המשקיעה | שאלות ותשובות בתחום ההשקעות בזמן אמת

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 17:57

שאלה מעניינת (אותי לפחות)

נניח לרגע שיש סקאלה שבה מצד אחד (נניח ימין) נהנתנות חסרת אחריות - חייה היום כי מחר תמות

בצד השני (שמאל) חסכון ברמת התכלבות - עצמאות כלכלית בשיא הכח על לחם ומים.

באמצע יש "פינוקים" תוך שמירה על מסגרת תקציבית. אין חסכון ואין הלוואות. ככל שהולכים ימינה כך גדלים החובות והבזבוזים ו"ההנאה". ככל שפונים שמאלה גדל החסכון וגדל הויתור על "פינוקים". רק מנסה להבהיר את הקצוות. פחות מעניין מה שבאמצע.

ככל שאתם קרובים לצד שמאל, יש יותר ויתורים על "מנעמי החיים" לטובת עצמאות כלכלית. נניח והגעתם אליה, האם תתכננו את המשיכה מהתיק כדי "להשלים פערים" ולאט לאט לכרסם את התיק? או שתשארו על 3 או 4% ותשאירו אחרי מותכם תיק מכובד?.

נורא מעניין אם הגישה של חסכון לעצמאות משתנה אחרי ההגעה לעצמאות כלכלית והרסן משתחרר (כמובן בהתאם לחסכון) או שהחגורה נשארת מהודקת.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 18:02

אני בגדול מתכון לשכב במנוחה אחרי שאמות.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 18:20

אתה ממש התכוונת לכותרת שנתת לשרשור? כי אני לא רואה שום קשר להמשך...

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 18:26

צודקת. ערכתי כמה פעמים את הנוסח.

בגדול, נורא סקרן אותי האם אלו שממש קרובים לצד שמאל משקיעים מחשבה מה יקרה לכסף שלהם אחרי שימותו.

האם יש בהם צער על אורח החיים הסגפני בהנתן מה שהשאירו אחריהם או שלקראת הסוף משתחרר הרסן.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 18:29

מנסה אפשרות אחרת:

נהנתנות או סגפנות- על איזו התנהלות תצטערו לקראת מותכם?

מתאים יותר לך?

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 18:39

נהנתנות מוגזמת בגיל מבוגר מאד היא מראה נדיר למדי. אני זוכרת את השכנה והחברה הטובה של אמי שבשנות ה-80 לחייה פרצה בקניית נקניקים וגבינות ממיטב המעדניות והשתגעה על מסעדות ובתי קפה באזור. זה היה כל-כך יוצא דופן שהצחיק אותנו. נפטרה בגיל 94 בשיבה טובה :)

רוב הקשישים הופכים להיות יותר ביתיים ככל שהגוף כבר לא ממש יכול לסבול נסיעות ארוכות, אלכוהול, מזרונים זרים וכן הלאה.

אז נשאר לדבר על אנשים בגילאי 60-70 שיש להם כסף,כוח וזמן לנהנתנות, ואז באמת השאלה אם מי שהתרגל לחיות במינימליזם- ירצה לשנות את הכיוון.

על עצמי אני יכולה להגיד שכנראה אשאר כזאת עד הסוף, אני פשוט נהנית יותר מדברים שלא עולים כסף.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 19:29

משמאל לאמצע לפני נקודת העצמאות הכלכלית, מימין לאמצע אחרי נקודת העצמאות הכלכלית.

נקודת העצמאות הכלכלית היא כזו שתאפשר גם תמיכה משמעותית לדור ההמשך.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 19:48

חסר לי על הסקאלה שלך - ״פינוקים״ תוך שמירה על המשך החיסכון...

סוג של ״נהנתנות״ אבל כזו שמגיעה דווקא עם אחריות (הכוללת גם חיסכון משמעותי).

בכל מקרה לשאלתך - לי מאוד מאוד חשוב להשאיר ירושה משמעותית לילדים. כך שגם לאחר הפרישה אבחר באיזון בין אורך החיים ורמת החיים שמתאימה ורצויה לי לבין לשמור (ולהגדיל) את ההון בשביל הילדים. יש לציין שבמקביל חלק מה״פינוקים״ שציינתי למעלה יוצאים/מושקעים בילדים כבר עכשיו. העזרה לא חייבת להגיע רק אחרי המוות...

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 19:53

את חושבת שירושה מאוד מאוד משמעותית תפגע בחינוך הפיננסי שלהם?

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 20:25

שאלה מעניינת

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 20:37

בדיוק שמעתי ראיון עם MMM שאמר שהוא לא מתכוון להשאיר ירושה גדולה כי הוא רוצה להאמין שהוא יצליח להביא אותם למצב שהם עצמאיים...

סתם לי עכשיו בתור אבא טרי גם עולה השאלה האם ירושה גדולה צריכה להיות מטרה

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 20:40

אני בטוחה שלא.

אני רואה כבר עכשיו את ההתנהלות הפיננסית שלהם.

את החינוך הפיננסי שלהם התחלתי מגיל אפס. בין השאר על ידי התנהלות אישית ודוגמא אישית.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 20:43

אנחנו נמצאים על הסקאלה של מרכז עם נטייה שמאלה לפי נקודת האמצע הכלכלית שהוגדר פה.

אבל למה? תחשוב על כל הכיף של להיות רוח רפאים שתרדוף את הילדים\נכדים\נינים לעד :lol:

זה הגירסא של האמא\אבא הפולני שפשוט לא עוזבים את הילדים לנצח נצחים >:D

מבחינתנו זה די פשוט, ילד א מקבל דירה מושכרת (נקייה ממשכנתא) וילד ב מקבל עסק קטן שמתפקד ורווחי עם מספר עובדים.

כל השאר הולך לעמותות שכבר הגדרנו מראש (כולל התיק השקעות).

הסיבה שבחרנו לא לתת את התיק השקעות, אלא נדל"ן ועסק לילדים היא כי אנחנו רוצים שהם ילמדו איך זה לנהל לפחות ברמה הבסיסית+

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 21:00

תגיד לי, השתגעת? אחרי כל כך הרבה שנים, תן קצת לנוח.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 21:03

אין שום סתירה בין השניים. באמת.

יכולים לגדול ילדים תלותיים, חסרי אחריות או חסרי הבנה/יכולת/או רצון להתנהל כלכלית נכון, עם או בלי ירושה.

וההיפך. ילדים שגדלים לבוגרים עם אחריות אישית וכלכלית, עצמאים, שמפתחים את היכולות האישיות שלהם ולא נסמכים או נתלים באחרים, בלי קשר לכמה כסף יש להורים שלהם בחשבון.

