כדי שאני אגדיל שכר ב - 840 שח בחודש, אני צריך לבקש העלאה של 2,000 (פלוס מינוס)
ובל נשכח שכאשר המשכורת תעלה, כנראה שגם ההוצאות יעלו גם כן, כי אנשים מתאימים את ההוצאות שלהם להכנסות.
כשאתה משתכר 20,000 בחודש, אתה לא אוכל/ קונה בגדים/ מבלה כמו כאשר השתכרת 10,000 שח. לפחות רוב האנשים.
לעומת זאת, אם כי...
שקל שנחסך = שקל שלם שנשאר אצלך, כנראה שלא צריך להשאר יותר שעות בעבודה, לא מבקשים מאף אחד...
שקל שגדל בהכנסות = 30~50 אג' הולך למדינה, אחרי שנשארת שעות נוספות או ביקשת מהמנהל (ואת זה הוא כבר עשה)...
למעשה (פיגור בתשלומים) יש מחיר...
מאיפה לעזאזל הגיע הרעיון הזה?
במה אשם האחראי?
למה שהבנק, שיודע ש-פלוני בעייתי ולא עומד בהתחייבותיו יתן ל-פלוני הלוואה נוספת שלא בתנאים שהבנק דורש?
פלוני מוזמן לפנות לבנק אחר שטרם מכיר אותו ולנסות לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר....