המשקיעה | שאלות ותשובות בתחום ההשקעות בזמן אמת

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 15:50

היי, עוקב כאן בפורום כשלושה חודשים וקורא פוסטים של המשקיעה כבר מעל שנה (כולל הישנים ביותר, שלטעמי הם גם המעניינים ביותר).

לאחר תקופה לא קטנה בה חייתי לפי תרבות הצרכניזם על כל המשתשמע מכך (הלוואות, תשלומים, רכב, שטויות לא הכרחיות וכו') החלטתי שכעת אחרי שסגרתי כל התחייבות כלכלית לא הכרחית שהייתה לי, אני בשל לפתח אורח חיים אנטי-צרכניסטי ולהשקיע את מירב כספי למען עתיד בו אוכל להיות "לא חייב לעבוד".

אשמח לשמוע מכם על מספר דברים קשורים להתחלה:

1. כיצד הייתם ממליצים לי להתחיל? הרי אני לא אמור למכור את כל רכושי ביד שניייה בפייסבוק ולהישאר רק עם 3 חולצות זוג תחתונים ומכנס (נכון?)

2. מה היה הצעד הראשון שלכם בדרך לאורח חיים אנטי-צרכניסטי?

3. האם אתם שואפים להיות דמויות קצה כמו המשקיעה? או שאתם יותר מתונים וכך טוב לכם.

4. איפה לדעתכם עובר הגבול בין אנטי-צרכניזם בריא והגיוני לבין התכלבות לא מוצדקת?

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 15:52

תתחיל בלדעת מה התקציב הנוכחי שלך.

אחרי זה תנסה לראות מה אתה יכול להוריד. נגיד - 10% פחות מהתקציב הנוכחי.

ומשם להתקדם.

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 15:58

תלוי מאוד בנתונים אישיים.

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 18:33

אני חושב שהצעד האפקטיבי הוא להתמקד בהוצאות הגדולות. קיצוץ של 10% בהוצאות הדיור אפקטיבי בהרבה מקיצוץ של 20% בהוצאות הביגוד.

אם תעלה לכאן ממוצע הוצאות חודשי תוכל לקבל טיפים ממוקדים יותר.

באופן כללי המטרה היא לעצב הרגלים בני קיימא. עדיף 10% חיסכון ל30 שנה על פני 50% חיסכון שיחזיקו שלושה חודשים.

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 19:12

אצלי התפיסה היא למעט ברכישות. 20 שנה ועם הנייד החמישי (הראשון היה חתיכת פלסטיק בלי סים).

וכשקונים- לא להשתגע. אני לא צריך נייד ב-3000 או ג'ינס ממותג ב-800. ויכול להרשות לעצמי.

חי בצניעות יחסית, מדי פעם הזמנות ב'יאנגו דלי' או קופץ לקניון הסמוך.

מכונת קפה צנועה ולא אחת באלפים.

לא מעניין אותי סלפי ושטויות כאלה, אולי גם עניין גיל.

אין לי נקודה בזמן שבה החלטתי, זו התפיסה שלי. כשצריך, משקיע. לא עושה חשבון.

מצד שני לא להיגרר לקיצוניות כמו 'דאמפסטינג' או איך שזה נקרא- הוצאת אוכל מהפחים (גם אם מצבו טוב).

לא לחיות רק על מים.

אין לי בעייה לקחת הביתה רהיט תקין ששכנים זרקו בחוץ או ספרים.

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 20:27

להתחיל מתקציב קיים

להמשיך לתקציב יעד

זה עוזר לשים לב

בכללי אתגרי "לא קונה" עלולים להכניס לאוירת דיאטה

אז עדיף הרגלי "איך קונה"

נניח הוצאה מעל 100 ש"ח לא קונה ברגע הראשון שבאה לראש, אלא אחרי כמה ימים, וכדומה.

אה,

וגם להפריש לחיסכון מיד אחרי המשכורת

לפני ההוצאות האחרות

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 20:42

לחשוב איך אפשר לרצות הרבה יותר מהרבה פחות.

🕒 פורסם בתאריך: 16/05/2024 20:48

איך באמת?

