תכנון הוצאות ארוך טווח

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 10:56

ננסה לענות



ראשית, ילדים זה דבר יקר מאוד! כאן המשקיעה לא צודקת. אולי הם אמורים לעלות פחות ממה שמוציאים עליהם ישראל וישראלה ישראלי, אבל עדין הם יקרים. איך להעריך? שאל אנשים הקרובים לך במעמדם, השכלתם וכד' כמה עולים להם הילדים שלהם ותוריד מזה אחוז מסויים. איזה אחוז? חצי מההפרש בהוצאות המחיה שלך לעומת הדומים לך



אם אתה מוציא בממוצע 30% (למשל) פחות מהאנשים הקרובים אליך, אתה יכול להניח שעל הילדים תוציא 15% פחות ממה שהם מוציאיםעל ילדיהם. אגב, הילד השלישי יותר "זול" מהראשון- אבל אתה עוד לא "שם".



לגבי עליות מחירים, אל תביא אותן בחשבון.

האינפלציה בשנים האחרונות אפסית (השנה המדד יחד ב 1%) ואם מוצר אחד מתייקר, השני מוזל



הנסיון מלמד שאם יש אינפלציה, ההכנסה עולה פחות או יותר במקביל



נכון, אפשר את שני הפרמטרים לעשות ניתוחים וחישובים יותר מדוייקים ומתוחכמים, אבל לדעתי זה מיותר. כמו שנהג להגיד פרופ' בועז רונן: "אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה" :)

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 11:07

בנוסף לעצות הטובות שקיבלת מעלי, בשנים הראשונות ההוצאה העיקרית היא מסגרת חינוכית פרטית (מטפלת / משפחתון / גן) והירידה בהכנסות שנובעת מכך שלפחות בן זוג אחד צריך להיות מוקדם בבית (זה משהו שלדעתי צריך להיות קיים תמיד, אבל ברור שיש הבדל בין תינוק בן שנה שצריך לאסוף משער המשפחתון לנער בן 15 שכדאי להיות איתו כמה שעות מדי יום).



תבדוק כמה עולה מטרנה. שאר האוכל הוא הוצאה די זניחה כל זמן שהילדים קטנים. גם הוצאה על בגדים קל להגביל לסכומים נמוכים כשהילדים קטנים.



הוצאה שאולי אתה פחות מודע לה אם אין לך ילדים היא על אבחונים / טיפולים. אני לא מכיר אף משפחה שאין לה הוצאות על קלינאית תקשורת / ריפוי בעיסוק / הוראה מתקנת וכיוצ"ב. בגילאים הצעירים הרוב קיים גם במסגרת הציבורית, עם כל החסרונות של המערכת הציבורית.



בגילאי 5+ בדרך כלל יש הוצאות על חוגים לכמה שנים. חוג מתנ"ס סטנדרטי עולה כ-200 ש"ח. קיים "סיכון" שהילד שלך יבחר בתחביב יקר כמו נגינה או סתם יצטיין במשהו, ואז השמים הם הגבול מבחינת הוצאות.



וכל האמור בהנחה שכולם בריאים (טפו טפו). ילד עם צרכים מיוחדים זה סיכון קיים ויש לכך גם משמעויות כלכליות נכבדות.

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 11:22

עד גיל 8 בערך, ההוצאה העיקרית על ילדים, שיחסית אליה שאר ההוצאות לזניחות לחלוטין, היא עלות המסגרות. בהנחה שאין מישהו בבית שלא עובד ונמצא איתם, עלות מינימלית עד גיל 3 היא אלפי שקלים בחודש לכל ילד (תלוי במסגרת, תלוי באזור המגורים). אחר כך, עד גיל 8 יש מסגרות ציבוריות אבל רק חצי יום. בשביל צהרונים משלמים בערך 1000 ש"ח לילד לחודש. בנוסף, אם מחשבים אובדן הכנסה כהוצאה אז אכן סביר מאד שתהיה ירידה בהכנסות - החל מ"חופשת" לידה מוארכת, ועד הורדת שעות, החלפת עבודה תוך פגיעה בשכר, אי לקיחת קידום כי הוא דורש יותר שעות וכולי.



