⬅ חזרה לאינדקס

אז איזה סוג של סולידי\ת אתם באמת ?

🕒 פורסם בתאריך: 28/07/2015 06:19
סולידיות זו עניין של הגדרה לפי דעתי, ולכן הייתי שמח לדעת אם אפשר כיצד אתם תופשים את עצמכם מבחינה סולידית.



אני תופס עצמי כמינימליסטי באופי שלי, אך די בורגני בהתנהגותי.



מבחינת סולידיות אני נוטה יותר לגישה של MMM (נהנתנות במידה מסויימת), אבל הגישה של @המשקיעה בהחלט שיפרה את אופי החסכון שלי בצורה משמעותית יותר.



אני תופס עצמי כזעיר בורגני קפיטליסטי בעל אופי חברתי אשר חסין במידת מה לתרבות הצריכה, ולכן מתאפשר לי לפתח תרבות פנאי טובה יחסית.



אז כיצד אתם מגדירים את עצמכם ?
🕒 פורסם בתאריך: 28/07/2015 07:09
מבחינתי הסולדיות שלי מתבטאת באיכות חיים טובה, התמקדות בדברים שגורמים לי אושר ולא להוציא (כסף וזמן ) על דברים שלתחושתי לא נותנים לי ערך. גם היחס לכסף כמשהו שעובד בשבילי במקום משהו שאני עובדת בשבילו. הגדלת הכנסות לא משמשת להעלאת רמת החיים, אלא להקדמת התאריך בו ניתן להפסיק לעבוד (לאו דווקא שנפסיק אני ובן זוגי להרוויח כסף מיגיעה אישית, כי בטח ישעמם לנו, מדובר על יכולת הבחירה במה לעסוק) והגדלת מרווח הביטחון שלנו.
🕒 פורסם בתאריך: 28/07/2015 09:15
די תיארתם גם אותי:
🕒 פורסם בתאריך: 28/07/2015 17:16
אני הייתי כל החיים ההפך מסולידי. אבל כרגע עובד על עצמי להפוך להיות כזה (חוסך כ50% מהמשכורת). ימים יגידו אם נצליח.
🕒 פורסם בתאריך: 17/08/2015 08:31
אני לא "סולידי". אני די חסכן שקונה את כל מה שהוא רוצה וחושק בו באמת (אני לא חושק כמעט בכלום, מה שאני מניח שגורם לי להיראות כאילו אני מינימליסט אקטיבי), ומשקיע את יתרתו. בדר"כ החשק לדברים חשובים לי יותר בעתיד מנטרל המון מהחשק בהווה. (ומי שחי בתודעה שלו בעתיד, למה שיקנה דברים בשביל לספק את עצמו עכשיו?)
🕒 פורסם בתאריך: 17/08/2015 16:32
אני חשה סולידית בהקשרים של חיסכון, תרבות של צמצום הצריכה וכדומה, אם כי חשוב לי להשקיע כסף גם בהנאות, לימודים וחוויות משפחתיות. למשל, השנה נסענו לחו״ל לחופשה שיצאה זולה יחסית.



