⬅ חזרה לאינדקס

לקחת בחינם על אף היכולת לקנות?

🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 08:21
היי,



אנחנו מחפשים לקנות מוצר X (בעלות של אלפים בודדים).



יש באפשרותינו לקנות את המוצר חדש ללא קושי מבחינת העלות שלו.



עם זאת, ראינו מישהו שמוסר את אותו המוצר במצב טוב בחינם והיינו הראשונים שהתעניינו לגביו.



השאלה היא פילוסופית:



תמיד יהיו כאלה שיזדקקו למוצר ולא יוכלו להרשות לעצמם לקנות אותו.



אנחנו מרגישים שזה קצת "לא הוגן" אם אנחנו ניקח אותו.



מצד שני - זה יכול לעזור עם החסכון והסיבות הכלכליות כן לקחת ברורות - מה גם שאני בטוח שיש הרבה אנשים ששיקול ה"לא הוגן" לא תקף בעיניהם וכל הקודם זוכה.



דעתכם?
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 08:51
הבעיה היא שאתה לא יודע שאם אתה תוותר על המוצר, מישהו אחר שבאמת זקוק יקבל אותו. יותר סביר שסוחר יד שניה שטוב בלזהות מציאות ולמכור אותן יותר ביוקר ישיג את זה.
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 09:09
לקחת, לנסות את המוצר לזמן מה, אולי ימאס לכם וחבל להוציא את הכסף.



תמיד אפשר למסור את המוצר חינם וכך שתי משפחות יהנו ממנו.



בעבר קיבלתי בחינם את האיציקלופיה העברית (20+ כרכים) דרך אתר פרויקט אגורה.



במעבר דירה מסרתי בחינם.
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 09:47
אתר אגורה מוצף בסוחרים, כך שרוב הסיכויים שאם אתה לא תקח מישהו יעשה רווח על המוצר. אם אתה משוכנע שאם לא תיקחו את המוצר הוא יגיע למישהו שלא יכול לקנות אותו אבל זקוק לו הייתי שוקל לוותר. כאמור, ההסתברות לכך נמוכה כנראה.
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 11:06
אני משווה את השאלה לדילמה בין קנית מכונית משומשת לחדשה.



נניח שיש ביכולתך לקנות מכונית חדשה, או מכונית דומה בת שנתיים בחצי ממחיר חדשה. ייתכן שקונה פוטנציאלי אחר אינו יכול להרשות לעצמו רכישה של מכונית חדשה. האם זה שיקול מבחינתך?



לדעתי כמעט כל מתעניין יקפוץ על המציאה, וכמו שכבר נכתב, מירב הסיכויים שזה שהכי זקוק "להטבה" לא יזכה בה ...
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 11:43
כמעט כל דבר, לפני שאנחנו קונים, אנחנו בודקים אם יש אפשרות לקחת מחברים/משפחה או אתר אגורה. אני יכולה היום, טפו טפו טפו, להרשות לעצמי כל דבר ובכל זאת מעדיפה לקחת. זאת חלק מהסיבה שהגעתי למצב שאני יכולה להרשות לעצמי כל דבר...(בתחום הסביר, כן? יש לי חברה שטענה שאני לא יכולה להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה, מכיוון שאין לי אפשרות לשכור לעצמי מטוס פרטי... ניסיתי להסביר לה שאין לי רצון לשכור לעצמי מטוס פרטי, ולכן אני כן יכולה להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה. לא עבד)



מבחינת האם זה הוגן- בהתחלה היה לי מאוד קשה לקחת, אבל אחרי שתרמתי בעצמי מאות מוצרים באגורה, זה עבר לי.
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 12:07
אני יכולה להבין זאת, גם אני נתקלתי בדילמה בעבר. הפתרון לדעתי הוא לקחת כי כמו שאומרים כאן באמת אי אפשר לדעת לאן זה יגיע אחרת ולמצוא משהו אחר שאת יכולה לתרום כדי לאזן את הקארמה =)



כלומר, למסור פריט מסויים שיש לך ויכול להועיל למישהו (או אפילו את אותו הפריט כשתסיימו איתו). בכלל עדיף לעשות כהרגל סדר בבית פעם בשנה ולמסור לתרומות את הדברים שאין לך בהם שימוש יותר, כשנותנים הרבה יותר קל גם לקבל.
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 12:50
יש הבדל בין זקוק, לצריך, לרוצה.



