🕒 פורסם בתאריך: 27/01/2020 03:32
היי לכולם :)
די חדש פה בפורום וקורא די ותיק של הבלוג
בן 24
רציתי לשתף אתכם במשהו שמטריד אותי כבר תקופה די ארוכה
מאז שאני זוכר את עצמי אני די סולידי
תמיד מסתפק במועט , לא קונה בצורה אימפולסיבית , עושה השוואות מחירים ,מבשל לעצמי,לא מחזיק רכב
חוסך 70 אחוז מהמשכורת !!
טוב לא חכמה עדיין גר אצל ההורים ;)
למרות זה אני ממש לא מגדיר את עצמי כקמצן.
טסתי כמה פעמים לחול בצורה די סולידית השנה
פעמיים בחודש יוצא עם החברה לבלות
קונה בגדים בסיילים,השנה החלטתי שלא כי חלאס לא צריך יותר מ4 גינסים
הסביבה הכי קרובה אליי (משפחה,חברים,חברה ?!) מתייגים אותי כקמצן
לרוב זה בא בצורה של עקיצות לשם הצחוק ועדיין זה מציק ומוריד את המוטיבציה ואפילו מערער אותי
לפעמים אני נשבר מזה ונופל להוצאות צרכניסטיות
כשאני מנסה לדבר איתם על זה אני מרגיש שאני נתקע ולא מצליח להוציא מה שאני מאמין בו בפנים!
שזאת הדרך הנכונה בשבילי כי אני רוצה להגיע לעצמאות כלכלית חלקית כמה שיותר מהר (בתכנון עד גיל 31 )
כשאני מסביר למה אני עושה את הדברים אני נתקל במבוי סתום ובשלל ההתנגדויות הנפוצות: "איך אפשר לחיות ככה" , "תפסיק להתקמצן ובוא תצא איתנו קצת" ועוד ועוד.
אני מבין שהבעיה היא איפשהו אצלי בבטחון העצמי
רציתי לשמוע מחברי הפורום
האם חוויתם משהו דומה ?
איך הצלחתם להתמודד עם זה ?
האם הצלחתם ליצור שינוי אצל אותם קרובים ? ואם כן ,איך ?
נ.ב אוהב את האתר ומודה כל כך על היום שהכרתי אותו !!!!!!
די חדש פה בפורום וקורא די ותיק של הבלוג
בן 24
רציתי לשתף אתכם במשהו שמטריד אותי כבר תקופה די ארוכה
מאז שאני זוכר את עצמי אני די סולידי
תמיד מסתפק במועט , לא קונה בצורה אימפולסיבית , עושה השוואות מחירים ,מבשל לעצמי,לא מחזיק רכב
חוסך 70 אחוז מהמשכורת !!
טוב לא חכמה עדיין גר אצל ההורים ;)
למרות זה אני ממש לא מגדיר את עצמי כקמצן.
טסתי כמה פעמים לחול בצורה די סולידית השנה
פעמיים בחודש יוצא עם החברה לבלות
קונה בגדים בסיילים,השנה החלטתי שלא כי חלאס לא צריך יותר מ4 גינסים
הסביבה הכי קרובה אליי (משפחה,חברים,חברה ?!) מתייגים אותי כקמצן
לרוב זה בא בצורה של עקיצות לשם הצחוק ועדיין זה מציק ומוריד את המוטיבציה ואפילו מערער אותי
לפעמים אני נשבר מזה ונופל להוצאות צרכניסטיות
כשאני מנסה לדבר איתם על זה אני מרגיש שאני נתקע ולא מצליח להוציא מה שאני מאמין בו בפנים!
שזאת הדרך הנכונה בשבילי כי אני רוצה להגיע לעצמאות כלכלית חלקית כמה שיותר מהר (בתכנון עד גיל 31 )
כשאני מסביר למה אני עושה את הדברים אני נתקל במבוי סתום ובשלל ההתנגדויות הנפוצות: "איך אפשר לחיות ככה" , "תפסיק להתקמצן ובוא תצא איתנו קצת" ועוד ועוד.
אני מבין שהבעיה היא איפשהו אצלי בבטחון העצמי
רציתי לשמוע מחברי הפורום
האם חוויתם משהו דומה ?
איך הצלחתם להתמודד עם זה ?
האם הצלחתם ליצור שינוי אצל אותם קרובים ? ואם כן ,איך ?
נ.ב אוהב את האתר ומודה כל כך על היום שהכרתי אותו !!!!!!