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 00:27

ההמלצה שלי במשך תקופה לעקוב בצורה מדויקת אחרי ההוצאות

לחלק אותן לפלחים תקציביים ולקבוע יעד ריאלי כמה אפשר לחתוך מכל קטגוריה.

אחרי עמידה של חודש / חודשיים ביעד החדש להציב רף חדש.

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 01:34

זה אולי אנטי-תזה לגישה המשקיעה אבל אני קונה מוצרים איכותיים שבדכ יקרים יותר, אבל רק מתי שמתקלקל או שאני צריך.

יש לי בגדים שאני לובש מעל עשור ומוצרי חשמל שעובדים כמו חדשים אחרי שנים.

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 02:12

לא יודע, זה בעיקר עניין של אופי.

להבין שכל החומרנות בעולם לא תקנה לך אושר, בעיקר בגלל הסולם ההדוניסטי - "יש לו מנה (100), רוצה מאתיים". "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו".

ברגע שהבנת את זה, יתכן שפחות יתחשק לך לקנות דברים. לקנות זה תמיד בילוי - אבל בשביל מה? למלא אותך זה לא ימלא. רק רגעית.

ברגע שהפחתת ברכישות "סתם בשביל הכיף", לנסות למלא את הבור האינסופי ברכישות - תגלה שאתה גם לא בהכרח משתוקק להחליף כל חפץ בגרסא הכי משודרגת שלו.

אדם עם אייפון 23 לא מאושר יותר מאדם עם אייפון 7 שעובד.

אבל הוא כן מאושר יותר מאדם עם אייפון 4 תקול.

ולכן, החוכמה משם היא בעיקר להבין במה אתה כן משקיע.

לאנשים מסויימים זה כלים - במחשב שלי, שמשמש אותי לעבודה, לא אתפשר ואקנה משהו איכותי (זה לא אומר להתפרע, פשוט לקנות איכות - כי "אין לי כסף לקנות בזול"...)

זה יכול להיות חוויות - בסוף אנחנו חיים, אוכלים, מתים. השאלה מה אנחנו עושים באמצע, מה עובר עלינו. והאם הכסף הוא אמצעי לחיים נוחים יותר ומאושרים יותר, או אובססיה.

יש כאלה שמשקיעים בעצמם - קודם אשקיע במניות האלה כדי לדאוג לעתיד הכלכלי שלי, אשלם על קורס שיפתח אותי, אקנה בגד מרשים כדי שאתקבל לעבודה...

אני חושב שזו הגישה כדי שזה יבוא מבפנים. פחות להתייחס לזה כמו דיאטה רגעית, לקצץ פה ושם, אלא באמת להסתכל מה חשוב לך, כדרך חיים, האם להסתפק במועט.

ולא מתוך תחושת התכלבות - אלא מתוך תחושת חוזק, סדר עדיפויות בריא בו אתה מוציא פחות, אבל גם פחות עבד של עצמך, ובעל המשאבים הנדירים - זמן ורוגע בחיים.

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 02:21

אני אישית מרגיש שאנחנו חיים בעולם של שפע בלתי ניתן לתיאור, אפילו בהשוואה ללפני עשור.

אמנם יקר להתקיים, לאכול ולגור, אבל מעבר לזה - כמויות התרבות והפנאי שאנחנו יכולים לצרוך אינסופיות וזולות מאוד.

פעם אדם יכול היה להוציא הנאה אינסופית אפילו מכסא הנדנדה שלו. הוא בנה אותו לבד, זה לקח לו מאמץ, זמן, וחומרים, אבל אחרי שהוא נבנה - כל יום הוא יכול לנוח בו ולהרגע.

היום יש לנו בכל פינה אינסוף של חוויות, בחינם או מאוד בזול, והכי חשוב - בצורה מאוד נגישה. זה נכון לכמעט כל תחום בחיים.

ואנחנו עדיין לא מרוצים, משתעממים מהר ומחפשים תמיד עוד. זה טבעי ואנושי, אבל זה גם הורג אותנו לאט לאט (ומניע את הכלכלה בצד השני).

צריך לפעמים להסתכל על כל השפע הזה ולנסות לשאוף ממנו. אם תקנה את הפלייסטיישן הכי חדש, ההנאה שלך לא באמת תהיה גדולה מאשר לשחק בפלייסטיישן מדור אחד קודם.

