ילדים במהלך התואר - השפעת הורות על התפתחות אישית

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 11:53

מאד תלוי תחום ושאיפות מקצועיות ולכן כדאי להתייעץ עם מישהו שעושה או עשה מסלול דומה לשלך.



שיקולים כלליים:



1. עומס כללי בתקופת הלימודים לעומת התקופה שלאחר מכן.



2. האם בתחום שלך מקובל למרוח דוקטורט וקח לקבל חופשת לידה. יש תחומים בהם אתה נמדד לפי תפוקה מחקרית בשנים שלאחר הדוקטורט וכמה זמן זה לקח.



3. שהות בחו"ל עם / בלי ילדים. שיקולים לשני הכיוונים.



והמובן מאליו, שיקול כלכלי.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 12:06

אנחנו הבאנו את הילד הראשון כשאישתי היתה במהלך תואר שני ואני הייתי במהלך דוקטורט. לה זה היה מאוד קשה ואינטנסיבי. אין ממש חופשת לידה באקדמיה. זה תלוי אבל בסוג התואר. בתואר שני שהוא מחקרי ברובו זה אחרת, כי ניתן לקחת הפסקות באופן יותר גמיש. אם כי לרוב זה אומר שהמלגה, אם ישנה, נעצרת וצריך למצוא מקור מימון אחר. לי זה לא פגע במחקר אך אישתי היתה המטפלת העיקרית במהלך שעות היום.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 13:04

מה ההבדל בין לימודים לעבודה? שניהם סוג של מאמץ, ריכוז ותשומת לב לדברים שנמצאים מחוץ לבית, לבן זוג, לילדים, להורים, לחברים ולטבע שמסביבך...



אז כמה קשה להביא ילדים לעולם כאשר אתה לא פנוי ב-100% לגידולם? לא קל אבל נורמטיבי לגמרי.



לי נראה שיותר חשוב לקחת בחשבון את הגיל שלכם, הזדקנות מערכות הרביה, התדרדרות הכוחות לטיפול אינטנסיבי (שכולל ריצה, כפיפה והרמה), הזדקנות ההורים שלכם (כגורם מסייע לגידול) ובטח עוד כמה דברים ששכחתי.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 14:09

לפחות מהנסיון שלי, יש הבדל משמעותי בין עבודה כשכיר לבין חוקר באקדמיה - בעבודה בדרך כלל הייתי עושה את העבודה הכי טובה במהלך שעות העבודה, אבל בסופי שבוע ובערבים לא הייתי מעסיק את עצמי בנושאים הקשורים לעבודה. במחקר זה אחרת - הראש שלי כל היום מתעסק בזה, גם בסופי שבוע, גם במקלחת (אני בטוח שעוד חוקרים פה יכולים להזדהות עם התחושה)



אולי אצל עצמאים זה אחרת..

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 14:40

כן, אצל עצמאים זה דומה למה שתיארת ובכל זאת הם מביאים ילדים (ועסק לא מסתיים בכמה שנים כמו תואר).



אגב, תואר מתקדם לא דורש כמדומני לימודים יומיומיים. אם אתה אדם ש"צולל" למושא מחקרו ברמה כמו שתיארת, זה יכול להימשך גם אחרי סיום התואר - ומה אז?



מי משניכם הולך ללמוד, אגב?

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 15:10

מניסיוני אין זמן נוח להביא ילדים.. תמיד יש לימודים או עבודה חדשה או פרויקט גדול או טיול וכו



אלא אם יש משימה מוגדרת שאחריה יהיה פנאי (וזה בד"כ לא המצב) פשוט מחליטים להביא (מזכירה שאי אפשר לדעת בדיוק כמה זמן זה יקח) ושאר העולם מתיישר איכשהוא כשזה קורה

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 16:50

הרבה דברים.



נתחיל מזה שלעובדת יש זכאות לחופשת לידה של שלושה חודשים בתשלום ורשאית גם לקחת חל"ת בהמשך. לסטודנטית מגיעים שלושה שבועות.



