🕒 פורסם בתאריך: 31/01/2015 20:15
שלום לכולם. כרגע אני בן 33. רציתי לחלוק בקצרה את סיפור חיי והשאיפות שלי.
גדלתי במשפחה שלא מודעת כלל להשקעות וחשיבות השכלה גבוהה. כבר בגיל צעיר, הציפייה היתה שאסיים את הלימודים בבית ספר ואלך לעבוד.
בכל זאת, כנראה בגלל סביבת חברים חזקה, למדתי והצטיינתי בלימודים. כבר מגיל 14 עבדתי בעבודות מזדמנות והתחלתי לחסוך כסף, בינתיים בלי להשקיע. אחרי סיום תיכון, המשכתי ללמוד הנדסאי אלקטרוניקה במכללה על חשבון החסכונות שלי מעבודות מזדמנות אלו.
בגיל 18 אמי נפטרה, הורי גרושים. כך נשארו אני ואחי הקטן אצל סבתא. במהלך לימודי ושירות חובה המשכתי לעבוד בעבודות מזדמנות ולחסוך כסף. בשלב זה התחלתי להתעניין בהשקעות. בהתחלה קראתי את הספר "אבא עשיר , אבא עני" , אחר כך פשוט הייתי קורא עיתונות כלכלית. אני זוכר טוב מאוד, כי חברי צחקו עלי ולא הבינו את התעניינות שלי. הפחד להיקלע למשבר כספי ופחד שלא אוכל לדאוג לעצמי ולאחי דירבנו אותי להמשיך לעבוד ולחסוך. אף פעם לא הייתי בזבזן גדול, תמיד מחושב. השקעות הראשונות שלי היו בפקדונות בנקאיים, אחר כך מק"ם, אחר כך אג"ח ולאט לאט קניתי מניות, תעודות סל , קרנות נאמנות.
לאחר סיום שירות חובה נכנסתי לקבע. עקב חסכון מתמיד והשקעתו צברתי כ- 70000 בסיום שירות חובה, בערך בגיל 23. לאחר שנה בערך קניתי בית פרטי בשכונה צבאית. למרות שגרתי אז עם סבתא, ללא בת זוג קבועה, החלטתי לרכוש בית כי מחירו היה זול לטעמי וגם ככה הבנייה תיקח כשנתיים. עם הון אישי שצברתי (והמשכתי לצבור במהלך הבניה), הלוואות מהצבא (ללא משכנתא) קניתי בית פרטי. כולם סביבי היו המומים איך מישהו שהיה חייל בודד קונה בית פרטי. מאיפה יש לו כסף ? :) כמובן אף אחד לא ידע על חסכונותי והשקעותי. רכישה זו מהווה בעצם צעד ראשון חזק שישפר מאוד את חיי בהמשך.
כל התקופה עד גיל 31 גרתי אצל סבתא, ללא רכב, ללא הוצאות מטורפות. חסכון אגרסיבי. המשכתי לעבוד בצבא קבע (כולל עבודה בחול למשך שנה בתנאים מאוד טובים). במהלך השירות סיימתי תואר ראשון ושני. בתואר ראשון קיבלתי שנת לימודים מלאה על חשבון הצבא. השכר עלה, אך גם ההוצאות :) בזמן שהותי בחו"ל השכרתי את הבית. רק לאחר שביססתי את עצמי כלכלית, ומצאתי את אהבת חיי החלטתי להתחתן ולעבור לבית שלי.
כרגע אני בעל בית פרטי, מחזיק רכב קטן. קראתי לא מעט ספרים ובלוגים בנושא השקעות. אני מנסה לייצר לעצמי הכסה פאסיבית משוק ההון. ממשיך להשקיע בשוק ההון. ברור לי, כי על מנת להגיע לעצאות כלכלית הפרמטר החשוב ביותר הוא התשואה. כנראה לא אוכל לפרוש לפני תום שירותי בקבע. המטרה שלי כי כשאגיע לגיל הפרישה מקבע (כרגע סביב 47-53) לא אצטרך לעבוד לאחר הפרישה.
כשאני נותן עיצות לחברי לעבודה, רובם לא מאמינים שהדבר אפשרי. קשה מאוד לשכנע אנשים להסתכל לטווח ארוך, לקחת אחריות ולתכנן קדימה. הרבה מאוד אנשים מעדיפים לחיות את הרגע. דורין, את עושה שירות נפלא. אני מפנה כל פעם את חברי לאתר שלך. תודה רבה!