יש מעט מאוד מוצרים בעולם שאנשים יכולים להזדקק להם.



סביר להניח שאני אחשוב פעמיים אם לקחת כיסא גלגלים, או תמ"ל (מוצרים שסביר שמישהו יכול להזדקק להם)..



אני אוותר על מכונת כביסה או כיריים (מבחינתי הם בקטגוריית הצריך) אם אדע בוודאות שיש מישהו שצריך אותם יותר ממני.



אבל אני לא אתלבט אם לקחת שואב אבק, או טלווזיה 42 אינץ', אלו מוצרים שאנשים רוצים והרצון שלי שווה גם לרצון של עני מרוד מוכה גורל.
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 13:36
נראה שהתשובה היא חד משמעית.



המלצה לסקר הבא - האם אני קמצן או חסכן :)

@המשקיעה , הגיע הזמן לפתוח תת פורום "סקרים" בפורום "אוף טופיק".
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 15:25
בטח שלקחת. (כל עוד זה לא איזה מוצר רפואי יקר שיקשה על אנשים שצריכים ואין להם כסף).
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 20:21
למעשה X היא מיטה לילד אבל בכוונה השארתי את הדיון כללי.



אכן תשובה חד משמעית, נפעל בכיוון.



תודה על שטרחתם לענות ולהשתתף בסקר :)
🕒 פורסם בתאריך: 07/11/2015 23:32
מתחשק לי להעלות קו מחשבה קצת אחר ממה שנהוג כאן.



אם אני הולך עם השאלה עד הסוף, אז המעשה הנכון מוסרית יהיה לקחת את הישן לשימושך, לקנות חדש (כי אתה יכול) ולתת אותו למישהו אחר (כי הוא צריך).



אפשר לנסח את זה באופן עקרוני: האם זה מוסרי לצבור הון, בעוד אחרים עניים? אפשר לשאול את זה על כל שקל שאתה חוסך - לא היה מוסרי יותר פשוט לתת אותו למישהו שלא יכול להרוויח את השקל הזה? ואני לא מדבר על קוטרים ממעמד הביניים, אלא על כאלה שבאמת לא יכולים ושהכסף יכול לשפר את איכות החיים שלהם מאוד.



לעניין המיטה - יכול להיות שסוחר רהיטים יד שנייה צריך את מיטה יותר ממך. כי הכסף משמש אותו לתרופות לאמו החולה, והילד שלך יכול לישון על מזרון על הרצפה ולא יקרה לו כלום. אז הבעייה כאן היא יותר בעייה של פערי מידע - אתה לא יודע באמת מי צריך מה, ולכן יכול בשקט להעדיף את הרצונות שלך. אבל כשחושבים על הון באופן כללי, השאלה עדיין עומדת.
🕒 פורסם בתאריך: 08/11/2015 05:55
@חיפאי אתה נוגע ב-"אגו".



הרבה אנשים ניסו לבטל את ה"אגו" - בקיבוצים, ברוסיה, בצפון קוריאה.



אבל איכשהו תמיד, יש מי ש"צריך לחנך את החדשים", להיות "המורה".



תשאל כל אדם מה הוא הכי אוהב - בדרך כלל תקבל תשובה - אמא שלי, הילדים שלי, הכלב שלי... שלי שלי ושלי.



אם הם לא יתביישו יגידו למעשה "את עצמי".



