⬅ חזרה לאינדקס

איך לא לוותר על עקרונות?

🕒 פורסם בתאריך: 29/02/2016 19:55
אז... נולד לנו ילד. מעבר לכל מיני מתנות ודברים שאנחנו מקבלים מכל מיני קרובים ורחוקים, חלקם טובים ונחוצים והרוב מיותר (לדעתי; מי שעוקב אחריי בפורום יודע שאני וזוגתי לא רואים עין בעין בנושא), אני מוצא את עצמי מוותר על המון דברים עקרוניים בנוגע להתנהלות היומיומית שלי, בהיבטים הפיננסיים (להפעיל מייבש כביסה בזמן גל החום הנוכחי למשל), הסביבתיים (לא מפרידים אשפה יותר) ועוד כל מיני. מצד שני הרבה תוכניות פיננסיות על הולד, כולל תוכניות לילד עצמו, כי "אין כוח להתעסק" וכי לי אין ביצים לדחוף לכיוון שאני רוצה ללכת אליו. אז השאלה היא, איך לא לוותר גם אם עייפים, גם אם לחוצים, אם אין כוח לעבור על הוצאות והכנסות ואין שיתוף פעולה כללי?
🕒 פורסם בתאריך: 29/02/2016 20:38
מזל טוב!



לפני כמה זמן נולד הילד?



תינוק בבית, בייחוד ראשון, זה משהו שמשנה סדרי עדיפויות מקצה לקצה.



אני חושב שזה בסדר גמור לקחת כמה צעדים אחורה ולתת לכולם להתרגל למצב החדש. זה יכול לקחת חודשים, חצי שנה או יותר עד שתמצאו "שגרה" חדשה. ואני מדגיש חדשה, כי הישנה הלכה ולא תחזור עוד.



יש דברים שאנחנו מאד חסכוניים בהם, כמו בגדים - שבקושי קנינו בגד או שניים בשנתיים האחרונות, את כל השאר (מאות על גבי מאות של פריטים, בשקיות אשפה ענקיות) קיבלנו ממשפחה וחברים. לאישה יש רדאר לעניין ופעם בחודש בערך נכנס עוד שקית של בגדים מאיפהשהו, אני כבר לא עוקב.



יש דברים שפחות כמו למשל חיתולים ותחליף חלב לא כל כך. גם רכב גדול יותר, האישה לוחצת כל הזמן שנקנה.



הוצאות אנחנו עושים כל חודש, אבל הנה חודש שעבר לא עשינו, בעיקר בגלל שאני הייתי עסוק בדברים אחרים, ותחילת חודש הקרוב נעשה על חודשיים אחורה.



אני די בטוח שבסדרי העדיפויות שלה, הדברים שאתה רוצה להשיג הם רחוקים מאד מהטופ. דברים כמו מנוחה לעצמה, דאגה לתינוק, התמודדות עם חוסר בשינה ובלאגן מתמיד בבית חשובים יותר מלספור כמה קוט"ש המייבש לוקח.



לדעתי תחסוך אתה איפה שאפשר, תעזור לה לחסוך איפה שאפשר באופן שלא מעיק, אבל בעיקר אל תהפוך את זה ל"עניין". ככל שהשגרה תחזור לעצמה תחזור לדון על איך אפשר לשפר יעילות בבית וכד'.
🕒 פורסם בתאריך: 29/02/2016 21:14
לא הבנתי. אתה מוותר או היא מוותרת? כל מה שהיא צריכה עכשיו זה רק אוכל מזין, מנוחה רבה ולא להרגיש לבד. כל האנרגיה שלה מופנית עכשיו אל התינוק החדש ותירגולת האימהות החדשה.



אם אתה יכול להמשיך בייבוש כביסה על המתלה והפרדת אשפה (אפילו חלקית)- לך על זה. כשהיא תתאושש, עוד כמה חודשים, וההרגלים בבית יהיו קיימים, אז יש סיכוי טוב שהיא תצטרף. אם גם אתה כורע תחת העומס אז תוותר לעצמך ותן קדימות לטיפול בזוגתך ולמנוחה. זאת תקופה לא פשוטה להפוך מזוג למשפחה.



