מה אני עושה הלאה(עבודה/קריירה) ?

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 13:33

במה אתה רוצה לעסוק ?

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 14:02

משכורת של 7-8 לא מאפשרת כמעט כלום, אפילו בילד אחד ממש קשה לתמוך עם משכורת כזו.



יש לך 'יתרון' אחד במשכורת הנמוכה הזו (והנמוכה עוד יותר שמציעים לך)- יש לך מעט מאוד להפסיד. אם היית עובד ומרוויח 35K, הסיכוי שהיית עוזב כדי לרדוף אחר מה שמעניין אותך הוא קרוב ל-0. אתה לא כבול ולכן אולי תנסה שוב להקים משהו משלך? הכשלון הקודם בכל זאת נותן ניסיון, ויותר קל בפעם השנייה

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 15:59

עבודות פיזיות? נהג אוטובוס?

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 16:46

לא יודע. אין לי איזה עיסוק אחד דומיננטי שאני עושה והייתי רוצה לעשות. יש לי מגוון עיסוקים קטנים שאני נהנה מהם.



אולי בפעם הבאה כשיהיה לי איזה רעיון, אבל כרגע לא



לרוב אני נהנה לקרוא את התגובות שלך.



זאת, מעט מטופשת.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 17:10

כי זה לא נחשב יוקרתי?



רצית תנועה פיזית, בלי להניע/לשכנע/לשרת אנשים, לפי האלגוריתם הזה זה מה שיצא לי.



בכל מקרה, שיהיה בהצלחה! (ותודה)

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 17:47

ספציפית נהג אוטובוס יושב על הכסא כל היום, מה שרחוק מ״לנוע״ ורחוק מבריא.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 18:00

הנחתי שחוסר הרצון "לשבת על כיסא" נובע משעמום ולא מבעיה פיזית.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 18:08

אם רוצים הרבה תנועה ולא לשבת על כסא אפשר להיות כרטיסן ברכבת או דייל.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 18:27

עם התואר הקיים יש אפשרויות קידום?



אם כן אז הכי קל יהיה למצוא מקום עבודה עם אופק לקידום ולהתמיד בו.



קודם כל תמצא עבודה גם אם השכר נמוך ומשם נסה להתקדם / להשתדרג.



אם החברה מספיק רצינית בדרך כלל יעריכו את מאמציך ואת הראש הגדול שלך (בהנחה שתתאמץ.. :) )



אם היה לך חלום מקצועי או משהו שמעניין אותך תשובתי הייתה שונה.



בהיי טק שאני מכירה אין דבר כזה



גם בלי אנשים וגם לא מול מחשב זו בעיה..

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 18:57

עם התואר הקיים?



לא ממש. יכול להיות אפיק לקידום על בסיס תקנים פנויים או הרבה מזל, אבל קצת קשה לבנות על זה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 20:51

בעיה.



לא פשוט בשוק העבודה.



ובמיוחד לא פשוט למי שאינו בהייטק.



אין לי יותר מידי איך לתרום לדיון מלבד לומר ש - 32 זה עדיין צעיר. לא מספיק צעיר בשביל ללמוד 4 שנים מקצוע שאולי לא מתאים לך ואח"כ נראה, אבל מספיק צעיר בשביל לעבוד בעבודה זוטרה בתחום שמעניין אותך ותורם לנסיון התעסוקתי, לרכוש את ההשכלה הנדרשת כתנאי סף במקביל, ואח"כ לפרוץ קדימה.



אפשרות נוספת - קורסים מקצועיים של חצי שנה/תשעה חודשים, שבסיומם תוכל להתחיל לעבוד בתחום שאתה מוכן לסבול ויש בו אופק.



בשביל זה אתה בהחלט מספיק צעיר, בעיקר עם הרזומה שלך.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 23:13

יש המון משרות להנדסאי אלקטרוניקה (וגם מכונות) שכוללות המון עבודה של מעבדה ואינטגרציה ומעט מחשב (כוונה למיילים ומסמכים)



אם התחום הזה מושך אותך אז שווה לשקול הסבה.