אז לפני ש



{

"lightbox_close": "Close",

"lightbox_next": "Next",

"lightbox_previous": "Previous",

"lightbox_error": "The requested content cannot be loaded. Please try again later.",

"lightbox_start_slideshow": "Start slideshow",

"lightbox_stop_slideshow": "Stop slideshow",

"lightbox_full_screen": "Full screen",

"lightbox_thumbnails": "Thumbnails",

"lightbox_download": "Download",

"lightbox_share": "Share",

"lightbox_zoom": "Zoom",

"lightbox_new_window": "New window",

"lightbox_toggle_sidebar": "Toggle sidebar"

}









פונה לנפש היהודי שבי ומסביר שמדובר בפיקוח נפש, הוא צריך את המיטה בחינם כדי למכור במחיר מופקע כי אמא של פלוני מגייסת כספים לניתוח.



פות"ש זקוק כרגע למיטה, אחרת לא היה מחפש אחת ב-אגורה.
🕒 פורסם בתאריך: 08/11/2015 09:20
גם אני הצבעתי כמובן שלקחת. סיפור קצר, לפני שבועיים פרסמו אצלנו בישוב מודעת מסירה של ארון בגדים לילדים. ארון מדהים, של חמישה נגרים במצב מעולה. לקחתי עם המון שמחה. שבוע לאחר מכן, הגשתי צורך להעביר את זה הלאה. פרסמתי מודעות מסירה לאופני ילדים, שידת תינוקות במצב מצוין ולול מעץ. האופניים הלכו לילד ששמח והלול לזוג שאוטוטו הופכים להורים בפעם הראשונה. עם השידה המעולה נפלנו, הגיע זוג שלא הפסיק להתווכח האם לקחת או לא לקחת והאם השידה תתאים לכלי העבודה שלו )ידיות השידה בצורת בעלי חיים ויש מנגנון הגנה לאצבעות במגירות(. ההרגשה היתה שבמסירת השידה לזוג האומלל הזה, פספסנו את המטרה שהייתה נסיון להמשיך את הנתינה מתוך הבנה שיש צורך אמיתי. הסיפור הזה יצא קצת ארוך אבל המסר הוא שאם יש לך אמצעים, אל תוותר על הרווחה שלך אבל למד גם לתת.
🕒 פורסם בתאריך: 09/11/2015 20:26
אני גם בעד לקחת, במקרה הספציפי הזה.



אבל חשבתי שעצם השאלה מעניינת כי היא מצביעה על קונפליקט בין ערכים שונים ששניהם, על פניו, ערכים טובים.



הערך הראשון הוא עצמאות כלכלית שכולם כאן מאמינים בו מאוד. והערך השני הוא תמיכה בנזקק.



קל לפתור את הקונפליקט הזה בביטול הערך השני - ואני מכיר הרבה תירוצים שמנסים להצדיק את הביטול הזה (הוא לא באמת נזקק, זה לא באמת יעזור לו, איך אפשר לדעת שהוא נזקק באמת וכו'). אני חושב שהרבה מזה הוא מסך עשן שנועד להסתיר את הקונפליקט ותו לא.
🕒 פורסם בתאריך: 09/11/2015 20:42
@חיפאי זה מסוג התשובות של "מה אתה בוכה? ב-X יש אנשים בלי גג/נורים ברחובות..."



נכון, יש אנשים שקשה להם ויש אנשים שהרבה יותר קשה להם.



אני לא יכול לפתור את כל בעיות העולם, אני אתחיל עם הבעיה שלי.
🕒 פורסם בתאריך: 09/11/2015 22:46
בשביל זה צריך להגדיר את הצורך ב X כבעיה, ועולה השאלה האם משהו שאני יכול להרשות לעצמי הוא אכן בעיה שדורשת פתרון אחר מהטריוויאלי של ללכת לקנות.