מזל טוב והרבה שמחה!
🕒 פורסם בתאריך: 29/02/2016 23:50
לזכור שזה זמני, וזה עובר. העייפות, האין כוח.



יש תקופה כזאת סביב כל תינוק חדש, בין כמה חודשים לשנה. אני בעד להקל על עצמכם בתקופה הזאת, זה לא אומר שוויתרת על עקרונות. זאת תקופה השרדותית במידה מסויימת, קשה ואינטנסיבית באופן בלתי רגיל, אבל היא עוברת. החיים יכנסו לקצב שפוי, עייף פחות וסוחט פחות, ויחזור לך הכוח לתלות את הכביסה, להפריד את הזבל, ולעשות סדר בפיננסים. זה כנראה לא יקרה בשנה הראשונה לחיי הילד, אבל זה יקרה.



חוץ מזה, מעבר הפאזה לעולם הזה, של ההורות, אין ספק שהוא משנה אותך. דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ומפקספקטיבה של 10 שנות הורות (בעוד שבוע בדיוק :) ) אני מבטיחה לך שהעקרונות שלך יעברו עדכון מסויים, תמידי, לאורך התבגרותו של הילד. זה לא אומר שבהכרח תהפוך לבזבזן, המהות לא חייבת להתהפך: אבל יכנסו יותר גוונים, כי ככה זה החיים: מה שקורה לך בזמן שאתה מגבש עקרונות מברזל ;) . ועם ילדים זה נכון שבעתיים.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 01:12
זה נכון גם אם מקודם לא היה לי כוח לזה?



אולי יש כאן נוסחת קסם :)
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 01:30
חכה, חכה...



נראה אותך פה בפורום בכלל כשיוולד לך ילד? מסופקתני :>
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 01:32
+1
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 07:53
מזל טוב!
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 08:48
קודם כל המון מזל טוב. אנחנו, אחרי הילדה הראשונה נפרדנו (מאז חזרנו ואפילו יש עוד ילד(.



החיים אחרי ילד ראשון זו מנהרה חשוכה שלא יודעים איפה תסתיים ואיך תראה בדרך בסופה. בלי לבאס, החיים לא יהיו כפי שהיו לפני. הם יהיו שונים עם אלמנטים שאתה מכיר מחיים קודמים, יתכן מאד שאפילו טוב יותר מקודם.



ירח זמן להתחבר לילד, להתחבר לעצמך ולאשתו שפתאום שונה )גם היא לומדת הרבה על עצמה(.



בעיני הכי חשוב הוא פשוט להיות שם. לצאת לשתות כוס קפה. לצחוק. להבין שהאישה עוברת מהמורות בפנים ואפילו אולי דיכאון אחרי לידה.



והכי חשוב, זה לא להקשיב לאף אחד. רציני. כולם נורא באים בטוב ולכולם יש ניסיון אבל הניסיון של השכנה הכי נחמדה בעולם זה לא יהיה הניסיון שלכם. נשמו וקחו צעד אחורה ותרו על עקרונות. ואם ייבוש כביסה בחום הלוהט זה משהו שיתן עוד חצי מנוחה כשהילד ישן זה שווה כל שקל.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 09:27
אני חושבת כמעט ההיפך. להקשיב לכולם ולבדוק מה מתאים לכם. עם כל הלחץ הנפשי והאחריות החדשה, דווקא לקבל רעיונות ממי שכבר עברו את זה ולעבור "ניסוי ותעיה" זה אחלה.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 16:16
1+



כנראה שאני הייתי כותב "תעיה: ניסוי וטעיה", אבל הניסוח שלך אופטימי יותר.



לא סטיתי מהנושא. (ג"נ: מניסיון)
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 18:25
אני תמיד כותבת כך ובאמת התלבטתי אם מישהו יבין שזו לא שגיאת כתיב. האקדמיה ללשון מאפשרת את שני הניסוחים אבל נדמה לי שמלכתחילה זה היה תעיה.