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 14:07

ברגע שאתה מוצא את מה שמעניין אותך לעשות אין לך זמן לעבוד ואז אתה נאלץ להסתפק במועט. לחילופין יתכן שאתה תסבול מאד בעבודה ואז גם תאלץ ללכת באותה דרך. אלה המניעים הכי טובים להגיע לנקודה הזו לענד

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 19:10

זה לא תמיד נכון.

אני קניתי לדוגמא מדפסת תלת מימד כי רציתי, לא הייתי צריך את זה.

וואלה, כיף לי מזה כל פעם מחדש ואני לא מרגיש שזה ממלא אותי רגעית ועכשיו בא לי משהו אחר.

🕒 פורסם בתאריך: 21/05/2024 20:24

זה מעולה. פתחת צוהר למשהו חדש.

אם עכשיו תקנה דגם משוכלל יותר, שהשיפור בינו לבין הדגם הנוכחי הוא 15% - כמה זה יתרום לעלייה ברמת ההנאה שלך?

זה כלי. לא קנייה לשם הקנייה, לא קנייה מופרזת לשם ההדוניזם - כלי שאשכרה אתה יכול לעשות איתו משהו ונותן לך ערך.

🕒 פורסם בתאריך: 29/05/2024 09:41

כולם כתבו דברים נכונים, ולכן אנסה להוסיף זווית קצת שונה ופילוסופית-

כדי להיות אנטי צרכנית, אני מנסה להפוך את עצמי מ"האדם הצרכן" ל"אדם היוצר".

למה הכוונה?

ברור לי שאני לא יכולה בשלב זה להתנתק מהמערכת הכלכלית האנושית ואני נסמכת על צרכנות לסיפוק צרכיי- פלאפונים, רכבים ואוכל הם כרגע לא משהו שאני יכולה לייצר בעצמי.

אבל מבחינתי יש הבדל בין להשתמש במערכת, לבין להיות תלויה בו. להיות אנטי צרכני זה לנסות לא להיות תלויה- "לצאת מהמשחק" כמה שאני יכולה.

לדוגמא- אם אני חיה בסביבת מגורים שמאפשרת התניידות ברגל ברובה (בכל זאת, גרים במדינה ללא תחב"צ אפקטיבי והרבה שבת). המעטתי את הצורך שלי ברכב, ועכשיו פחות אכפת לי איזה רכב משמש אותי ב-10% מחיי.

יש לי זמן פנוי? נכון, אני יכולה לקנות כרטיסים להופעה/ סרט/ לעשות שופינג, אבל אני יכולה גם לכתוב שיר, ליצור אומנות, לשחק משחק קופסא עם המשפחה או החברים.

בכל אחת מהדוגמאות לא לחלוטין ניטרלתי את הצרכנות- גם משחקי קופסא צריך לקנות- אבל הם נהיים שוליים, יותר כלים ולא מטרות עבורי.

אולי יצא לי קצת ניו אייג'.. אבל ככה אני מנסה לחוות את האפשרויות שלי

🕒 פורסם בתאריך: 30/05/2024 22:12

השאלה האם כשקונים בזול \ לא קונים, אתה מרגיש טוב עם עצמך שחסכת או רע כי התכלבת.

🕒 פורסם בתאריך: 01/06/2024 07:37

נשמע שאתה מימשת בהצלחה את הרעיון החשוב ביותר של המשקיעה. התחייבויות כלכליות לא הכרחיות הן המשקולת הכי כבדה כשאתה מנסה לצוף.

התכלבות היא לדעתי ממש מיותרת ואפילו פוגעת ברעיון הסולידי. ממש לא מתאים לעשות מקלחת קרה בחורף או לאכול עדשים כל יום. מה שצריך זה לדאוג לחיות טוב לאורך זמן.

מה ששווה לנסות זה לפתח מיומנויות. למשל להתאמן להכין אוכל טוב בבית, מה שיחסוך ים של הוצאות על מסעדות. למשל ללמוד איך לתחזק את הבית, מה שיחסוך ים של הוצאות על בעלי מקצוע.