עדיין ממש לא סולידית מבחינת צורת ההשקעה. לצערי, למרות קריאה חוזרת ונשנית של הפוסטים בבלוג והפורום, אני עדיין חוששת (באופן מאוד לא סולידי) מלקיחת האחריות. הכספים המיועדים לחיסכון מועברים לקרנות השתלמות מנוהלות o_o ....
🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2015 14:22
איזה סולידי אני:ניתן לומר שאני לא סולידי עם מאפיינים סולידיים.למשל איני רואה את עצמי מוותר על הרכב למרות העלויות הלא קטנות שכרוכות באחזקתו.הרכב בין 13 שנים ואני לא מתכוון להחליפו ברכב חדיש יותר למרות שאני יכול מהסיבות הבאות:מתוחזק טוב ומביא אותנו לכל נקודה שאנו רוצים כמו שמכונית חדשה יכולה לעשות.לא מוותר על הרכב גם מכיוון שאנו חובבי טיולים ואני לא יכול לראות את עצמי בשבת או ביום חופשי אחר יוצא לטיול באזור מרוחק מביתי ללא רכב. גר בבית צמוד קרקע בין 6 חדרים(שוקל למכרו ולעבור לדירה/בית קטן יותר ובהפרש לרכוש נדל"ן מניב).לא מחובר לשום חברת כבלים (מחובר לעידן פלוס עם אנטנה יעודית לקליטת הערוצים הממלכתיים שהתקנתי על הבית. בנוסף יש לי אפליקציה של סלקום לקליטת שידורי vod דרך האינטרנט בעלות של 37 שקלים לחודש.זה נעשה עם התקן מיני p.c שמחובר לטלויזיה.לא מוכן לשלם לחברות הכבלים סכומים לא הגיוניים . גם כך אין הרבה זמן לצפות בטלויזיה. מעדיף לקרא וללמוד דברים חדשים).בודק חודש בחודשו את החיובים של כרטיסי האשראי ואת החיובים בחשבון הבנק וחוסך היכן שניתן לחסוך.בימים אלה מעביר 3 קרנות השתלמות ל-ira .המשימה שלי לשבוע היא הוזלת דמי הניהול בפולסות שיש לי(8) ולחתום על חוזה לרכישת דירה להשקעה (אנו בעיצומו של תהליך). אנו חוסכים 46% מהכנסתינו ללא קרנות פנסיה וקרנות השתלמות. כפי שכתבת סולידיות הוא עניין של הגדרה . לאחד חיסכון של 70% - 80% יראה מוגזם ולא ניתן לביצוע ולאחר זהו אורח חיים.אחד ירצה לגור בדירה קטנה והשני בבית גדול עם גינה.דעתי היא שיש לבחר דרך ביניים - לחסוך כמה שניתן לכל מטרה(פרישה מוקדמת,טיול ביכטה מסביב לעולם,דירה לילדים .כל אחד ומטרתו).דעתי היא שמי שלא חוסך ומבזבז את כל כספו בהווה יתקל בבעיה בעתיד כי אף אחד לא יודע מה יקרה מחר - אובדן השתכרות זמני או קבוע עקב מחלה/תאונה,פיטורים ועוד .
🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2015 16:51
מזכיר לי בדיחה של "איזה מזל אתה?" ששמעתי פעם -



באוניברסיטה אחת עשו ניסוי, לחדר אחד הכניסו 20 סטודנטים, הושיבו במעגל ואמרו להם שהכינו להם פרופיל אסטרולוגי מדוייק לפי תאריך לידה וטופס הקבלה שהגישו.



כל אחד ניגש לכסא שלו, קרא בשקט את התוצאה וכולם אכן אישרו שאכן - זה הם.



ואז ביקשו מכולם שיקראו בקול את התוצאה שקיבלו -







ספוילר: התוצאה







ספונטני, רגיש, בעל חוש הומור מחודד, שואף להקים משפחה עם בחיר ליבו.











כל הרעיונות והחלומות הם לפי מה שאתם מכירים או חושבים שרוצים.



בערך כמו סקר של הלמ"ס - כולם חולמים על משכורת 20,000 שח נטו, טיסה לחו"ל שנתית, גי'פ, דירה 5 חדרים באיזה בנין בגוש דן...



את התוצאה - אנחנו רואים כל יום.
🕒 פורסם בתאריך: 02/09/2015 02:53
אני לא יודעת עד כמה סולידית אני, אבל המאפיינים הבולטים שקשורים לאופי של מופנמות, "חתירה לאמיתות' באמצעות חשיבה מופרזת וסבל יתר כשהחופש לחשוב נלקח (בעבודה)
🕒 פורסם בתאריך: 02/09/2015 04:40
מגדיר את עצמי כמיליונר שבאופן זמני לא נמצא בנקודה הטבעית שלו ועדיין חותר לפרוץ בדרך זו או אחרת.



