🕒 פורסם בתאריך: 18/12/2019 15:37
שלום כולם,
אני קוראת פה די הרבה וקצת במצב ייאוש מהמצב שלי כרגע.
אני בת 27, למדתי משפטים וכבר כמעט שנתיים עובדת בתחום עריכת הדין אומנם בלי סיפוק והרגשת שחיקות איומה ששואבת כל רצון שלי לחיות.
אני שכירה כרגע ומקבלת 7500 ברוטו כמשכורת, גרה באזור תל אביב עם בן זוג. בעבר קיבלתי משכורות יותר גבוהות (באזור ה 11 ) אומנם התבקשתי להישאר יותר שעות וזה לא היה מתאים לי מאחר ואני אדם שאוהב תנועה ולא לשבת על התחת כל היום במשרד עם פלורוסנת.
יש לי הלוואה לאוטו חדש שקניתי בסך 143 ש"ח, שאינה מכבידה עלי בהוצאות החודשיות אולם הולכת ללוות אותי לכמה שנים טובות. אני בעד לחסוך אבל בכל זאת חשוב לי לחיות ברמה מסוימת ונוחות שחשובה לי.
ההוצאות הקבועות שלי הן הלוואה וחיובי אשראי, שמסתכמות ב 2500-3000 ש"ח כל חודש - הלוואה 900 ש"ח + 750 ש"ח הוצאה נוספת + ביטוח רכב (בסביבות 450 ש"ח לחודש ) ודלק (600 ש"ח בערך) . כרגע לא משלמת שכר דירה ובן הזוג שלי משלם.
ממה שנשאר כמעט בלתי אפשרי שאני אחסוך דבר או לתכנן נסיעה לחו"ל (טרם יצא לי לטייל מחוץ ליבשת המזרח התיכון מאחר ובעבר לא האמנתי בתשלומים ופחדתי מהם ולא הרשיתי לעצמי יותר מדי להתפרע, גם המשכורת שלי כמתמחה הייתה זעומה שלא כל כך אפשרה לי)
כרגע אני במחשבות רציניות לחזור לבית ההורים שגרים בצפון הרחוק, למרות שהיחסים שלי איתם לא טובים, רק כדי לחסוך. אבל אני לא בטוחה אם זה שווה את הבריאות הנפשית שלי. על פניו חיינו חיים של משפחה נורמלית עם מצב סוציו-אקונומי בינוני פלוס, אומנם בפועל עברנו אני ואחיי ילדות מאוד קשה עם דיכאונות וקשיי הסתגלות, פיתוח חרדות חברתיות וקושי לעמוד בלחצים (במיוחד במקומות עבודה) מאחר ולא ניתן לנו מרחב חופשי להתנסות או להתערבב יותר מדי עם אנשים (אבא נרקיסיסט שתלטן ואמא לא מעורבת בחיים שלי יותר מדי) אז הסיכון שאני לוקחת מבחינתי מאוד גבוה מהבחינה הזאת.
אני כותבת את זה רק כדי לעשות לעצמי סדר בראש ולא מצפה מהקורא לפתור לי את החיים - אולם אם יש למישהו עצה טובה לתת אשמח לשמוע.
אני קוראת פה די הרבה וקצת במצב ייאוש מהמצב שלי כרגע.
אני בת 27, למדתי משפטים וכבר כמעט שנתיים עובדת בתחום עריכת הדין אומנם בלי סיפוק והרגשת שחיקות איומה ששואבת כל רצון שלי לחיות.
אני שכירה כרגע ומקבלת 7500 ברוטו כמשכורת, גרה באזור תל אביב עם בן זוג. בעבר קיבלתי משכורות יותר גבוהות (באזור ה 11 ) אומנם התבקשתי להישאר יותר שעות וזה לא היה מתאים לי מאחר ואני אדם שאוהב תנועה ולא לשבת על התחת כל היום במשרד עם פלורוסנת.
יש לי הלוואה לאוטו חדש שקניתי בסך 143 ש"ח, שאינה מכבידה עלי בהוצאות החודשיות אולם הולכת ללוות אותי לכמה שנים טובות. אני בעד לחסוך אבל בכל זאת חשוב לי לחיות ברמה מסוימת ונוחות שחשובה לי.
ההוצאות הקבועות שלי הן הלוואה וחיובי אשראי, שמסתכמות ב 2500-3000 ש"ח כל חודש - הלוואה 900 ש"ח + 750 ש"ח הוצאה נוספת + ביטוח רכב (בסביבות 450 ש"ח לחודש ) ודלק (600 ש"ח בערך) . כרגע לא משלמת שכר דירה ובן הזוג שלי משלם.
ממה שנשאר כמעט בלתי אפשרי שאני אחסוך דבר או לתכנן נסיעה לחו"ל (טרם יצא לי לטייל מחוץ ליבשת המזרח התיכון מאחר ובעבר לא האמנתי בתשלומים ופחדתי מהם ולא הרשיתי לעצמי יותר מדי להתפרע, גם המשכורת שלי כמתמחה הייתה זעומה שלא כל כך אפשרה לי)
כרגע אני במחשבות רציניות לחזור לבית ההורים שגרים בצפון הרחוק, למרות שהיחסים שלי איתם לא טובים, רק כדי לחסוך. אבל אני לא בטוחה אם זה שווה את הבריאות הנפשית שלי. על פניו חיינו חיים של משפחה נורמלית עם מצב סוציו-אקונומי בינוני פלוס, אומנם בפועל עברנו אני ואחיי ילדות מאוד קשה עם דיכאונות וקשיי הסתגלות, פיתוח חרדות חברתיות וקושי לעמוד בלחצים (במיוחד במקומות עבודה) מאחר ולא ניתן לנו מרחב חופשי להתנסות או להתערבב יותר מדי עם אנשים (אבא נרקיסיסט שתלטן ואמא לא מעורבת בחיים שלי יותר מדי) אז הסיכון שאני לוקחת מבחינתי מאוד גבוה מהבחינה הזאת.
אני כותבת את זה רק כדי לעשות לעצמי סדר בראש ולא מצפה מהקורא לפתור לי את החיים - אולם אם יש למישהו עצה טובה לתת אשמח לשמוע.