וזה אכן אופטימי יותר אפילו שטעויות הן חלק בלתי נפרד מההורות (ומהחיים בכלל) ולכן מבורכות גם הן.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 18:50
הוףףף זה קשה. תודה לכולם על הברכות והתמיכה. אני בהחלט דואג קודם כל לצרכים הבסיסיים שלה (זה קשה, המשפחה שלה לא עושה לנו עבודה קלה), זמן לאוכל, זמן לישון וידיים פנויות לטפל בתינוק. זה באמת לוקח כל טיפת סבלנות שיש לי (אין לי). אני כל הזמן מרגיש אשם בגלל הדבר הקטן וחסר הישע שהבאנו לעולם. אני מאוד מתקשה להחזיק מעמד. אם זה נשמע לכם יותר מדי בכייני אתם מוזמנים לעבור הלאה.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 18:57
לפני שבועיים וחצי.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 20:09
כל מי שעבר את זה מכיר את התחושות האלו. תנסה מדי פעם לזכור שיום אחד אתם תצחקו על זה. כן, גם על מעורבות היתר של המשפחה.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 21:32
קלולולולו!! מזל טוב.



לשאלתך-



יש לכם מוצץ דם קטן חמוד בן שבועים וחצי בבית.



שיזדיינו העקרונות!



כמה כבר תבזבזו ותזהמו בחודשים הקרובים.



עוד מעט יתחילו הגזים, ואז יגמרו הגזים, ואז לאט לאט העקרונות יחזרו בעצמם. אל חשש!



בינתיים תהנו מהיצור הקטן והמתוק הזה עד כמה שאפשר. ניו-בורנז זה הדבר הכי מתוק עלי אדמות. מהם מאוד הם יהפכו לתינוקות עם אישיות ודרישות, פעוטות מתרוצצים והרסניים, טינאייג'רים זועמים שטורקים דלתות ולא נזהרים מספיק בזמן קיום יחסי מין. החברה שלו תחלוף בבוקר בסלון ולא תגיד בוקר טוב. אח"כ הוא יעבור לגור איתה, ויביא אותה זועפת לארוחות שישי, ובחיים לא יחזיר קופסאות. ואז הם יתרבו, וירצו שתעשו בייבי סיטר אבל לא יקשיבו לשום עצה ויחשבו שהם יודעים טוב יותר.



אבל מזל טוב.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 22:15
וואו, טוב לדעת שיש עוד הרבה למה לצפות - אנחנו בשלב האישיות ודרישות עם סממנים של הרס.



סבלנות וויבי. נסה להזכר איך זה היה להכנס למערכת יחסים רצינית, איך זה היה לעבור לגור ביחד. בהתחלה קשה, בעיקר המרחב העצמי, הזמן לעצמך, ההתפשרות. אבל לאט לאט לומדים להתאקלם וזה מרגיש טבעי. תינוק חדש זה אותו דבר, תן לעצמך, לה ולמשפחה זמן. זה באמת נהיה יותר קל, גם כי אתם תלמדו להיות הרבה יותר יעילים בלטפל בתינוק, בלתעדף, התינוק ישן יותר בלילות וכך גם אתם, אתם תלמדו להבין מה הוא רוצה רק לפי המבט או הצליל או השעה והוא לאט לאט ילמד להסביר לכם מה הוא רוצה, עם צלילים, מבטים, אצבעות, זחיחה ועם הזמן מילים ומשפטים. ברגע שתלמדו להבין זה את זה החיים של כולם יהיו יותר קלים. אל תשכח שאשתך חווה את כל מה שאתה חווה פלוס היא אחרי 9 חודשי מסע מפרך שבסופו היא נדרסה ע״י משאית / יצא לה אדם חי בין הרגליים. גם לה קשה, כנראה יותר. זה ייד עם חוסר שעות שינה יוצר סביבה נפיצה, לכן צריך לדעת לא לקחת דברים קשה מדי.



