🕒 פורסם בתאריך: 02/02/2021 23:57
האמת זה קצת מוזר לכתוב יומן מסע, אני כל החיים שלי עושה רשימות, מטרות ויעדים שמתעדכנים ומתחלפים כל הזמן.
אני ידעתי בכל רגע נתון מה המצב שלי גם בהקשר הכלכלי, הכל מפורט כבר שנים באקסלים ובטבלאות וורד (לא שזה עזר למנוע התרסקות מזוויעה). אבל אני מרגיש צורך להפוך את היומן לפומבי כדי להעמיק את המחויבות לנושא הכלכלי ולרצון שלי לשפר את המצב שלי.
אני בראשון מתחיל\חוזר לעבודה במשרד בו עבדתי עד לא מזמן, אחרי שהייתי בהפסקה של מספר חודשים אשר נדרשים מבחינה מקצועית. ובעקבות כך, השכר שלי צפוי לקפוץ בכ-50% ואני חושב שזה זמן נכון לעשות עצירה, להגיד איפה אני עומד ולאן אני רוצה להגיע בינואר 2022.
אז קצת עליי, אני בן 29, ואני בזבזן גם לפי ההגדרות של האדם הנורמטיבי ולא רק לפי הגדרות של הפורום הזה שהוא כנראה סולידי יותר מן הממוצע. אני באמת מאמין בנהנתנות כערך ובכך אולי אני חוטא לפורום ולקהילה הזו. מן הצד השני יש לי מוסר עבודה גבוה ומאז גיל 16 לאחר שסיימתי את לימודיי עבדתי רצוף.
הבעיה שמוסר העבודה שהוביל לכך שתמיד הכנסתי כסף בשילוב האמונה שאני מלא פוטנציאל ופעם אני אצליח אם ירצה הגורל, נתנו את התחושה שלא משנה כמה אני אבזבז אני אוכל לכסות את זה בשלב מאוחר יותר או תוך כדי ויהיה בסדר.
הייתי כשנתיים קצין בקבע ביחידות סגורות ובסופ"ש הייתי אצל ההורים, ובהתאם לכך הרווחתי כסף שאמור להיחסך ברובו הגדול. כלום לא נחסך, מסעדות יוקרה, טיולים לחו"ל בכל רגילה, בגדים יקרים וכיוצא בזה, יצאתי מהצבא עם כמה אלפים בודדים בעו"ש וגם לגבי הנתון הזה אני לא בטוח.
לאחר מכן המשכתי לעבוד וכעבור כמה חודשים הפכתי לסטודנט, כאן גם התחלתי להשכיר דירה עם שותף בירושלים. אני אחרי החודשיים הראשונים כסטודנט בהם עבדתי פחות, נקלעתי למינוס, ושבתי לשוק העבודה. הכנסתי סכומים סבירים לסטודנט בנוסף היו לי מלגות הצטיינות שונות ולא שילמתי שכ"ל וזה בערך כיסה את ההוצאות שלי שהיו גבוהות ביחס לסטודנט ממוצע שכן עדיין חייתי ברמת חיים גבוהה באופן יחסי לסטודנט ובכלל, כך שנותרתי במינוס הזה שלא הפריע לי יותר מדי.
נקודת השבר הייתה בקיץ של שנה א' טסתי ליעד מסיבות יקר במיוחד בחודש אוגוסט, ואני פתאום שמתי לב שאני מגיע לתקרת האשראי שלי בעו"ש ולקחתי הלוואה בתוך החופשה אינטרנטית מהבנק עם ריבית איומה. מפה המשכתי להסתחרר, שכן רמת החיים שלי הייתה ונותרה גבוהה, אבל עבדתי במקביל ולכן אומנם החובות שלי תפחו אבל לא בקצב מטריד מאד ואני חושב שהיו בערך על 50,000 ש"ח ובריביות נוראיות (פריסת תשלומי אשראי, הלוואות על הכרטיס, הכל באזור 7-12 אחוזי ריבית).
נקודת השבר הייתה במסגרת חילופי סטודנטים ביעד מרוחק ומערבי, שם כבר היה קושי אובייקטיבי לעבוד בגלל ענייני אשרות, ורק עבודות שיכולתי לעשות מרחוק המשיכו להזרים כסף (עבדתי בכמה עבודות שהפכו למעשה לפחות מאחת) ומן הצד השני ההוצאות שלי גדלו באופן עצום. זה הגיע למצב שהסיבה היחידה שלא נמנעה ממני רכישת כרטיס הטיסה חזרה לארץ כאשר הייתי חנוק לחלוטין הייתה כי הייתה שביתה בבנק, אז לא היה מי שיעצור את זה.
