🕒 פורסם בתאריך: 01/10/2025 11:43
שבוע טוב לכולם,
ותודה מראש על מי שיקדיש זמן לקריאת הפוסט הזה. אני יודעת שפוסטים מהסגנון מפורסמים בדרך כלל בקבוצות וידויים, אבל יודעת שנישואין הם בין ההחלטות הכלכליות החשובות שנעשה בחיים שלנו, ורוצה לקבל עצות קצת יותר רציניות.
אני אישה בת 27, בעלת תואר בכלכלה בהצטיינות יתרה וקריירה יציבה ומתפתחת, קוראת של המשקיעה במשך שנים.
אני לא יכולה להגיד שאני חיה את חיי בסגפנות מושלמת וחיסכון אגרסיבי: רכשתי דירה, אני מוציאה אחוז מסוים מהתקציב שלי על מותרות, רכשתי לאחרונה רכב קטן.
ועם זאת, אני מחושבת כלכלית ומנתבת כל שקל שאני מרוויחה למקום הטוב ביותר. אני מצליחה לחסוך בסביבות 50% מהמשכורת שלי כל חודש.
כנראה שהחוסר הגדול בחיי, בשלב הזה, הוא זוגיות.
מניסיון עבר אני רואה שהדגשים שאני שמה בבן זוג הם היותו יציב, מוביל, חזק, דומיננטי, ויכול להשרות עליי תחושת ביטחון. דמות של מאצ'ו אבל מאוד רגיש ומתחשב.
לאחר קשרים עם גברים בגילי, בשנים האחרונות הצרכים האלו הובילו אותי לקשרים עם גברים מבוגרים ממני בעשור, גרושים עם ילדים.
הקשר האחרון הסתיים ממש לאחרונה, אבל במהלכו עלו לי הרבה דאגות כלכליות מכניסה לנישואין כאלו. איך מנהלים יחד תקציב? כמה בעצם אני "גוזלת" מהילדים העתידיים שלי?
וכמובן, אופי הגברים שאני בוחרת. אני שמה דגשים על נושאים שהם לא התנהלות כלכלית נכונה.
שניהם התנהלו כלכלית באופן יחסית ממוצע. חיים באוברדרפט קטן ועם הלוואות קטנות שממשיכים לשלם אותן. אין תפיסה של צורך להדק חגורות, ההוצאות לא משתנות במקרה הזה.
אין היכרות עם שוק ההון ועם חיסכון, יש נטייה להתקדם לכיוון עצמאי (הקמת עסק או סטארטאפ).
מה שמעלה שאלות נוספות: כמה אפשר "להתחנך" כלכלית בשלב הזה? הם שמחו לקבל ממני עצות כלכליות, אבל האם אופי שכזה היה מאפשר להם להפקיד בידי האישה שלהם עניינים הכלכליים?
ושאלה נוספת, בנוגע לאורח החיים שאני יכולה לבחור לעצמי. אני נהנית בקריירה, יש לי סיפוק, אני מאוד מצליחה שם ואני מקבלת הרבה הערכה. אבל מרכז החיים שלי יהיה בית, משפחה וילדים. שני הגברים האלו הציעו לי מודל של עקרת בית, תוך הבנה שזה לא בהכרח מה שיתאים לי. הם ידעו שאני חייבת לאתגר את המוח שלי, לשאוף ולרוץ קדימה.
ביני לבין עצמי אני תוהה מה יהיו ההשלכות של מודל כזה. כלכלית אפשר לחשב שהוא לא משתלם ברמות השכר שלי והאופק של הקריירה, אבל קשה לכמת את העובדה שהילדים יאכלו ארוחת צהריים בבית ולא יהיו זרוקים בצהרון. גם אפשרי לתכנן תקציב משותף במקרה הזה עם הקצאות לבזבוזים לכל צד ואפשרי לתכנן הסדר גירושין שלא ישאיר אותי בלי כלום.
אבל בצד האישי, איזו דוגמה אתן לילדים שלי? איך הבעל שלי יראה אותי, האם יזלזל? האם אני אוכל "לאתגר" את עצמי? האם אוכל לא להישחק כשאני המטפלת העיקרית בילדים, יום ולילה, ולא מ9 עד 5 כמו עבודה רגילה?
האם יש כאן נשים/גברים שבחרו במודל הזה ורוצים לחלוק מהתובנות שלהם?
שוב - תודה למי שקרא ולמי שרוצה לחלוק תובנות.
קחו בחשבון שהלב שלי עוד שבור מהפרידה האחרונה אז - go easy on me...