חכה שעוד כמה חודשים הוא יתחיל לחייך ולצחוק כשתעשה לו פרצופים מצחיקים ותשכח מכל הקשיים עד כה.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 22:32
קשה לי להאמין אבל טוב לדעת.
🕒 פורסם בתאריך: 01/03/2016 22:39
כשאני בא הבייתה בערב והילדה בת שנתיים רצה אלי וצועקת ״אבא!!!״ עם חיוך ענק, קופצת עלי ומפילה אותי לרצפה - זה שווה כל דבר בחיים :)
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 00:16
אתה יוצק יותר מידי משמעות ותוכן לנקודת הזמן הזו. נזכר בילדות שלך, בחוויה ההורית שלך, חושב על הקשר עם האשה, האם זו אהבה אמיתית או שמא. שחרר את כל זה, זה לא הזמן. תהיה איזי, תהיה קול. אתה לא צריך להתחבר, לא צריך לתפקד, לא צריך לעשות כלום. פשוט תהיה אתה, בלי לריב, בלי להכנס לפינות, בלי לחשוב על העתיד. תן לדברים לחלחל לאט לאט, תהיה חיובי והכל יהיה בסדר.



תינוק חדש בבית זה סיוט, עזובת'ך מכל המשובטים שאומרים לך אחרת, זה גוש בשר שיונק מחרבן וזועק והופך לך את החיים ובא לך לזרוק אותו מהחלון שילך לעזאזל קיבינמט. הכל טוב. אתה לא אמור להרגיש אחרת אם אתה אמיתי. רק שחרר ת'אשה מכל זיוני השכל שלך כרגע.
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 06:26
נכון!



(אבל אח"כ לא מפסיקים להתגעגע לתקופה הזאת.)



סה"כ נפלתם על תקופה נהדרת עם הלידה.. האביב הגיע, נורא קל לצאת מהבית עם ניו-בורנז..



צאו החוצה מהבית כמה שיותר, בהתחלה הם ישנים בכל מקום בכל מצב וזה ממש נוח.



תשתמשו בעיטוף כמה שיותר. אם לא מצליח לכם, תביאו איזו דודה שתלמד אתכם איך.



ואל תרגישו רע שאתם לא מתחברים לבייבי.



אני לא התחברתי לבכור שלי עד אחרי גיל שנה.



כל הזמן רציתי שיקחו אותו ממני, זה מאוד נפוץ ונורמאלי אפילו שלא ממש מדברים על זה.
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 09:08
לא מאמין כמה אני מפספס כשאין גישה מהבית לאתר. (לא יודע למה. לא משנה).



נתחיל אחד אחד - מזל טוב על הרך הנולד.



דבר ראשון - איך לא לוותר על עקרונות? למי שאין עקרונות, אין על מה לוותר.



נעבור לעידוד להורים צעירים (רואה שכולם עושים את זה)



נמשיך... זוכר דבר כזה שקוראים לו שינה? יופי. תמחק אותו. אצלנו זה היה קל - היא ישנה 9 שעות בלילה ואני 4~5, אז לא היה שינוי גדול.



האשה יצאה לחופשת לידה. הצחקת אותי. אין כזה דבר. חופשה זה להשאיר לך את הילד ולטוס לבאהמס.



זו עבודה במשרה כפולה ואתה לא יודע כמה פעמים כבר שמעתי נשים ששמחו לחזור לעבודה (לנוח קצת מהילד).



לא אמרת אם היא מניקה או על תחליף.



בכל מקרה... עד היום אני לא יודע איך ה-גדול שלי שרד את הלילה הראשון כשיצאתי לחפש תמ"ל בשעה 3 לפנות בוקר והשארתי אותם לבד לשעה.



לא חזרתי על הטעות הזו מאז.



יש מי שיגיד שצרת רבים היא חצי נחמה ויש מי שיגיד שמדובר בנחמה של טפשים.



הצעה שלי - גש ב-FB לקבוצה "ממים של הורים", תראה שאתה לא לבד בסירה, יש עוד הרבה.



(ממים של "קרמבו תן לי טיפ" איך ללמד תינוק להרדם לבד, איך לישון כל הלילה, איך לגרום לילד לאכול... כדוגמה מוחצת)



הצעה ראשונה - ישם את השרשור של @breezblock לגבי בישול מרוכז ולהקפיא ארוחות. אשתך/בת זוגתך צריכה לדעת שכשהיא רוצה לאכול היא רק צריכה לשלוף קופסה לחמם ולא להתחיל לבשל.