בעבודה(בטח כשכיר) מוצאים לך מחליף והפרוייקטים ממשיכים. בתואר המחקר נפסק וכלום לא זז עד שחוזר החוקר. אם היה גראנט יתכן שנגמר. אם היו דד ליינים לפרסומים, הם חלפו. אם היו קריטריונים למלגות, יתכן ופספסת אותם. אם עבדת על משהו מאוד חדשני, יכול להיות שמישהו כבר עקף אותך ופרסם לפניך.



אני מכיר הרבה שילדו תוך כדי דוקטורט או תואר שני וסיימו בהצלחה. בכל המקרים שאני מכיר זה גרר את המחקר בעוד שנה לפחות. אני לא חוב שזה נורא בכלל ולרוב מחייב המציאות בכלל ענייני גיל..



בהחלט מזדהה. רק מוסיף שלדעתי אם עשית את זה נכון, זה ממשיך ככה גם בעבודה.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 18:15

בגלל זה שאלתי מי מהם הולך לעשות את התואר. אם מדובר בפות"ש - לא רואה איך זה פוגע לו במחקר, אלא אם הוא זה שלוקח "חופשת" לידה ארוכה (בכל מקרה האישה צריכה לקחת את החודשיים הראשונים לפחות להחלמה מההריון והלידה, אחרת הנזק עלול ללוות אותה עוד שנים ארוכות).



עבודה, תואר, מסעות בעולם, בניית בית במו ידיך וכו' - הכל חלק מהחיים שעושים תוך כדי הבאת ילדים לעולם וגידולם ואין צורך לצאת לפרישה מוקדמת :) .



לא מדובר על פרוייקט שמבצעים אותו לאחר כל שאר הדברים, לפחות לדעתי, כי בינתיים קורים תהליכים גופנים ומנטלים שפחות טובים לכניסה להריון ולגידול תינוקות.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 19:33

אם השאיפה של אותו אחד שיהיה סטודנט לתואר מתקדם להמשיך לתואר באקדמיה, ואם אותו אחד גם יהיה זה שישא בחלק ניכר מנטל הטיפול בילד (הרבה אים-ים) הרי שההשפעה של הבאת ילדים על סיכויי הקריירה האקדמית שלו היא בסבירות לא נמוכה השפעה הרסנית.



זה לא רק זמן חופשת הלידה עצמו. פיתוח קריירה אקדמית הוא דבר שדורש רציפות. פרסום מחקרים, הצעות לקרנות מחקר, שיתופי פעולה עם קולגות, כל אלו הם דברים שלוקחים המון זמן מצד אחד, אבל אי אפשר לשים על הולד מצד שני. במילים אחרות-חופשת לידה של שנה היא עיכוב בקריירה של הרבה הרבה (הרבה) יותר משנה.



ובסוף אתה או את מגיעים לג'וב טוק באקדמיה (שוב, בהנחה שזו השאיפה) ומולכם יש מועמד שבילה את החמש שנים האחרונות קבור בספריה של איזה אוניברסיטה אמריקאית, הוא שלוש שנים יותר צעיר ויש לו עשרה פרסומים ושני מענקי מחקר יותר, ואת מי מבינכם הפאנל (שרובו פרופסורים גברים מזדקנים שנשותיהם ויתרו על כל קריירה בשבילם) יבחר?



זה שגוי ועצוב ומפלה כנגד נשים (או סתם כנגד כל מי שלא רואה את מודל המשפחה של שנות החמישים כמופת) וכל דבר אחר שתגידו, אבל זאת המציאות נכון להיום.



וכל זה לא בא לדבר כנגד הבאת ילדים, יותר כנגד בחירת כיוון קריירה מסויים....

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 19:48

וזה בדיוק ההבדל המהותי בין השניים.



הייחודיות בקריירה אקדמית היא שעבודה מאוד אינטנסיבית של כמה וכמה שנים טובות (נכון להיום 15-20 שנה) מתנקזת בסוף לרגע בינארי אחד שתוצאתו היא או 1-יש לך עבודה מובטחת עד הפנסיה או 0-הדלת ברצפה נפתחת ואתה נזרק למטה כשכל מה שעבדת עליו בעשרים שנה האחרונות נעלם (טיפה בהגזמה אבל לא הרבה).