🕒 פורסם בתאריך: 14/08/2017 23:13

אחת מהעבודות שכמעט בוודאות תעבור אוטומציה בעתיד הקרוב. טעות לפנות לכיוון הזה.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 09:07

עצה שכבר נתתי פה בעבר -



למה שלא תעשה קורס מורי דרך? קורס מעניין מאוד בן שנתיים של 3 ימים בשבוע שאתה יכול לעבוד במהלכו, ובסופו תוכל להתחיל להדריך טיולי בתי ספר, משלחות מחו”ל (אם אתה שולט באנגלית או בשפה זרה אחרת) ועוד הרבה אחרים.



הקורס הזה לא הולך ברגל והמבחנים בסופו קשים אבל מורי דרך מרוויחים יפה מאוד, על אחת כמה וכמה אם בנית לעצמך שם (אני כרגע עובד זמנית כמאבטח טיולים ולפני כמה ימים דיברתי עם המורה דרך של הטיול - גובה מינימום 900 שקל ליום הדרכה שלו).



זה מקצוע שהוא מאוד פופולרי בתור קריירה שנייה, של אנשים שמאסו בעבודה שלהם ורוצים לשנות אווירה. הרבה אנשים בגילך ואפילו יותר. הקטע הוא שאתה צריך לאהוב להדריך אנשים ולהיות מסוגל לעבוד מול הרבה גורמים ולא לראות הרבה בית. אבל זרקתי הצעה :)



בכל מקרה בהצלחה!

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 10:31

העצה שלי היא שאתה צריך להיות פרקטי.



לא להתמקד רק בעבודות שמעניינות אותך, זה עלול להיות מותרות מבחינתך, תשאיר את כל האופציות פתוחות, תתמקד במטרה, סביר להניח שתצטרך להקריב ולעבוד בעבודה שאולי לא מספקת מבחינתך.



לא משנה במה תבחר, הזמן על השעון של שנות העבודה שנותרו לך הולך ומתקצר, נותרו לך X שנים לעבוד בהם אתה צריך לחסוך, להשקיע, וליצר רשת ביטוחן מהכנסות פסיביות.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 10:42

הוא אמר כמה ימים הוא עובד בחודש ממוצע? אני לא מכיר את התחום אבל שמעתי שהתחרות שם קשה מאוד.



(בלי קשר, הקורס נשמע לי נהדר ואני מתכנן לעשות אותו אחרי הפרישה, אולי זה גם יאפשר הכנסה מזדמנת אבל אני לא בונה על זה)

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 11:15

בדרך כלל זה או לעבוד מול אנשים או מול מחשבים. לא מכיר מקצוע שמשלב עבודה ללא מחשב וללא אנשים, אז בעצם מול מי אתה עובד? אולי גנן?



,

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 12:32

מסכימה מאד, כשיש מטרה כלשהי לשמה מרוויחים וחוסכים, חוסר ההנאה מהעבודה מתגמד.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 14:07

אחוז קטן מהעובדים זוכים לעבוד בעבודה מספקת, לעיתים אני נתקל באלו המתרצים מדוע הם לא עובדים, בזה שהם מחפשים עבודה מספקת, במציאות זה שונה, אנחנו רואים היום צעירים מחליפים מקומות עבודה כל מספר שנים, ובשלב מסוים משנים קריירה, הכל נזיל, לא משנה באיזו דרך בוחרים היעד הוא הוא העיקר.



באופן אישי, במשך 27.5 שנים עבדתי בעבודה אומנם מתגמלת אבל סבלתי, אומנם הייתי בעל עסק אבל עבדתי לילות, סופי שבוע וערבי חג, העבודה הזו איפשרה לי לפרנס את המשפחה ולבנות פורטפוליו נכסים מניבים. היום אני מדחיק את התקופה הזו, לא נעים לי להזכר בה, אבל אין ספק שגם היום בדיעבד אם היה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי מקבל את אותה חלטה.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 14:28

@רוני מתחברת למה שאתה אומר.



כשהמטרה שלי בשנים האחרונות היתה לחסוך הרבה ולפתוח תיק השקעות עבדתי בעבודות מעפנות בשכר מינימום בשמחה רבה. עכשיו כשאני מאמינה שבעתיד אולי ארוויח יותר, המוטיבציה ירדה פלאים.



כדי לא לסבול שיניתי קו מחשבה במקום לחשוב על העבודה כאל משכורת מתייחסת לזה כהעברת זמן והפסקה מעצמי והמחשבות, כך זה יותר מיהנה ונסבל נכון לעכשיו.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 14:38

מכרת 27 שנות חיים, לא הייתי עושה זאת. איננו יכולים אפילו לדעת כמה זה באחוזים מתוך השנים שנחיה..