אתה רוצה לתלות כביסה? בבקשה תתלה.



אתה רוצה שהיא תתלה? זה לא יקרה. יש יצור קטן שדורש את זמנה ותתפלא, אבל יש לו זכות בכורה על הזמן שלה.



אל תשאל אותה "מה הספקת לעשות היום?", "למה לא עשית היום?" כשאתה חוזר מהעבודה.



הקטן עוד בונה לעצמו סדר יום וכל התכנון שלך פשוט הולך לעזאזל. אתה יכול לנסות, קח יום חופש ותן לה יום לצאת מהבית.



ספר לי אחר כך, כמה הספקת לעשות.



ותזכור...



כי עכשיו הוא פשוט רעב.



אחר כך זה גזים.



אחרי זה שיניים...



אני חושב ש- @breezblock נתנה לוח די מסודר של שלבים.
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 09:11
שבועיים וחצי?? דיייייי. אתה לא רציני. עקרונות?! עם תינוק בן שבועיים וחצי???



זה כלום, אתם שניה ורבע אחרי הלידה, בשיא שיאה של תקופה השרדותית לחלוטין.



תתייחס לזה כאילו זו תקופת החלמה מארוע רפואי לא קטן. שום עקרונות, תעשו את כל ההנחות שאפשר, מה שמקל עליכם כרגע.



תחשוב שהיית שובר רגל, הייתי עדיין מתעקש על תליית כביסה? כנראה שלא. כי זאת תקופה השרדותית זמנית, ובסוף הגבס ירד אז אפשר יהיה לחזור לתלות כביסה.



אז בדיוק ככה עם תינוק בן שבועיים וחצי. ממש אותו הדבר.



מבחינה רפואית, תקופת ההחלמה מלידה (״משכב לידה״ בז׳ארגון הרפואי) מוגדרת כשישה שבועות. רפואית זה כמו התאוששות מניתוח לב פתוח - זה הקנה מידה. אז זה מה שקורה עכשיו לאשתך (וכפועל יוצא לכל המשפחה), וככה צריך להתייחס לזה. אתם מתאוששים מארוע רפואי מסדר גודל של ניתוח לב פתוח. עכשיו לא צריך שום עקרונות, עכשיו זה זמן להחלים ולהתאושש. וכל האמצעים כשרים.



בגיל חודשיים בערך, אפשר יהיה להתחיל לחשוב על חזרה מדורגת ואיטית לשגרה ולעקרונות :)



הרבה מזל טוב! תחזיקו מעמד, אתה לא הראשון ולא האחרון שחטף את ההלם של הולדת תינוק ראשון. זה במאת מאוד-מאוד קשה, ומאוד מפתיע עד כמה. ההפתעה הזאת לכשעצמה קשה, במיוחד לאנשים עם נטיה להיות קונטרול פריק. הכל מרגיש כאילו יוצא משליטה...



אבל כולם שורדים את זה בסוף, זה עובר, וזה ישתפר, באחריות :)
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 09:20
אתה נותן תעודת אחריות?



זה משהו שאני לא מעז...



לך תדע מתי יגיע הכדור עצבים הבא.



נ.ב.



שמעתי משכן שחמותו באה בזמנו לעזור בלילה הראשון. ב-2 לפנות בוקר הוא לקח אותה הביתה, הפקיד אותה בחזרה אצל בעלה.



כל הערב טחנה במוח "הילדה רעבה, קר לה, לה את לא...".

@whybe אני לא יודע מה המצב עם המשפחות. הצעה ידידותית שלי, תפתרו את הבעיות ומהר.



זה חשוב מאוד שהסבתות או לפחות סבתא/סבא יגיעו לקחת את הילד מידי פעם מהאם. אפילו לחצי שעה טיול בשכונה.



שהאשה תרגיש שיש לה זמן לנשום/ לעצמה.



שהיא יכולה לגשת לשירותים/מקלחת בלי להיות בחרדות מה עם הילד?



הוא בוכה! למה הוא בוכה?



