⬅ חזרה לאינדקס

נשאלתי האם במניות יש ריבית דריבית - ולא ידעתי איך לענות. עזרה

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 18:58
לפני מספר ימים ניהלתי שיחה עם קרוב משפחה על שוק ההון.



אחת השאלות שהוא שאל אותי הייתה מהו אפקט ריבית דריבית. נתתי לו את הדוגמה הקלאסית של הלוואה בבנק כשהריבית מחושבת גם על הריבית ולא רק על הקרן, והמשמעות של כך לאורך הזמן. ואז הוא שאל האם גם במניות יש אפקט ריבית דריבית. עניתי לו "כן, בערך....". אבל אחר כך חשתי אי בהירות עצמית מסוימת.



הרי מניות עולות ויורדות במחיר מוחלט (שקלים/דולרים/יורו) ולא באחוזים. אם מניה עולה מ-100 שקל ל-110 שקל, זה לא בגלל שמישהו החליט לתת לה "10% ריבית".



וזאת בניגוד לבנק, שם הריבית הדריבית היא מנגנון מתמטי מובנה מובטח וקבוע - הבנק מוסיף ריבית על הקרן, ובתקופה הבאה מחשב ריבית גם על הריבית שנוספה.



אבל במניות? המחיר משתנה בגלל כל מיני גורמים - ביצועי החברה, מה קורה בשוק, מה אנשים חושבים. העובדה שיש לי רווח של 10% לא אומרת שהמניה "חייבת" לעלות עוד 10% בשנה הבאה.



אז איך אני יכול להסביר את אפקט ה"ריבית דריבית" במניות? יש כאן משהו נכון, אבל אני לא בטוח איך לנסח את זה בצורה מדויקת.



אשמח לעזרתכם!
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 19:07
ראשית, אין ריבית במניות ומכאן שגם אין ריבית דריבית.



מה כן יש? אפקט הריבית דריבית זו בסך הכל דרך לתרגם תשואה מצטברת לתשואה תקופתית. למשל אם מניה עלתה ב100% על פני 10 שנים, אי אפשר לומר שהתשואה השנתית הממוצעת שלה היא 10%, אלא 7.17%.



גם בכיוון ההפוך, אם מניה עולה ב10% כל שנה, אז לאחר עשור היא לא עלתה ב100% אלא ב 159%.



ההנחה הרווחת בשוק ההון היא שכסף מייצר כסף, לכן אם חברה מצליחה לייצר רווח, היא תדע לייצר רווח גם מהרווח, וגם מהרווח של הרווח.



לכן אפשר להגיד שלאורך זמן שוק ההון מתנהג דומה לאפקט של ריבית דריבית.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 19:55
דוגמה: אם חברה הרוויחה כסף אז עכשיו היא יכולה לפתוח עוד סניפים, בזכות זה שיש עוד סניפים היא תרוויח עוד יותר כסף שאיתו יפתחו עוד יותר סניפים... וזה מנגנון משוב דמוי ריבית דריבית. רק צריך להוסיף את ההנחה ששווי המנייה זה הערך ה"אמיתי" של החברה ולא סתם הנפצה של השוק.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 20:07
השאלה אם ההנחה הזו מתקיימת.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 20:31
חברות עושות כסף, ואותם רווחים מושקעים מחדש כדי לעשות עוד רווח וכן הלאה (אפשר גם להשקיע מחדש רווח שחולק בתור דיבידנד).



בשורה התחתונה העניין הוא גדילה מעריכית. הרווחים שלך הולכים וגדלים עם הזמן גם בלי להשקיע עוד כסף חדש מהבית.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 21:02
"ריבית דריבית במניות" זה ניסוח קצת מטעה.



האפקט "ריבית דריבית" בהקשר הזה מתייחס לתיק השקעות, ולתשואה שמתווספת לתיק ככל שהזמן עובר, וליכולת של תיק פאסיבי המושקע בשוק ההון, לאורך זמן, לצמוח לממדים גדולים ללא כל התערבות בגלל האפקט המדובר.