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 21:54

הִנֵּה אֲשֶׁר-רָאִיתִי אָנִי, טוֹב אֲשֶׁר-יָפֶה לֶאֱכוֹל-וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת-הַשֶּׁמֶשׁ מִסְפַּר יְמֵי-חַיָּו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים--כִּי-הוּא חֶלְקוֹ. (קהלת ה,יז)

🕒 פורסם בתאריך: 19/07/2020 22:45

בתאוריה אני מסכימה איתך, במציאות קצת פחות. יש לא מעט מחקרים על בני דור שלישי לעושר שפשוט מחרבים הכל (הדור השני לפעמים עוד חווה ורואה קשיים ראשונים של הקמת העסק ע"י הוריו ופחות כסף לביזבוזים). אם אתה גדל בידיעה שיש להורים שלך מספיק כסף לממן את החשקים שלך (בין אם זאת אמת ובין אם בגלל שככה ההורים נותנים להבין), עלול להיות לך פחות דרייב להצליח בלי הכסף של ההורים.

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 15:03

לשאלה המקורית - מאוד תלוי באישיות של האדם הספציפי ואיך הוא גדל. בת העמק מעידה על עצמה שהיא סגפנית. גם רוב התחביבים שלי לא עולים (הרבה) כסף, אבל אני חש שאני נהנתן ביסודי, אם כי יש לי שליטה טובה מאוד על הנושא. ועדיין ... אני יכול לבלות חודש בחו"ל (בדירה שכורה ועם הרבה בישול עצמי) בלי למצמץ.

אני בספק רב שיש בפורום הזה המון איסטניסטים שמחזיקים את עצמם ומענים את עצמם ואוכלים סיר מג'דרה קר כל השבוע, ולכן מי שכבר צבר מספיק יודע שבנקודה מסוימת מה שבעיקר משפיע על גודל תיק הנכסים הוא התשואה ולא ההוצאה, ולכן לא בטוח שהשאלה ממש רלוונטית.

השאלה של איך לחנך ומה להשאיר מרתקת הרבה יותר, אבל גם כאן זה מאוד מאוד תלוי באדם ובצאצאיו וגם איך היה החינוך בבית כמובן (nature or nurture לא משהו שנפתור בשרשור הזה). יש אנשים שמגיעים ל-80% חסכון עם משכורת ממוצעת ומבלי להראות כלפי חוץ הצלחה כלכליתצ ויש מי שכל כך מצליחים כלכלית שגם עם ההוצאות היותר משמעותיות (הלקסוס, הפנטהאוז/וילה) מגיעים לאחוזי חסכון גבוהים כי הכנסתם גבוהה מאוד. בשני המקרים הילדים יראו דברים מאוד מאוד שונים (תחשבו על התיאור בספר The Millionaire Next Door לגבי עורך הדין עם החליפות היקרות וה-BMW שאין לו גרוש לעומת הבחור בג'ינס ובחולצה הדהויה ששווה 10 מיליון). המעניין הוא שלפחות בספר המסקנה שלהם היא שתמיכה כלכלית בילדים פוגעת בהתפתחותם התקינה במבוגרים ומביאה אותם למעשה למצב של תלות בכספי ההורים.

לדעתי האישית, צריך לחנך לכך שהכסף הוא כלי, ושהתנהגות פזיזה עשויה להביא לתוצאות בעייתיות - אני מניח שלכולנו כמעט יש שכנים שאשפר להצביע עליהם (כשהילד בגיל המתאים כמובן) כדוגמא למה אולי לא לעשות. כאשר הילדים גדלים ושואלים שאלות לגבי כסף עונים להם בכנות - לא במספרים, אבל לומר שיש מספיק כסף ושהפוקוס צריך להיות על טיוב עצמי. בנקודה מסוימת שיש להם הבנה יותר טובה (ובעיקר בריאה נפשית) של מהו כסף אפשר להתחיל את הצדדים האקטיביים כגון חינוך להבנת השקעה, תשואה, סיכון וכד'.

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 15:37

אני סגפנית? אני סופר נהנתנית!

אוהבת אוכל טעים (מכינים לבד), אוהבת לטייל בטבע, אוהבת לבלות עם חברים ומשפחה, אוהבת ללמוד דברים חדשים, אוהבת להכיר אנשים.

מה לעשות שרוב מה שאני אוהבת לא עולה כסף?

גם אני. דירה שכורה בעיירה יוונית עולה בערך 200 יורו לחודש. זה אפילו עדיף בעיניי על פני עשרה ימים אבל מחכה להזדמנות טובה לעשות את זה.

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 15:43

אני חושב שבכל מצב לא היית רוצה להקטין את התיק השקעות שלי אחרי הפרישה

אם הסתדרתי X שנים מתקציב מסוים והיה טוב לי לא רואה צורך להגדיל אותו עכשיו

מהניסיון הקטן שלי יותר בזבוזים זה לא יותר הנאה לי לפחות (אני כן מוציא כסף על דברים שמשמחים אותי משתדל 3 טיולים חסכונים לחול בשנה, אבל לא הייתי מגדיל את זה כי זה "מעייף" מידי ואני נהנה הרבה יותר מהתכנון הארוך)

מבחינת ירושה, אני עוד מתלבט עם עצמי ועם אישתי על זה , בעיקר כמה זה יפגע בילדים כי כן רוצה שידעו להסתדר עצמאית

אז שנגיע כנראה לגשר או שנייצר אולי "קפיצת דור" (נסגור קרן ללימודים לכל נכד נגיד)

או שנחלק חלק לילדים וחלק נתרום

או שבתקווה הילדים שלנו יהיו עם בגרות כלכלית מספיק טובה בשביל להמשיך את תיק ההשקעות להיות צנועים ולתרום לחברה

זה מזכיר לי דיון שעשינו לא מזמן מה יקרה אם מחר תקבל 1 מליארד דולר

התשובה שלי היא כנראה להשקיע אותו במדד פסיבי, למשוך 4 אחוז כל שנה

כאשר 3 אחוז ילך כתרומה למלגות לסטודנטים/ עזרה לעולם באיזה שהיא צורה

ו1 אחוז ימשך לעצמו למחיה בערך כמו שחיים היום + עזרה לכל המשפחה הקרובה / חברים כנראה

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 16:03

ענית בעצמך לגבי הירושה, אם אתה לא רוצה שהוא יקטן בפרישה אז זו הירושה שלך. והשאלה המשאלות היא: האם לדחות את הפרישה המוקדמת בx שנים בכדי שיהיה תיק מספיק גדול לא יתכלה לעולם, או לפרוש מוקדם ולגמור את התיק (או חלק מסויים ממנו)...

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 16:16

אני לא חושב שעל זה הדיון

בסופו של דבר ה"כלל 4 אחוז" נותן לך ודאות של 96 אחוז בערך שהתיק לא יסתיים לפני שתמות

ברוב המוחלט של התרחישים (על סמך נתוני עבר בלבד) הוא לא יקטן אלה להיפך ימשיך לגדול

יש כאלה שיותר שמרניים והולכים על כלל ה3 אחוז בשביל להגדיל את הוודאות אבל זה אותו רעיון

שאתה תפרוש אתה לא יודע להגיד באיזה קבת התיק יקטן אם בכלל

יכול להיות שאתה תגיד אני הולך לפי 4.5 אחוז ואז תמצא את עצמך אחרי 40 שנה בגיל 90 בלי הכנסה בכלל ותיק ריק

ויכול להיות שישחק לך המזל והוא יספיק בדיוק או ימישך לגדול אין אחריות פה

ברור שהכל סיכון מחושב ואם תפרוש מספיק מוקדם תוכל ב10 שנים הראשונות של התיק שהם הכי "מסוכנות" לראות לאיפה הרוחות נושבות ואם צריך לחזור לעבוד לעוד שנה אחת בשביל לתקן....

