⬅ חזרה לאינדקס

להיות פראייר

🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 19:38
היי,



קצת קשה לי לנסות לזקק ולנסח את הפואנטה, אבל אני השתדלתי להציג את הסיטואציות שעוררו בי מחשבות. בכנות, אני רק מעביר את המחשבות שלי על כתב. המטרה היא לנסות ליצור איזה שיח מעניין ולקרוא גם מה דעת ההמון בנושא, לא בהכרח חיפוש אחר תובנה או תשובה בינארית כלשהי...



בחברה הישראלית יש את הרצון "לא לצאת פראיירים" בכל מחיר (תרתי משמע), ולפעמים זה מתבטא בגישה של הפורום (לפחות לי זה מרגיש ככה, אין לי דוגמה ספציפית כרגע בשלוף).



המחשבות שלי סביב זה צפו כשחבר טוב (עוד לא בן 30) כבר תקופה מעוניין לעבור לגור באיזור המרכז (יש לו עבודה במרכז), בעדיפות לגור לבד. הוא רווק, בוגר תואר טרי, והוא לא מחפש דירה עם שותפים או שטח גדול כדי לא לשלם סתם הרבה חשבונות, הוא גם לא מתכוון לעשות מסיבות בדירה, אז באופן עקרוני דירת מטר על מטר תספיק לו (בתנאי שהדירה במצב טוב ולא מתפרקת) בשכירות של 2000 ש"ח.



אלה דירות שמבחינה גבולית יכולות לככב ב"דירות שמדכאות אותי", אבל אם המיקום, הגודל והשכירות של הדירה מתאימים לו למה אני מרגיש שהוא פראייר? רק בגלל שהדירה פיצית?



אז נכון, הוא יכול לשלם את אותו מחיר פלוס מינוס בדירת שותפים, אבל כאמור, עם שותפים הוא מיצה.



יש לי זוג חברים שהם גם בני זוג (בני אותו גיל בערך וגם הם בוגרים טריים), שגרים במיקום מאוד מאוד מרכזי במרכז ומשלמים שכירת עבור דירת 2.5-3 חדרים (משופצת ומרוהטת ברמה גבוהה) מחיר של 8200 ש"ח. אבל גם הפעם, למה אני מרגיש שהם פראיירים אם המיקום, הגודל וגובה השכירות מתאימים להם?



לצורך העניין ואולי זו נקודת הייחוס (העקומה?) שלי: אני גר בדירת 3 שותפים, חדר מרווח, 2200 בערך כולל חשבונות, וזה איכשהו נתפס כסבבה.



אז אני מרגיש שיש בי איזה קונפליקט מסויים (ואולי הבעיה היא בי, אבל אני רואה אחרים שמגיבים באופן די דומה).



מצד אחד, הגישה של "מה שצריכים ולא מה שרוצים": אם לאדם יספיקו דירת חדר של 2 בלטות וחצי או מנגד לחיות בפאר, מי אני שיטען שהוא פראייר, לא משנה באיזה מחיר. אולי הגיע הזמן לא לפחד לצאת פראיירים בקטע חברתי?



מצד שני, יש את הגישה של "צרכנות נבונה", למשל לשלם מחיר ממוצע ומטה פר מ"ר, כדי "לדפוק את השוק" או לכל הפחות "לא לצאת פראיירים".



מקווה שבכל זאת הצלחתי להעביר את התחושות שלי ואשמח לקרוא את דעתכם בנושא :|
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 21:42
בערך כמו הנטיה לשאול אנשים כמה עלה להם משהו ואז להגיד להם שלנו עלה אותו המוצר או השירות פחות.



אנחנו מעמידים את המצב שלנו כנורמה, ושופטים את כל היתר לפי הסטנדרט שלנו.



לפחות מקווה שאתה רק חושב ולא אומר :)
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 21:45
לאחד מפריע שאין לו עוד חדר בדירה, ולשני מפריע שהוא לא אוכל אוכל מגוון כל יום.



לא יודע אם יש פואנטה
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 22:08
הסקלה של הפרייאריות היא דינמית : היא משתנה על פי גורמים רבים בין היתר, מצב משפחתי, מנטלי, תעסוקתי,שלב בחיים או גיל - שלנו ושל הסביבה שלנו.



הרפלקס התרבותי של לחשבן את החיים של אנשים אחרים כדי שנוכל למקם את עצמנו באופן יחסי יכול להיות תהליך בריא ויכול להיות תהליך חולה/ני.



הקונפילקט הזה שאתה מדבר עליו הוא קול פנימי שצריך לדעת למנן.



