כמה חסכתם בשקלים בשנת הקורונה ?

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 12:46

לא מצליח להבין למה אנשים מתעקשים להתעלם מחלק ענק מהחסכון שלהם רק בגלל שיש לו שם של "גמל/פנסיה/השתלמות".



הכספים האלו שלך בדיוק כמו הכסף שיש לך בחשבון העו"ש

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 13:24

מבחינה כלכלית זו השנה הכי טובה שהיתה לי ever.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 13:25

בפנסיה עד היום + תשואה 20K~



בכסף האישי בלי חישוב עמוק זה יוצא משהו כמו 10% תשואה על 300,000 + 4000*10



זה 20 + 30 + 40 אלף



בערך 90K

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 13:32

אוף, אסור לי להשתתף בסקר :(



אם להסתמך על מסמך הכנסות והוצאות 2020 שלא מתייחס לתשואה מהשקעה ולא מתייחס להפקדות לפנסיה / קרן השתלמות (ולא כולל נובמבר ודצמבר): 237 אלף ש"ח בערך (כ-88% חסכון)



מבחינת שווי נקי מתחילת השנה עד עכשיו (מה-1 בינואר 2020 עד עכשיו) השווי הנקי עלה בערך ב-650 אלף ש"ח (כולל פנסיה וקרן השתלמות וגם עליית ערך של RSU) או בערך 82% צמיחה מתחילת השנה.



שווי נקי לא כולל פנסיה (כן כולל קרן השתלמות): השווי הנקי עלה בערך ב-570 אלף ש"ח או בערך 82% צמיחה מתחילת השנה.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 13:49

טעיתי לעצמי מי אילו שעשו 500K+

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 14:16

א.הוא כתב שהוא לא ענה לסקר כי כנראה לא נכנס תחת "משפחות".



ב. הוא התייחס בתשובתו ל- 10 חודשי חיסכון של כ- 237000 ש"ח, כלומר 23700 ש"ח נטו בחודש, והוצאה חודשית ממוצעת של 3200 לפי אחוז החיסכון שציין (88%)



ג. חיסכון שנתי של 500,000 שח נטו בשנה מתייחס למשפחה שחוסכת מהנטו שלה כמעט 42000 נקי. לא כולל תשואות על השקעות , הפרשות לפנסיה, השתלמות, גמל וכו'. בינתיים יש כ- 38% כאלה מקוראי הפורום.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 14:27

תקן אותי אם אני טועה, אבל השאלה בכותרת לא קשורה לשאלה בסקר. השאלה בסקר היא כמה חסכתי השנה, אין לך לפי הסקר שום דרך לדעת אם זה יותר או פחות משנים שעברו. השאלה בנוסח הנוכחי היא, תסלח לי שאני אומר, סתם חטטנות.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:15

מסכים עם @KFC Uerdingen 05 שזו שאלה חטטנית קצת.



אני גם לא חושב שסכום החיסכון האבסולוטי משנה בכלל. עבור חלקנו (הצעירים שבנינו כמוני) זה המשבר הכלכלי הראשון שהם חווים בהיותם חלק משוק העבודה וכמשקיעים.



איך החלטות פיננסיות ותעסוקתיות שכל אחד מאיתנו יקבל בהמשך החייו ישתנו בעקבות המשבר הזה? זו כניראה שאלה הרבה יותר מהותית מאשר כמה כסף חסכנו השנה.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:16

אה.. לא שמתי לב ל "משפחות".. שאלה מי בכלל מוגדר ככזה..



גם אם לקחת הכל בחשבון (עם נניח להוציא פנסיה ) זה מרשים ביותר

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:22

מילא זה, הייתי בטוחה שהשרשור מדבר על כמה נחסך (באחוזים מההוצאות) כתוצאה מאין מסעדות ואין חו"ל ואין חנויות. או שמה שנחסך בסעיפים האלה עבר לשיפוץ מסיבי של הבית, גאדג'טים למטבח ובניית ג'קוזי/סאונה בחדר רחצה?

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:26

גם אני חשבתי ככה, אולי צריך לפתוח סקר כזה?