אפשר לעשות דיון על כמה "כריות ביטחון" צריך (יש כאלה שלוקחים את הקרן פנסיה כרית ביטחון, אחרים את הקצבת זקנה ואחרים מתמשים בכלל ה3 אחוז ואפילו שמעתי על 2 אחוז) אבל המטרה של כולם הוא לא שהתיק לא יקטן אלה שהוא יספיק לכל תוחלת החיים

*ראה ערך הפוסט האחרון של המשקיעה תמיד אפשר להשקיע במניות דיבדנד ואז מובטח שתמיד יהיה תיק + תשואה

או סתם לקנות דירה ולהשכיר אותו ותמיד ישאר הערך של הדירה

סה"כ זה להמיר את תצורות ההשקעה

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 16:21

הבעיה שזה לא דבר שאפשר לתכנן היטב:

הפורש המוקדם שרוצה לעלות את התיק שלו, חייב לוודא שהתיק שלו לא יתגלה לפניו. נניח שתרצה לוודא שהתיק יספיק ל-50 שנה (בהנחה שלא פרשת ממש מוקדם).

לצורך ההדגמה אשתמש בתיק הארי בראון (אבל זה נכון באופן רחב יותר), בסימולציית מונטה קרלו על בסיס נתונים היסטוריים, והכל מתואם אינפלציה.

משיכה של 3% שנתי תספיק ל-50 שנה ב-99%. בהתאם, למעלה מ-90% שהתיק יגדל, כלומר שכשהפורש מת התיק שלו גדול יותר מבהתחלה. זו כמובן החמצה של המטרה שהיא לסיים את התיק בזמן.

אז ננסה להעלות את שיעור המשיכה השנתי ל-4%: במקרה כזה, יש כמה עשרות אחוזים שהתיק באמת לא יגדל עד המוות, אבל זה מלווה בסיכון של 13%(!) שהתיק יגמר מוקדם מדי - סיכון שאי אפשר לקחת.

גם שיעור משיכה של 3.5% לא ישנה מהותית את התמונה: יש קצת יותר מ-4% שהתיק לא יספיק, אבל גם אם תרצה לקחת את הסיכון הזה, עדיין בלמעלה מ-75% מהמקרים התיק ימשיך לגדול עד המוות...

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 16:42

את מדברת על התנהלות בזבזנית וגדילה באווירה של ידיעה שיש מספיק כסף ״לממן את החשקים שלך״. יכולת כלכלית לא גורמת לגדילה באווירה כזו. התנהלות כלכלית קלוקלת לעומת זאת בהחלט יכולה לגרום לכך. יש מצב שיותר אנשים ש״יש להם״ יתנהלו ככה מאנשים ש״אין להם״. ואולי מכאן המחקרים שמראים הטיה שכזו.

אני מסכימה שיכול להיות פחות ״דרייב״ שנובע מצורך, וייתכן שמושקע פחות מאמץ בתהליך שהיה יכול לקצר את את הזמן ״להגעה ליעד״. יחד עם זאת, הצד השני של המטבע יכול להיות הנאה גדולה יותר מהדרך. אישית, כל עוד ההתנהלות והכיוון נכונים (נכון להיות זה קיים אצלנו +++) אני מעדיפה לאפשר, אם אני יכולה, את הצד הזה של המטבע.

אגב, מעניין למה אנשים קוראים עזרה שיכולה להזיק לעומת עזרה שמדרבנת מחזקת ומעצימה. אולי, בלי לדעת, אנחנו מדברים על דברים דומים, בלי קשר למספר הספרות בחשבון הבנק...

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 17:57

המון מקומות הרבה יותר נגישים היום (בהעדר הוירוס כמובן) אני זוכר שהפאונד היה 9 ש"ח כמעט ולא 4. הלירה הטורקית היא רבע ממה שהיתה לפני כעשור מול השקל (פעם זה היה שני שח ללירה וכעת זה שתי לירות לשקל), שלא לדבר על גרוזיה, ארמניה ועוד מקומות רבים, יפים עם אוכל מצוין ואנשים נחמדים וברמת מחירים מגוכחת

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 18:03

לא יודע כשאגיע אראה...

בנתיים יש לי עבודה נוחה ונחמדה שדיי כיף לי בה

בנתיים לא נראה לי שיהיה לי איזה לחץ נוראי לעזוב אז בזמן החופשי אני יותר מרשה לעצמי להתפנק ועדיין מחושב+

מניח שאני משהו בין האמצע לשמאל

כמובן שמבחינה כלכלית אני מתכנן לתת לדור ההמשך שלי תמיכה יותר גדולה ממה שאני קיבלתי גם על חשבון הפינוקים שלי (בתקווה שהצליח, זה בהחלט אתגר קשה)

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 18:36

שאלה טובה, מעניין אם בדקו את זה (משערת שכן).

אני אנסה להפעיל את השכל הישר שלי אבל זה רק השערות ראשוניות. מוזמנת להתווכח על זה :)

זוג חברים שלנו מממן לילדות שלו את כל הלימודים, המגורים והמזון בתקופת האוניברסיטה כדי שיהיו 100% עם הראש בלימודים. זה אומר שעד שהן יסיימו את הלימודים (בגיל 27 בערך), הן לא יתחילו לפתח תודעת עצמאות כלכלית וחסכון (שלא לדבר על השקעה).

דוגמא תיאורטית - צעיר ממשפחה עשירה רוצה להיות איש עסקים. הוא מקבל מימון מלא מההורים להקמת העסק שלו ואולי גם מעמידים לרשותו צוות יועצים של המשפחה. האם הוא יפחד להיכשל? האם הוא ייזהר? או שאולי יהיה שאנן כי ההורים יסגרו חובות במידת הצורך?

🕒 פורסם בתאריך: 20/07/2020 19:38

לימודים זו דוגמא נהדרת.

כשאני למדתי קיבלתי מלגה שמימנה את לימודי + קצבה חודשית קטנה שהספיקה לי למגורים (זולים עם שותפים) ומחייה צנועה (מאוד). לא הייתי צריכה לעבוד וזה נתן לי שקט כלכלי ורוגע ללימודים. אז נכון, אמנם המימון לא הגיע כ״עזרה מההורים״ ועדיין התוצאה הייתה זהה. יכולה להגיד לך שתקופת הלימודים הייתה נהדרת. השקעתי בלימודים אבל בהנאה ובלי לחץ מוגזם (בגלל חוסר זמן או עייפות), קיבלתי ציונים מעולים, ובשלב מסויים התחלתי להכניס הרבה (הרבה) יותר כסף ממה שקיבלתי (דרך מלגות הצטיינות, פרסים ותרגול באוניברסיטה) ובסופו של דבר מימנתי את עצמי לחלוטין (החל מגיל 24).