מפה לשם בינואר 2019 חזרתי לארץ והחובות באופן רשמי עמדו על 170,000 ש"ח בפועל אני חושב שהוא היה בשיאו קרוב ל-200,000 ש"ח אם לא מעליו (בטח במידה שמחשבים ריביות).
כאן, חזרתי לבית הוריי שמרוחק אומנם שעה מהמרכז, אבל אפשר לי לא להוציא כסף רב, ועבדתי המון בכל גיג שמצאתי שהיה פנוי בעייני. באופן אירוני זה גם היה השלב שבו הבנקים וחברות האשראי לחצו עליי והלוואות חזרו והכל היה נורא לחוץ.
אחרי שהצלחתי לייצב את הספינה באופן שלא לוחצים עליי על בסיס יומיומי (החוב עדיין עמד על 6 ספרות), עצרתי לחשוב איך אני מטפל בזה. הגעתי להבנה שהרבה יותר קל יהיה לי לאור מאפייני ההתנהגות שלי עדיין לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית לציבור הכללי (אם כי לא כמו בעבר) אבל להגדיל את ההכנסות שלי. ייתכן ולטווח הארוך זה הלך רוח מוטעה, אני לא יודע, אבל בזמן המשבר בו הייתי מצוי טיפול עצמי לא הייתה אופציה. המסעדות, הבארים, מאמן הכושר ובגדי היוקרה נתנו לי מוטיבציה להמשיך לעבוד כמות שעות רבה, ולדעתי לפחות זה סייע לי לשמר את הנגיסה האגרסיבית בחוב. האם יכולתי לנגוס יותר, כנראה שכן, האם זה היה ריאלי בעבורי נפשית כנראה שלא ואני מעריך שהייתי פחות אפקטיבי אם לא היו לי את הגזרים הללו.
אציין שנותרתי בבית הוריי מאז ינואר 19' הזה מתוך הבנה שפזרנות זה דבר אחד, שכ"ד תל אביבי זה דבר אחר לגמרי ולא יאפשר נגיסה בחוב בטח שלא אגרסיבית.
במהלך תקופה הזו הצטרפתי למקום העבודה אליו אני שב, עבדתי בעבודות צד ובסופו של דבר כנראה שעבדתי משהו כמו 15 שעות ביום, 6 ימים בשבוע. ומחקתי את הרוב המכריע של החוב. כיום שנתיים אחרי נקודת השפל נותרו מה-200,000 ש"ח חוב במידה ואני מחשב גם את חיובי האשראי הקרובים שלי כ-25 אלף ש"ח חוב, ועל כך אני מבסוט על עצמי.
בהתאם לכך המצב כיום הוא כזה:
השכר הצפוי הוא 11,000 ש"ח נטובנוסף לכך אני עובד כפרילנסר בכל מיני עיסוקים צדדים שמניבים לי כ-3,500 ש"ח נטו בחודש בממוצע, כך שאני בערך עומד על 14 נטו בהערכה שלילית בנוגע לפרילנס (כנראה שגם בהערכת חסר זו אני ארוויח יותר אם נחשב מענקי חתימה ובונוסים, אבל לא רוצה להכליל את זה אלא רק את הכסף שנכנס לי מדי חודש).
קרן פנסיה: 65,000 ש"ח
השקעות בשוק ההון בשווי 1,600 ש"ח בקרנות מחקות פחדניות (ביצעתי השקעות אלו בחודשים האחרונים ממש בקטנה רק כדי להבין כיצד עליי לפעול ברגע שאמחק את החוב, וסכומי ההשקעה יגדלו).
מינוס בעובר ושב כ-10,000 ש"ח - השאיפה היא שהמשכורת הראשונה תמחק זאת.
שאריות של ההלוואה האחרונה לבנק על סך 14,000 ש"ח - אני מקבל מענק חתימה עם המשכורת הראשונה אשר הוא מעט מעל הסכום הזה, ואני אשתמש בזה למחוק את ההלוואה הזו.
יעדים לשנה הקרובה:
אני צריך בחודש הקרוב להפוך לעוסק פטור (כרגע עצמאי שכיר ומפסיד על זה כסף)
חודש פברואר אין שינוי בסטטוס קוו, משכורת ראשונה נכנסת עם המענק ומוחקת את החובות שלי וכנראה נשאר לי עודף של אלפי שקלים בודדים.