למעשה, כלל לא חיפשנו מיטה חינמית או יד 2, ממש במקרה נתקלנו במודעה והתלבטנו האם לפנות או לא.
🕒 פורסם בתאריך: 11/11/2015 10:36
@c881 כשאתה מציג את זה ככה - קשה מול קשה עוד יותר, אז זה באמת מפחית את הקונפליקט ומאפס אותו.



אבל אני לא בטוח שלכל החוסכים הסולידיים כאן קשה כל כך. להיפך, ככל שהשנים עוברות, החיסכון גדל והסיפור הופך הרבה פחות קשה.



ומה אז?
🕒 פורסם בתאריך: 11/11/2015 11:01
@חיפאי לפי המחשבונים והדוגמה של @המשקיעה ,



אתה רוצה להגיע לסכום כסף מספיק גדול שתוכל לחיות על 3% ממנו בשנה.



אם "נשחרר את החגורה" כמו שהפוליטיקאים אוהבים לעשות לפני בחירות, אתה מהר מאוד יכול להגיע לשלב ש"הפורש מרצון" יאלץ "לחזור מאונס" לעבוד או להמנע מקניית משהו שהוא צריך/רוצה לרווחתו.



אם אחזור על הדוגמה של גוף האדם -



שריר שמתחזקים ומפעילים כנגד משקל - יתעצב, יתעצם ויעבוד בצורה יעילה יותר עם המאמץ.



שריר שלא מתחזקים - יאבד מכוחו, עיצובו והדרך מ-X ל-Y היא לא כזו ארוכה









היא מאוד קצרה.



(סתם, בצד ימין הוא במסה, צד שמאל בחיטוב).
🕒 פורסם בתאריך: 13/11/2015 23:34
@c881 קצת איבדתי אותך.



קל להבין את הבעיה המוסרית עם מקרי קיצון.



מקרה קיצון, לדוגמה: יש לי עשרה מליון ש"ח. אבל זה לא מספיק לי, כי בא לי יותר מסיבה כלשהי. עומד מולי אדם אחר שאין לו כסף לתרופה מצילת חיים. אני יודע את זה, אבל בוחר להעדיף את הרצון שלי על הצורך שלו.



נתקרב למציאות. יש לי 2 מליון ש"ח, אבל בתוכנית המשקיעה שלי אני צריך 3 מליון בשביל להפסיק לעבוד. כנ"ל עומד מולי אדם שזקוק לתרופה. האם אני יכול להצדיק את הבחירה שלי לא לתת בכך שזה מעכב את הפרישה שלי?



צעד נוסף: יש לי מליון. או מאה אלף. אין לי בכלל חיסכון לפרישה מוקדמת.



ברור שאם אין לי כלום, אז קל לי להצדיק אנוכיות. אבל איפה עובר הגבול בין אנוכיות מוצדקת לאנוכיות לא מוצדקת? האם זה בכלל תלוי בכמה כסף יש לי ברגע זה? זו השאלה המוסרית.
🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2015 02:28
@חיפאי



אתה נותן לראשון שמגיע אליך? למה לא לשני?



למה לא לכל אחד שמגיע?



אתה מתאר את הדילמות של ועדת סל התרופות - כל שנה יש להם 300,000,000 שח להוסיף לסל ולבחור מבין התרופות החדשות.



אז למה לתת ל-X ולא ל-Y?



כי X צועק חזק יותר?



כי Y נראה "במצב טוב יותר"?



כי את X אני מכיר ואת Y לא? אולי להיפך?



X1, X2, X3 ..... Xn צריכים כסף. למה זה צריך להיות הכסף שלי?



יש התחשבות בכמה זמן הכסף "ידחה את מותם"?



מתחשבים בכמה החולה יסבול בזמן "הארכת חייו" או "שיסבול אבל יהיה פה איתי" - כלומר, שוב מדובר באנוכיות.



נ.ב.



ממליץ לגשת לראות את GHOST RIDER



גיבור הסרט/קומיקס מוכר את נשמתו לשטן בתקווה להציל את אביו מסרטן.