מה שאני רוצה להגיד... לא כל דבר צריך לקחת לכיוון השלילי. מצד אחד אפשר לספר סיפור שמימון כזה יפגע בתודעת העצמאות הכלכלית והחיסכון. אבל זה ממש ממש לא נכון. מה שפוגע בתודעת העצמאות זה... תודעת עצמאות פגומה. אם תודעת העצמאות מושרשת היא קיימת גם כאשר יש כסף וגם כאשר אין.

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 18:02

אני לא רציתי להיעזר כלכלית בהורים במהלך הלימודים, למרות שהם הציעו. עבדתי והתנדבתי בתמורה למלגות שונות, ואין לי ספק שזה פגע לי בציונים.

למרות זאת, נראה לי שיכול להיות שהחוויה היתה שווה את זה.

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 18:13

מימון כזה:

זה לא כמו מימון כזה:

אפשר לשאול למה חשוב לך ירושה משמעותית? כאילו ברור שאם יש אז למה לא, השאלה שלי היא האם את עושה ויתורים במקומות אחרים כדי שהירושה תיהיה "משמעותית"

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 19:00

אכן, יש הבדל בין הדברים והם כמובן גם לא סותרים זה את זה.

אני לא מרגישה שאני ״עושה ויתורים״ אני מרגישה שאני מתנהלת מתוך איזון שמתאים לי. אם אני אשאל את התיאור של המשקיעה - אני חייה כמו מלכה ועדיין אשאיר ירושה משמעותית...

כמו שכתבתי בהתחלה:

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 19:16

דוגמא נפלאה לכך שעצם היכולת (והרצון) של הורים לעזור במימון הלימודים לא פוגעת בתודעת העצמאות.

אם מי מילדי יבחר לא לקבל סיוע בזמן הלימודים אני אכבד את זה לגמרי.

(ולהבדיל, אם ארגיש שהסיוע מתחיל, במקום לעזור, לפגוע... גם אז אפסיק)

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 21:27

בני כמה הילדים שלך? את מרגישה שיש להם תודעת עצמאות? איפה זה בא לידי ביטוי?

זה מאוד מעניין. לדעתי לא נתקלתי במונח הזה לפני כן.

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 22:01

שיניתי את שם הנושא, מקווה שיותר אינפורמטיבי עכשיו.

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 23:08

וואי,

תודה רבה

בתחילה חשבתי שזה דיון על קבורה/שריפת הגופה

ואחרי שראיתי את נושא הדיון, עדיין לא הייתי מסוגלת לקחת בו חלק, בגלל הכותרת...

אז לענייננו:

אני רואה את השאלה באופן רחב יותר, וזה נושא שאני מרבה לעסוק בו.

בעצם, בכל רגע נתון, אנחנו בוחרים בין לחיות את הרגע הזה, כאילו אין מחר, מה שניקרא 'אכול ושתה כי מחר נמות' לבין השקעה באני העתידי שלנו. הסוגייה הזו איננה יחודית לנקודה בזמן שאחרי הפרישה.

אחרי הפרישה נבחר בנהנתנות או בירושה - כפי שרומזת הכותרת בשירשור

אך בכל יום ויום עד אליה, נקבל החלטות דומות על הרצף הזה: להשקיע בבית? לטוס לחול? או לחסוך כדי שנוכל לפרוש שנה/חודש/יום קודם.

אז איפה התשובה?

ראשית, ברור שאינה בקצוות.

מי שיחיה רק-רק את ההווה עלול לגלות מחר שבלתמים קורים, ולהיתפס בלתי מוכן בעליל. כן, אף אחד לא יכל להיערך למשבר הקורונה ספיציפית, אך בהחלט מסתבר שיש מי ששמר עתודות לעת משבר, ומי ש...לא.

מנגד, מי שיתכלב בלי הפסקה ויחיה רק-רק למען העתיד, עלול להיפצע בתאונה ולסיים את הביקור שלו בעולם הזה "בדיוק יום אחד לפני" היום שתכנן להתחיל להינות בו...

אני באופן אישי מאמינה שאיזון בסוגיה הזו, כמו בעוד דרכים, היא נקודה ספיציפית שכל אחד צריך למצוא אותה לעצמו.

הדימוי הכי טוב לאופן בו אני בוחרת לאזן הוא "ליהנות מהדרך, לא רק מההגעה ליעד"

קלישאתי ככל שזה ישמע, מכירים שאתם מטפסים בחום ל"מצפור מהממם" שהובטח על ידי "יודעי דבר" וכשמגיעים למפסגה מגלים מצבור מצחין של אשפה מעופשת ולול תרנגולים נטוש?

הנחמה היחידה בנקודה הזו, היא הפרחים שקטפנו בדרך. או שלא.

אז בקיצור: לבנות יעדים ארוכי טווח, לראות את הכיוון אליו שואפים, ואז לזרוע בדרך יעדי ביניים וחוויות מהנות.

העיקר - לנשום אויר פסגות...

ובנימה אופטימית זאת:

MAKE EVERY DAY COUNT

🕒 פורסם בתאריך: 22/07/2020 23:38

לפני מספר שבועות הייתה כתבה על עמותת פי״ל (פחות ירושה לילדים) על אנשים שפרשו והחליטו שהם מבזבזים את הכסף על עצמם. אחד קנה אופנוע, זוג אחר בחר לטייל בעולם. בסך הכל היה נראה שהם דיי מרוצים. ראיינו גם את הילדים שלהם וחלק מהם פחות אהבו את הרעיון.

היו כאלה שטענו שהם בעמותה יותר מתקדמת: פי״ל BA (פחות ירושה לילדים בלי אשמה)

🕒 פורסם בתאריך: 23/07/2020 06:28

אני גם צפיתי בכתבה הזאת, בתור חובבת טיולים מאורגנים גם יצא לי לפגוש בטיולים זוגות שטיילו כמעט בכל העולם ומצהירים על כך בגלוי ובשמחה. זה הזמן שלהם לטייל לפני שהגיל ובעיות בריאות לא יאפשרו להם. יש להם מספיק כסף להוריש (בדגש על קורת גג/לימודים) אבל גם להינות מהחיים. רובם פורשי פנסיה תקציבית, ויש כאלה שגם קיבלו 'מצנח זהב' בפרישה.

אם נחזור לנושא השרשור- נראה לי שגם אני איפשהו ממוקמת בין האמצע לצד שמאל. חשוב גם להינות מהדרך.

🕒 פורסם בתאריך: 23/07/2020 08:10

גם אני , כמו רוב האנשים, נמצא איפה שהוא באמצע, ואמשיך להיות באמצע.

השאלה שנשאלה פה מפספסת 2 נקודות לדעתי:

1) כמו שערן זהבי אמר, הפוזה עולה הרבה כסף, החיים האמיתיים הרבה יותר זולים.

כאשר פורשים, בדרך כלל הצורך בפוזה, מטבע הדברים, יורד משמעותית. זה לא אומר שאיכות החיים יורדת, להיפך.

2) פורשים מחליפים כסף בזמן, וזו החלפה שיכולה להיות רווחית מאד , ולתת אותה רמת החיים כמו קודם, בפחות כסף.

