🕒 פורסם בתאריך: 03/10/2021 20:51
שלום,
שמעתי טענה פופולרית נגד השקעה במניות דיבידנד, אשר בתמצית אומרת: בחירת מניות היא בחירת מניות על כל המשתמע מכך, וביצועי עבר (כולל דיבידנד) לא מעידים על ביצועי עתיד.
כלומר השיטה הזאת מעבירה את המשקיע לצד האקטיבי של עולם המשקיעים, ובעולם הזה יומרני לחשוב כי תכה את השוק.
אני מניח שתשובה של משקיע דיבידנד תהיה כי הוא לא מנסה להכות את השוק, והוא אפילו מכיר בכך שה TR שלו יהיה נמוך משל השוק. הוא מנסה להשיג תזרים יציב.
לכן השאלה שלי מופנית דווקא למשקיעי המדדים שבינינו, וכנראה שלא חסרים כאן כאלה. האם לא הפוסל במומו פוסל? הלא, בכנות, אתם נשענים על הנתון ההיסטורי לפיו שוק המניות העולמי משיג בממוצע תשואה ריאלית של 6-7% בשנה?
אני לא חושב שהמצאתי את הגלגל בשאלה הזאת, ובסוף כנראה כדאי לשים את הכסף במקום שהוא לא העו"ש ואין דרך שתבטיח תשואה ללא סיכון.
אך השאלה באה בהקשר של הביקורת על שיטת הדיבידנדים- בהינתן פיזור הולם בתיק, והתאמה למטרותיו של המשקיע, למה התבססותו על העבר נחותה משל משקיע המדדים?
שמעתי טענה פופולרית נגד השקעה במניות דיבידנד, אשר בתמצית אומרת: בחירת מניות היא בחירת מניות על כל המשתמע מכך, וביצועי עבר (כולל דיבידנד) לא מעידים על ביצועי עתיד.
כלומר השיטה הזאת מעבירה את המשקיע לצד האקטיבי של עולם המשקיעים, ובעולם הזה יומרני לחשוב כי תכה את השוק.
אני מניח שתשובה של משקיע דיבידנד תהיה כי הוא לא מנסה להכות את השוק, והוא אפילו מכיר בכך שה TR שלו יהיה נמוך משל השוק. הוא מנסה להשיג תזרים יציב.
לכן השאלה שלי מופנית דווקא למשקיעי המדדים שבינינו, וכנראה שלא חסרים כאן כאלה. האם לא הפוסל במומו פוסל? הלא, בכנות, אתם נשענים על הנתון ההיסטורי לפיו שוק המניות העולמי משיג בממוצע תשואה ריאלית של 6-7% בשנה?
אני לא חושב שהמצאתי את הגלגל בשאלה הזאת, ובסוף כנראה כדאי לשים את הכסף במקום שהוא לא העו"ש ואין דרך שתבטיח תשואה ללא סיכון.
אך השאלה באה בהקשר של הביקורת על שיטת הדיבידנדים- בהינתן פיזור הולם בתיק, והתאמה למטרותיו של המשקיע, למה התבססותו על העבר נחותה משל משקיע המדדים?