כבר אמרו חכמים ממני שזהו "הכוח החזק ביקום". צמיחה מעריכית.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 21:55
@guesto צודק, יותר מדויק לומר שיש צמיחה מעריכית. (גם צמיחה מעריכית וגם ריבית דריבית מחשבים עם סדרה הנדסית).



יש גם ריבית דריבית ממש אם קונים קרן צוברת ולא מחלקת.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 22:02
מי מחלק ריבית בקרן צוברת?
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 22:03
לא מחלקים, לכן יש אפקט ריבית דריבית
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 22:08
אפשר לומר אותו דבר על השקעה בנדל"ן.



נניח שקנית בית מקבלן ואין לך תיקונים ב5 שנים הראשונות.



אז אותו אפקט של צמיחה מאריכית קיים בשווי הבית.



אין פה משהו מיוחד במניות, למיטב הבנתי.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 22:21
אפקט כן, לא ריבית דריבית ממש.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 22:41
מבחינה מתמטית צמיחה בלי גורם מגביל היא צמיחה מעריכית. כאשר הטכנולוגיה מסירה גורמים מגבילים (בהיצע ובביקוש) כל פעם שהם צצים אז הכלכלה (וגם החלק הנסחר שלה) צומחת באופן מעריכי. זה לא היה המצב ברוב ההיסטוריה האנושית.



באופן טבעי כשמשהו צומח מהר הוא נתקע בגורם מגביל (אין מספיק אוכל או שאוכלוסיית הטורפים שלו גדלה).



אני לא בטוח אם הצמיחה של הכלכלה העולמית תמשך כאשר האוכלוסייה תקטן, אולי היא תמשיך לצמוח במדינות המתפתחות. אבל גם שמה היא תעצר מתישהו. הכלכלה תצטרך לגדול לאפיקים חדשים כמו בחלל.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 22:58
תזכור שיש יעד אינפלציה של 1-3%. זה כבר מעריכי שערך הכסף סתם נשחק.



מן הסתם חברות "צומחות" ואנשים שעושים עבודה, הם בממוצע עם תפוקה חיובית. נניח כל עובדי גוגל מעלים תפוקה בממוצע ולא עושים נזק בממוצע לחברה. יכול להיות שיש תחרות מחברה אחרת שעקפה אותם ואז הם יפסידו כסף, אבל זה אומר שחברה אחרת הרוויחה יותר ונוצר יותר ערך בעולם מלפני אותה תקופה. בממוצע זה עולה מעל לאינפלציה לפחות במשהו, לכן זה תמיד יהיה מעריכי. השאלה באיזה מקדם מעל לאינפלציה חברות יצמחו.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 23:15
אנחנו רגילים לעידן של שלום יחסי וגלובליזציה, אבל אין מניעה שתתחיל מלחמת העולם השלישית (או אלף תרחישים אחרים) שייגרמו לצמיחה שלילית או אפסית של הכלכלה.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 23:22
אני טוען שגם אז, זה לא יהיה שלילי.



כלומר תיאורטית הכל יכול להיות לתקופות קצרות, אבל בטווח ארוך אני טוען שזה מאד לא סביר.



קצת כמו בפיזיקה, עשית עבודה (אנשים עדיין יעבדו, לפחות חלק. אלא אם התרחיש האפוקליפטי הוא שאף אחד לא עובד), הגדלת את התפוקה והערך בעולם. העבודה לא "תעלם" - יש שימור אנרגיה. העבודה צריכה להפוך לערך בממוצע, גם אם מאד נמוך אבל לא שלילי. פועל יצר עוד לחם, יש עוד ערך בכלכלה.



יש עבודות "יצור/חיוניות" פשוטות נניח כמו מזון/חשמל/מים או דברים בסיסיים מאד אחרים שצריך שאנשים ימשיכו לעבוד בהם בשביל שנשמור על אותו ערך נוכחי ואנשים צורכים אותם כל הזמן - זה בשביל תחזוקה. גם במלחמה, קורונה או מקרי אסון אחרים, העבודות הללו ממשיכות וגם אם יש האטה מסוימת, זה לטווח קצר - נניח כמו קורונה. אבל זה לא יחזיק הרבה זמן, בלי שחלק נכבד יחזרו לפעילות די מהר...