כבעל עסק אם ליעד שהצבת לעצמך לגיל 40 הגעת בסוף בגיל 42 העולם בסבירות גבוהה לא התמוטט. כחוקר באקדמיה אם לג'וב טוק בגיל 40 הגעת בלי מספיק פרסומים/תקציבי מחקר/שיתופי פעולה אז זה לא יעניין אף אחד למה היית יכול להגיע בגיל 42, פשוט הגעת לסוף הדרך.

🕒 פורסם בתאריך: 13/08/2021 20:34

מעניין.



השכן של הוריי, ואביו של אחד מחבריי הטובים, היה פרופסור שהתחיל את דרכו האקדמית מעל גיל 40 (כלומר, רק אז עשה את התואר הראשון). מאז ועד מותו (בגיל 85 בערך) הוא עסק רק באקדמיה, כמרצה וחוקר. למותר לציין שכל ילדיו כבר היו קיימים כשהתחיל במסע הזה, הם אפילו נסעו כמשפחה לאוקספורד לתקופה.



אבל אולי זה בגלל זמנים אחרים ואולי בגלל תחום שונה (הומאני).

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2021 00:05

אנחנו סוג של באותו מצב כמוכם (היא אקדמאית טהורה, ואני אקדמאי בלאי) בתארים מתקדמים, ורק עכשיו אנחנו מתכננים על הבאת ילדים בשנה הקרובה. כל זה בגיל יחסית מבוגר (גילאי ה-30).



אני יכול לומר לך שלפחות בתחום המחקר שלנו, זה לא אמור לעכב את המחקר מכיוון שאנחנו מקבלים תמיכה מלאה מהמנחים (והאקדמיה בכלל).



הבאת ילדים בשלב המחקר מאוד תלויה בתקציב המחקר שלך (האם הוא חיצוני או אקדמי), האם היו עיכובים בתואר המתקדם שלא קשורים לילדים, ומה מידת התמיכה שלך מהסגל המנהלי\אקדמי.

מוזר, החוויה שלי כחוקר באקדמיה קצת שונה מזה.



אני יכול לומר לך שלפחות בתחום שלי, אין לי יותר מידי פרסומים (בכנות, אני יכול לספור אותם על יד אחת) אבל אני מודע לכך שאני מהווה נקודת קיצון בסקטור האקדמי וזה לא בר השוואה לחוקרים אחרים באקדמיה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2021 05:35

מעלה כמה נקודות להרהור- הנסיון שלי מתמקד בגידול 3 ילדים תוך כדי עבודה אינטנסיבית ותארים אקדמאיים-אבל לא מחקריים:



1. אולי ראשית שווה לבדוק עם עצמכם בשיא הכנות (האפשרית) -איזה טיפוס אנשים אתם- לחוצים? חרדתיים? קוליים? "אמא ואבא אדמה מחבקים ומכילים?"-ילדים הם מסתבר סייסמוגרפים רציניים של חרדות הוריות, ואם אתם חרדתיים ולחצנים--צריך (מניסיון) לקחת בחשבון את העצמת הסיטואציה החרדתית-והורות שהיא לא בדיוק מה שראוים בסרטים אמריקאיים.



ואז המשמעות היא שצריך לעבור לשאלה 2.



לעומת זאת- אם אתם רגועים ומפוקסים- אמנם "ילדים זה שמחה" כמו שאמר (בציניות) שלמה בר, אבל צ'יל בנאדם- קטן עליכם .



2. מערכת תמיכה? גידלנו שני ילדים עם קצת עזרה, ואחד לחלוטין בלי- אי אפשר להשוות בין שני העולמות מבחינת הרווחה הרגשית שלנו, ומן הסתם גם של הילד.אם יש מערכת תמיכה מסועפת- הידד. אם אין- נא לעבור לשאלה 3.