כרגע אני מינימליסט. לרווקים צעירים בכלל אני לא רואה שום סיבה לא להיות מינימליסטים, בחלק הזה של החיים זו הבחירה ההגיונית היחידה.



מתממשק עם תרבות הצריכה לעתים רחוקות. אבל מה שכן, טיולים בחו"ל זה משהו אחד שאני כן שם עליו דגש. אני אוהב לראות את העולם כמגרש המשחקים שלי.
🕒 פורסם בתאריך: 02/09/2015 08:36
אני מוציא די מעט. במובן הזה אפשר לומר סולידי. אבל לא שואף לעצמאות כלכלית, מעדיף לעבוד היום פחות, ולהשאיר לעצמי זמן, מאשר לעבוד קשה היום כדי שיהיה לי זמן עוד 20 שנה.
🕒 פורסם בתאריך: 02/09/2015 11:22
הסולידיות שלי מתבטאת בעיקר בכך שאני לא אוהב קניות. כאשר אני קונה משהו, זה רק לאחר שהשתכנעתי שאני צריך אותו, ולאחר שמצאתי היכן ניתן לקנות אותו בזול.



ביטוי נוסף הוא החיסכון הגדול - כ-70% מתוך ההכנסה כולל משכורת, רווחי הון, פנסיה וכו.



יחד עם זאת אני אוהב לטייל בארץ ובחול, עוסק בתחביב לא זול ומממן אותו גם עבור בני משפחתי, ולא רואה בכך פזרנות או ראוותנות למרות שאני מוציא על הפעילויות האלה כ-5% מההכנסה שלי.



אני תוהה לפעמים האם אני באמת מצדיק את הניק שבחרתי לי כאן ...
🕒 פורסם בתאריך: 02/09/2015 11:29
מי שחוסך 70% הוא בהחלט סולידי. (אלא אם אתה עושה מיליון שקל בחודש ואז 300,000 בחודש זה בהחלט לא סולידי :) ).
🕒 פורסם בתאריך: 02/09/2015 17:49
אני חושבת שאני מאוד מינימאליסטית במה שאני צריכה. למשל אף פעם לא עניין אותי לקנות בגדים. פשוט לא נראה לי מספיק חשוב מבחינתי אם הייתי יכולה הייתי לובשת כל יום את אותה חולצה ואותו מכנס. הבעיה היא שעדין איכפת לי מה אנשים חושבים ולכן אני לא עושה את זה.



בנוסף אני נוטה להיקשר עמוקות לחפצים שלי ולכן אני לא רצה לקנות מחשב חדש או טלפון חדש רק כי יצא דגם חדש וקונה רק שבאמת שהמכשיר לא עובד יותר או לא עובד באופן שמספק אותי.



אין לי טלוזיה כבר שנים אז אני לא מרגישה בחוסר (ויש מחשב מחובר לאינטרנט ולכל התכנים בעולם) , אין לי רכב בהתחלה כי לא היה לי כסף לקנות ועכשיו כי אני גרה בתל אביב ואין לי חניה (לא סולידי בעליל).



יש אלמנטים שכן הייתי רוצה לחסוך בהם אבל לא יכולה כמו הבריכה שעולה כמה שהיא עולה וזהו.



הגעתי למצב שההוצאות שלי די סטטיות ואני שומרת על תקציב שאי אפשר להוזיל אותו (בלי לעבוד דירה) ואני גם לא רוצה להוזיל אותו כי אז אני ארגיש שאני מתכלבת.



מצד שני המשכורת שלי עתידה לגדול באופן משמעותי עוד כמה חודשים ואני די רואה איך כל האקסטרה מזומנים האלה עובר לחיסכון ולא להוצאות חדשות. אין לי שום כוונה להפסיק לעבוד נהפוך הוא אני מקווה שאוכל להמשיך לעבוד במתכונת מצומצמת כמובן לנצח.