גדלתי במשפחה שלא מודעת כלל להשקעות וחשיבות השכלה גבוהה. כבר בגיל צעיר, הציפייה היתה שאסיים את הלימודים בבית ספר ואלך לעבוד.
בכל זאת, כנראה בגלל סביבת חברים חזקה, למדתי והצטיינתי בלימודים. כבר מגיל 14 עבדתי בעבודות מזדמנות והתחלתי לחסוך כסף, בינתיים בלי להשקיע. אחרי סיום תיכון, המשכתי ללמוד הנדסאי אלקטרוניקה במכללה על חשבון החסכונות שלי מעבודות מזדמנות אלו.
בגיל 18 אמי נפטרה, הורי גרושים. כך נשארו אני ואחי הקטן אצל סבתא. במהלך לימודי ושירות חובה המשכתי לעבוד בעבודות מזדמנות ולחסוך כסף. בשלב זה התחלתי להתעניין בהשקעות. בהתחלה קראתי את הספר "אבא עשיר , אבא עני" , אחר כך פשוט הייתי קורא עיתונות כלכלית. אני זוכר טוב מאוד, כי חברי צחקו עלי ולא הבינו את התעניינות שלי. הפחד להיקלע למשבר כספי ופחד שלא אוכל לדאוג לעצמי ולאחי דירבנו אותי להמשיך לעבוד ולחסוך. אף פעם לא הייתי בזבזן גדול, תמיד מחושב. השקעות הראשונות שלי היו בפקדונות בנקאיים, אחר כך מק"ם, אחר כך אג"ח ולאט לאט קניתי מניות, תעודות סל , קרנות נאמנות.
לאחר סיום שירות חובה נכנסתי לקבע. עקב חסכון מתמיד והשקעתו צברתי כ- 70000 בסיום שירות חובה, בערך בגיל 23. לאחר שנה בערך קניתי בית פרטי בשכונה צבאית. למרות שגרתי אז עם סבתא, ללא בת זוג קבועה, החלטתי לרכוש בית כי מחירו היה זול לטעמי וגם ככה הבנייה תיקח כשנתיים. עם הון אישי שצברתי (והמשכתי לצבור במהלך הבניה), הלוואות מהצבא (ללא משכנתא) קניתי בית פרטי. כולם סביבי היו המומים איך מישהו שהיה חייל בודד קונה בית פרטי. מאיפה יש לו כסף ? :) כמובן אף אחד לא ידע על חסכונותי והשקעותי. רכישה זו מהווה בעצם צעד ראשון חזק שישפר מאוד את חיי בהמשך.
כל התקופה עד גיל 31 גרתי אצל סבתא, ללא רכב, ללא הוצאות מטורפות. חסכון אגרסיבי. המשכתי לעבוד בצבא קבע (כולל עבודה בחול למשך שנה בתנאים מאוד טובים). במהלך השירות סיימתי תואר ראשון ושני. בתואר ראשון קיבלתי שנת לימודים מלאה על חשבון הצבא. השכר עלה, אך גם ההוצאות :) בזמן שהותי בחו"ל השכרתי את הבית. רק לאחר שביססתי את עצמי כלכלית, ומצאתי את אהבת חיי החלטתי להתחתן ולעבור לבית שלי.
כרגע אני בעל בית פרטי, מחזיק רכב קטן. קראתי לא מעט ספרים ובלוגים בנושא השקעות. אני מנסה לייצר לעצמי הכסה פאסיבית משוק ההון. ממשיך להשקיע בשוק ההון. ברור לי, כי על מנת להגיע לעצאות כלכלית הפרמטר החשוב ביותר הוא התשואה. כנראה לא אוכל לפרוש לפני תום שירותי בקבע. המטרה שלי כי כשאגיע לגיל הפרישה מקבע (כרגע סביב 47-53) לא אצטרך לעבוד לאחר הפרישה.
כשאני נותן עיצות לחברי לעבודה, רובם לא מאמינים שהדבר אפשרי. קשה מאוד לשכנע אנשים להסתכל לטווח ארוך, לקחת אחריות ולתכנן קדימה. הרבה מאוד אנשים מעדיפים לחיות את הרגע. דורין, את עושה שירות נפלא. אני מפנה כל פעם את חברי לאתר שלך. תודה רבה!