חודש מרץ אני רוצה לעבור למרכז בחזרה ובסיבוב הנוכחי ללא שותפים כי מיציתי, ובהתאם לכך הצריכה תהיה גבוהה יותר משמעותית
בהתאם לרצון האמור ההכנסה החודשית שלי החל מהחודש השני תוקצה באופן הבא:
50% צריכה שוטפת (כ-7,000, 5000 בית עם חשבונות וארנונה ו-2000 ש"ח הוצאות שוטפות), 20% ילכו להשקעות פסיביות ארוכות טווח, 20% השקעות לטווח ארוך למטרות קונקרטיות (להלן דירה\פונדקאות מה שיבוא קודם או חלילה מצב חירום) ו-10% ילכו לטובת חיסכון למטרות שהן כיף יקר וגדול על מנת שלא להיכנס לסחרור כמו שהיה בעבר בכיף יקר וגדול.
בונוסים ככל שיהיו יכנסו לשני החסכונות ארוכי הטווח באופן שווה (המענק הראשוני כאמור ילך למחיקת הלוואה).
כמובן שיוזרם כל הזמן הזה כסף לקרן הפנסיה, אבל אני לא מכניס את זה לשכלול כי זה כסף שבכלל לא עובר לי ביד.
עד ינואר 2022 המטרות הן כדלקמן:
להיות עם עסק פטור
לטוס לחו"ל - חיסכון בסכום של 17,000 ש"ח אשר יצטבר בסוף השנה.
לעבור לתל אביב - יכוסה בהוצאות שוטפות
השקעות בסכום של 35,000 בשוק ההון לטווח ממש רחוק (קרנות מחקות)
השקעות בסכום של 35,000 באג"ח ושאר דברים סולידים לטווח הרחוק אך למטרות קונקרטיות שאמורים להיות רלוונטים יותר בגיל 35 (דירה\פונדקאות).
לחסוך מעל 100,000 בקרן פנסיה (כנראה יותר, לא מתעמק בזה כל עוד הסכומים נראים לי גדלים באופן הולם).
אני חפרתי, ואני אפילו לא בטוח שזה מיועד למישהו שהוא לא עצמי, אז בהצלחה לי הלוואי ואעבור את כל היעדים שלי, ולאלו אשר יקראו וייעצו אומר מראש שתבוא עליכם הברכה על האיכפתיות.
אני ידעתי בכל רגע נתון מה המצב שלי גם בהקשר הכלכלי, הכל מפורט כבר שנים באקסלים ובטבלאות וורד (לא שזה עזר למנוע התרסקות מזוויעה). אבל אני מרגיש צורך להפוך את היומן לפומבי כדי להעמיק את המחויבות לנושא הכלכלי ולרצון שלי לשפר את המצב שלי.
אני בראשון מתחיל\חוזר לעבודה במשרד בו עבדתי עד לא מזמן, אחרי שהייתי בהפסקה של מספר חודשים אשר נדרשים מבחינה מקצועית. ובעקבות כך, השכר שלי צפוי לקפוץ בכ-50% ואני חושב שזה זמן נכון לעשות עצירה, להגיד איפה אני עומד ולאן אני רוצה להגיע בינואר 2022.
אז קצת עליי, אני בן 29, ואני בזבזן גם לפי ההגדרות של האדם הנורמטיבי ולא רק לפי הגדרות של הפורום הזה שהוא כנראה סולידי יותר מן הממוצע. אני באמת מאמין בנהנתנות כערך ובכך אולי אני חוטא לפורום ולקהילה הזו. מן הצד השני יש לי מוסר עבודה גבוה ומאז גיל 16 לאחר שסיימתי את לימודיי עבדתי רצוף.
הבעיה שמוסר העבודה שהוביל לכך שתמיד הכנסתי כסף בשילוב האמונה שאני מלא פוטנציאל ופעם אני אצליח אם ירצה הגורל, נתנו את התחושה שלא משנה כמה אני אבזבז אני אוכל לכסות את זה בשלב מאוחר יותר או תוך כדי ויהיה בסדר.
הייתי כשנתיים קצין בקבע ביחידות סגורות ובסופ"ש הייתי אצל ההורים, ובהתאם לכך הרווחתי כסף שאמור להיחסך ברובו הגדול. כלום לא נחסך, מסעדות יוקרה, טיולים לחו"ל בכל רגילה, בגדים יקרים וכיוצא בזה, יצאתי מהצבא עם כמה אלפים בודדים בעו"ש וגם לגבי הנתון הזה אני לא בטוח.