יש הרבה מה לשפר בסולידיות שלי : )
🕒 פורסם בתאריך: 03/09/2015 18:03
לפי ההגדרה שלכם, אם אתם מחשיבים הפרשות פנסיוניות וקרן השתלמות. יש לי חברים שעומדים בהגדרה שלך גם אם הם מוציאים 8K בחודש.
🕒 פורסם בתאריך: 03/09/2015 21:20
+1
🕒 פורסם בתאריך: 13/12/2015 23:24
נתקלתי בבלוג המשקיעה רק לאחרונה.



להפתעתי גיליתי שבמהלך חיי ביצעתי חלק ניכר מהדברים שדורין מדברת עליהם (אם כי בצורה גרועה ולא מתוחכמת), ללא מודעות ברורה לרציונל הפיננסי שלהם.



כשאני מנסה לנתח איך קרה הפלא הזה אני מבינה שאצלי לפחות מדובר על סוג של השקפת עולם / אישיות ולא על תחכום פיננסי



1. רתיעה אדירה מהימצאות בחובות. חוב, מכל סוג שהוא, נתפס בעיני כשעבוד, כאובדן החירות - משהו שצריך לא להיכנס אליו, ואם אין ברירה אז לנסות להיפטר ממנו במהירות האפשרית



2. סלידה מהליכה ככבשה בעדר, משטיפות מוח פרסומיות, מהרעיון שמנסים לגרום לי לרצות דברים שאיני זקוקה להם. הדחף לרצות דברים רק כיון ש'כולם רוצים אותם' מתהפך אצלי אוטומטית ל'דווקא לא'.



3. חרדה קיומית אמורפית / צל השואה . אמונה שתמיד צריך להתכונן לגרוע ביותר / לחסוך ליום סגריר / להכין אופציות מילוט. וודאות שאסור לשים את כל הביצים בסל אחד כי ברור שהאסונות יגיעו למרות שלא ניתן לנבא מאיזה כיוון, איך ומתי.
🕒 פורסם בתאריך: 14/12/2015 00:05
לרגע חשבתי שאת מתארת אותי :)
🕒 פורסם בתאריך: 14/12/2015 02:24
גם אני!
🕒 פורסם בתאריך: 14/12/2015 05:20
אני לא סולידי



זהו מודה...



אנחנו גרים בבית גדול



מחזיקים שלוש מכוניות



ואוכלים במסעדות



ונוסעים לחו״ל



עדיין לא מבין למה צריך להחליף טלפון כל שנה



או ללבוש מותגים



לובש מה שבא לי(בגדי עבודה בדרך כלל)



חוסך די באגרסביות מבחינת סכומים אבל לא מבחינת אחוזים



יודע שאנחנו זמניים פה(אחרי שני ארועים סרטניים)



שם ״לירה לבנה ליום שחור״ מאז שהתחלתי לעבוד



יצור חברתי



מארחים ומתארחים



ומשתדל להנות כל יום מחדש



לא עובד עם אנשים רעים/שליליים זה מקצר את החיים



מנסה להיות איש טוב לחברה ולזולת



ולתקן את העולם שסביבי



מעריך את דורין מאוד על הרעיונות והבלוג שלה



שמראה עוד דרך לחיים



וער מוקדם מידי בבוקר...
🕒 פורסם בתאריך: 14/12/2015 05:31
סולידי באופן יחסי ליכולת, לא חוסך החל משנת 99, משקיע בנכסים מניבים בעזרת מימון. החסכון הוא מעולה בתחילת הדרך אך עלול להיות בעייתי בהמשך כשמקימים משפחה והוצאות המחיה גדלות, בשלב זה החסכון מצטמצם, החוסר הביטחון התעסוקתי ההולך וגדל עלול להביא אותנו למצב שנעבוד ונחסוך פחות שנים מכפי שציפינו. הגידול בתוחלת החיים יוצר בעיה, תיק ניירות הערך אמור להספיק ליותר שנים בגיל הפרישה, להתבסס על הנחה של חסכון עד גיל הפרישה הרשמי זה בעייתי.