3. הפחתת חרדה באמצעים קוגניטיביים- ראשית-לא "להביא ילדים"- אלא להיכנס להריון ולגדל ילד אחד- ואז אם הכל טוב- לבדוק עם עצמכם טוב טוב אם אתם בנויים ויכולים להכיל עוד אחד. שנית- תכנון אסטרטגי של הארוע- חלוקת חופשים, חלוקת הנשיאה בנטל- למשל-מי ישאר בבית אם חלילה ילד חולה בבלת"מ , אחרי צהריים מתישים- מי עושה מה כדי להציל את השני, איך ממשיכים במחקר למרות עייפות מצטברת וסט דאגות שלא דימיינתם שיכול לקפוץ עליכם (דוד גרוסמן אמר פעם שאימהות היא אי-מהות, נדמה לי שב2021 צריך למצוא את המקבילה המתחכמת גם לאבאים), אם אתם בעד מדיטציה, יוגה, ספורט או כל מפחית לחץ שאימצתם- איך מוצאים לזה פנאי, ואיך עומדים על שלכם מול בוסים או ראשי אקדמיה מלחיצים שדורשים תוצאות-ועכשיו.



4. אני מצטרפת ל@דרורה ו@בת העמק- אין "זמן טוב" לילדים- זו שאלה מאד אישית שתלויה בעיקר במוכנות הרגשית שלכם להבין שהעולם שלכם ישתנה מאד. מאד. והכל בסדר. יהיו רגעים קשים, ויהיו רגעים מדהימים, ובעיני הכי חשוב שתהיו רגישים זה לזו- תגבו זה את זה ותאפשרו זה לזה.



בהצלחה!

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2021 11:42

אולי לא הבהרתי את דעתי מספיק טוב... הבאת ילדים כמטפל עיקרי במהלך תואר מתקדם מחקרי היא אולי קריעת ת** שלא ברא השטן, אך בהחלט אפשרית אם יש תמיכה במשפחה הגרעינית (והלא גרעינית) ויכולת ארגון טובה כמתואר בתגובה מעלי. גם המנחים ומזכירות הפקולטה בד"כ תומכים וישנן מגוון אפשרויות הארכה.



הבעיה מתחילה אם רוצים להמשיך אחרי שלב הלימודים (ומה לעשות, השלב הזה נגמר מתישהו) לעבור לשלב הקריירה האקדמית. כאן אתם מתנגשים במציאות של תחרות הזויה על מספר מאוד מצומצם של משרות, תחרות שבה מהנסיון שלי טיפול בילדים לא נחשב טיעון מספק בשביל להסביר הספק יותר נמוך מעמיתים אחרים. במילים אחרות - מזכירות הפקולטה התומכת כשזה נגע ליציאה לחופשת לידה לא תוכל לעזור במכרז למשרת המרצה הבא.



וכן, גם אני מכיר סיפורי מורשת קרב על איך פעם הכל היה אחר, לא עוזר למי שחי עכשיו.

🕒 פורסם בתאריך: 07/01/2026 11:08

@רעב_לטחינה איך בסוף הסתדרתם?

🕒 פורסם בתאריך: 09/01/2026 20:53

איזה קטע לקרוא פתאום שאלות של הגרסה הצעירה והנאיבית של עצמך :lol:



אז היום, כשאני כבר דוקטור ואבא מדופלם אני רק יכול להסכים עם כל מה שנאמר פה מגדולים ממני בשרשור - אין ״זמן טוב״ להביא ילדים, בסוף לומדים להסתדר.



אני למדתי לתעדף את סדר היום שלי ככה שההורות לא פגעה לי במחקר (כמובן שזה בא על חשבון דברים אחרים בחיים, אין ארוחות חינם).



מצד שני - אני כן יכול להגיד שההורות היא כן מה שבסוף הכריע את הכף לכך שויתרתי על פוסטדוק (וכתוצאה מכך קריירה אקדמית) והמשכתי במקום זאת בתעשייה.

🕒 פורסם בתאריך: 09/01/2026 21:58

אז לסיכום, זאת הייתה החלטה נכונה? הייתה עושה את זה שוב? מרוצה מהכל, אין חרטות?

🕒 פורסם בתאריך: 09/01/2026 22:10

אף פעם לא הבנתי את סוג השאלות האלו, לטעמי הן חסרות חשיבות ומשמעות.