יש עוד הוצאות שקשורות לשינוי באורח החיים כשיש ילדים. למשל, פתאום לא מתאים לגור בשכונה נידחת כלשהי, רוצים לגור במקום שיש בתי ספר טובים ואג'נדה חינוכית שנראית לך. גם קשה יותר להסתדר בלי רכב כשצריך להעביר כל ילד למסגרת שלו ועוד להספיק לעבודה ובחזרה. ההבדל בעלות המחיה יכולה להיות אלפי שקלים בחודש, אבל גם הרבה פחות אם מוכנים להתפשר על כל מיני דברים.



ההוצאות האחרות, כמו ציוד, אוכל, חיתולים, מטרנה וכולי - זניחות לגמרי יחסית לדברים האלו. חודש אחד של מטפלת עולה יותר מכל זה.

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 12:24

אז... לא עדיף לספוג ירידה בהכנסות לתקופה של השנים הראשונות ופשוט לטפל בעצמך בילד? אם זה באמת מה שזה עולה?

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 12:40

האם ההכנסות שלך הן פחות מההוצאות על מסגרות? בילד אחד זה מאד לא סביר, אלא אם כן מרוויחים קרוב לשכר מינימום. אם יש יותר ילדים מאד קטנים והמשכורת לא גבוהה, זה יכול להיות. אבל להפסיק לעבוד על סמך השוואת המשכורת הנוכחית לעלות המסגרות הנוכחית יכולה להיות טעות רצינית: לפעמים המשכורת נמוכה עכשיו, אבל המשך העבודה יאפשר בעתיד קידום או מעבר לעבודה יותר מתגמלת. לפעמים יציאה משוק העבודה במשך האלו שבהן המסגרות יקרות, תקטין מאד את הסיכוי למצוא עבודה אחר כך או את המשכורת שיהיה אפשר לקבל על העבודה.



זה די מלכוד 22: מי שהוא מספיק מבוקש כדי שיוכל להרשות לעצמו לעזוב את עולם העבודה לכמה שנים ולא לדאוג אם ימצא אחר כך שוב עבודה, בדרך כלל גם מרוויח הרבה יותר מעלות המסגרות של ילדיו כך שלא "שווה לו" לעזוב את העבודה. ומי שמרוויח קרוב לשכר מינימום, עלול להיות בסיכון גדול למצוא עבודה אחר כך. יוצא שמי ששווה לו לעזוב את העבודה כדי להיות עם הילדים (כלכלית בלבד, מתעלמת מהיתרונות והחסרונות האחרים בלהיות בבית עם הילדים כמה שנים) זה בערך רק מי שמרוויח שכר מינימום או קרוב לכך, בעבודה שיהיה מאד קל להשיג אחר כך גם לאחר הפסקה. לא יודעת כמה כאלו מקצועות יש.

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 13:29

מעבר לשיקול הכלכלי, המוכנות להשאר בבית כדי לטפל בילד/ים כמה שנים היא שאלה של העדפה אישית.



יש שיראו בכך הגשמה עצמית והורות נכונה, ויש שיתחרפנו מהניתוק מחברת המבוגרים. כשמדובר בכמה ילדים (למשל, תינוק שרק נולד פלוס פעוט בן פחות מ-3 שכבר רץ בבית ומדבר בלי סוף) זה גם די קשה ולא כל הורה רוצה / מוכן לעמוד בזה.



תראה איך אנשים מתייחסים לסוף אוגוסט שאין מסגרות והם נמצאים עם הילדים שבועיים שלמים כדי להבין על מה מדובר.

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 14:43

על מה מבוססת נוסחת החישוב (חצי מההפרש?)?



1. אבל זה רק בשנים האחרונות והמצב צפוי לחזור לסורו בעתיד, לא?



2. אני רוצה לעשות תקציב הוצאות מנותק לחלוטין מכל תרחיש הכנסות. אני מודע לכך שזה יהיה מעט פרדוקסאלי שכן אם אני נשאר בבית - אז גם לא צריך מטפלים/מעון וכו', אבל כרגע חשוב לי שהחישוב יהיה כמה שיותר קרוב לתרחישים השליליים ביותר (במסגרת הצפוי והסביר).