לדוגמא, טיסות בזמנים שלא הרבה טסים היא הרבה יותר זולה, בחירת מסעדות לפי קופונים וכו', נסיעה באוטו יותר זול שמתקלקל יותר (נניח, האוטו שלי לא מתקלקל בכלל :) ) אבל מה זה משנה לך? יש לך זמן והפוזה פחות חשובה. כנ"ל לגבי מגורים במקום קצת יותר רחוק ויותר זול. כל עוד אתה במרוץ העכברים זמן הוא משאב יקר שאתה משלם עליו הרבה כסף (אגב, גם בריאות, אבל זה סיפור אחר).

🕒 פורסם בתאריך: 23/07/2020 09:11

נושא הנהנתנות הוא יחסי, כל אחד רגיל לסגנון חיים מסוים, מאז שהגעתי לעצמאות כלכלית,

קשה לי לומר שסגנון החיים שלי השתנה, מה שכן השתנה זה שאין לי יותר מעקב אחר תקציב המחיה החודשי,

ואני לא מחושב או מוטרד מגידול בעלויות המחיה.

אני אומנם עובד מתוך בחירה, אך רוב ההכנסות נשארות בחשבון החברה ומופנות להשקעה והגדלת הכנסות פסיביות.

🕒 פורסם בתאריך: 23/07/2020 14:14

זה מתבטא (לדעתי) בהרבה דברים קטנים ואצל כל אחד מהם זה מגיע מכיוון אחר בהתאם לחוזקות (או לחולשות) שלו.

ההסתכלות על כסף ועל חיסכון. יכולת התאפקות, בחירת הדברים שרוצים/שחשובים ואיך משיגים אותם, על מה מוציאים כסף, איך מייצרים כסף, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא בהיבטים שקשורים לחיים העצמאיים, פיתוח כישורי חיים ומיומנויות (כולל לעשות מהם כסף), המון עצמאות בהתנהלות האישית ועוד.

יש המון דוגמאות אבל קשה לי לרדת לפרטים בפורום פתוח.

אם זה חשוב לך אתה יכול לפנות בפרטי.

🕒 פורסם בתאריך: 23/07/2020 14:37

חוזר רגע לנושא המקורי.

כמו שהסבירו הבחירה בתוכנית פרישה מוקדמת לפי כללי ה300\400\4% וכו תשאיר לרוב ירושה מאוד גדולה כתוצר לוואי ולא כפונקציה מתבקשת,משיכה יותר גבוה פשוט תביא לכישלון באחוז גבוה מידי של המקרים.

אחד הפתרונות הפרקטים היחידים לזה זה אנונות ותוכניות פנסיה שהם סוג של ביטוח קבוצתי שמאפשר לקבל קצבה קבועה שתגמור את החיסכון בדיוק כשתמות בממוצע :)

הבעיה זה המחיר של התוכניות האלה,בארץ בגלל חובה\הטבות דווקא שווה מאוד לחסוך שם לפחות סכום מסוים.

אפשר להתייחס לזה גם בתוכנית הפרישה המוקדמת(והכן היו פוסטים בנושא).

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 08:51

למה לא לתת לילדים?

החינוך הפיננסי אם הצליח, יהיה בכל מקרה

ואם לא הצליח, בספק אם יהיה אי פעם.

הילדים הכי חשובים לי בחיים, ולכן אשקיע בהם את כל מה שהם צריכים לדעת.

וזה אומר בין השאר שהבת שלי בת 7 כבר חוסכת את השקלים שהיא מקבלת פה ושם :)

כמו ההורים שלי לימדו אותי איך לחיות טוב בלי לבזבז סתם כספים. (אם צריך קונים. אבל לא סתם כי רוצים. חבל על הכסף. מעולם לא ידעתי כמה כסף באמת יש להם)

אבל יכאב לי מאד אם לא ישאירו לי ירושה רק כדי לתת לי להסתדר לבד.

ולא הייתי רוצה לגרום לילדים שלי כאב שכזה, בידיעה שהיה להורים שלהם אבל בחרו שלא לתת להם.

חינוך בעקרון זה עד גיל הבגרות.. אין צורך לחנכם גם אחרי המוות. זו דעתי בכולופן.

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 10:24

למה זה כואב?

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 10:38

כי זו דחיה מסוימת.

אם ילד מספיק חשוב להוריו הם ירצו באופן טבעי לסייע לו. ואם ממילא הם לא צריכים יותר את הכסף - מה יותר טבעי מלתת אותו למי שחשוב להם?

כשזה לא קורה יש לזה אמירה מאד נוקבת.

אולי זה תלוי גם בסביבתיות, ומה שמקובל במקומות שונים.

מסביבי ומי שאני מכירה - ירושה לעמותה מאד לא מקובלת. ואם אשמע על דבר כזה בד"כ זה יבוא על בסיס קשר בעייתי או סוג של 'מחיקה מהרשימה'.

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 10:49

אבל נושא השרשור הוא לא תרומה לעמותה אלא שימוש בכסף בפרישה לעומת התכלבות בשביל ירושה.

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 11:20

זה היה תגובה לתגובות פה.. לא ציטטתי אותן בתגובתי. אפשר לומר שזה היה בלת"ק חלקי :) .

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 12:16

תגידו לי בבקשה, למה הורה, לאחר שהשקיע בילדיו בערך ב 2-3 עשורים צריך להתכלב לקראת פרישה כדי להשאיר ירושה?

תנו לבנאדם לחיות בכבוד ולא לנפנף כל הזמן עם חרב מעל הראש "ומה עם הירושה?"

לחיות בכבוד זה לא אומר לבזבז, זה אומר להמשיך שגרת חיים ויש כמובן איזונים שנעשים לאורך הדרך.

אני מנהל את תקציב הבית של אמא כי היא סיעודית וההוצאות עלו.

לא עלתה לרגע המחשבה אצלי לגרוע ממנה דברים כמו צימצום חבילת הכבלים, להפחית מכלכלת הבית ועוד כמה אופציות שעושות לה טוב בחיים.

אף פעם לא חשבתי שאם אני מוציא מחשבונה כך וכך אז כמה ישאר לי לירושה.

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 13:24

זה הזמן להנות.

גם הילדים אמורים לשמוח שההורים נהנים ומבסוטים מהחיים.

להנות זה לא בהכרח להוציא והרבה, אבל ה"כן להוציא - לא להוציא" לא אמור להיות אישיו כל עוד ההוצאה מתאפשרת

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 15:02

ההיסטוריה מלאה דוגמאות של ילדים שחמדו את רכוש הוריהם (וגם הפוך).

בסופו של יום, האדם הוא יצור אגוצנטרי ומעוניין בראש ובראשונה ברווחתו האישית, גם אם זה על חשבון הקרובים לו

דוגמא מהחיים: יש לי בן עשרה בבית שצריך להכריח אותו להושיט עזרה ולתרום.

מבחינתו שאמא ואבא (a.k.a משרתים יעשו הכל והוא ימשיך לשחק במחשב)

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 16:53

ילד בגיל הטיפשעשרה זה לא דוגמא :)

תבדוק שוב את מידת האכפתיות שלו בגיל 25-30.

