🕒 פורסם בתאריך: 25/12/2019 12:16
זה שלב מאד בעיתי כי בד"כ ההורה לא מודע ולא רוצא להכיר או להודות בכך שיש בעיה.
קודם כל וחשוב מאד - זה שלב בו ממלץ מאד לדאוג שההורה יעבור לגור ליד אחד הילדים. בשלב מאוחר יותר מעבר דירה עלול לפגוע בה (חולי דימנציה מומלץ לא להעביר דירה כי מקום לא מוכר מדרדר את מצבם)
בנוסף מומלץ לחתום עכשיו על יפוי כח מתמשך (בלי להכניס את הצד הכלכלי לתוקף מיידי). לא עוזר לשאלה ששאלת אבל יעזור בעתיד, כשימנע אפוטרופוסות שהיא יותר מסובכת ביוקרטית.
כלכלית יש כמה אפשרויות, אף אחת מהם לא ממש טובה
1. לא להתערב. לתת לה לעשות את הטעויות שלה ולשלם עליהם כל עוד מצבה מאפשר
האפשרויות האחרות מניחות שיש אמון מלא ואין סיבוכים משפחתיים ואז אפשר (ובשלב מסויים אין בררה ) לקחת את האחריות על ההתנהלות שלה
2.לעקוב מקרוב. להכנס כשותף בחשבון ולעקוב באופן סדיר. לעבור על מכתבים וחשבונות. להכנס לתמונה כשצריך (וצריך....).
3. להעביר את רוב הכספים לחשבון אחר ולהשאיר בחשבון שלה סכום מבוקר וכרטיס שלא מאפשר משיכת יתר. עדיף כבר עכשיו להעביר את כל הוצאות והכנסות הקבע לחשבון החדש שיהיה תחת הפיקוח שלך - בעיקרון היא יכולה ללכת לבנק החדש ולעשות בחשבון החדש מה שהיא רוצא אבל אם היא צלולה מסבירים לה שאתה אחראי ובבקשה שלא תעשה שם פעולות. עוזר אם כרטיס האשראי שלה והצקים שלה הם בחשבון הישן בלבד.
דורש כמובן שיתוף פעולה מצד כל המשפחה ומעורבות מלאה שלך, אבל משאיר לה עצמאות ומגביל את הנזק.
4. הפתרון הרישמי - המדינה סומכת על פקידי הבנק יותר מאשר על הילדים. אני לא ממליץ: יפוי כח מתמשך עם יפוי כח כספי שמתחיל במיידי. בעיקרון זה פיתרון בעיתי מאד כי בשביל שבאמת יגן על האמא צריך להודיע בבנק שימנע ממנה לעשות פעולות גדולות ויוצאות דופן (ואם היא צלולה היא צריכה לאשר ולהסכים לזה ) ואז בעצם אתם מעבירים לבנק את הסמכות על החשבון שלה - כלומר כמיופה הכח אתה האחראי, אתה צריך לעקוב ולבדוק ולדאוג שהכל בסדר אבל לבנק יש סמכות לחסום פעולות שלך (ושלה) שלא ניראות לו וכל הפעילות הכלכלית מסתבכת.