ממש שווה לפתח מיומנויות חברתיות, מה שיאפשר לחסוך בעלויות של הוצאות יקרות לבילוי בחופש ובזמן הפנוי וישפר מאוד את ההנאה מהחיים.

אנשים סולידים לפעמים כל כך ממוקדים בהקטנת הוצאות ומפספסים את הנקודה שהגדלת הכנסות יכולה להגדיל חיסכון הרבה יותר מהר. שווה לבדוק שהשכר שלך תואם את הכישורים והתרומה שלך בעבודה ולפעמים שיחה פשוטה עם המנהל יכולה להקפיץ את החיסכון.

🕒 פורסם בתאריך: 01/06/2024 10:44

ממליצה לך להיכנס לאתר הזה ולקרוא פוסטים בעניין. עמית, בעל האתר עשה משהו דומה לזה וראה ישועות :)

אנקדוטה: התריס החשמלי הענק, בסלון ביתו של הבן שלי, נתקע מדי פעם. כצרכניסטים נלהבים שאין להם זמן, הם הזמינו כמה פעמים טכנאים שלא פתרו את הבעיה

(המאד מאד פשוטה בדיעבד). בסוף פנו למקגיוור הפרטי שבתוך חמש דקות פתר את זה. אתמול ביקרנו, ושוב הסתבר שנתקע התריס. הפעם בעלי רק נתן לבן שלו הנחיות מהספה ועכשיו הבן יודע לפתור את זה לבד.

התשובה תלויה בנקודת המבט ובמצב הארנק.

יש אנשים שמרגישים רע אם עבר יום ללא שיטוט בחנות (פיזית או וירטואלית) וקניית בגד/צעצוע/חפץ כלשהו.

הכלה שלי ואמא שלה מאד אוהבות את השיטוטים האלה, והתוצאה היא ים של צעצועים ובגדים אצל הנכדה המתוקה.

אני מנסה להראות לה רעיונות כמעט חינמים שיכולים להקסים את הפעוטה במשך שעות. קופסת בועות סבון קטנה שעולה כמה גרושים, סתם ניילון שאפשר להעיף באוויר ע"י נשיפה, לצייר עם מקל באדמה, להשפריץ מים וכו'. אבל התשוקה לחוויה הצרכנית גדולה ממנה.

🕒 פורסם בתאריך: 01/06/2024 20:19

תודה! אני מכיר את האתר הזה, הוא מאוד מעניין; מודה שאני לא קורא שם בעקביות וקראתי שניים- שלושה פוסטים. חבל שהוא לא מתעדכן יותר מדי.

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 08:16

אין צורך, זה די חוזר על עצמו. כמו בבלוג המשקיעה, הפוסטים מהתקופה הראשונה הם הטובים ביותר.

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 18:38

בעיקר בנקודת המבט.

ומנקודת המבט שלי, עצם זה שאני חי בדור שבשביל להיות שבע, מספיק לעבוד 5 שעות בחודש, והשפע שיש היום לא היה מעולם, תקשורת, תחבורה, חשמל, מיזוג, אסתטיקה, זה מספיק לי כל השאר בונוס

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 21:19

וואוו!! יש לך פתרון לבעיה הזו?!? הסבים והסבתות משני הצדדים הם כאלו. קונים לילדים מלא דברים שאנחנו לא רוצים, ואז אנחנו עוד צריכים להגיד תודה כדי שלא יעלבו חלילה.

לפני שאנחנו קונים צעצוע או כל דבר אחר אנחנו חושבים שבע פעמים, איך זה יפתח את הילד, איך הוא יכול ללמוד מזה, איך זה משתלב עם שאר הדברים שיש לו ועוד. ואז הם באים עם משאיות של זבל פלסטיק על סוללות עטוף באריזת מתנה.

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 22:01

טיפים בהקשר הזה לאנשים שממש מתקשרים לבטא את היצירתיות והמחשבה שלהם?

כמו כן, המלצות לאפליקציות לתיעוד הוצאות וניהול תקציב? כל מה שניסיתי להוריד לאחרונה לא עושה לי סדר ואף מקפיץ פרסומות וכו'.