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 21:02

אני מתכנן את הפרישה שלי כך ש-3% יספיקו לי לרמת החיים בה אני מעונין. למעשה כבר עכשיו יש לי כ-15% ספייר מעל הצורך ועד הפרישה בעוד כשנה כנראה שיהיה לי עודף של לפחות 30%.

במצב כזה גם הבית שלי וגם כל החסכון מעבר לפנסיה ישארו כירושה לילדים. נראה לי די והותר.

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 21:58

לאחרונה חשבתי על זה עם חברה. דיברנו על הסיטואציה הבאה: גומרים לממן דירה להשקעה, שמיועדת לילדים כך שלכל אחד מהם יש חצי מליון שח חסוכים. הילדים קטנים, יש לפחות עוד עשר שנים עד שיצטרכו את הכסף, ולדעת ההורים זה מספיק כסף לתת לכל אחד מהילדים ואין צורך לחסוך להם מעבר לכך. הדירה נותנת תשואה, וגם יש את החסכון ה"רגיל" שהזוג רגיל לחסוך. בסך הכל, יש חסכון של 10-15 אשח בחודש. יש לזוג דירה ללא משכנתא, ועבודות מכניסות שהם לא מעוניינים לעזוב בעשרים השנים הקרובות. מה לעשות עם החסכון החודשי? ממשיכים? מבזבזים? רבים מהחברים שלי נמצאים במצב קרוב או דומה.

אני חושבת שיש דברים שבגיל מסוים הם פינוק ובגיל אחר הם כבר לא פינוק אלא עליה משמעותית בשביעות הרצון ובאיכות החיים. למשל, טיסה בחברה מסודרת, בשעות נוחות מבלי לאבד לילה. לשכור רכב בחו"ל גם כשאפשר אולי להתנייד בתחבורה ציבורית כי יותר קל מבחינת סחיבת תיקים להכניס לרכב בחניה ולשלם על חניה. לקנות רכב קצת יותר חדש שבנסיעות ארוכות יחסית נוח לשבת בו ולא נתפס הגב. לשלם על שירות שלוקחים את הרכב מהבית לטסט ומחזירים. קרובי משפחה יחסית מבוגרים אבל אמידים מזמינים את הילדים והנכדים למסעדה ביום שישי או שבת במקום לבשל. קשה להם לבשל, ולהוציא 1500 על ארוחה כזו פעמיים בחודש זה משתלם כדי לראות את המשפחה. אחר כך באים אליהם רק לקפה ועוגה והנכדים משחקים קצת. מדובר באנשים שלא היו חולמים בעבר להוציא 3000 ש"ח בחודש על מסעדות, אבל לסבתא נמאס לעמוד במטבח ולבשל וכולם נהנים נורא מאוכל טוב. הסוג השני של הבזבוזים זה קנייה של חפצים. את זה אני לא מצליחה להבין. אנשים שפתאום מוציאים המון כסף על בגדים, על רהיטים ושיפוצים.

אני זוכרת את עצמי עם ילדים קטנטנים, צעירה בעשרים שנים ועם אנרגיות, אחרי שקמתי בחמש בבוקר, לצאת לטיול ולארוז אוכל שעמדתי עד מאוחר להכין, שיהיה מזין אבל גם זול. תשמעו, זה הרבה עבודה, והיה גם כיף נורא. היום לפעמים אנחנו כבר נוסעים בלי ילדים ועדיין בלי נכדים, אותם זוגות חברים של פעם, אבל גם בוחרים מסעדה יותר יקרה ומזמינים מראש מקום לארוחת צהריים מפנקת, ועושים את זה בכלל בלי לחשוב כמה זה יעלה ואיך אפשר להוזיל. אנחנו עדיין נוסעים גם עם תרמוס קפה ועוגה שהכנו בבית (למען האמת, זה אפילו עדיין הרוב הגדול של הפעמים), זה לא סותר בכלל וזה לא אומר שאני לא נהנית גם מזה, אבל אם לא בא לי להכין, ויש מסעדה טובה בסביבה, אני בכלל לא עושה חשבון ושיהיה בכיף. כסף מאפשר לי לבחור, וכשלא היה לי כסף, היו לי פחות אפשרויות, זה הכל :-)

🕒 פורסם בתאריך: 10/08/2020 22:12

אני חושבת שאתה צודק במאה אחוז. סביר מאד בעיני שהורה יעזור לילדים בתחילת הדרך, ואפילו הרבה, וזה כיף לתת בידיים חמות. עם זאת, ברגע שהילדים שלי עומדים על רגליהם, ושנינו מבוגרים עובדים ויצרנים, אני לא רואה סיבה שאני אעבוד בשביל הילדים, כמו שאני לא חושבת שהם צריכים לעבוד בשבילי. תמיד אשמח לתת להם מתנות ולעזור כשיהיה צורך אמיתי, אבל שיחיו בבקשה ברמת החיים שהם מוכנים לעבוד בשבילה.

אני חושבת שחלק מהמגיבים שיש להם ילדים קטנים מתקשים לדמיין את הילדים האלה בתור מבוגרים צעירים, שיש להם מטרות חיים שונות לפעמים משל ההורים, או החלטות שונות ומשונות, ולא כל דבר אני כהורה חושבת שצריך לממן. נתתי להם את הכלים, נתתי להם את האפשרויות, ואני לא חושבת שאני צריכה לחסוך מעצמי בשביל שהם לא יצטרכו לעולם לחסוך מעצמם. הכל בפרופורציה. למשל, חברה שלי שמבוגרת ממני מספרת שהבת שלה ילדה ובעצם לא רוצה בכלל לחזור לעבודה אי פעם - היא רוצה להשאר בבית עם התינוק. הבת ובעלה יכולים להסתדר כך כלכלית אבל ממש בדוחק, וכל חופשה הכי קטנה או אפילו להחליף ספה בסלון זה משהו שהם מצפים שההורים ישלמו. החברה מרוגזת לחלוטין מהעניין הזה בתור מי שגידלה ילדים ועבדה משרה מלאה והיתה מאד עייפה. היא רוצה להשתמש בכסף שיש לה מכך ששמרה על המשרה ועל הקריירה ולהוציא אותו על עצמה. סופר לגיטימי בעיני.

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 09:40

אלו שתי דוגמאות להתנהגות קיצונית. לא חושבת שיש כאן אדם אחד שמתכנן להשאיר ירושה גדולה תוך כדי התכלבות (לפחות לא ראיתי מישהו אחד שרשם שזה התכנון שלו). זה נאמר שוב ושוב בשרשור - מתכננים להשאיר ירושה *במקביל* לחיים טובים ונעימים.

אם תמשיך להתנהל בכבוד ובשגרת חייך הסיכוי שתשאיר ירושה גדולה הוא מאוד גדול כי זו כל הפואנטה של חוק ה-400-300.

בדיוק!

אפשר להמשיך את החיים בסבבה לגמרי ועדיין תשאר ירושה מכובדת.

מסכימה לגמרי.