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:31

מצד שני יש הזמנות למי שהפסיק לאכול במשרד ארוחת צהריים וקשה לו לבשל

אם מזמינים השנה טיסה לשנה הבאה זה נחשב בהוצאות השנה, לא?

שופינג אונליין הוא די נחלת הכלל..

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:39

עצוב שאני בקושי מרוויח 100k בשנה וזו האופציה הכי נמוכה רק לחיסכון :$

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 15:59

למה עצוב? שכר חציוני במשק כרגע שקול ל7200 ש"ח נטו שזה בעשרה חודשים 72000 ש"ח הכנסה.



אם אתה מרוויח 100000 ש"ח נטו (תכלס גם בברוטו, שהחציוני הוא בערך 8000 בחודש) בשנה אז אתה לפחות מעל החציון.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 16:18

השפיעה לטובה. ההוצאות שלי ירדו וההכנסה שלי עלתה. בנוסף, נכנסתי בירידות עם כסף שהיה לי בצד (כמה עשרות אלפים).

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 17:39

זה בת"א, חבר. ההמצאה הזאת פחות זמינה ברוב הארץ (אגב, גם אתרי הפירות וירקות/בשר און-ליין מיועדים בעיקר למרכז ובצדק).

כן, נכון :)



אבל יש דיאטת חו"ל רצינית לכולם. מי שהתרגל לנסוע כמה פעמים בשנה, חסך לא מעט כסף על זה.

יש אנשים שמכורים לשופינג בחנויות, למשש ולראות את כל השפע בבת אחת וגם לראות הרבה אנשים זרים ולהצטופף ביחד בסבבה :(

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 17:46

לאלה שסימנו 500K+



מחפשים חברים?

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 18:57

ברוב הארץ אי אפשר להזמין? אני ממש לא מסכים...



זה סה"כ נכון



זה נכון, אבל ההכרח הוא אבי ההמצאה :)



לא באופן אקטיבי

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 20:11

לא מנהל משק בית, אלא "אוכל חינם" באחד קיים.



לכן חסכתי 90%+ מהמשכורת כמעט בכל חודש, במקום לחסוך נגיד 70%.



הרוב בגלל חוסר תשלומים על תחביבים,חוגים, דלק, יציאות, אוכל בחוץ.



הסכומים עצמם הם פרטניים ותלויים במצב של בן אדם בחיים, לא רואה סיבה שיעזור לכתוב אותם

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 20:27

שנה מטורפת... באמת...



דווקא הפנסיה לא עלתה המון (לא יאמן עד כמה קופות מנוהלות יודעות להפסיד כמו השוק אבל לא להתאושש כמו השוק...)

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 20:42

עזוב חברים, מישהו רוצה לאמץ?

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 20:50

זה הפתיע גם אותי. ביטוח המנהלים עדיין בהפסד של מספר אחוזים. למזלי רוב הפנסיה שלי בניהול אישי שם אני מורוח 35%.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 21:23

ורק לחשוב על כמה כסף נשפך לשם...



זוועה...

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 21:59

חסכתי כמה מאות אלפים. אני חושב שמשהו כמו 4-5 אך לא בטוח. שווי ה RSU קפץ בצורה מדהימה ומעבר העבודה גם תרם את חלקו בזכות מענק החתימה שהתקבל באופן מיידי.

🕒 פורסם בתאריך: 18/11/2020 22:27

זה פשוט הזוי



גם אני לא מבין איך אפשר

🕒 פורסם בתאריך: 19/11/2020 16:18

למה מתכוונים כשאומרים ששווי ה- RSU קפץ @KickR ? אני מבין שזו בעצם הקצאת מניות שמקבלים עובדים בהייטק ?



האם מניות פאנג יכולות לעשות 100% בשנה ? זה לא משהו שניתן לקבל רק אחרי 4 שנים או משהו כזה? מדוע אם כך זה חלק מהחיסכון השנתי ולא מתפרס על פני 4 שנים ?

🕒 פורסם בתאריך: 19/11/2020 17:21

RSU הן Restricted Stock Unit והן חלק מה-TC (שזה Total Compensation) בהמון חברות הייטק (אבל לא רק).