השנק"ל שלי לפות"ש - שיתוף - בעבר תיעדתי שנים רבות באקסל, התמקדתי בהוצאות גדולות ובחנתי מה מהן אפשר לקצץ על-מנת פחות להזיע לגבי ההוצאות הקטנות, כמובן שקראתי לגבי טיפים, טריקים ותפיסות שהיו אמורים להביא אותי לאיזון תקציבי.. אבל הדבר שבאמת החזיק אותי לאורך זמן אלו הסיטואציות היומיומיות כמו הליכתיות בריאה במזג אוויר נוח, כמו שהייה בפארק הלאומי אתמול וצפייה *חינמית* בגמר ליגת האלופות עם ההוואי של החבר'ה, או כמו מנוי בספרייה הציבורית שלא מביישת אף צומת ספרים מבחינת המהדורות החדשות שהיא מציעה - כל זה משמש בתור reminder עבורי האומר שאין לי שום שאיפה "לנצח" במשחק או לתת איזו מכה כלכלית בעולם של "הגדולים" וכן הלאה, כל שאני שואף אליו זה פשוט לחיות וליהנות מהיומיום, מהרגיל והשגרתי, בלי שטרדות כלכליות מעיקות עלי יותר מידי. עם תפיסה כזאת הרבה יותר קל לי לוותר על קנייה יקרה זו או אחרת או להירגע בכל פעם שאני חש תחושת FOMO בייחס לאנשים אחרים לגבי מוצר, שירות או התנהגות כלכלית בהם בחרו ולדידם ישפרו את מצבם.

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 23:21

אני משתגעת מזה שבכל צעצוע מוכרח להיות כפתור שעושה קולות. מה זה הדבר הזה???

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 23:39

מחרפן אותי הפער בין הקלות שבה הילד/ה לוחצים על הכפתור לבין הסימפוניה השלמה שנמשכת כמה דקות שלמות.

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 23:39

יותר מזה, אלו שעושים קולות בדרך כלל מחזיקים מעמד פחות מאורך חיי הסוללה..

לפני כמה שנים השקענו לילדים ברכבי צעצוע חזקים מאד, שהתגלו כהשקעה לטווח ארוך :lol:

היום ראיתי על הריצפה בסלון שורת אוטובוסים בני 8-10 שנים לפחות :)

🕒 פורסם בתאריך: 02/06/2024 23:45

כשגרתי אצל ההורים, ניסיתי לדבוק בגישה של אין את כל הסכום = לא קונה. לא בתשלומים ולא בהלוואות.

להמתין שיש לי את הסכום המלא למוצר שאותו אני מעוניין לרכוש. ( וגם לשקול אם אני בכלל זקוק לו).

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 14:56

תוכל לפרט את החישוב לזה? אני מסכים עם רוח הדברים פשוט סקרן בנוגע למספרים עצמם

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 14:58

הייתי רוצה לבקש מחמותי לפתוח לילד קופת גמל וכל פעם שמדגדג לה לקנות זבל זול לזרוק פנימה כמה שקלים. אבל בנתיים אני מתאפק. לשמחתי להורים שלי ברור (יחסית) שאני לא רוצה צעצועים.

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 15:38

גם אותי זה מחרפן עד שהבנתי שהסלידה מרעש מגיעה כנראה עם הגיל.

מה גם שהילדים עצמם מאבדים עניין מהר מאוד ועוברים לאיזה צעצוע מרופט שהם נקשרו אליו.

ועדיין, לא מכיר כח ביקום שימנע מסבתא לקנות צעצוע מזמר ולהתמוגג מהאושר שהזאטוט מקרין למשך חצי שעה

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 16:19

זה לא רק מוצרים זבל

זה המקום שכל הצעצועים האלו תופסים בבית

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 17:39

אלו הסבתות שלא מכירות את האושר של בקבוק בועות סבון קטן בטיול ליד הבית. אושר לפעוט, ועל הדרך התשה לקראת הלילה :)

וברצינות, הסבתות שקונות צעצועים כל הזמן פשוט אוהבות לקנות. זה פחות רגשי אשם אם זה לילד או לנכד.

יש סבתות שרק רוצות לבשל לנכדים, ויש כאלו שרוצות לקחת אותם לאירועי תרבות.