🕒 פורסם בתאריך: 09/01/2026 22:48

לחיים יש משמעות וחשיבות?

🕒 פורסם בתאריך: 09/01/2026 23:38

צריך לבנות משמעות אישית ולעדכן אותה מדי פעם בהתאם למציאות המשתנה.



אבל מה המשמעות של השאלה אם היית עושה זאת שוב כך ולא אחרת? אם אתה מתחרט? במה זה עוזר להמשיך את החיים? אתה לא יכול לחזור לעבר, נכון?

🕒 פורסם בתאריך: 10/01/2026 10:02

הכל חוזר על עצמו, בתצורות כאלו או אחרות..



אם מישהו מצליח לחשוב בצורה צלולה ובהירה על ההחלטות שהוא עשה, ולהפיק מהן לקחים, זה יתרום לו להחלטות עתידיות. גם אם הן קצת שונות, בשורש שלהן הן כנראה דומות להחלטה שכבר התקבלה

🕒 פורסם בתאריך: 10/01/2026 12:24

מנסה לחשוב על דוגמאות מניסיוני וכמעט לא מוצאת.



הדוגמא היחידה שעולה לי היא הפעם שבחרתי להתפטר כשהילדים היו קטנים ובעלי בלימודים, דבר שהוביל בהמשך לקבל החלטות משנות חיים בלי פחד.



בשאר הדברים, המציאות החיצונית והפנימית כל-כך משתנה שקשה להגיד שזה מאותו השורש. שינויים בבריאות, למשל, גורמים לקבלת החלטות אחרת לגמרי.



גם מלחמות, טראומות (ולהבדיל - שינוי קיצוני במצב הכלכלי) יכולים לשנות את ההסתכלות על החיים ומתוך כך לקבל החלטות שאינן מאותו השורש של מי שהיינו לפני כן.

🕒 פורסם בתאריך: 10/01/2026 14:11

אם אפשר להוסיף לנושא, אני מסכימה עם הרבה ממה שנאמר פה. אבל מה שבטוח- עדיף שאישה לא תעשה ילד בזמן שאחרי התואר ולפני עבודה ראשונה. זה מחסל קריירות אגרסיבי, קשה למצוא עבודה במהלך הריון וקשה למצוא עבודה אחרי הריון כשיש פתאום פער של שנה-שנתיים בין סיום התואר לראיון העבודה.

🕒 פורסם בתאריך: 10/01/2026 16:59

ברור. זאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי, בפער ענק מכל השאר.



החרטה היחידה שלי היא אולי שלא התחלתי את התהליך הזה יותר מוקדם, הייתי יכול להספיק להביא יותר ילדים ולהינות מהם לאורך יותר זמן.

🕒 פורסם בתאריך: 11/01/2026 05:17

גם במהלך התואר זה בעייתי. לא נראה לי שמי שיולדת יותר מפעם אחת יכולה לעשות את זה בלי לפגוע מאוד בקריירה שלה - ולא משנה מתי היא יולדת. לדעתי הפגיעה תעלה יותר עם כל ילד נוסף (כמו קצבאות הילדים של פעם, רק בקנס אמהות).

🕒 פורסם בתאריך: 13/01/2026 12:09

במהלך התואר זה יותר סביר imo כי תכלס להרבה מהנשים חשובה השנה הראשונה מבחינת להישאר בבית עם התינוק לטפל להאריך חופשת לידה. כשהילד כבר בגן מסודר זה קצת יותר קל. מסכימה מאוד שכל ילד נוסף פוגע בקריירה, מה לעשות. זה מה יש.

🕒 פורסם בתאריך: 13/01/2026 12:16

יש הרבה מה לעשות, לקבל את המציאות ההזויה הזאת היא לא אחת מהאפשרויות הטובות לטעמי.