לעיתים אני מצליח לשלוט ולהשתלט עליו אבל לעיתים זה חזק ממני ואני שופט אחרים. פרייארים.



הפוסט נשמע כמו סיפור לא מחובר על שני חברים שלך אבל מה עמדתך בנושא , לא ברור לי.



במה אתה מרגיש שאתה פרייאר?
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 22:34
זוג יעדיף לשכור ביחד.



אדם שמתקרב לשלושים יעדיף מתישהו לחיות לבד אם אין בת זוג.



אדם אחד אוהב לחיות בקומונה והשני מעדיף להיות זאב בודד.



איך ההעדפות האלו קשורות לנושא הפראייריות?



ולגבי המחירים - זוג שמביא הביתה 30K נטו, אין לו שום בעיה לשלם 8K שכ"ד, רווק שמשתכר 10K יעשה טעות אם ישכור במחיר כזה.



מהתיאור שלך אי אפשר להבין את הבדלי ההתפרנסות ביניכם.

ראשית, תחושת פראייריות היא דבר לא מומלץ בכלל ברוב התחומים.



שנית, מה הקשר בין מחיר ממוצע ומטה למ"ר מרובע לבין "לדפוק את השוק"? אני מניחה שאתה מדבר על מחיר ממוצע בת"א, אז אני יכולה להגיד שאתה פראייר כי המחיר הממוצע בחדרה הרבה יותר זול. פראייר מי שגר בת"א :>
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 22:38
העיקרון של "לא לצאת פראייר" הוא רעה חולה של הישראלים, ואפשר לתת הרבה מאוד דוגמאות לכך. ברגע שמרפים מהעיקרון, אפשר לבחון החלטות בצורה מושכלת לפי סט השיקולים של כל אחד ולא מהעיניים של מישהו אחר עם סט שיקולים שונה.
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 22:58
איך, לדעתך, שומרים על התהליך הזה בצד הבריא?



וחשוב לא פחות:

אולי בעצם "הקונפליקט" והמחשבות שצפו סביב כל זה הוא החשש הפסיכולוגי לצאת פראייר כשמנסים להלך בין הצדדים: גם אני מרגיש שאני ממצה שותפים וגם אני לא אתכנן מסיבות ענק בדירות שלי ולכן מבחינתי גם דירת סטודיו תספיק לצרכים שלי נכון לסטאטוס וליכולת ההשתכרות שלי. מצד שני יש הרבה ביקורת חברתית (לחץ חברתי?) על כאלה ש"נותנים יד" למצב בזה ששוכרים דירות-לא דירות במחירים הזויים. ומה יגידו עלי אנשים (ונשים...) שאארח אותם בדירתי הצנועה?



וה"לצאת פראייר" מתקשר גם לנושאים אחרים: נניח כאלה שמזמינים משהו מהאינטרנט מחו"ל ומוכנים לחכות לזה חודשים כשבתמורה לעוד כמה שקלים אפשר להזמין מחנות מעבר לכביש. לא להשתכר פחות מקולגות (למרות שהמשכורת יפה והעבודה מעניינת) או למקסם רווחים. לסחוט כל דקה, כל שקל. העיקר לא לצאת פראיירים.



כולנו בני אותו גיל (שנה לפה, שנה לשם), כולנו במצב של סיום אותו תואר (קצת לפני, קצת אחרי) מאותו מוסד לימודים, ולכן כולנו משתכרים כמעט אותו דבר (הפערים לא משמעותיים). הסטאטוס הזוגי הוא בעיקר השוני.

נכון, אבל כולנו עובדים בת"א וכולנו אוהבים את חיי החברה והלילה של המרכז. אין לזה תחליף והנגישות מחדרה היא לפעמים לא קיימת (מניסיון, יש חבר שגר בחדרה והרבה פעמים נמנע מאירועים חברתיים בגלל דברים כאלה...)



אני בטוח, אבל כנראה שהדרך (שלי, לפחות לפי מה שמסתבר מהמחשבות שלי) לשם היא עוד ארוכה. איך עושים את זה?
🕒 פורסם בתאריך: 01/04/2022 23:23
החלק הקשה הוא להפנים שגם כששני אנשים נמצאים באותו מקום ורואים בדיוק אותו דבר, שניהם נמצאים במציאות שונה. כל אחד רואה את הדברים אחרת, לכל אחד יש סט שיקולים שונה, לכל אחד יש דברים אחרים שחשובים לו או שהוא מוכן לוותר עליהם, לכל אחד יש ידע שונה והיכרות שונה עם האלטרנטיבות, לכל אחד יש אפילו מזל שונה.