תיאורטית בתרחיש יחוס שהעולם יגווע ברעב ושירותים חיוניים יפסקו לאורך הרבה זמן, יכולה להיות צמיחה שלילית. אבל אם העבודות הבסיסיות/חיוניות לא נפגעות משמעותית לאורך זמן, אז לא תהיה צמיחה שלילית. בסוף חלק גדול מהחברות (הלא בסיסיות) שהן כולן חפצות חיים ימצאו פתרון לחזור לשגרה גם אם בקצב איטי יותר, אבל לא 0 עבודה ואז צריכה להיות צמיחה. גם אם נמוכה.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 23:54
30 שנה בראיה הסטורית היא תקופה קצרה. גם 100 שנה היא תקופה קצרה בראיה הסטורית.

חלק לא מבוטל מהעבודה שנעשית היא כדי לשמר מצב קיים, עוד לפני שנוצר ערך חדש.

ובינתיים בניין שנבנה לפני 50 שנה מתמוטט, זה מוריד ערך בכלכלה.



השאלה היא מה יקרה בקצב מהיר יותר, הורדת ערך או העלאת ערך.

למה זה לא יכול לקרות לתקופה ארוכה?

חברות מסוימות יכולות לצמוח לצד עולם שדועך כלכלית, אין בכך כל סתירה.
🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2025 23:57
נראה לי שהבנתי את השאלה קצת שונה מכולם (יכול להיות שהבנתי אותו לא נכון)



הוא התכוון לשאול הרי מניות עולות במספרים אבסולוטיים



כך שאם עלה מ100 ל110 (בעקבות דיווח א') ואח"כ ל121 (בעקבות דיווח ב')



זה לא שעלה פעמיים ב10% אלא פעם אחת ב10 שקל ופעם שניה ב11 שקל



ואם דיווח ב' היה מגיע לפני עדיין זה היה עולה ב11 שקלים ולא ב10%



אם כן אין פה את האפקט של ריבית דריבית כי העלייה הראשונה לא הובילה לתוספת רווח בעליה השניה



ועל זה התשובה שבסוף הכל בנוי על כמה מכירות ורווח יהיו בשורה תחתונה ושם העליה מתבטאת באחוזים
🕒 פורסם בתאריך: 24/08/2025 00:02
אם דיווח ב׳ התבסס גם על רווח שמקורו ברווח של דיווח א׳, אז העלייה הראשונה עם יצירה תוספת לרווח בעליה השנייה.
🕒 פורסם בתאריך: 24/08/2025 00:23
אולי 'דיבידנד דדיבידנד'?
🕒 פורסם בתאריך: 24/08/2025 01:13
אין צורך להתאבסס על מונחים ולהמציא להם סמנטיקה חדשה.



אפקט ריבית דריבית הוא כלל הטבע המוכר: העשירים מתעשרים יותר.



מי שיש לו יותר, בדרך כלל מצליח למנף את זה ולקבל עוד יותר, אם הוא מנסה.



מי שיפה ימשוך יותר בני זוג, וכך תהיה לו הזדמנות לצבור ניסיון ולדעת איך למשוך עוד בני זוג, וכך הוא יהפוך לעוד יותר מושך (גם כשרון וגם ניסיון).



מי שעשיר, יכול להרשות לעצמו לצאת להרפתקה פיננסית, להקים עסק לא מצליח בהתחלה, לבנות אותו עד שירוויח הרבה יותר (גב כלכלי). העני? יגווע ברעב אם יכשל.



מדינות מוצלחות\עשירות, יכולות להציע משאבים דרושים למדינות נחשלות, "תמורת נזיד עדשים", למדינות העניות אין הרבה אופציות, והמוצלחות יכולות לנצל את זה.



במניות, כל נכס רעיוני או פיזי שיש לחברה שאני מחזיק, יכול לייצר לה רווחים. יותר נכסים - יותר רווחים. יותר רווחים - אופציה לבניית עוד נכסים. עוד נכסים - כאמור עוד רווחים.



זה בעצם אפקט פידבק פשוט, כמו שמצמידים מיקרופון ורמקול אחד לשני ואומרים משהו. גל הקול שיקלט במיקרופון יצא מהרמקול, יקלט שוב במיקרופון, ורק יתעצם לפני שיחלש.