האם מניות פאנג יכולות לעלות ב-100% בשנה אחת? תאורטית כן, פרקטית לא בדקתי אם זה קרה.



כשזה מגיע ל-RSU (בישראל, אבל זה >די< דומה גם בחו"ל, כשההבדלים הם בעיקר מבחינת המיסוי) בעיקרון מדברים על 3 (או 4) שלבים:



Grant - מתי שהיחידות מוענקות (בשלב הזה אתה עדיין לא יכול למכור אותן והן שלך "בתנאי שתעמוד בדרישות מסוימות, שיפורטו בהמשך). בישראל grant הוא לא אירוע מס אבל מחיר המניה באירוע ה-grant הוא המחיר הקובע של כל היחידות שהוענקו ב-grant הזה.



Vesting - על פי תכנית מסוימת, יחידות שהוענקו לעובד, יעברו תהליך vesting, כל יחידה שהיא vested היא של העובד בפועל (כלומר העובד יכול למכור אותה, להחשיב אותה לחלק מהשווי הנקי שלו, עם התייחסות למיסוי). בישראל vesting הוא לא אירוע מס (והוא גם לא משפיע על המס שתשלם בסוף)



שלב נוסף שקיים בארץ הוא ששנתיים לאחר קבלת יחידות (אני לא סגור 100% אבל נראה לי שהתאריך הקובע הוא תאריך ה-grant), אם ה-RSU הוענקו במסלול "102" (המעסיק צריך לבחור מבין שתי דרכים להעניק RSU וזה משפיע על המיסוי שלהן, לדעתי רוב המעסיקים בוחרים ב-102) המיסוי על היחידות משתנה.



אם מוכרים לפני שחלפו שנתיים (או אם היחידות הוענקו לא במסלול 102), כל המכירה ממוסה במס פירותי (על פי מדרגות מס הכנסה). אם מוכרים אחרי שחלפו שנתיים, משלמים מס פירותי כנגד מחיר ההענקה המקורי ומס רווח הון על הרווחים ביחס מחיר ההענקה המקורי.



שלב אחרון (שבארץ הוא השלב היחיד שמהווה אירוע מס): מכירה של יחידות (אין חובה למכור את כל היחידות שהוענקו בבת אחת). המיסוי תואר ב"שלב" הקודם.



מבחינת איך אני מתייחס ל-RSU:



בחישוב ה-XIRR הכולל שלי אני מחשיב את מספר היחידות שאני מקבל כל חודש (זו תכנית ה-vesting שלי, יש גם תכניות שבהן עובדים מקבלים פעם ברבעון, פעם בחצי שנה, וכו') * מחיר ההענקה כהכנסה (כלומר, הרווחים לא נחשבים כ"הכנסה").



בחישוב ההכנסות השנתיות שלי (באקסל הכנסות והוצאות) כמו שציינתי (עריכה: מקריאה שנייה אני רואה שלא ציינתי את זה בתגובה המקורית, אבל כן, ב"הכנסות והוצאות 2020" אין התייחסות ל-RSU) אני בכלל לא מחשיב את ה-RSU.



בחישוב השווי הנקי שלי אני מתייחס לסך הנכסים שכבר "בכיס" שלי (או בקופות גמל / קרנות השתלמות על שמי) אז אני לא סופר לצורך העניין יחידות שהוענקו לי ועדיין לא עברו vesting.

🕒 פורסם בתאריך: 19/11/2020 17:57

מבחינתי ה RSU נכנס לספירת חיסכון מהרגע שהמניות הבשילו ואני יכול למכור אותן. ברגע זה, בפועל אני גם מוכר מיד (או לפחות זו היתה המדיניות שלי כאשר עבדתי באמזון).



המניות הוקצו לי על פי ערך של כ 700 דולר למניה ומכרתי את האחרונות שבהן (ההקצאה של החצי שנה האחרונה) על פי שווי של כ 3000 דולר למניה.

🕒 פורסם בתאריך: 19/11/2020 18:15

@KickR הסביר יפה את התהליך אבל אני רוצה להוסיף את שני הסנט שלי.