הוא שקט! למה הוא שקט? הוא עוד נושם?...
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 09:31
אני חושב שלואי סי.קיי היה זה שאמר שכשאתה מגדל ילד קטן/תינוק כל הזמן אתה עוקב אחרי כל פיפס שלו וחושב לעצמך בראש:



"don't die, don't die, don't die"
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 09:40
בשבוע-שבועיים הראשונים היינו כל כך בחרדה שיקרה לה משהו בזמן השינה שבכל רגע היה מישהו צמוד לילדה ער בלילה.



הצלחתי לקרוא ככה ספר אבל מיותר לציין שזה זרע הרס ביכולת לתפקד ביום.



אחרי שהילדה נפלה על הראש כמה פעמים בנסיונות כושלים לעמוד לבד הבנתי שהיא לא כזאת שבירה....



עוד כמה שבועות צפוי לצאת #2. האישה רוצה להניק. תבורך! אני הולך להמשיך לישון בלילה כמו גדול.
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 09:47
קודם כל אני אשה :) זה רק ככה, למען הפרוטוקול ;)



אני לא נותנת כמובן תעודת אחריות כחוזה עסקי, אבל אני אומרת ש-99.99999 אחוזים מההורים שורדים את התקופה המאתגרת והקשה הזאת בשלום. מתוך 150 אלף התינוקות שנולדים בישראל מדי שנה אולי יש מקרה אחד או שניים של הורים בדכאון קליני ממש כזה שזה מגיע לפגיעות בנפש. אז אין שום סיבה שהכותב לא יהיה אחד מבין ה- 149999 איש שעוברים את זה בשלום. הסטטיסטיקה לגמרי לטובתו :)



אגב, מפרספקטיבה של אשה שעברה את זה - אחד הדברים ההכי מעצבנים בתקופה שאחרי לידה, זה פער הזה, שאת כל החיים שלך התהפכו בן רגע, כאוס מוחלט וקירסת מערכות טוטאלית D: - ואילו הבן זוג: קם לו בבוקר, מתלבש, הולך בבוקר לעבודה, בקיצור הכל ממשיך כרגיל. נורא קשה לראות את זה מול הפרצוף יום יום בלי לרצות לצרוח ״זה לא פייר!!״. אז לגבי העיצה שלך עם הסבים: אני הייתי אומרת שמאוד חשוב שכן יימצא הזמן שבו לא הסבתא/סבא נותנים לאמא להתאוורר, אלא דווקא האבא (זה יכול להיות כמובן בנוסף, לא במקום). אבל שהאבא יראה בלהיות עם התינוק ולתת לאמא להתאוורר, כתפקיד שלו, ולא של צד ג׳ כלשהו.



אני אישית, כתנאי לילד שני הצבתי לבעלי דרישה שהוא לוקח חופשת לידה של שבועיים. יעלה כמה כסף שיעלה, מבחינתי זה מאסט לשלום הבית ולשלום הנפש. והאמת היא שגם לו, לחוויה ההורית שלו (הוא לא ראה את זה ככה בזמנו, אבל היום הוא מודה לי ש-״הכרחתי״ אותו). כמו שביזלוק כתבה, שלב הניו בורן חולף תוך חודשיים, ואחר כך נורא מתגעגעים לגור האדם הטרי שיש רק בשלב הזה. ממש חבל שהאבא יפספס לגמרי את החלק הזה בילדות של הילד שלו (ובפעם השניה כבר מצפים לקושי, אז הוא נחווה פחות טראומתי )
🕒 פורסם בתאריך: 02/03/2016 13:04
כן, מוכר לי מאיפה שהוא.



בראשון, עבדתי במוקד תמיכה, בקושי קיבלתי יום חופש ללידה (כלומר, יצאתי באמצע משמרת תוך איום על המנהל באותו רגע שזה או אני או הוא בדרך לחדר לידה).



עד היום אני שומע תלונות על "איזה לא תומך הייתי".



בשניה כבר הייתי איתה גם יומיים אחרי בבית החולים (אחר הצהריים חוזר להיות עם הגדול), הייתי "חצי בסדר".



בשלישי כבר רשמו לי "תיקון" על הכל.



יש שאלה סינית~פולנית עתיקה - אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם העץ השמיע קול?