לאחר מכן המשכתי לעבוד וכעבור כמה חודשים הפכתי לסטודנט, כאן גם התחלתי להשכיר דירה עם שותף בירושלים. אני אחרי החודשיים הראשונים כסטודנט בהם עבדתי פחות, נקלעתי למינוס, ושבתי לשוק העבודה. הכנסתי סכומים סבירים לסטודנט בנוסף היו לי מלגות הצטיינות שונות ולא שילמתי שכ"ל וזה בערך כיסה את ההוצאות שלי שהיו גבוהות ביחס לסטודנט ממוצע שכן עדיין חייתי ברמת חיים גבוהה באופן יחסי לסטודנט ובכלל, כך שנותרתי במינוס הזה שלא הפריע לי יותר מדי.
נקודת השבר הייתה בקיץ של שנה א' טסתי ליעד מסיבות יקר במיוחד בחודש אוגוסט, ואני פתאום שמתי לב שאני מגיע לתקרת האשראי שלי בעו"ש ולקחתי הלוואה בתוך החופשה אינטרנטית מהבנק עם ריבית איומה. מפה המשכתי להסתחרר, שכן רמת החיים שלי הייתה ונותרה גבוהה, אבל עבדתי במקביל ולכן אומנם החובות שלי תפחו אבל לא בקצב מטריד מאד ואני חושב שהיו בערך על 50,000 ש"ח ובריביות נוראיות (פריסת תשלומי אשראי, הלוואות על הכרטיס, הכל באזור 7-12 אחוזי ריבית).
נקודת השבר הייתה במסגרת חילופי סטודנטים ביעד מרוחק ומערבי, שם כבר היה קושי אובייקטיבי לעבוד בגלל ענייני אשרות, ורק עבודות שיכולתי לעשות מרחוק המשיכו להזרים כסף (עבדתי בכמה עבודות שהפכו למעשה לפחות מאחת) ומן הצד השני ההוצאות שלי גדלו באופן עצום. זה הגיע למצב שהסיבה היחידה שלא נמנעה ממני רכישת כרטיס הטיסה חזרה לארץ כאשר הייתי חנוק לחלוטין הייתה כי הייתה שביתה בבנק, אז לא היה מי שיעצור את זה.
מפה לשם בינואר 2019 חזרתי לארץ והחובות באופן רשמי עמדו על 170,000 ש"ח בפועל אני חושב שהוא היה בשיאו קרוב ל-200,000 ש"ח אם לא מעליו (בטח במידה שמחשבים ריביות).
כאן, חזרתי לבית הוריי שמרוחק אומנם שעה מהמרכז, אבל אפשר לי לא להוציא כסף רב, ועבדתי המון בכל גיג שמצאתי שהיה פנוי בעייני. באופן אירוני זה גם היה השלב שבו הבנקים וחברות האשראי לחצו עליי והלוואות חזרו והכל היה נורא לחוץ.
אחרי שהצלחתי לייצב את הספינה באופן שלא לוחצים עליי על בסיס יומיומי (החוב עדיין עמד על 6 ספרות), עצרתי לחשוב איך אני מטפל בזה. הגעתי להבנה שהרבה יותר קל יהיה לי לאור מאפייני ההתנהגות שלי עדיין לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית לציבור הכללי (אם כי לא כמו בעבר) אבל להגדיל את ההכנסות שלי. ייתכן ולטווח הארוך זה הלך רוח מוטעה, אני לא יודע, אבל בזמן המשבר בו הייתי מצוי טיפול עצמי לא הייתה אופציה. המסעדות, הבארים, מאמן הכושר ובגדי היוקרה נתנו לי מוטיבציה להמשיך לעבוד כמות שעות רבה, ולדעתי לפחות זה סייע לי לשמר את הנגיסה האגרסיבית בחוב. האם יכולתי לנגוס יותר, כנראה שכן, האם זה היה ריאלי בעבורי נפשית כנראה שלא ואני מעריך שהייתי פחות אפקטיבי אם לא היו לי את הגזרים הללו.
אציין שנותרתי בבית הוריי מאז ינואר 19' הזה מתוך הבנה שפזרנות זה דבר אחד, שכ"ד תל אביבי זה דבר אחר לגמרי ולא יאפשר נגיסה בחוב בטח שלא אגרסיבית.