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 15:52

מיקוד הדיון באינטרס התעסוקתי שלך היום בא על חשבון דיון לא פחות חשוב, ואולי אף יותר - מה יהיה האינטרס התעסוקתי שלך בעוד 20-30-40 שנה.



היום זה מאוד אופנתי לראות בעבודה יציבה ואפורה של 9-5 כאסון הכי גדול שיכול לקרות לאדם צעיר. ראה את ריבוי הבלוגרים שקוראים לעזוב את העבודה המשעממת ולתפוס את העולם ב...כל מה שניתן לתפוס.



בתקופה של ההורים שלי, עבודה יציבה הייתה מושא חלומותיהם, על כל הביטחון ויציבות תעסוקתית שהתלוו אליה. עניין אישי בעבודה היה בגדר בונוס.



מצד אחד הזמנים השתנו ומצד שני ממש לא. בתחום העבודה שלי אני רואה לא מעט בני 50 ו-60 שמוכנים לוותר על תארים, פריווילגיות, פומפוזיות וגם בשכר, ולו רק כדי לזכות ביציבות תעסוקתית. את האתגר האינטלקטואלי שלהם הם למדו לספק מחוץ לשעות העבודה. זה לא מעליב ולא מציק ולא משפיל. פשוט עם הזמן אתה לומד לקבל את הדברים בפרופורציה הראויה.



חלק מהפרופורציה זו היכולת להבין שמקום העבודה לא מגדיר אותך ולא קובע מי אתה. אלא סה"כ מגלם איזון (ואיתו גם פשרה) בין מה שהיית רוצה לעשות לצורך להביא כסף הביתה.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 16:00

החלטה לא פשוטה, אבל כבעל משפחה החלטתי להקריב את עצמי לטובת רווחה כלכלית של המשפחה, כשיש אחריות למשפחה סדרי העדיפיות משתנים בהתאם.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 16:06

תודה לך, אני בהחלט אשקול את זה



האממ אולי ציירתי את עצמי מעט כאנטיפט שונא אנשים,אבל זה לא הכוונה. אין לי בעיה לעבוד עם אנשים ועם מחשב פשוט לא במתכונת של 9 שעות 5 ימים בשבוע ויותר. שעתיים שלוש, אין לי בעיה בכלל.



יש הרצאה יפה של דניאל כהנמן שמדבר על זה שהזיכרון שלנו מהחוויות יכול להיות שונה מאוד מהחוויות עצמן, לכן שיפוט במבט לאחור הוא מעט בעייתי.



כניראה סבלת במשך 27.5 שנים הרבה יותר ממה שניראה לך, פשוט בראיה לאחור אתה כניראה רואה את זה באופן חיובי יותר.



בכול מקרה הרצון שלי הוא לא בעבודת חלומות, אלא בסה"כ בעבודה שאני לא אסבול בה תוך שאני ארוויח את המקסימום הניתן.



בכול מקרה, תודה על התגובה.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 16:08

בין השורות וגם בתוך השורות עובר המסר שהעבודה האחרונה דיכאה לך את הנשמה; עד כדי כך שאתה לא מעוניין להתקרב לתחום יותר. אתה מתאר היטב את מה שאתה לא רוצה לעסוק בו (ישיבה במשרד, אנשים), אך קשה לי להימנע מהמחשבה שייתכן שבעיקר מה שאתה מעוניין בו זה להימנע מאותה תחושה מדכאת של העבודה האחרונה.



חלק מהאנשים מציעים לך עיסוקים שיתאימו לדרישות ולמידות שלך כמו שמנסים להתאים לאדם חליפה.



עבודת מעבדה היא עבודה שוחקת ולרוב לא מתגמלת. בהכללה (יהיו עכשיו הרבה הכללות), ההיררכיה במעבדה היא שיש מנהל (או מנהלת) מעבדה שהוא בעל תואר שני או דוקטורט (תלוי בסוג המעבדה); המנהל לרוב לא זז מהתפקיד, כי אין לו לאן. מתחתיו עובדי המעבדה שמורכבים מהדור הישן – אלו בדרך כלל טכנאים/הנדסאים – ומהדור החדש, כמוך, עם תואר. בעלי התואר לא שורדים הרבה זמן; קשה מאוד להישאר במסגרת כזאת אחרי שלמדת מספר שנים באקדמיה – המעבר מ-"ראש גדול" ל-"לעבוד במטבח" הוא פעמים רבות מדכא, בייחוד כשנוכחים לדעת שלא צפוי קידום משמעותי בשכר או בתפקיד.