בהטייה לגברים -



אם גבר שטף כלים, החליף חיתול, טייל עם הילד, ... ואמא ישנה/לא ראתה את המקרה האם זה אכן קרה?



אצלי, מוכנים לקבל את הטענה שעשיתי משהו לפעמים, עד שיצליחו לסתור את הטענה בעובדה שיש גמדים איפשהו בבית.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 08:19
להעמיד גבולות בנעימות אבל בתקיפות
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 08:21
לחלוטין, אבל לחלוטין נורמלי וטבעי. סלח לעצמך על כל הרגשות (יהיו מיליונים כאלה), אפילו רגשות לא "הוריים". אתה לחלוטין חדש בתחום הזה. לוקח זמן להכיר את התינוק, את עצמכם מולו וכו'.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 08:23
אהבתי את ההשוואה המדויקת
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 09:08
@whybe אם המשפחה שלה לא עושה לכם חיים קלים... איפה המשפחה שלך בסיפור?
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 11:30
המשפחה שלי גרים מחוץ לעיר, חלק חצי שעה וחלק יותר רחוק. שלה גרים במרחק 50 מטר קו אווירי ועדיין מרשים לעצמם לשאול "מתי תבואו אלינו שנראה אותו?" "למה לך השטויות האלה של ההנקה?" "את (אשתי, הבת שלהם) מתנהגת כמו בהמה!". ורק מצליחים להעליב להעציב ולהכעיס. ברמה שלאשתי אין כוח לא לעזרה מהם ולא לנוכחות שלהם יותר מדי. אחרי שאנחנו עברנו במיוחד להיות קרובים אליהם בלידה
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 12:13
וואו איזה בורות, לא להאמין שעדיין אנשים חושבים ככה. כל הכבוד לך על האיפוק, לא יודע איך אני הייתי מגיב אם ככה היו אומרים לאשתי.



נסה כמה שיותר לתמוך בה בהנקה, זה שווה הכל.



אצלנו הסיכום היה שהיא קמה להניק בלילה וחוזרת לישון בסיום. תפקידי היה להחזיק את הילד 10 דקות עד לגרעפס ולהרדים אותו.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 12:25
מי אמר שהתאפקתי? דווקא נתתי להם לשמוע מה אני חושב... >:(
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 12:49
גם אנחנו עברנו לליד המשפחה שלה. לא יודע לכמת את העזרה שלהם בכסף.



אם הייתי צריך לכמת, כנראה שהייתי במינוס כרוני.



חשבת על גישור?



אני מניח שהם רוצים לראות את הנכד, רק צריכים "סדנה" קצרה לפני.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 13:04
אשתי עדיין לא עומדת על שלה מול ההורים שלה. חמותי שולטת שם ביד רמה וכולם מחזיקים אחריה. היא גם מעסיקה שליחים (מרגלים?) בדמות האבא והדודה שמוציאים מאיתנו מידע כשהיא מטפסת על עץ שקשה לה לרדת ממנו. בגדול האגו משחק תפקיד גדול מאוד בכל מערכות היחסים של חמותי מול העולם וקשה לה לשמוע שמישהו לא עושה מה שהיא אומרת. היא רוכבת על אשתי מאז שהתארסנו, דרך החתונה, התואר השני, ירח הדבש (טיול לפני החתונה שעשינו), ההריון, עכשיו הלידה... כל מהלך היא זורעת ספקות, עלבונות ממש, לוקח לה מאה שנה להגיד מילה טובה אם בכלל, לא מקבלת את השוני בבת שלה, רק ביקורת ביקורת ביקורת. אשתי אומרת שאמה עושה לה רצח אופי במשפחה, וזה די נכון, כל פעם שיש ריב, כולם מתרחקים מאיתנו ואף אחד לא משתמש בשכל של עצמו, אלא אוטומטית הולך אחרי האמא.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 14:16
לא נשמע טוב, מאוד מדכא. לפי התאור שלך נראה לי שאיו מנוס - תארזו את הפקלעות ותעברו לדירה מרוחקת מההורים.