לדעתי יש להשקיע בעזרת מימון בצורה מבוקרת כדי לקצר את התהליך ולא להסתמך רק על חסכון מהעבודה, במהלך החיים ישנם הפתעות העלולות למצוא אותנו לא מוכנים, חשוב להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם ככול האפשר. בתאריך 21.10.2015 בני הצעיר נפגע קשה בפיגוע דריסה בעת פעילות מבצעית בכביש 60 ליד צומת גוש עציון, הבן נכון לעכשיו מתאושש ומשתקם פיזית ומנטלית, למזלי אני עצמאי כלכלית והפגיעה הכלכלית היא אפסית, במידה ולא הייתי במקום שאני נמצא בו היום, אלא עדיין עצמאי בעל עסק, לדעתי בסבירות גבוהה העסק ואני היינו קורסים כלכלית.



במחלקת השיקום בה הבן מאושפז אני משוחח עם מאושפזים אחרים מגילאים שונים שתהליך השיקום הממושך פגע בהם קשה גם מהבחינה הכלכלית.



לדעתי חסכון הוא טוב אך מוגבל, צריך להסתכן ולהתאמץ יותר ולהיעזר במימון בהשקעות כדי לקצר את התהליך של יציאה לעצמאות כלכלית.
🕒 פורסם בתאריך: 14/12/2015 05:45
צודק



רפואה שלמה לבנך



בגלל זה אני משקיע בעסקים



שם יש לי יתרון יחסי



והתשואה היא בסדרי גודל יותר מנדלן



זה לא שולל כמובן השקעות אחרות



כמו תיק ניירות ערך או קרנות השתלמות
🕒 פורסם בתאריך: 16/12/2015 17:40
@רוני רפואה שלמה לבנך.
🕒 פורסם בתאריך: 16/12/2015 18:01
עצוב מאוד לשמוע, רפואה שלמה ושיקום מהיר.



המדינה לא אמורה לשאת בכל עלויות הטיפול והשיקום וכל מה שכרוך בכך?
🕒 פורסם בתאריך: 16/12/2015 18:32
אני מודה לך, כעקרון המדינה נושאת בעלויות הטיפול, אך בכל זאת יש מקרים שצריך להיאבק עבור טיפול מסוים, הפציעות הם טראומתיות ומעבר לפגיעה הפיזית יש שיקום נפשי בעזרת אנשי מקצוע. הבעיה היא שהפצועים נושאים את הפציעה במקרים מסוימים לאורך כל החיים, אם מדובר במגבלות גופניות שלעיתים מחמירות עם הגיל, או שימוש במשככי כאבים לאורך החיים.



אחוז הנכות שהמדינה קובעת, קובע את הקצבה החודשית לפי מפתח של 43 ש"ח לכל אחוז נכות כלומר נכות של 50% מניבה קצבה חודשית של 2,150 ש"ח בנוסף להקלות בארנונה, רכישת רכב ועוד, הסבל הנפשי והפיזי לאורך חיים שלמים, הפגיעה הכלכלית במשפחה הקרובה לדעתי הפיצוי הוא טיפה בים. הדרך הטובה ביותר היא להמשיך הלאה ולא לצפות מהממשלה ליותר, לא להיות במקום של מסכנים כי אז השיקום המוחלט של הפצועים נפגע.
🕒 פורסם בתאריך: 16/12/2015 18:46
צודק 100% נקווה לשיקום מהיר ומוצלח ככל שיתכן ויש לו מזל שיש לו אבא שתומך בו.
🕒 פורסם בתאריך: 16/12/2015 20:38
הי רוני



רפואה שלמה לבן



במהרה
🕒 פורסם בתאריך: 16/12/2015 22:08
הי רוני, אנא קבל את איחולי הכנים להחלמת בנך הצעיר. מי ייתן והוא יבריא מהר ובצורה מלאה.



רפואה שלמה.