חלק מהמניות שהעבודה הקצתה לך הם כבר ״שלך״ ולכן החלק הזה הוא בדיוק כמו שהכסף במשכורת הוא שלך, גם אם העברת אותו וקנית בו מניות לתיק ההשקעות שלך. כמובן שלא אמורים לכלול בחיסכון הזה כסף שעדיין לא הפך להיות שלך. ולכן החלק הזה יכנס לחישוב לכשזה יקרה.



לדעתי האישית חיסכון של RSU (שהפכו להיות שלך) הוא חיסכון לכל דבר ועניין (כאמור בדיוק כמו החיסכון מהמשכורת). האם צריך להחשיב את החלק של רווח ההון (מעל מחיר ההקצאה) בחיסכון? אני אישית לא מחשיבה אותו ״כחיסכון״ אבל כן מחשבת אותו כחלק מגידול ההון הכולל.

🕒 פורסם בתאריך: 22/11/2020 11:40

תודה לכם. אם הבנתי נכון, זה אומר שאם עובד מסויים קיבל 10,000 מניות לשנה של חברת X ששוות ביום ההענקה 5$, והן "מופשרות" פעם בחצי שנה ז"א שאחרי חצי שנה יש לאותו עובד ביד- 5000 מניות כפול המחיר שיהיה בעוד חצי שנה (נניח לצורך הדוגמא שהמחיר עלה ל- 8$). כלומר יש לו סך של 5000*8= 40000$. האם 40000 לחלק ל- 6 חודשים נכנסים תחת ההגדרה של חיסכון חודשי ? ומה המס שישולם במשכורת לאותו עובד ? 5000 כפול 5$ מס שולי ועוד 5000* 3$ = מס רווח הון ? ראיתי שהרבה פעמים כותבים "שווי אחרי מיסוי אופטימי/פסימי"- מה הכוונה ? ומה קורה אם מחיר המניה יורד מתחת למחיר ההענקה ?



יש למעשה חברות שמעניקות מניות וחברות שמעניקות אופציות על מניות ?



אגב, הסקר בשרשור מתייחס לחיסכון של 10 חודשים או לעשות הערכה ל- 12 חודשים ?

🕒 פורסם בתאריך: 22/11/2020 12:31

הגדרה של? לא יודע. פירטתי איך אני חישבתי (למשל באקסל הכנסות והוצאות אני לא מציין בכלל RSU) ואיך אני מחשב הכנסה בחישוב XIRR שלי (רק המחיר בהענקה כפול כמות יחידות).



המיסוי של RSU זה רק לאחר מכירה (כפי שכתבתי בפוסט שלי, שנתת לו לייק) אז כל עוד לא מכרת אתה לא משלם מס.



יש גם הטבות אחרות שאפשר לקבל: אופציות (נפוץ בחברות שטרם הונפקו), ESPP (הטבה דומה שבמהלכה ניתן לקנות מניות של החברה בהנחה) ולכל חלופה יש חוקי מיסוי שונים.



חישוב של שווי נקי אחרי מיסוי אופטימי / פסימי: אם תמכור את ה-RSU בזמן שאתה עובד ומכניס הרבה כסף מהמשכורת אז ה-RSU ימוסו במדרגת מס גבוהה (תשלם הרבה מס) ולכן השווי הנקי שלהן נמוך יותר עם אסטרטגיה כזו. אם תמכור את ה-RSU בזמן פרישה מוקדמת (או בזמן פרישה רגילה) ועם הטבות מיסוי שונות (מבוססות גיל או אחרות) תוכל להקטין את חבות המס ולהגדיל את השווי הנקי שלהן בחישוב שלך.

אז לא תשלם מס רווח הון בכל מקרה, ותשלם מס הכנסה פירותי על מה שתקבל מהמכירה.

🕒 פורסם בתאריך: 22/11/2020 17:58

כמו שראית כל אחד מחשב אחרת את החיסכון שלו.

@KickR בכלל לא מחשב את ה- RSU כחלק מהחיסכון השוטף שלו (הוצאות הכנסות).