אבל זה משהו שבכל מקרה היה אמור להילקח בחשבון במסגרת חוק ה- 300-400. כלומר אם רוצים לתחזק את ההוצאות הללו בפרישה מוקדמת עדיין צריכים לתכנן את התקציב לפי 3-4% מההון הקיים. ואם מתכננים את התקציב לפי חוק ה- 300-400 מכאן שבכל מקרה, בסבירות גבוהה, תשאר ירושה גדולה (אם בצורה של דירות בהנחה שחלק מהתקציב לפרישה מגיע משכר הדירה, ואם זה תיק השקעות בהנחה שחלק מהתקציב מגיע ממנו).

בקיצור - אני ממש לא רואה שום סתירה בין חיים טובים לבין הירושה.

(כמובן שאם יש ״ברבורים שחורים״ אישיים או גלובליים זה יכול לפגוע בתכנון הזה אבל סטטיסטית תשאר ירושה יפה וגדולה)

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 09:51

כשאתה מאד אמיד אז אפשר את שני הדברים ללא סתירה.

השאלה היא לאלה שיש סתירה בין 2 הדברים ורוב האנשים אכן נמצאים בדילמה הזאת.

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 11:31

עוד נקודה למחשבה מהצד השני:

- אולי במקום לחשוב מה אתם משאירים לילדים, תחשבו איך אתם דואגים מספיק לעצמכם כדי שתוכלו לשחרר את הילדים לחופשי מעול של טיפול בהוריהם לעת זקנה.

(הכוונה היא בעיקר לעזרה כלכלית, ולא עזרה פיזית, נפשית, וכל מה שמסביב כדי לתמוך בבני משפחה).

אני אישית מרגיש ביטחון הרבה יותר גבוהה במידה ואני יודע שאת הכסף שאני עובד בשבילו אני חוסך בשביל עצמי, ושאני לא אצטרך לסבסד את המחיה של הוריי בנוסף.

עוד נקודה למחשבה:

אם רוצים לעזור לילדים, אולי כדאי לעשות זאת לפני שיוצאים מהחיים שלהם :)

בעולם שלא יודעים בו עד איזה שנה אתה הולך לחיות, בכל מקרה צריך להישאר לבן אדם נכסים/כספים כלשהם שרצויים להיות בבעלותו עד יום מותו. אף אחד לא רוצה ללכת עם 0 שקלים בחשבון בנק, ואין סיבה שלא ישאר משהו לילדים.

נקודה נוספת:

למה לא לבחור גם בנהנתנות וגם בירושה? :)

בסופו של דבר זה שאלה מאוד אינדיבידואלית ומעניינת על החיים.

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 14:42

אבל הכל יחסי... גם הקצבה וגם הירושה.

אם התכנון לקצבת הפרישה שלך הוא לפי 3-4% מההון שלך למה שפתאום בגיל 70 תתחילי להוציא 10% מהתקציב שמספיק/מתאים לך? (בהנחה שלא קרה משהו יוצא דופן שהצריך את זה). לא אמרתי לרדת באיכות החיים ובטח לא להתכלב.

אגב, אני לא מדברת כאן על מי שלא הגיע להון מספיק שיחזיק אותו לפרישה מוקדמת. אנשים כאלו בהחלט ייתכן שלא יוכלו להשאיר ירושה.

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 15:02

בדיוק,ואלה שכן כנראה ישאירו המון גם במידה והם "לא רוצים"(תמיד אפשר להוריש\לתרום למישהו אחר).

מסקנה: עדיף להיות סולידי עשיר ובריא מפזרן עני וחולה.......

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 16:07

המסקנה שלי מהתגובות בשרשור היא שהאשלה של פות"ש שגויה שכן כאשר אנשים כבר מגיעים לגיל שכלל ה-3 או 4% רלוונטי הם מגובשים כאנשים וכצרכנים והצריכה שלהם היא לא פונקציה של אחוז החסכון (ולעיתים הם בכלל עובדים גם אם הם FI ואז אין משמעות לשאלה) ואין בכלל שאלה על התכלבות.

יכול להעיד מבני משפחה מבוגרים יותר שתמיד חיו מאוד מחושבים כשכירים (ממש לא הייטקיסטים) ומצבם טוב מאוד (מספר נכסים בבעלות מלאה במרכז, הרבה כסף בבנק ובקופות חסכון) ומה שלאלי אומרת די משקף את המציאות - יש ירידה בצריכה של דברים רבים ועליה בצריכה של דברים כמו תרופות, טיסות נוחות יותר, מסעדה או בית מלון לפסח כדי לראות את כל המשפחה בנחת. לחלק העלויות עולות, לחלק נשארות די דומות כי רכב וביגוד או אכילה בחוץ אחרי הפנסיה יורדים משמעותית.

שוב, זה אנקדוטלי, אבל זה מחזיר אותי לנקודה המקורית שלי - מי שהגיע כבר (וזה לא קרה לו מאקזיט בגיל 22) כנראה כבר אדם בשל ומבוגר ושם ההתנהגות היא לא כל כך פונקציה של אחוז החסכון ...

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 16:40

אבל זה מה שהפות"ש כן שאל.

ואני חייבת לציין שיש הרבה מאד משפחות שבהם ממשיכים לתת ולתת לילדים (לדעתי בעיקר מתוך צורך נפשי של ההורים) גם כשעתיד הפנסיה לוט בערפל.

אולי מקווים בסתר ליבם שאם לא יהיה להם מספיק בפרישה אז הילדים יהיו שם בשבילם כלכלית, אבל לדעתי רוב הילדים לא חושבים על זה אפילו כי 1) עכשיו יש להם ילדים והם רוצים לתת ולתת להם 2) מאד קשה לעשות היפוך מחשבתי אם כל החיים ההורים רק נתנו לך ולא ביקשו עזרה אף פעם.

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 18:56

ואני בבעיה אחרת

יש ירושה מאוד משמעותית כזו שיכולה לאפשר לילדים לא לעבוד כלל כל החיים

אני שואל את עצמי איך להכשיר אותם לנהל את זה?

ומתי להתחיל לחלק?

ברור לי שזה לא יגמר (בהנחה שהעולם ישאר..)

(אני נהנתן כמו שכבר הצהרתי לא פעם)

🕒 פורסם בתאריך: 11/08/2020 20:44

בני כמה הם? ומה אתה רוצה שהם ינהלו? את העסק שלך או את הכסף שתעביר להם?

🕒 פורסם בתאריך: 12/08/2020 09:27

הם בשנות העשרים לחייהם.

יש עסק שלא נראה כרגע שמישהו מהם יכנס אליו.

יש נדלן מניב

יש נדלן שצריך להפוך למניב(להקים את המבנים ולהשכיר אותם)

יש ממון

ויש אהבה

🕒 פורסם בתאריך: 12/08/2020 11:20

תראה, לי עצמי אין יותר מדי לחלק להם נכון להיום אז קח את דבריי בערבון מוגבל.

מה שעשיתי מגיל צעיר שלהם, זה ללמד אותם לקנות צעצועים ליום הולדת מתוך תקציב מוגדר (ככה גם היו צריכים לבחור בשכל וגם אחלה שיעור בחשבון, זה היה בגיל גן וקצת אחרי). בגיל התיכון פתחתי להם חשבון בנק והעברתי להם כל חודש את מה שהחלטנו שהוא התקציב החודשי לביגוד, נעליים, סלולרי ודלק. את השאר היו צריכים לממן לעצמם. חוץ מזה הם הבינו מהר את הרעיון של להוציא תמיד פחות ממה שהכניסו ולחסוך (ואחר-כך למדו להשקיע).