ממרום גילי אני יכול להגיד לך כי התערבות ההורים בחיי הזוגיות של הילדים שלהם זה גורם הורסני.



כל זוג צעיר עושה טעיות אבל זה לא אומר שההורים אמורים להתקרצץ על ילדיהם.



האם יש דודה נחמדה במשפחה?



לפעמים דודה טובה יותר מאמא.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 14:45
@whybe מחזק את דברי @yossik תמצאו סביבה אחרת.



לא יודע אם המשפחה שלך, דודים רחוקים או פשוט חברים מהעבודה.



לא יודע מה עבר על חמותך, בזמנו קראתי שיחסים במשפחה זה "שאריות של עד 3 דורות אחורה", שבישראל יש בעיה בגלל כל מי שנעלם בשואה, לחמות היום לא היו חמות ולכן הן לא יודעות איך לנהוג מול הילדים.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 15:25
לחמותי יש חמות שלא עניינו אותה הנכדים (או שהיה סכסוך אחר בינה לבין האמא, אני כבר לא יודע מה האמת). הייתה לה אמא שהייתה איתה ראש בראש בהרבה דברים, ועכשיו לפי אשתי היא עושה לה את אותם שטיקים. ולא שמה לב שזה מה שהיא עושה כנראה
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 15:46
בקיצור, להתנער מהם. להעתיק את מקום המגורים שיבואו לבקר אתכם פעם בחודש.



חביבי, זה מנסיון אישי והיה בריא לכולם (סתם, אתם מרוקאים או פולנים :) )
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 15:59
איימן הללויה.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 19:01
השם תרחם. לא כל יום אני נתקלת בתיאורים גרועים יותר מחמותי, אם כי התחרות צמודה.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 19:52
את זוכרת שאת כבר מזמן לא אנונימית, נכון?
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 20:16
הפניה כיום לטיפול פסיכולוגי.



אולי אפשר להציל את המשפחה.



לפני שבעוד 30 שנה כלתך לעתיד תבכה על היחס מצד אשתך.



הפתגם הוא
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 20:43
את מי להפנות, @c881? אני הלכתי לטיפול במשך שנים, מעוד לפני שהכרתי את אשתי. זה עזר לי אבל אשתי לא הבינה למה אני מכניס עוד בן אדם ליחסים בינינו וזה רק יצר עוד מתח. אצל חמותי לא מאמינים בפסיכולוגיה וחושבים שבמקרה הטוב זו שרלטנות במקרה הרע מישהו דוחף לך רעיונות לראש. וגם היה שם נסיון לקחת את כל המשפחה לפסיכולוג וזה נגמר לא טוב כי נחש על מי עשו עליהום? אשתי כמובן.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 21:55
@whybe מצטער לשמוע. (את אשתך לפסיכולוג כדי ללמוד להתמודד עם אמא שלה)



האפשרויות העומדות בפנייך, כמו שאני רואה את זה -



לעבור לגור ליד המשפחה שלך (אם אשתך מסתדרת איתם, אם הם מוכנים לעזור)



לעבור לגור ליד קרובי משפחה ( כנ"ל)



לנתק מגע עם כולם.
🕒 פורסם בתאריך: 03/03/2016 22:46
אל חשש, אחרי שהיא אמרה לי שהיא מצטערת שבנה יקירה התחתן איתי ולא מצא אשה טובה יותר, כבר אין לאן להדרדר.
🕒 פורסם בתאריך: 04/03/2016 04:47
תתפלאי.
🕒 פורסם בתאריך: 05/03/2016 22:11
אאוץ׳.
🕒 פורסם בתאריך: 05/03/2016 22:14
שכחת גם את "להוריד את הראש, לתת לסופה לשכוח ולהתעורר בעוד 20 שנה
🕒 פורסם בתאריך: 06/03/2016 00:27
בנות יענה לא באמת טומנות ראשן בחול.



אתה יכול לעשות גם את זה. נכון.



בדרך גם תתפלל שזה לא יתפוצץ לך בפנים.
🕒 פורסם בתאריך: 06/03/2016 01:27
במקרה הזה אני ממליץ לעבור למדינה אחרת :) או מספיק רחוק מהעין של סאורון !