לעומת זאת אני כן מכניסה את זה לחישוב אבל לפי שווי ההענקה ולפי הנטו.



אז אין כאן עניין של ״הגדרה של חסכון חודשי״.



ואם נתייחס לדוגמא שלך - אני מתייחסת לשווי ביום ההענקה (כלומר, אם נתייחס לדוגמא - 5$). בנוסף אני מתייחסת לחיסכון נטו (בדיוק כמו שאני לא מתחשבת במשכורת ברוטו אלא בחיסכון נטו שנשאר לאחר הפחתת כל ההוצאות מהתשלום נטו של המשכורת). לכן החיסכון השנתי יהיה כמות המניות שהופשרה באותה השנה*מחיר המניה ביום ההענקה*שער הדולר*אחוז המס השולי הרלוונטי. ובמקרה של הדוגמא: 10,000*5*(שער הדולר)*0.5.



שים לב שאני מתייחסת רק למס השולי כי בחישוב החיסכון שלי אני מתייחסת רק למחיר ביום ההענקה (ללא עליית ערך).



אגב, אם המחיר יורד אני מתייחסת למחיר המופחת. למעשה ״כלל האצבע״ שלי בחישוב החיסכון הוא - לקחת את הסכום שאליו מס הכנסה מתייחס כ-״הכנסה״ (כלומר הון פירותי).



זה החישוב (שלי) לחיסכון שנתי. אם רוצים להתייחס לחיסכון (ממוצע) חודשי אפשר לחלק ב- 12.



יש לציין שבסופו של יום זה סתם משחקים במספרים. כי בפועל יש גם עליית ערך וגם המס לא באמת יורד (עד המכירה).



למה בכל זאת אני מחשבת את זה? מעקב (עבורי) ובדיקת עמידה ביעדים (שלי).

🕒 פורסם בתאריך: 22/11/2020 18:11

וגם לא בטוח שבמועד המכירה תשלמי 50% מס על מחיר ההענקה (תלוי באסטרטגית המכירה שלך)

🕒 פורסם בתאריך: 28/11/2020 16:15

החוויה שלי מהסגר הראשון בי לייק:



מרץ מגיע! ״לחץ לחץ לחץ לחץ, חסכון חסכון חסכון, כולנו נמות, כולנו נמות, עבודה מהבית, אז ככה הרגישו בשואה בטח, לחץ לחץ לחץ *משכורת נכנסת* למי איכפת?! לחץ לחץ לחץ *משכורת נכנסת! לחץ לחץ״



מאי מגיע! אפשר לפגוש משפחה, יוצא מהבית מסתכל בעו״ש, הי, 40 אלף שקל התווספו שם מכלום, מאיפה אתם הגעתם?

🕒 פורסם בתאריך: 28/11/2020 17:46

גם לי קשה להתייחס אליהם כמו אל" כסף שיש לי בעו"ש".



מדובר בכספים (חלק התגמולים), שאם ארצה למשוך אותם בסכום אחד, אשלם מס של בין 35-50%.



כספי הפיצויים מתחלקים בין סכום פטור לסכום חייב כלשהו.



אם לא אמשוך את הכספים, ואבחר לקבל אותם כקצבה, תיאורטית אני יכול לסיים את חיי בסמוך לפרישתי ואז מדובר בהון ש"נעלם" ולא אוכל להעבירו לדור הבא.



אז אני לא מתעלם ממנו, אבל המעמד שלו קצת יותר "נחות" משאר מקורות ההון שלי.



הלוואי ואשנה את דעתי. כך ההון שלי יעלה מיידת בסכום משמעותי.

🕒 פורסם בתאריך: 28/11/2020 18:29

אם תרצה למשוך אותו לפני הזמן אז כן, אבל אם תרצה למשוך אותו אחרי גיל 60 אפשר למשוך הונית את רוב הסכום ע"י היוון קצבה ואז המס נמוך יותר.

כמו שאמרתי - אתה לא חייב לבחור למשוך אותו דוקא כקצבה (למעט קצבה מינימלית כלשהי, אבל זה זניח).

הוא אולי קצת נחות יותר, אבל ממש קצת.



