה כל היום להיות בעבודה אפילו שהיא מגניבה ומכניסה סכומים לא הגיונים.



אמת אכן בית חולים גדול מאוד במרכז הארץ. הבכירים יודעים את השם שלי אבל זהו בגדול. אחד מהם שאל השבוע איפה מתמחה X ענו לו שהוא בשבוע חופשת לידה כי אישתו ילדה. המנהל מחלקה לא ידע שאישתו בהריון. ואז הוסיף אני מקווה שהוא לא חושב שהוא יתחיל להגיע באיחור בבוקר בגלל גנים ושטויות.

תשאל אותם באיזה גיל הם הגיעו למצב הזה ואחרי כמה עשרות שנים בהם עבדו מבוקר עד ערב ואכלו קש. אה וכמה מהם עדין נשואים לאותה אישה.



כן יש הרבה כסף בכירוגיה, יש סיפור מקצועי מטורף ויש תחומים ממש מעניינים. השאלה האם אתה בתור איש צעיר אתה מוכן לתת עשורים מהחיים שלך בשביל להגיע למקום הזה. אחרי התמחות של שש שנים לא מתחילים לנתח בפרטי פעמיים בשבוע וכל שאר הזמן הולכים לים.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 19:51

וואי וואי כמה שהיחס הזה הדדי, מהצוות שמקבל את המשכורת שלו מהמדינה ולא מהלקוחות.



אני מדבר בעיקר על המערכת, ההנהלה, איכות ניהול תיק החולה ורציפות הטיפול(שלא קיימת אפילו משעה לשעה)

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 19:52

נכון, סיבה מצויינת למה מי שרוצה וצריך ביטוח בריאות מוזמן לרכוש לעצמו, ומי שלא רוצה שלא יעשה. הזוי שהלקוח לא זה שמשלם באופן ישיר על שירות שהוא מקבל באופן אישי.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 19:56

בגדול חדרי מיון יכולים להראות כמו בית חולים שדה. למעלה במחלקה קצת יותר טוב, ואפילו הרופא מדבר(בעיקר עליך, לא איתך) פעמיים שלמות ביום.



והזמן שלך בבית חולים, כקליפת השום. כאילו גם אתה מקבל משכורת מהשהות שם.



בקיצור, להפריט.

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 21:50

לא נכנס לפרטים, לא הכל ורוד בארה"ב (תשאל OBGYN שם כמה עולה ביטוח רשלנות רפואית אני מבטיח לך שתיפול מהכסא) - ומעבר לזה, עבודה לא כפלו בארה"ב רק אם התמחות ישראלית מאוד קשה..

🕒 פורסם בתאריך: 03/12/2018 22:48

אני מסכים איתך לגמרי, לא מבין איזה חיים יש עם 6 שנים של תורנויות רצחניות, ניתוחים שלא נגמרים ואחר כך כוננויות/ניתוחים פרטיים.

אבל, ממה שמתאר @OrthoSurg נשמע שהוא ממקד את האנרגיה שלו כמעט לחלוטין בעבודה, שאין בזה שום דבר רע, כי נשמע שהוא מאוד מאוד אוהב אותה. יכול להיות שהרבה מאוד מהדברים שחסרים לך לא ממש מזיזים לו. כשהייתי רווק לא הייתי יכול לדמיין להיות מסונדל לבית חולים ל-6-8 לילות בחודש+להיות סהרורי עוד 6-8 לילות אחרים - כי הייתי מאוד ממוקד בלבלות ולמצוא זוגיות, ועכשיו כשאני נשוי+1 אני לא יכול לדמיין את זה כי אני רוצה זמן עם המשפחה...

🕒 פורסם בתאריך: 24/03/2025 15:42

היי נמצא בשלב דומה לשלך לקראת סוף הלימודים, מרגיש שכל האפשרויות פתוחות ומתלבט במה לבחור....



כרגע שוקל א.א.ג אך מפחד מהשחיקה של מקצוע כירורגי העובדה שצריך לעשות תת כדי להישאר לנתח בבית החולים. במידה ולא אז הולכים לקופה ויושבים פה כמיטב רופאי המשפחה, אולי עדיף לקצר את הדרך לשם ולא לסבול את התתמחות הטובענית



תהייתי עם בשלב זה בחרת כבר התמחות ויש מסקנות ?

🕒 פורסם בתאריך: 24/03/2025 17:25

תצטרך לחזור בזמן שבע שנים בשביל להיות איתו באותו השלב.

🕒 פורסם בתאריך: 24/03/2025 17:58

תשמור על הסכמה והיא תשמור עליך.



אתה תהיה בסדר.