במהלך תקופה הזו הצטרפתי למקום העבודה אליו אני שב, עבדתי בעבודות צד ובסופו של דבר כנראה שעבדתי משהו כמו 15 שעות ביום, 6 ימים בשבוע. ומחקתי את הרוב המכריע של החוב. כיום שנתיים אחרי נקודת השפל נותרו מה-200,000 ש"ח חוב במידה ואני מחשב גם את חיובי האשראי הקרובים שלי כ-25 אלף ש"ח חוב, ועל כך אני מבסוט על עצמי.
בהתאם לכך המצב כיום הוא כזה:
השכר הצפוי הוא 11,000 ש"ח נטובנוסף לכך אני עובד כפרילנסר בכל מיני עיסוקים צדדים שמניבים לי כ-3,500 ש"ח נטו בחודש בממוצע, כך שאני בערך עומד על 14 נטו בהערכה שלילית בנוגע לפרילנס (כנראה שגם בהערכת חסר זו אני ארוויח יותר אם נחשב מענקי חתימה ובונוסים, אבל לא רוצה להכליל את זה אלא רק את הכסף שנכנס לי מדי חודש).
קרן פנסיה: 65,000 ש"ח
השקעות בשוק ההון בשווי 1,600 ש"ח בקרנות מחקות פחדניות (ביצעתי השקעות אלו בחודשים האחרונים ממש בקטנה רק כדי להבין כיצד עליי לפעול ברגע שאמחק את החוב, וסכומי ההשקעה יגדלו).
מינוס בעובר ושב כ-10,000 ש"ח - השאיפה היא שהמשכורת הראשונה תמחק זאת.
שאריות של ההלוואה האחרונה לבנק על סך 14,000 ש"ח - אני מקבל מענק חתימה עם המשכורת הראשונה אשר הוא מעט מעל הסכום הזה, ואני אשתמש בזה למחוק את ההלוואה הזו.
יעדים לשנה הקרובה:
אני צריך בחודש הקרוב להפוך לעוסק פטור (כרגע עצמאי שכיר ומפסיד על זה כסף)
חודש פברואר אין שינוי בסטטוס קוו, משכורת ראשונה נכנסת עם המענק ומוחקת את החובות שלי וכנראה נשאר לי עודף של אלפי שקלים בודדים.
חודש מרץ אני רוצה לעבור למרכז בחזרה ובסיבוב הנוכחי ללא שותפים כי מיציתי, ובהתאם לכך הצריכה תהיה גבוהה יותר משמעותית
בהתאם לרצון האמור ההכנסה החודשית שלי החל מהחודש השני תוקצה באופן הבא:
50% צריכה שוטפת (כ-7,000, 5000 בית עם חשבונות וארנונה ו-2000 ש"ח הוצאות שוטפות), 20% ילכו להשקעות פסיביות ארוכות טווח, 20% השקעות לטווח ארוך למטרות קונקרטיות (להלן דירה\פונדקאות מה שיבוא קודם או חלילה מצב חירום) ו-10% ילכו לטובת חיסכון למטרות שהן כיף יקר וגדול על מנת שלא להיכנס לסחרור כמו שהיה בעבר בכיף יקר וגדול.
בונוסים ככל שיהיו יכנסו לשני החסכונות ארוכי הטווח באופן שווה (המענק הראשוני כאמור ילך למחיקת הלוואה).
כמובן שיוזרם כל הזמן הזה כסף לקרן הפנסיה, אבל אני לא מכניס את זה לשכלול כי זה כסף שבכלל לא עובר לי ביד.
עד ינואר 2022 המטרות הן כדלקמן:
להיות עם עסק פטור
לטוס לחו"ל - חיסכון בסכום של 17,000 ש"ח אשר יצטבר בסוף השנה.
לעבור לתל אביב - יכוסה בהוצאות שוטפות
השקעות בסכום של 35,000 בשוק ההון לטווח ממש רחוק (קרנות מחקות)
השקעות בסכום של 35,000 באג"ח ושאר דברים סולידים לטווח הרחוק אך למטרות קונקרטיות שאמורים להיות רלוונטים יותר בגיל 35 (דירה\פונדקאות).
לחסוך מעל 100,000 בקרן פנסיה (כנראה יותר, לא מתעמק בזה כל עוד הסכומים נראים לי גדלים באופן הולם).
אני חפרתי, ואני אפילו לא בטוח שזה מיועד למישהו שהוא לא עצמי, אז בהצלחה לי הלוואי ואעבור את כל היעדים שלי, ולאלו אשר יקראו וייעצו אומר מראש שתבוא עליכם הברכה על האיכפתיות.