🕒 פורסם בתאריך: 14/01/2026 10:22

לא פירטת בני כמה אתם



אנחנו התחתנו בגיל 27~ והראשון הגיע אחרי שנה וחצי, כשאנחנו בשנה השלישית ללימודים (B.SC) ושנינו במשרות חלקיות



היה קשוח, אבל שווה. לא מתחרט לרגע

🕒 פורסם בתאריך: 19/01/2026 13:18

בסופו של דבר בחיים יש זמן מוגבל ותמיד דבר אחד בא על חשבון השני. אישה שמעדיפה להשקיע זמן בגידול המשפחה, תשקיע פחות זמן בפיתוח הקריירה, בשנות העשרים-שלושים שלה



כרגע אנחנו עוד לא צרפת וגם כנראה לא נהיה בקרוב... עדיין אין שבוע עבודה של 34 שעות עדיין אין איסור על יצירת קשר של המעסיק מחוץ לשעות העבודה, עדיין אין חופשת לידה ארוכה. לא בטוח שגם הדברים האלו בהכרח טובים לשוק הישראלי...

🕒 פורסם בתאריך: 19/01/2026 14:05

אם לאישה יש בן-זוג אז שניהם אמורים להעדיף איזון בית-עבודה כשמגיעים הילדים. לפעמים שניהם קרייריסטים ואז נשלפים פתרונות אחרים (סבים וסבתות, מטפלות, מעונות). עצוב לי שעדיין לא ברור למעסיקים (כולל וביתר שאת לאקדמיה) שיש צורך באיזון הזה, ואם יש צורך - הוא קיים רק לאישה אז שתסבול מהבחירות שלה ושל בן זוגה. והכי עצוב לי - זה נראה שיש נסיגה חמורה בישראל של צמיחת נשים בקריירה תעסוקתית/אקדמית/ציבורית.

🕒 פורסם בתאריך: 19/01/2026 15:13

אני חושבת שההרגשה שלך שיש נסיגה של צמיחת נשים נובעת בעיקר מתוך ההבנה שאי אפשר גם וגם וגם.



כמובן שאפשר למצוא פתרונות והבן זוג צריך להיות מעורב במידה שווה כמה שאפשר אבל שימי לב למה שאני כתבתי "אישה שמעדיפה להשקיע זמן בגידול המשפחה". כלומר, אישה שלא בהכרח רוצה סבא-סבתא-מטפלת-מעון שיגדלו את הילד במקומה, אלא רוצה לגדל את הילד בעצמה. זו סהכ העדפה אישית של כל אישה, וכל בחירה לפה או לפה היא לגיטימית ומובנת. וגם אם האישה כן רוצה להשקיע את מרצה בקריירה, מה לעשות שרק מין אחד נושא את ההריון, יולד וצריך להבריא מהטראומה של הלידה ומניק. במינימום על כל ילד אישה "מפסידה" כחצי שנת עבודה במצטבר (בדיקות הריון, מעקבים, לידה, חופשת לידה, "שעות הנקה") אז כמובן שזה יפגע בהתפתחות הקריירה. ובהקשר הפוסט, כמובן שאישה שמסיימת תואר, ויולדת מיד אחר כך ונוצר פער בין מועד סיום התואר למועד התחלת חיפוש העבודה, נמצאת בעמדה נמוכה יותר יחסית לאדם שמוצא עבודה ישר אחרי סיום התואר (גבר או אישה)

🕒 פורסם בתאריך: 19/01/2026 17:07

למה אישה רוצה ומעדיפה לבד ולא ביחד עם בן הזוג? זה צריך להיות חלק מסט ההחלטות המשותף לדעתי, אולי אפילו לפני הבאת הילדים לעולם.

כלתי יצאה חודש בלבד לפני הלידה לחופשה, ויש לא מעט שעושות כך (גם אני). חודשיים בבית זה חובה לדעתי לכל אישה שילדה באופן רגיל (ויותר למי שהלידה הסתבכה לה או לוולד). הנקה מהשד אינה מתבצעת ע"י כ-70% מהאמהות (זוועת עולם מבחינתי) ולכן אין מניעה להשתתפות ההאכלה, ואפילו בלעדיות, של בן הזוג.

את צודקת, וזה מפתיע שאין תכנון נכון מראש בימינו.



אני לא תיכננתי, אבל לא שאפתי לקריירה, ושכנתי המורה תיכננה בדיוק כך שהילדים יוולדו חודשים לפני החופש הגדול או מיד בסיומו (רצף חופשה משולם).