🕒 פורסם בתאריך: 14/03/2017 08:42
בתור אחד שלפני חצי שנה גר עם בת זוג בשכונת שפירא בדרום ת"א, שילמנו 2,800 ש"ח על דירת 2 חדרים משופצת (35 מ"ר, מפרגן 40 מ"ר אם אני ממש ביום טוב וסרט המדידה מבושם מיין) בבניין של צעירים (סטודנטים, חו"לניקים ובאמת צעירים) עם קודן - ללא חשבונות.
למזלי הבניין היה ממש אחלה נעים ומשופץ, בעל הבית היה נפלא ומקסים וקשוב לצרכינו, השכנים נפלאים, חברותיים ונעימים והמצב של הדירה היה באמת כמעט חדש ונוח למגורים. לא דירת פח אז לא היו לי תלונות.
עם חשבונות (חשמל = 250 ש"ח לחודש בממוצע, ארנונה = 100 ש"ח לחודש, וועד בית = 40 ש"ח לחודש, מים+גז = 70 ש"ח לחודש), שכר הדירה יצא בסביבות ה- 3,300 ש"ח לחודש כולל הכל.
בסביבות ה- 1700 ש"ח כל אחד לחודש.
לא פיספסת הרבה - הפתרון הוא לגור עם שותפים, בין אם זה שותף-שותף או שותף-בן/בת זוג.
לגמרי.
בתקציב של עד 3K לחודש בלי חשבונות האופציות באיזור ת"א הן - שכונת שפירא, שכונת קריית שלום, שכונת התקווה ואולי שכונת יד אליהו.
בכל אופן, אני ממש לא ממליץ למי שאין לו לב קשוחי וקשיח, אופי ממש חזק ורצון כאוטי לחסוך בתשלומי השכירות לגור בדרום ת"א, איזור שאני מכנה אותו "אריתראה הקטנה"... מבלי להיות גזען או להיכנס לפינות שאני לא רוצה לחפור בהן, אחוז הישראלים הוא 2 ישראלים על כל 8 זרים. זו באמת מדינה אחרת וככה אני חוויתי זאת באופן אישי מאוד.
לי היה בסדר כי המגורים עם בת הזוג לשעבר היו נהדרים. כל השאר מסביב היה שבור, הרוס, אפור, מזוהם, מלוכלך, אבוד ומכוער.
אם מישהו יצטרך הסבר על כך בפרטי, הוא מוזמן לשאול אותי.
באופן כללי - שוק השכירות בת"א במיוחד, עם נטיה שמתחזקת לכיוון רמת גן וגבעתיים הוצא מהקשרו לגמרי, אבל אני לא רואה טעם לדון בכך כי זה כבר משהו שדי ברור למי שגר באיזורים הללו.
זו גם חלק מהסיבה למדוע אני עוזב את איזור המרכז לצפון ומשאיר אותו לשוכרים ולמשכירים ולשוק המגורים חסר ההגיון הזה ועובר לאיזור אחר שיתאים יותר לרמת השכר שבה אני נמצא.
באופן מאוד שכלתני אני לא רואה "עתיד" באיזור המרכז למי שמשתכר נטו (מה שנכנס לבנק, אחרי כל ההורדות) שכר ממוצע של עד 10K בחודש.
לא כולנו פה מכוונים לפרישה מוקדמת "אמיתית" באיזור גיל ה- 40-50... זה כל הסוד.
רובנו (אני רק מניח) מכוונים יותר להתייעלות כלכלית, השקעות סולידיות וכל שאר מילות המפתח.
מה גם שפרישה מוקדמת היא לא משחק של סכום 1-0... לפעמים השאיפה היא להגיע למצב שבו תוכל לאפשר לעצמך עבודה במשרה חלקית (2-3 ימים בשבוע או 3-6 שעות ביום) בעיקר במשרה שאתה אוהב, מעניינת אותך או תורמת לחברה בתור אג'נדה חברתית.
פרישה מוקדמת אמיתית בסגנון המשקיעה (פרישה בגילאי ה- 30-40 ומחיה מתיק ההשקעות) רחוקה ממני מרחק מזרח עד אילת. השאיפות שלי אחרות וצנועות הרבה יותר.