ותודה מראש על מי שיקדיש זמן לקריאת הפוסט הזה. אני יודעת שפוסטים מהסגנון מפורסמים בדרך כלל בקבוצות וידויים, אבל יודעת שנישואין הם בין ההחלטות הכלכליות החשובות שנעשה בחיים שלנו, ורוצה לקבל עצות קצת יותר רציניות.
אני אישה בת 27, בעלת תואר בכלכלה בהצטיינות יתרה וקריירה יציבה ומתפתחת, קוראת של המשקיעה במשך שנים.
אני לא יכולה להגיד שאני חיה את חיי בסגפנות מושלמת וחיסכון אגרסיבי: רכשתי דירה, אני מוציאה אחוז מסוים מהתקציב שלי על מותרות, רכשתי לאחרונה רכב קטן.
ועם זאת, אני מחושבת כלכלית ומנתבת כל שקל שאני מרוויחה למקום הטוב ביותר. אני מצליחה לחסוך בסביבות 50% מהמשכורת שלי כל חודש.
כנראה שהחוסר הגדול בחיי, בשלב הזה, הוא זוגיות.
מניסיון עבר אני רואה שהדגשים שאני שמה בבן זוג הם היותו יציב, מוביל, חזק, דומיננטי, ויכול להשרות עליי תחושת ביטחון. דמות של מאצ'ו אבל מאוד רגיש ומתחשב.
לאחר קשרים עם גברים בגילי, בשנים האחרונות הצרכים האלו הובילו אותי לקשרים עם גברים מבוגרים ממני בעשור, גרושים עם ילדים.
הקשר האחרון הסתיים ממש לאחרונה, אבל במהלכו עלו לי הרבה דאגות כלכליות מכניסה לנישואין כאלו. איך מנהלים יחד תקציב? כמה בעצם אני "גוזלת" מהילדים העתידיים שלי?
וכמובן, אופי הגברים שאני בוחרת. אני שמה דגשים על נושאים שהם לא התנהלות כלכלית נכונה.
שניהם התנהלו כלכלית באופן יחסית ממוצע. חיים באוברדרפט קטן ועם הלוואות קטנות שממשיכים לשלם אותן. אין תפיסה של צורך להדק חגורות, ההוצאות לא משתנות במקרה הזה.
אין היכרות עם שוק ההון ועם חיסכון, יש נטייה להתקדם לכיוון עצמאי (הקמת עסק או סטארטאפ).
מה שמעלה שאלות נוספות: כמה אפשר "להתחנך" כלכלית בשלב הזה? הם שמחו לקבל ממני עצות כלכליות, אבל האם אופי שכזה היה מאפשר להם להפקיד בידי האישה שלהם עניינים הכלכליים?
ושאלה נוספת, בנוגע לאורח החיים שאני יכולה לבחור לעצמי. אני נהנית בקריירה, יש לי סיפוק, אני מאוד מצליחה שם ואני מקבלת הרבה הערכה. אבל מרכז החיים שלי יהיה בית, משפחה וילדים. שני הגברים האלו הציעו לי מודל של עקרת בית, תוך הבנה שזה לא בהכרח מה שיתאים לי. הם ידעו שאני חייבת לאתגר את המוח שלי, לשאוף ולרוץ קדימה.
ביני לבין עצמי אני תוהה מה יהיו ההשלכות של מודל כזה. כלכלית אפשר לחשב שהוא לא משתלם ברמות השכר שלי והאופק של הקריירה, אבל קשה לכמת את העובדה שהילדים יאכלו ארוחת צהריים בבית ולא יהיו זרוקים בצהרון. גם אפשרי לתכנן תקציב משותף במקרה הזה עם הקצאות לבזבוזים לכל צד ואפשרי לתכנן הסדר גירושין שלא ישאיר אותי בלי כלום.
אבל בצד האישי, איזו דוגמה אתן לילדים שלי? איך הבעל שלי יראה אותי, האם יזלזל? האם אני אוכל "לאתגר" את עצמי? האם אוכל לא להישחק כשאני המטפלת העיקרית בילדים, יום ולילה, ולא מ9 עד 5 כמו עבודה רגילה?
האם יש כאן נשים/גברים שבחרו במודל הזה ורוצים לחלוק מהתובנות שלהם?
שוב - תודה למי שקרא ולמי שרוצה לחלוק תובנות.
קחו בחשבון שהלב שלי עוד שבור מהפרידה האחרונה אז - go easy on me...