פנסיונר מעל גיל 60 - קרנות השתלמות, קופות גמל והגיון בשיגעון

🕒 פורסם בתאריך: 12/07/2023 23:25

סיבות טובות מספיק כדי להצדיק התייעצות בתשלום עם יועץ פנסיוני לא תלוי

🕒 פורסם בתאריך: 13/07/2023 12:45

בהמשך להמלצה להיפגש עם יועץ בלתי תלוי, אני חושב שכדאי להתחיל במיפוי הצרכים (גם כדי לדעת לשקף אותם ליועצים השונים).



האם אבא מתכוון לפרוש לפנסיה בשנים הקרובות? האם לצורך כך הוא יצטרך לנייד כספים מקופות הגמל לקופה משלמת קצבה? האם הוא זקוק לכל הכספים כדי להגיע לקצבת פנסיה מכובדת? כלל אצבע אפשרי בגילו הוא לחלק את סכום הנכסים שנצברו בערך ב-200 ולקבל את סכום הקצבה המשוער - יש מחשבונים מדויקים יותר באתרים של החברות השונות. לחלופין, אולי יש ברשותו נכסים אחרים שמהם הוא מתכוון להתקיים (נדל"ן או פנסיה תקציבית למשל) ושיאפשרו לו לנייד רק חלק מהכספים לטובת קצבה, או לא לניידם כלל.



אחרי שמבינים טוב יותר מהו אחוז הנכסים שאפשר לייעד לטווח ארוך ומהו אחוז הנכסים שידרשו לקצבה פנסיונית בזמן הקרוב, אפשר לקבל החלטות טובות יותר ביחס למוצרים הפיננסים והפיזור שלהם. במילים אחרות, לא דין השקעה לשנתיים (שצריכה להיות סולידית) כדין השקעה ארוכת טווח (ואולי אפילו ירושה). את שיעור החשיפה צריך לקבוע בהתאם לטווח ההשקעה והסיכון שמוכנים לקחת.



ספציפית למוצרים שבהם הוא מושקע כרגע: קצת קשה להבין את ההיגיון בבחירה שלהם ואת ההחלטה לפזרם על פני גופים מרובים. פיזור הגופים פוגע ביכולת לקבל דמי ניהול אטרקטיביים יותר שסביר שהיה אפשר להשיג, אם כלל המוצרים היו בשתי חברות במקום בארבע למשל. נוסף על כך, שיעור החשיפה שלו למניות מאוד מגוון בין המוצרים ולא בטוח שזה תואם את הצרכים שלו - ולכן כדאי למפות את הצרכים וכך להחליט האם כדאי להגדיל את החשיפה המנייתית ובהתאם לסדר את המסלולים כדי שישקפו זאת.



לא המלצה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/07/2023 11:57

אבא פרש כבר, אין צורך בקופה משלמת קצבה.

"לא לניידם כלל" יהיה הכי מדויק

זה בדיוק מה שאני מנסה להבין. גם למה אנחנו צריכים יועצת של הבנק, מה קשור הבנק? :|

🕒 פורסם בתאריך: 14/07/2023 14:32

מה שכתבת מדגיש שהמסלולים והפיזור הנוכחי לא מדויקים בלשון המעטה (לדעתי).



בהתאם לתיאור שלך אני הייתי מגדיל דרמטית את החשיפה המנייתית - גם אם לא ממירים את כל החסכונות ל-100% מניות, אני מתקשה לראות כאן היגיון ב-"אג"ח עד 25 אחוז מניות", ב-"בני 60+" (הרי אין צורך במימוש הכספים בזמן הקרוב!) ואף ייתכן שמסלול ה-50-60 שמרני מדי. אבל לפני הגדלה שכזו חשוב לוודא שאכן מטרת הכספים היא להשקעה לטווח הארוך.



אני לא יודע מה הסטטוס של הכספים שנמצאים בקופות הגמל: האם מדובר בחסכונות "הוניים" (כלומר ניתנים למשיכה ללא תשלום מס נוסף), כספים מתיקון 190 (נניח כסף שהוא הפקיד בשנים האחרונות עצמאית לקופת גמל, או אולי קופת גמל שהוא קיבל בירושה והפקיד מחדש), או שמדובר בכספים שנחסכו מעבודה אחרי שנת 2008 (ולכן לרוב אין אפשרות לממש את מרבית הכסף, למעט בעזרת ניוד לקופת משלמת קצבה). כך גם חשוב לברר האם קרנות ההשתלמות כבר וותיקות מ-6 שנים (ולכן הכספים שם נזילים למשיכה הונית ללא מס).



אם לא הולכים על חשיפה מנייתית מלאה, סביר שלסטטוס של הכספים יהיה משקל בהכרעה איזה קופות לשמר כסולידיות יותר. כך למשל, בקופת גמל עם כספי תמלוגים שנחסכו אחרי 2008 ושאין כוונה להמיר לקצבה, יש היגיון רב יותר בהקצאה מנייתית מלאה (כיוון שסביר שהכספים שם לא ינוצלו על ידי החוסך עצמו אלא על ידי היורשים - בעתיד הרחוק), מאשר בקופות עם סטטוס נזיל יותר שייתכן שכן תרצו לעשות בהן שימוש לצרכים שונים בשנים הקרובות.



*



סביר שהיועצת שפגשתם בבנק היא יועצת פנסיונית - הבנקים מספקים את זה כשירות מעטפת ללקוחות שמעוניינים בכך. למיטב ידעתי, יועץ פנסיוני בבנק קצת יותר אובייקטיבי מ-"סוכן פנסיוני/משווק פנסיוני" רנדומלי, אבל פחות אובייקטיבי מיועץ פנסיוני עצמאי שגובה ממך תשלום (כי הבנק כן מעדיף לשווק מוצרים מסוימים ולא אחרים). כמו כן, בעוד שיועץ עצמאי עשוי להסתכל על כל התמונה הפיננסית של המשפחה, מההכרות שלי, שאולי לא מספקת, הייעוץ הפנסיוני בבנק הוא חלקי.



פרקטית אתם לא כבולים לייעוץ בבנק: אתה יכול להתקשר לכל אחד מבתי ההשקעות/חברות הביטוח וגורם מטעמם יחזור אליך עם הצעה לנייד אליהם את המוצרים השונים. אבל שוב, בהנחה שמדובר בסכומי כסף משמעותיים, אני חושב שכדאי להיפגש עם יועץ עצמאי שידע לעזור ולהמליץ על תכנית מדויקת יותר לצרכים שלכם.



הערת אזהרה: על אף שלדעתי עלייה בחשיפה למניות נכונה מבחינת אסטרטגיית השקעה בכל התיק, ייתכן שאבא פחות ירגיש בנוח עם חשיפה שכזו (אפשר לנחש שהמליצו לו בעבר על "אג"ח עד 25 אחוז מניות" כי הוא ציין שהוא חושש מסיכון). יועץ טוב יוכל לברר לעומק את החשש הזה (אם קיים) ולהציע פתרון מאוזן.



לא המלצה.