אם יש לך נדל"ן מניב (מסחרי? דיור?) אז שווה לדבר איתם ככה בארוחת ערב מדי פעם על כל מיני בעיות ושיקולים. אם הם מגלים עניין, אפשר להציע להם חומר מעניין על הנושא. לגבי הקמת מיבנים על מגרש ריק - לא כולם בנויים לזה. אתה מצפה שהם ישלימו את הבניה כשאתה עשית את הבחירה לקנות מגרש? אולי כן ואולי הם ימכרו את המגרש הלאה.

לפחות את חיידק היזמות הם קיבלו ממך? אם כן - אפשר לעזור להם לפתח עסק משלהם ועל הדרך הם למדו שיווק ותכנית עסקית ותזרים וכד'. אם לא - אולי תצטרך למכור את העסק לקראת פרישה ולצרף את הסכום לירושה. בסופו של יום, אנחנו לא יכולים לצפות מהילדים שיהיו דגם נוסף (ומשופר) של עצמנו. יש להם את המסע שלהם והבחירות שלהם לעשות.

🕒 פורסם בתאריך: 12/08/2020 12:32

תלוי משפחה גם. כיצד היחסים במשפחה, האם הילדים מסודרים בכוחות עצמם? כך ההורים יכולים להרגיש יותר ב"נוח" לבזבז. לי זה הזיה שכל אדם שני מסביבי יודע שההורים יתנו כמה מאות אלפים כשהם יחליטו לקנות דירה. אבל ככה זה הורים מוכנים להקריב הרבה למען הילדים שלהם ולצערי הרבה ילדים מנצלים זאת - במיוחד אלו שלא חסר להם כלום אפעם. דוגמא - אני עוזר לאמא שלי פיננסית ועדיין אני מגיע לארוחות שישי וכל פעם יש איזה סירים, מצרכים או כלי נוי שהיא קונה בשבילי, בהתחלה הייתי מתעצבן כיאלו ראבק גם ככה קשה לך פיננסית מה את הולכת ומבזבזת על דברים שאני לא ביקשתי בכלל. בסוף הבנתי שהדברים הקטנים הללו שהיא קונה פה ושם נותן לה את ההרגשה של "לפנק" גם אם זה ברזולוציות קטנות משל אנשים אחרים.

🕒 פורסם בתאריך: 12/08/2020 15:52

המסת את ליבי הרגע

🕒 פורסם בתאריך: 12/08/2020 16:04

תיארת במדוייק גם את המצב אצלי.

+1.

🕒 פורסם בתאריך: 12/08/2020 16:50

תחשוב כמה זה יתרום להם.

אני לדוגמא חושב שאם אני אקבל מההורים שלי כמה מיליונים (או דירה בשווי) אני ארגיש בנוח להוריד גז מהקריירה והחיים ולהתעסק בדברים אחרים וכו'.

לדעתי זה מאוד מאוד אינדיבידואלי ותלוי בילדים, בך, בצרכים וברצונות שלהם מהחיים, ואיך אתה חושב שהם יתנהלו עם הכסף אם הם יקבלו אותו עכשיו.

לדוגמא לבן אדם שלא יודע להתמודד פיננסית, הייתי מוריש הון בסטייל קצבה חודשית מאוד יפה (קראתי שיש מוצרים כאלה).

מצד שני, עם אתה זורק על ילד בן 20 כמה מיליונים, לא בטוח שהוא יצליח להתמודד עם זה.

אולי כדאי להכניס אותם ל"עסקים" לאט לאט, שידעו איך זה לנהל חיים כאלה (להיות משכיר של דירה למשל), ושהכסף לא מגיע משום מקום.

אתה אומר שאתה נהנתן, אז המסקנה הכמעט מתבקשת היא שגם כנראה הם כאלה. אני לא חושב שזה לא טוב, פשוט כדאי להבין מה המחיר של זה.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2020 08:17

לא חושב שלתת סכום כסף גדול למישהו שלא יודע מה לעשות איתו הניב תוצאות מזהירות בעבר.

אני כן בעד לעזור בהשכלה ובכל דבר שיעניק סט של כישורים עתידיים.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2020 10:52

השאלה אם הכסף שניתן נועד רק כדי להגדיל אותו ביתר שאת או פשוט כי כיף לתת לילדים שלך. יש כאלה שהשקיעו כל חייהם וצברו נכסים ובסוף תרמו אותם למדינה או לעמותה כלשהי.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2020 11:06

הגישה שלי היא לא לחשוב על היורשים בכלל - לפחות לא בפן של מה ישאר וכמה. כן לחשוב ברמת הצוואה.

אני חושב שאנשים צריכים להינות מפרי עמלם לפני הכל. אחרת, מה היה הטעם לחיים? החרטה #1 של אנשים לקראת המוות זה שהם עבדו יותר מדי במקום להינות.

לגבי כרסום מהתיק, השיקול הוא כזה: אף אחד לא יודע מתי הוא ימות. באידיאל, אתה תצרוך את השקל האחרון שלך ביום בו אתה תמות. אבל בגלל שאי אפשר להתכונן לזה, צריך לתכנן למות עם Net worth חיובי בכל זאת. אז אכילת הקרן עצמה כן באה בחשבון, רק צריך לחשוב על זה עשר פעמים מראש. וגם להבין שלא יהיה כסף חדש כשאתה זקן מכדי לעבוד.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2020 11:33

זה שילוב, תמיד זה כיף לתת לילדים אבל זה יכול מהר מאוד להרוס אותם ומשם מאוד קשה לצאת אחרי שהתרגלת שהכל מגיע בקלות וכסף קונה אושר ושאר ירקות - אין תחליף לעבודה קשה כדי להשיג משהו שאתה רוצה - ככה מה לעשות מעריכים את העבודה הקשה ולומדים מטעויות בדרך וזה מתחבר לכל תחומי החיים, כושר איכות חיים וכו'.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2020 12:23

הרעיון שלי הוא שהם יהיו עצמאיים

הכסף והמנגנון שאני בונה כרגע מיועד להגדיל את ההון המשפחתי

לא רואה אף אחד מהם בשל כרגע לעכל את הסכום והאחריות

המטרה שלנו בחיים היא לעשות טוב ולהנות כל יום מחדש ככה אני מאמין

אין שום תועלת אם יכתבו על המצבה מת והשאיר כסף בלי שנהנה מהחיים

אף אחד לא יודע מה יהיה איתו ולראיה הקורונה שינתה את העולם שהכרנו.

לטוב או לרע אנחנו לא יודעים עדיין..

🕒 פורסם בתאריך: 01/09/2020 18:54

מה לגבי כאלו שהם אל-הורי, ולא רוצים לתרום ?...

מה תעדיפו אחרי הפרישה? בחירה בנהנתנות או התכלבות והשארת ירושה?

יש לך שאלה? המומחים שלנו כאן