אני מבין אנשים שמתחשבים בו ב65% שווי או משהו כזה, אבל לא מבין למה להתעלם ממנו לגמרי.

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 09:14

ככל שאני מדבר עם חברים אני רואה שללא מעט הקורונה עשתה טוב בהיבט הכלכלי למרות מה שמראה לנו התקשורת.



נכון שיש אנשים בסקטורים מסויימים שנפגעו, אך לעניות דעתי הם מהווים אחוז קטן מכלל השכירים במשק.

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 09:29

מה שאתה אומר לא הגיוני. מישהו משלם את הירידה בתמג, ואין שום היגיון בטענה שהתשלום הזה פוסח על רוב השכירים.



בכל מקרה, חלק מהתשלום ייפרסו עשורים קדימה, כך שדווקא בעלי ההכנסות הגבוהות ישאו ברובו.

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 10:19

לא הבנתי, עצמאיים הם לא בני אדם?

למה לא?



המשבר פגע בעיקר בעצמאיים. שכירים שפוטרו/הוצאו לחל"ת מקבלים אבטלה לשנה+ ורובם מרוצים מזה.



הבעיה תיהיה כשתיגמר האבטלה וחלק גדול מהשכירים לשעבר ימצאו את עצמם בלי דמי אבטלה ובלי עבודה (כי המעסיק שהם עבדו אצלו קרס כבר מזמן)

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 10:24

לשכירים הבטיחו הכנסה אז הפגיעה היא קטנה.. מצד שני בעלי עסקים ועצמאים במצב אנוש.



כמה עסקים יכולים לשרוד עם סגר כולל של חצי שנה? (להוציא הייטק מהמשוואה)

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 10:39

כי גם דמי אבטלה הם פגיעה כלכלית וגם פגיעה בכושר ההשתכרות לטווח ארוך ומימון הגרעון הממשלתי הם פגיעה כלכלית.



אני מניח שגם אצל חלק מהשכירים שעדיין עובדים תהיה ירידה מסויימת בהכנסות השנה (בונוסים או שעות נוספות למשל(.

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 10:51

דמי אבטלה הם פגיעה כלכלית במדינה ובילדים של כולם.



מבחינת המובטלים עצמם, רוב המובטלים הרוויחו פחות מהשכר הממוצע ולכן הפגיעה בהכנסה קטנה יחסית.



רובם המוחלט של מובטלי הקורונה מרוצים מהמצב - הם שנה+ בחופש על חשבון המדינה.

אצל חלק מהשכירים זה קורה תמיד.



לא חושב שהשנה תיהיה יוצאת דופן בהקשר הזה.

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 11:00

לא יודע מה זה פגיעה "קטנה". בשבילך 2000 ש"ח זה לפיצוחים, למישהו אחר זה אוכל לילדים. בכל מקרה זה לא הדיון, אלא על הטענה השגויה ששכירים לא נפגעו ורובם הרוויחו מהקורונה. גם הטענה שמישהו מרוצה מהמצב לא רלוונטית, כי הדיון הוא כלכלי ולא עד כמה הקורונה מסייעת לרווחה הנפשית בזכות "חופשה על חשבון המדינה".

אני חושב שאתה טועה לחלוטין. השילוב של פגיעה אמיתית בעסקים, אווירה של "תגיד תודה שיש לך עבודה" והתרסקות שער הדולר שפוגעת ביצואנים תפגע השנה מאד בבונוסים. לגבי שעות נוספות, אני יודע שיש ירידה משמעותית, לפחות במשרדי הממשלה, שהם חלק ניכר מהמעסיקים שמשלמים שעות נוספות.

🕒 פורסם בתאריך: 21/12/2020 11:15

החתך הוא לפי עסקים שנפגעו ישירות מהקורונה (בדרך כלל כאלו בהם יש מגע ישיר עם לקוחות) ונותני השירותים שלהם, לבין עסקים אחרים.



הרבה עסקים עברו לעבודה מרחוק, אבל מי שנותן שרותים לענף התיירות למשל, נפגע מאד, בלי קשר אם הוא הייטק או לא הייטק.