אם אני אציע למכור לך מטריה פשוטה בחמישים שקלים, אתה יכול לחשוב לעצמך שזה מחיר מוגזם ואתה לא רוצה לצאת פראייר, כי אותה מטריה עולה במקום אחר 15 ש"ח. אבל אם אני אוסיף לך מידע שאתה בחוץ בלי מטריה וכרגע יש מבול ויש לך הליכה של רבע שעה עד ליעד שלך, שהוא במקרה ראיון עבודה למשרה שעליה אתה חולם, פתאום לשלם 50 ש"ח כדי להגיע יבש, כנראה כבר לא יישמע כל כך רע - כשהאלטרנטיבה היא להגיע רטוב ועצבני לראיון.



השתתפתי פעם באיזו סדנה שבה עשו תרגיל שעזר לי להפנים את הרעיון הזה.



שני אנשים יושבים גב לגב. לראשון (נקרא לו מונחה) יש לוח מגנטי עם מספר חתיכות קרטון בצורות שונות. לשני (נקרא לו מנחה) יש תמונה של הצורה הסופית שמנסים להרכיב מחתיכות הקרטון שנמצאות אצל המונחה, והוא צריך להנחות אותו איך להרכיב את הצורה הסופית.



כמסתכל מהצד אתה רואה איך ההנחיות אמנם נכונות מנקודת המבט של המנחה, אבל המונחה מבין אותן בצורה שונה מכוונת המנחה, ומרכיב צורה שונה לחלוטין.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 01:35
נכון, ובגלל זה

אני, למשל, לא חושבת שהבן שלי פראייר כי הוא גר בת"א בדירה יקרה, והוא לא חושב שאני פראיירית כי אני גרה במושב בעמק בזול. לכל אחד מאיתנו יש העדפות שונות וצרכים שונים. אני כן חושבת שאדם ששוכר דירה יקרה או קונה מזון יקר, אינו אמור להתלונן על יוקר המחיה בארץ. זה מה שהופך אותו לפראייר - גם מוציא הרבה כסף וגם מתלונן ומרגיש שדפקו אותו...
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 09:03
למה אדם שאוהב פטל טרי (או אבוקדו גם מחוץ ל"עונה") אינו אמור להתלונן על יוקר המחיה?



למה אדם שעובד בהייטק ונאלץ לגור באזור המרכז, אינו אמור להתלונן על יוקר הדיור?
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 09:06
מסכים מלבד לעניין התלונות על יוקר המחיה.



אם המזון או הדיור יקרים בגלל מדיניות ממשלתית כושלת וכניעה לקבוצות לחץ, לגיטימי להתלונן ועוד יותר מזה לפעול כדי שהמצב ישתפר, גם אם יש חלופה זולה יותר לצריכה או למגורים.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 09:18
אבל גם באיזור המרכז יש טווח רחב של מחירים, לכן אם מישהו בוחר לגור בדירת 3 חדרים מתפרקת באבן גבירול בת"א תמורת 8000 ש"ח ומתלונן כמה גונבים אותו במדינה, בזמן שהוא יכול להתרחק עשרה קילומטרים ממרכז העניינים ולקבל דירה מרווחת במחיר נמוך בהרבה, אז קשה לקחת את הטענות שלו ברצינות.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 09:27
בכוונה כתבתי במרכז ולא בת"א. מחירי הדירות גבוהים גם מחוץ לת"א.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 09:31
נכון, אבל משום מה אלו שמתלוננים (מהיכרותי האישית, שכמובן לא בהכרח מייצגת את הכלל) הכי הרבה גם אלו שבחרו לגור במקומות הכי יקרים.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 09:56
נו באמת, אפשר לחשוב שיש מדיניות קבועה כלשהי :)



ברצינות, הסיבה היחידה ליוקר מחיה לאדם פרטי היא בחירה לא מתאימה ביחס למשכורתו או אי התאמה בין חשקיו השונים (גם לגור איפה שנחשב/שקרוב/שמבדר וגם לפרוש צעיר או לקנות דירה או כל דבר אחר).

שיתלונן בסבבה, הוא סתם פראייר :)
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 10:00
אופי קוטרי זו אכן מכה.



אבל זה לא אומר שלא דופקים אותו. אולי אם היתה לו תחבצ 7 ימים בשבוע שמביאה אותו תוך חצי שעה להיכל התרבות, הוא היה מסתכל אחרת על הפרשי המחיר.



אבל אתה צודק, המחירים במרכז תל אביב הם אכן פחות תוצאה של המחדלים הממשלתיים יחסית למחירים במקומות אחרים.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 10:03
גם אי עשייה זו מדיניות.