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 18:20

בכל התקופות מאז שנברא העולם שובע היה מושג, לפעמים לא הגיעו אליו לפעמים עברו אותו, אבל בחיים זה לא היה מובן מאליו,

בדורנו שובע הוא מובן מאליו עד שאנשים שכחו שבשביל להיות שבע מספיק כיכר לחם ליומיים שלושה 12 כיכרות בחודש שזה בערך 100 שקל פרי או ירק ביום זה עוד איזה 60 שקל בחודש זה 160 בחודש בשביל לשבוע, שכר מינימום לשעה 32 שקל, 5 שעות עבודה זה 160 וזה מספיק לחודש כנראה שמעולם לא היה כזה שפע!!!

העניים של היום(אני מתכוון לעשירונים הנמוכים) חיים ברמת חיים גבוהה מזו של האמידים של פעם (מאתיים שלוש מאות שנה אחורה)פעם בשביל אור בלילה היה צריך להדליק אש חם בקיץ? תשתה מים קרים(לפני זה תלך לקנות קרח :) ) צריך לסוע ? סוס ועגלה והיום....

🕒 פורסם בתאריך: 03/06/2024 23:23

הפתרון שלי היה פעם ברבעון לאסוף הכל ולתרום. כמה שקים ענקיים מלאים בזבל מצפצף.

וכל צעצוע כזה, ישר הדבקתי נייר דבק על הרמקול. משתיק אותם יופי.

🕒 פורסם בתאריך: 04/06/2024 11:16

1. להפריד בין הנאה והשגיות- אני לא צריכה להיות טובה בזה, אני צריכה להנות מזה.

2. תמצא מדיום "סלחני". צילום סופג יותר אי דיוקים מצבעי מים, משחק בחימר הוא יותר פשוט מנגרות.

3. פשוט להתחיל ממה שיש לך בבית.

🕒 פורסם בתאריך: 04/06/2024 13:55

בתור אחד שמאוד אוהב אוכל, הדרך שלי להימנע מהוצאות מוגזמות זה להכין כמה שיותר ממנו בבית, גם אם מדובר במנות שדורשות הרבה השקעה, יכול להיות שבחלקן הזמן שזה לוקח לא שווה את ההשקעה, אבל מבחינתי זה נכנס לקטגוריה של בילוי. בהרבה מקרים גם מקבלים תוצאה הרבה יותר טובה שממה שאפשר במסעדה טובה, שזה גם בונוס.

🕒 פורסם בתאריך: 04/06/2024 20:49

הלוואי עלי שזה היה מרגיש בילוי. אני שמחה שזה טעים יותר, זול יותר ובריא יותר אבל מעולם לא הצלחתי להנות מבישול.

🕒 פורסם בתאריך: 04/06/2024 21:52

אולי נסחפתי קצת עם המילה 'בילוי', זה עדיין דורש קצת אנרגיות. אבל עבורי זה תחביב שאני נהנה להשקיע בו.

🕒 פורסם בתאריך: 05/06/2024 09:09

השנקל שלי: לבשל עם חבר או חברה ואז לחלק את האוכל. בהעדרם פודקאסט טוב יוכל להועיל :)

עריכה: הבנתי לא נכון את ההודעה שלך. חשבתי שאת לא נהנית מבישול. נו שויין יועיל לשאר הקוראים.

🕒 פורסם בתאריך: 05/06/2024 10:42

אני זאת שלא נהנית מבישול :)

יש לי גפן שצומחת בחצר, וזאת העונה לעלי גפן מגולגלים. בשנים האחרונות הכנתי המון, חילקתי לחברים ולילדים והייתי גאה בעצמי ומבסוטה מהתגובות.

זאת עבודה ארוכה, ואני משתעממת מחזרתיות, אז לפני שנה קראתי לבוקר בילוי לשתי חברות קרובות שלי לגלגול בצוותא. בסוף הביקור והבישול הן לקחו קופסאות הביתה והודו לי על בוקר נעים אבל הן לא רואות את עצמן חוזרות על העבודה הזאת שוב. השנה עוד לא עשיתי אפילו פעם אחת והבעל שלי מסתכל בעיניים כלות על העלים שהולכים ומזדקנים על הגפן.

אנטי-צרכזניזם- איך להתחיל?

יש לך שאלה? המומחים שלנו כאן