אבא שלו מבריא מסרטן, כדי למות באותו יום ב"תאונת עבודה".



אבל, היי...



הוא היה בריא.



נ.נ.ב.



אנשים דתיים תורמים מעשר, יש גם חומש.



אני מסתכל על "מס הבריאות" כתרומה שלי למערכת הבריאות לטפל ולהציל חולים.



האם אני לא מוסרי, כי אני לא תורם יותר?



אני יכול לחיות עם זה.
🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2015 13:22
במציאות, המימון של מערכת הבריאות מגיע גם (בעיקר?) ממסים אחרים, ולא רק ממס בריאות. אבל זה לא משנה את הנקודה שלך.
🕒 פורסם בתאריך: 14/11/2015 14:20
אני חושב שהמונח אנוכיות מככב בעיקר בתורת מוסר ספציפית: אלטרואיזם, שבה הוא משמש לצורך נזיפה. יש כל מיני תורות מוסר, שנותנות תשובות שונות לשאלות הבאות:

מה אתה חייב לעשות עבור אחרים?



מה אסור לך לעולל לאחרים?



מה אתה חייב לעשות עבור עצמך?



מה אסור לך לעולל לעצמך?



דעתי האישית היא שהמוסר צריך להתמקד בסעיף 2: מה אסור לאדם לעולל לאחרים, ואת הסעיפים האחרים צריך להשאיר פתוחים במידת האפשר, כעניין להעדפה אישית.



הערה: יש גם מקרים גבוליים ששייכים ליותר מסעיף אחד. למשל, התחייבויות שלקחת על עצמך, וילדים שהחלטת להביא לעולם. בשני המקרים הללו, אתה חייב לעשות דברים עבור אחרים, שזה שייך לסעיף 1, אבל היות שלקחת את ההתחייבות על עצמך, זה נכנס גם תחת סעיף 2: אסור להוליך שולל, ואסור להפר התחייבות שלקחת על עצמך כלפי אחרים.
🕒 פורסם בתאריך: 17/11/2015 17:32
טוב, זה יפה בתיאוריה אבל יש אין ספור מקרים שמטשטשים את ההפרדה הזו.



אם אני והילדים שלי רעבים, אז אני אגנוב אוכל כי זה 1 ו 3. אבל גניבה היא גם משהו שאתה מעולל לאחרים, אז 2.



הלוואי שהחיים היו פשוטים כמו רשימת עקרונות מוסריים פשוטים...
🕒 פורסם בתאריך: 17/11/2015 17:38
זו התקדמות. כי עברנו מהמישור העקרוני למישור הפרקטי.



אני מבין מזה שאתה לא מתנגד לנתינה, אלא רק מצביע על כך שיש בעיה להחליט למי לתת.



הבעיה הזו היא אמיתית, אבל לא נובע ממנה שהדבר הנכון מוסרית יהיה לשמור את הכסף ולא לתת כלל.
🕒 פורסם בתאריך: 17/11/2015 18:13
לדעתי התשובה די פשוטה, כיוון שאין לך את היכולת לדעת מי יקח את המוצר במידה ואתה לא תיקח אותו והאם זה יעשור לו או לא, מה שאתה צריך לשרול את עצמך אם אתה צריך את זה ואם כן אז תיקח ! נגמרה הדילמה
🕒 פורסם בתאריך: 17/11/2015 23:37
קח את זה ואל תחשוב פעמיים.



לפעמים אנשים חושבים שהם עושים טובה לאנושות עם אקטים של נתינה ללא תנאי רק כדי לגלות שהם סתם אוכלים נאדים. אל תהיה אחד מאלה.
🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2015 00:00
@חיפאי, אם השולחן עשוי מעץ אבל רגליו עשויות ממתכת, זה לא מטשטש את ההבחנה בין עץ ומתכת, זה רק אומר שהשולחן מורכב. בדוגמה שנתת המטרה שייכת לסעיף אחד והאמצעי לסעיף אחר, ואתה חייב להסתכל על הדברים ביחד, כי תורת המוסר שלך אומרת שהמטרה מקדשת את האמצעים.