השאלה היותר גדולה היא לכמה זמן מטרנה מספיקה? :D



כמובן. אבל נראה לי שאשאיר עניינים כאלו, שאני בהחלט לוקח בחשבון, לסיכום הוצאות עתידי אחר שאעשה.



**********************



**********************



ומה לגבי גנים עירוניים? תמיד חשבתי שהסכומים העצומים זה לילדים עד גיל 3. ובכל מקרה, הרי יש גנים עירוניים - לא?



מה הקאץ'?

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 14:51

גנים עירוניים יש מגיל שלוש.* הם עד שתיים ברוב המקומות (יש כמה מקומות בארץ שזכאים ליום לימודים "ארוך" = עד שלוש וחצי אם אני לא טועה). מי שרוצה לעבוד במשרה סטנדרטית צריך לשלם לצהרון, העלות היא סדר גודל של 1000 ש"ח. עדיין הרבה פחות מקרוב ל3000 ש"ח שעולה גן פרטי ליום מלא. בתי ספר - גם כן עובדים עד הצהריים. אז מפסיקים לשלם על צהרון כשמחליטים שהילד יכול להיות לבד בבית. זה בדרך כלל קורה בכיתה ג או ד, אבל מאד אינדיוידואלי למשפחה.



*גיל שלוש = שנת הלימודים מתחילה בספטמבר, אם הילד בן שלוש אחרי דצמבר הוא לא נכנס לגן. כלומר, ילדים שנולדו בינואר נכנסים לגן עירוני בגיל שלוש ותשע, ילדים שנולדו בדצמבר נכנסים בגיל שנתיים ותשע. לילדים עדיף להיות מבוגרים יותר בכניסה לגן עירוני (כך אומרים), אבל להורים זה אומר שנה שלמה יותר לשלם לגן פרטי. כך שמבחינה כלכלית עדיף שהילד יוולד בסוף השנה האזרחית.

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 17:04

תודה :)



אני חושב שלמען "דיוק" החישוב כדאי שבכל זאת "אצמיד" את העלויות שאותן אני מזין.



יש נוסחה כללית איך לעשות זאת?



למשל להוסיף 2% מסך ההוצאה השנתית כל פעם (לפחות כשמדובר בעשור-שניים הקרובים)?

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 17:06

מה ההגיון להצמיד את העלויות שבעתיד? אם תמשיך להשתכר בזמן הזה, השכר שלך אמור, בתקווה, לעלות גם הוא אם יש אינפלציה. אם לא, זה שקול לירידה ריאלית בשכר. ואם תחיה מתיק השקעות, ממילא תמיד מסתכלים על תשואה ריאלית (כלומר בניכוי אינפלציה). בדרך כלל בתכנון עתידי כותבים את כל הסכומים על פי השווי של המטבע היום. אם תהיה אינפלציה, כל הסכומים (גם הכנסות וגם הוצאות) יצטרכו לגדול באותו שיעור.

🕒 פורסם בתאריך: 17/01/2016 18:40

אני יודע (כמו שאמרתי לגבי האי ההיגיון שבהיעדר הכנסות/אבטלה + הוצאות גן פרטי), אלא שאני מעוניין בראש ובראשונה להגיע לאמדן הוצאות המחיה הדרושות ללא קשר למתווי ההכנסות האפשריים.

🕒 פורסם בתאריך: 18/01/2016 23:17

לגבי הנוסחה: הסיבה שאתה מצליח לחסוך כל כך הרבה בחייך כבוגר היא שיש לך המון נסיון (נגיד 20 שנים?) בהתנהלות כלכלית, החל מהשלב שבו קיבלת מההורים דמי כיס.



בגידול ילדים אתה טירון, ובהכרח- תעשה טעויות של טירון ותקנה את הדברים הלא נכונים במחירים הלא נכונים. זו דרכו של עולם, בהתחלה טועים וטעויות עולות כסף. קוראים לזה "עקומת הלמידה"



בילד השני והשלישי תהיה יותר מנוסה ולכן זה יעלה פחות...