🕒 פורסם בתאריך: 02/05/2015 23:04
תודה! אני מסכים בפה מלא שעבודה מאורגנת איננה אוטופיה ושאיפה אולטימטיבית שפוטרת את כל הבעיות. המשותף לכל הדוגמאות שלך הוא שהן א. של ארגונים כוחניים שהפכו מושחתים, ב. של ועדים בתעשיות ״חזקות״ שאינן מאפיינות את מרבית הסקטורים ואת 99% מהפועלים, ו-ג. שהן מקומיות, ממדינת ישראל הקטנה, בה התארגנות הופכת בקלות למונופול כוחני. ואלו בעיות אמיתיות.
אבל האלטרנטיבה הקיצונית היא היעדר עבודה מאורגנת (למשל במדינה בה אני גר כרגע אסור לעובדים להתאגד וזה נורא) וניצול ברוטלי של אנשים עובדים. לכן מה שכתבתי לא נועד לתמוך בסטלין, או בועד עובדי חברת חשמל, אלא להכיר בפרספקטיבה ההיסטורית של הישגי העבודה המאורגנת במאתיים השנה האחרונות, הישגים שהעלו פועלים למדרגת אזרחים שווי זכויות, שאינם רק פאונים זמינים לניצול מחפיר מצד בעלי כוח ומוסדות המדינה הנתונים לשליטתם. ככה זה היה בראשית המהפכה התעשייתית. בשינוי קל ככה זה היה מאז המהפכה הנאוליתית לפני כ-12,000 שנה. בורגנות, מעמד הביניים, חוק שעות העבודה והמנוחה, איסור על עבודת ילדים, פנסיה ועוד ועוד, כל אלו הם תולדה של השינויים החברתיים בעקבות המהפכה התעשייתית, ולמעמד הפועלים-מאורגן או לא-יש חלק עיקרי בכך.