ולצורך העניין במניות, מדברים על אחוזים, וכשמדברים על אחוזים, מכפילים אותם, לא מוסיפים. כאמור 10 אחוז בשנה כפול 10, זה לא 100, זה גדול יותר.
🕒 פורסם בתאריך: 24/08/2025 09:01
בפשט קיים האפקט. רכשתי מניה ב40 ש"ח ליחידה. עלתה לשווי 50 ש"ח ליחידה



הנייר עלה ב4% הם על 50% ש"ח והפוך.



קיבלתה הסברים קצת יותר רחבים אבל זו הדרך להסביר באופן הבסיסי ביותר ולפעמים הפשוט הוא הטוב
🕒 פורסם בתאריך: 24/08/2025 09:34
אחוזים זה רק שיטת הצגה של יחס.
🕒 פורסם בתאריך: 24/08/2025 09:43
המניה יכולה גם לרדת. איפה האפקט?
🕒 פורסם בתאריך: 25/08/2025 08:11
האפקט פועל לשני הכיוונים.



בדוגמה הזו ירידה של 4% מ 50 ש"ח
🕒 פורסם בתאריך: 26/08/2025 16:08
אני לרוב מעדיף להמיר את הדיון לחברות (עסקים עצמם) במקום מניות, מאחר שהמונח מניות מכניס מורכבות, מה עוד ומחיר המניה תלוי גם בתחושות השוק בטווח הקצר. ולכן מכניס רעש לשיח.



לגבי חברות - אפקט הריבית דה ריבית מתרחש במקומות בהם החברה:



1. מרוויחה כסף.



2. מקצה אותו בצורה המאפשרת לה להרוויח עוד כסף מההשקעה.



לדוגמא בנק. העסק שלו זה להלוות כסף במרווח חיובי. נניח שהתשואה על ההון של בנקים היא 10%. נניח שהוא מלווה רק הון עצמי לשם הפשטות. יש לו הון של 100 ש"ח. בשנה א' הוא הלווה 100 ש"ח, והרוויח 10 שקלים, בשנה ב' הוא מלווה 110 ש"ח ומרוויח 11 ש"ח וכן הלאה.



ניתן לתת גם דוגמא עם מסעדה, שעם הכסף אותו היא מרוויחה היא פותחת עוד סניפים, וכך מרוויחה יותר כסף. או לחילופין חברת תוכנה, אשר מפתחת תוכנה חדשה באמצעות רווחים (משקיעה במו"פ) ויכולה למכור ליותר לקוחות או לחילופין לתת ערך גדול יותר ללקוחות קיימים, ולגבות תמורה גבוהה יותר.



כמובן שניתן לייצר ריבית דה ריבית גם בהשקעות נדל"ן (לרכוש עוד נכסים מהרווחים של שכירות מנכסים קיימים). אם כי, למשקיע המתחיל זה קשה משמעותית בהשוואה לשוק ההון משום שנדרש לרוב הון משמעותי על מנת לבצע עסקה בודדת. משמע, יש לך דירה ואתה משכיר אותה, קשה משכירות של שנה לרכוש לאחר מכן דירה נוספת. בהנחה של 3% תשואה משכירות, והון עצמי נדרש של 80%, צריך לחכות 7-8 שנים עד לעסקה הבאה. לאחר שיש 2-3 נכסים הדבר הופך לקל משמעותית.
🕒 פורסם בתאריך: 26/08/2025 21:32
תקרא לזה קוף או ריבית בסוף תקבל פונקציה מעריכית בתוחלת. גם בגרף ילודה יש ״אפקט ריבית דריבית״.



סתם סמנטיקה
🕒 פורסם בתאריך: 26/08/2025 23:39
dy/dx=y



=> y=exp(x)
🕒 פורסם בתאריך: 27/08/2025 05:56
היא לא חייבת.



אבל אם ההנחה היא שהשוק צומח בממוצע 10% בשנה, אז בשנה א׳, 100 ₪ הופכים ל110 ₪, ובשנה ב׳, ל121 ₪. (ולא ל120 ₪)



כי ה10% מחושבים על חלק גדול יותר