אין ספק, להיות עובד מעבדה זה אובייקטיבית מדכא, אבל חשוב לדעת שלהיות בדרגת מתחיל/זוטר בכל תחום אחר שתבחר יכול להיות גם כן מדכא. זה כך משום שעבודה היא לא "חליפה תפורה", היא חבילת בדים מבולגנת שאתה תופר למידותיך עם הזמן והניסיון. יש תחומים שמאפשרים זאת יותר בקלות ויש תחומים שאין בהם אופציות רבות.



לכן, קו המחשבה שלך צריך להיות, לדעתי, לא בכיוון של חיפוש מה שייתן לך אושר או סיפוק, אלא מה שיאפשר לך להגיע למצב של מיומנות גבוהה או מומחיות בזמן סביר (נגיד, עד 5 שנים). התזה היא שמומחיות היא זו שמביאה אתה את הסיפוק ואת התגמול הכלכלי.



פיתוח של הרעיון הנ"ל אפשר לקרוא בספר So Good They Can't Ignore You של Cal Newport. בגדול, הוא גורס שכל הדברים שאנו שואפים אליהם בקריירה (סיפוק, שליטה, יצירתיות, כסף) לא באים בחינם. אנחנו צריכים לפתח מיומנויות מקצועיות שהן rare and valuable ובאמצעותן לשלם עבור כרטיס הכניסה לתפקידים השווים.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 16:32

זורקת נקודה למחשבה, כעובדת בשתי עבודות שונות כל אחת חצי משרה, המעבר בין אחת לשנייה מרענן באופן מסוים. (זה לא 8 שעות זה 4+4).

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 16:49

ה"זכות" לעניין בעבודה זו המצאה של השנים האחרונות, ולרוב המכריע של האנשים זה לא יקרה (בוודאי לא יקרה לאורך כל שנות העבודה) והם ידונו לחיות בתסכול והשלמה עם המציאות.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 19:50

מחזק.



בעבר הלא רחוק יצא לי לעבוד ב-2 עבודות בחלק מן הימים בשבוע, וזה אכן היה שינוי מרענן.



רק שאצלי זה היה 6+7 :> אין סיכוי שהייתי שורד אפילו 10 שעות ברצף בכל אחת מהם.

🕒 פורסם בתאריך: 15/08/2017 23:43

אמנם קשה לי לחשוב על משהו שיענה על הכל בהיי טק אבל אולי תחום ניהול מוצר ?



אולי עם הרקע שלך במעבדה רפואית תוכל למצוא חברת סטארט אפ בתחום הרפואה. מצד אחד בתור מנהל מוצר יוצא לך גם לשבת לא מעט וגם להתמודד עם אנשים, אבל זו עבודה הרבה יותר דינאמית , כלומר אתה תחשף לדברים חדשים (שהיה נשמע שזה דווקא חלק שכן אהבת בעבודה הקודמת שלך) אתה כנראה תעבור בין גורמים רבים בחברה ועם לקוחות כך שזה משלב גם תזוזה.



אם לא אז אולי נהג בחברת השכרת רכב? או גרר?

🕒 פורסם בתאריך: 16/08/2017 05:44

צודק לחלוטין !



כשיש משפחה לפרנס, והתחייבות חודשית לשכירות או משכנתא כחלק מעלויות המחייה השוטפות, וברקע חוסר הוודאות של גיל הפרישה, ההתמקדות בפרנסה היא במקום הראשון, כאן הסיפוק מהעבודה הוא בונוס.

🕒 פורסם בתאריך: 16/08/2017 16:24

עצוב.

🕒 פורסם בתאריך: 16/08/2017 17:14

נכון, אבל הכל יחסי.



עד לפני 200 שנה, רוב המשפחות שכלו לפחות ילד אחד עד גיל 18.



עד לפני 100-150 שנה, עוני ברמה של רעב היה נפוץ גם במדינות המתקדמות ביותר.