גילוי נאות: יש לי הרגשה שאתה לא מדבר על ארוחת חירום אלא על חיים שלמים על חשבון משלם המסים.
🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2015 00:01
לדעתי זו גישה קצת לא נכונה כי תמיד אבל תמיד ימצא אדם יותר מסכן ממך שממש צריך כסף. תמיד. אז למה לי לקנות מנה שווארמה אם אני יכולה לתרום את ה30 שקל לגיוס תרומות המוני לחולת סרטן ? למה לי לקנות מזרן סופר נוח ויקר (4000 ש״ח) שאני יכולה לקנות מזרון בינוני באיכותו ב2000 ש״ח ואת השאר לתרום ? למה אני גרה בדירה עם קורת גג לבדתי שיש לי מקום לעוד אנשים ויש כל כך הרבה חסרי בית בחוץ (אחד ישן על הספסל ממש ליד הרחוב שלי).



אין לזה סוף .
🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2015 00:32
לדעתי התשובה פשוטה יותר,



צריך לקחת בחינם כדי לדעת לתת. ( בחינם )



כל מי שקיבל מוצר שהיה צריך בחינם ( גם אם יש לו היכולת לקנות )



צריך לדעת לתת.



כך נוצר מצב שיתן ל"מצפון" המיוסר של הלוקח מנוחה



ואני מקווה שכל מי שאי פעם נתן מוצר לאדם שהיה צריך ולא יכל להרשות לעצמו



מכיר את ההרגשה הטובה ויחזור ויתן בעתיד
🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2015 07:38
@חיפאי אני נותן מזמני למשפחות שמבקשות ללמוד איך לצאת מהמצב שאליו נקלעו.



זה מה שאני נותן.



יש מי שלוקח ואומר תודה.



יש מי ש"טועם", אומר "לא תודה, חשבתי שתיתן לי כסף".



והדבר הנכון מוסרית (מבחינתי), הוא לדאוג לעצמי, כדי שלא אפול כנטל על ילדי בעתיד.
🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2015 13:21
אם אהיה שם ראשון, ולא יהיו אף מתחרים לידי, אקח המוצר. אם יהיה שם מישהו עני ומסכן לידי שירצה המוצר , אוותר על המוצר.



העניין עבורי הוא שאי אפשר לדעת מי יקח בכלל המוצר, יתכן שאף אחד לא יקח אותו (גם זה קורה, ביחוד אם צריך הובלה), יתכן שיבוא מישהו שהוא עשיר ממני ויקח המוצר, אז על סמך איזה ספקולציה אני אמור לוותר על המוצר? לפי ההגיון הזה, אני אף פעם לא אקנה מוצרים ביד2 כי תמיד יהיה מישהו איפה שהוא ביקום שצריך אותם יותר ממני .



כרקע כללי, יש לי נסיון רב בקניית מוצרים ביד2 (לא באגורה) במחירים שהם לעיתים כמעט בחינם, והרבה פעמים קניתי מוצרים שעמדו שבועות וחודשים ללא דורש. יש לי תחושה שהעניים והמסכנים לא מחפשים וקונים ביד2, אולי כי זה דורש יוזמה , מומחיות במוצרים, יכולת נטילת סיכונים, יכולת מו"מ, וכושר עבודה והובלה שמי שיש לו אותם הוא בהכרח לא עני ומסכן....
🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2015 13:57
@איש(3718) היתה תקופה שאספתי בקבוקים ופחיות בדרך מהרכבת/לרכבת.



קבצנים שהיו מבקשים כסף, נתתי להם את הבקבוקים.



מי ש-עני/אביון יטריח את עצמו לסופר לקבל כסף ו(אולי) לרכוש מוצרי מזון.



מי שרק יושב ואוסף כסף, לא הסכים לקבל בקבוקים.