התחלות בניה, תכנון, ריבית,מכסים ואפילו תחבצ - כולם נובעים מהחלטות שאפשר היה לקבל אחרות במקומן ואפשר להשפיע כך שיתקבלו טובות מהן בעתיד.



אגב, בממשלה החדשה יש שרים שרחוקים מאד מדעותיי שבהחלט מנסים להנהיג מדיניות אחרת.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 10:09
עוד פחות משנה תהיה לו רכבת קלה שתביא אותו די מהר מבת ים או פתח תקווה להיכל התרבות בכל ימות השבוע למעט בשבת. זה לא יגרום לו להפסיק להתלונן.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 10:32
כנראה רק 5.5 ימים בשבוע ורק ממקומות מאד ספציפיים, אבל כפי שכתבתי קוטריות זה אופי.



אגב, בטווח ארוך אם תהיה מערכת תחבצ איכותית בהחלט ייתכן שהפרמיה על מגורים באבן גבירול תרד (לא תתאפס כמובן) ואז תהיה פחות הצדקה לתלונות.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 10:33
משלושת הדוגמאות שתיארת, דווקא החבר שלך הרשים אותי כהכי פחות "פראייר". ברמה שאאחל לו בהצלחה בלמצוא דירה כזאת ב-2000 ש"ח, פשוט כי נראה לי שרוב בני גילו מחפשים אותה. עוד הערה חשובה - לא לצאת פראייר לפעמים עולה הרבה כסף, ולעתים גם עולה בבריאות.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 10:51
ולמה זה קריטי?



אלו שלא רוצים להשתמש בתחבורה ציבורית תמיד ייאחזו בתירוצים, זה לא 7 ימים, זה לא 24 שעות, זה לא מכל נקודה לכל נקודה, זה לא בתדירות מספקת, יש שם אנשים לא נחמדים, האוטובוס מלוכלך, התחנה בשמש.



מי שבוחר להשתמש בתחבורה ציבורית יימצא את הדרך להשתמש בה גם אם היא אינה תפורה במאה אחוז לצרכיו.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 12:58
נכון, אבל אני מדבר על אלו שכן רוצים להשתמש בתחבצ, אבל הרמה שלה לא מספקת. למשל, כי כדי להגיע למקום במרחק 60 קילומטר צריך להיות באותו יום 5-6 שעות על הכביש.



גם באזור לונדון ואפילו במוסקבה וורשה יש אנשים שמתניידים רק ברכב אבל לא במפתיע אני די בטוח שמספרם נמוך מאשר באזור תל אביב.



בכל מקרה, למיטב ידיעתי אין פתרון כלשהו, גם כזה שלא נוח, להתניידות בתחבצ ביום שישי בערב.



אני שואל ברצינות ולא כדי לקנטר - אתה מדבר מניסיון של משתמש שתמיד מצא פתרונות כאלו? כי אני משתמש הרבה שנים בעיקר בתחבצ ויש "פתרונות" שאינם סבירים גם לנוסע מאד לא מפונק כמוני.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 13:17
אז בשישי בערב נוסעים ברכב הפרטי, כמו שאם צריך לסוע מאוחר בלילה עדיף לא להסתמך על תח"צ.

כן. העבודה שלי נמצאת באחד האזורים המרכזיים בגוש דן, ואני מתגורר כמה עשרות קילומטרים ממנה. אני מגיע לעבודה בתחבורה ציבורית, וגם אוכל ממנה לא מעט קש (קווים עמוסים, החלפה, תדירות לא טובה, צפיפות), ועדיין אני מעדיף להתנייד כך על פני נהיגה באיילון. אני לא אומר שמכל מקום לכל מקום אפשר להגיע בצורה נורמלית בתח"צ, אבל הרבה אנשים שיכולים להגיע בצורה סבירה מעדיפים לנהוג ברכב פרטי.
🕒 פורסם בתאריך: 02/04/2022 13:29
זו בדיוק הטענה שלי.



בגלל שיש לא מעט אנשים כמוך וכמוני שמעדיפים תחבצ למרות שיכולים להרשות לעצמם רכב, הבעיה היא לא רק הפינוק, אלא שיש לא מעט אנשים שגרים במקומות מהם הפתרון של תחבצ לא סביר גם למי שאינו מפונק.



ואם נחזור לנושא, אז ככל שיותר אנשים יגורו במקומות יש פתרון תחבצ סביר, יותר לא מפונקים כמוך וכמוני יעדיפו תחבצ וכולם ירוויחו מזה - הזיהום, בזבוז הזמן בפקקים ובטווח ארוך אפילו החבר הרוטן שגר באבן גבירול.