⬅ חזרה לאינדקס

מסע אישי חוצה יבשות - סולידי בלית ברירה

🕒 פורסם בתאריך: 27/01/2015 23:32
בגיל צעיר התייתמתי מהוריי המאמצים (אבי נפטר כשהייתי בגיל 9 ואימי כאשר הייתי בן 17).



את אימי הביולוגית אני מכיר אך אין ביננו קשר.



יש לי שלוש אחיות גדולות שבזמנו לא יכלו לעזור לי במאום, כך התגלגלתי להתגורר קיבוץ כחייל בודד למשך שירותי הצבאי.



בזמן הצבא התחלתי לשפר בגרויות ולהשלים חסרות (כשאימי נפטרה "נאלצתי" לפספס את הבגרות במתמטיקה ובתנ"ך).



למזלי החלטתי ללמוד מיד בתום שירותי הצבאי, כך גם "זכיתי" בדיור במעונות סטודנטים.



בגיל 17 למדתי לנהל תקציב לראשונה בחיי, בעיקר למדתי לעבוד מול רשויות ושאר מרעין בישין ולשלם מיסים.



מאז, כבר 21 שנה אני מתנהל בצורה מחושבת, בזכות התמדה הגעתי למשרה בכירה בהייטק (בחו"ל לשם עברתי לפני 11 שנה) ומשתכר יפה.



אני נשוי לישראלית + 2, מתגורר בבית דו משפחתי במערבאירופה. הבית בבעלותי המלאה ואני גם משתדל לבצע את כל השיפוצים בעצמי.



כמו כן, אני חוסך בין 60 ל- 70 אחוז ממשכורתי בכל חודש.



טרם פיצחתי את עולם ההשקעות ולאחר מספר ניסיונות כושלים אני מאוד נזהר וכרגע כל כספי הנזיל בפק"מ.



כרגע יש פה קבוצה של ישראלים עובדי אינטל, החיים בצורה בזבזנית לדעתי. וזה גרם לי להבין קצת על מה מדברת המשקיעה באתרה.



באופן אישי, אהבתי את ישראל יותר בזמן משבר הדוט קום, כיוון שהצניעות חזרה, אפילו שלמשך זמן קצר יחסית.



Arik
🕒 פורסם בתאריך: 28/01/2015 00:29
הי אריק



סיפור חיים לא פשוט.



יש לי רק הערה קטנה לגבי העובדה שרק בגיל 17 למדת לנהל תקציב.



אבי הוא רואה חשבון. שני הורי ניצולי שואה. מישהוא יכול לחשוב שקיבלתי חינוך פיננסי מעולה כבת לרואה חשבון אבל לא כך הדבר. כסף היה נושא שלא מדברים עליו בבית עם הילדים. מעין טאבו.



למדתי לנהל תקציב רק אחרי שהתחתנתי ועד היום אני לא ממש מתמצאת בתחום.



דרך אגב אנשים בקנדה צנועים.



כל הכבוד לך



אורית
🕒 פורסם בתאריך: 28/01/2015 16:28
סיפור מעורר השראה.. כל הכבוד על הגשמת השאיפות.. אנשים אחרים שהיו נקלעים למצב שלך היו יכולים לחיות חיי בזבוז וראוותנות כפיצוי עצמי..
🕒 פורסם בתאריך: 29/01/2015 02:46
תודה.
🕒 פורסם בתאריך: 29/01/2015 20:28
זה מאוד מעניין, שהביוגרפיה שלנו יכולה להיות מנוף ויכולה להיות הקבר שלנו. בסיפור האישי היפה שלך, ניצלת את הרקע שלך כמנוף.



אני יכולה להעיד כי דווקא בגלל הרקע החזק ממנו אני מגיעה, הצפיות החברתיות וההשתחררות מהן, היוו לי משוכה רצינית בדרך לחופש. יותר מזה, קיוסקי, מדגים במשחק הקשפלאו (לא משווקת ולא קשורה אליו בשום צורה, רק מחבבת את רעיונותיו) כיצד ההוצאות הגבוהות, המהוות נגזרת של סטטוס מקצועי,מקשות ביציאה ממירוץ העכברים. שכן נקודת האיזון בין ההוצאות להכנסות, באמצעים פאסיבים היא הרבה יותר גבוהה, ובהמשך לכך המאמץ.
🕒 פורסם בתאריך: 01/02/2015 11:59
מסקרן אותי מה תעשה בעתיד (הקרוב?) עם ההון הנזיל שלך.



גם אני, כמוך, נכוויתי (אבל ממש בקטנה), והפק"מ לא באמת עושה משהו עבור הסכומים שאותם הפקדתי.
🕒 פורסם בתאריך: 02/02/2015 01:03
Kobu, אני בודק כרגע מספר השקעות. בעיקר בנדל"ן במדינה בה אני חי.



במקרה שלי אני מניח שכיוון שהבנק האירופאי מתחיל להדפיס מיליארדים בקרוב מאוד (הרחבה כמותית בעברית) זה עלול לנפח מחירים כאן ויש לי סיכוי לא רע כיוון שאני מסתכל על "מציאה" בגלל אי וודאות זמני כאן בעקבות שינוי מיסוי נדל"ן שנכנס לתוקף לאחרונה. במקרה שלי אני אסכן סכום די קטן (30 אלף יורו) במידה ואכן משהו ייצא לפועל והשותף השני ישקיע את מירב הכסף (אני משמש מבחינתו כשותף קטן ונציג בשטח).
🕒 פורסם בתאריך: 02/02/2015 01:12
סנופי, גם אני בזמנו קראתי את רוברט קיוסאקי, ואני אכן, בתיאוריה מסכים עם הרבה מדבריו, בעיקר בתחום הצורך במחייה מתחת להכנסות על מנת לבנות עתודת כסף. אני זוכר שהוא המליץ למשל על קניית אוכל בסיטונאות מבלי להתבייש, גם אני נוהג לעשות כך מאז ומתמיד וזו מומחיות שלי, אני גם נכנס לסופר עם רשימת קניות מסודרת (בדר"כ).



מעבר לכך, אני גם מגיע לעבודה באוטובוס מזה מספר חודשים, רכבי נהרס בתאונה (לא אשמתי, כבר קיבלתי פיצוי כספי שכיסה את עלות הרכב, אמנם רכב בן 8 אבל עדיין...). החלטתי לא לרכוש רכב חלופי (כרגע) וכבר שלושה חודשים אני מתנייד בתחבורה ציבורית (במקרים מסויימים אני חולק את הרכב עם אשתי, בעיקר בימים גשומים כיוון שלקור אני כבר רגיל - חום כמו בארץ אני כבר בקושי זוכר איך מרגיש).



אני ממש מרגיש חופשי כרגע מהצורך להתעסק עם 2 X ביטוחי, מיסי כביש ורכב, כמו גם תיקונים ובלת"מים.



בניקוי הוצאות על תחבורה ציבורית אני חוסך מעל 200 יורו בחודש רק בזכות זה. חסכון זה כבר מכסה כרטיס טיסה אחד וחצי לישראל לחופשה הבאה (מתוך ארבעה).