עד לפני כמה עשורים לא היה ברור מאליו שלנשים יש זכות לבחור לפרלמנט, לשחורים לשבת ליד לבנים באוטובוס וכיוצ"ב.



לעובד יש זכויות רבות והוא מוגן מפני פיטורים שרירותיים, הטרדה מינית, שלילת חופשה וכו'.



על רקע כל אלו, היעדר עניין בעבודה זה לא דבר כל כך נורא.

🕒 פורסם בתאריך: 16/08/2017 19:29

בהחלט נקודה למחשבה.



תודה לעונים

🕒 פורסם בתאריך: 19/08/2017 22:00

מדוע, אם אפשר לשאול?



האם לא ניתן לחשוב על מסלולים אחרים בהם יכלת לפרנס בכבוד את המשפחה ולא לסבול?



אני שואל מתוך עניין, לא מתוך שלילת מה שכתבת.

🕒 פורסם בתאריך: 20/08/2017 05:06

התשובה מאד פשוטה, קוראים לזה אחריות.



ברגע שאתה אחראי למשפחה, לילדים, אתה מפסיק לחשוב על הצרכים שלך במקום הראשון, לפחות אם אתה הורה טוב. קודם כל אתה מתמקד בלתת מקסימום ביטחון כלכלי ויציבות למשפחה, והסיפוק מהעבודה צונח הרבה למטה בחשיבות.



הפרופיל הממוצע של מרבית הגולשים באתר לדעתי הוא רווקים, לכל היותר נשואים פלוס תינוק בן שנה, עובדים בעבודות נוחות או סטודנטים וחולמים על הפרישה המודקמת שתוציא אותם מהקיוביק ואור הפלורוסצנטים לחופשי. איך אני יודע? הייתי שם לפני15 שנים בערך, בונה אקסלים של חישובים עתידיים לפרישה המוקדמת.



יש לי 4 ילדים, וצריך לתת להם ביטחון ויציבות. בדיוק שילמנו עכשיו 20000$ (קנדי) לשנה הראשונה של הבן שלנו באוניברסיטה, ויש לי אחריו עוד 3.



פרישה מוקדמת זאת פיקציה לא מושגת, שרק רווק יכול לדמיין עליה. ברגע שיש ילדים אתה מנסה להתקדם כלכלית כמה שרק אפשר ושום סכום שיש לך הוא לא מספיק טוב.



סיפוק בעבודה זה גם פיקציה. אתה אולי תהנה מתפקיד כלשהו לתקופה מסויימת, אבל הזמן הכל הופך לרוטיני בכל תחום ובכל תפקיד, והשבר היחיד שהופך חשוב הוא הכסף, ומה שיותר, ולא ר' זה אלא שכל משכורת שתקבל, גם אם תכפיל את מה שאתה מרוויח עכשיו, יעבור קצת זמן ופתאום זה ייראה לך מובן מאליו כמה שאתה מקבל ויעבור עוד קצת זמן וזה גם ייראה לך לא מספיק בשביל הזמן שאתה מבזבז בעבודה. בגלל זה אנשים בהייטק קופצים כל הזמן מעבודה לעבודה.



משפחה במקום הראשון, כל הזאר זה פיקציה.

🕒 פורסם בתאריך: 21/08/2017 20:36

כיוון קצת שונה. ממה שכולם הציעו,



אם יש לך כבר תואר ראשון, אולי כדאי לך לשקול הסבה לסיעוד, יש את היתרונות של עבודה במשמרות,



ביטחון תעסוקתי, אפשרות לבחור עד כמה לעבוד קשה, 3-4-5 משמרות בשבוע.



והשכר יחסית טוב, בערך 10-11 נטו לעבודה של 4 משמרות בשבוע כתלות באיזה משמרות תעבוד.



כ"כ יש עליות שכר עם הוותיק, והיתרון שתמיד אפשר לבחור לעבוד יותר/פחות לפי הצורך והמון.



ניתן לעשות מסלול הסבה כזה בשנתיים לבעלי תואר ראשון.



אתה גם יכול אולי לשקול להתגייס למשטרה, אני מניח שזה עבודה יחסים עם יותר עיניין מאשר לעבוד במשרד.

🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2017 08:22

לא מזמן דיברתי עם שכן שיש לו 2 ילדים באוניברסיטה שגרים בשכירות. הוא משלם על הלימודים, הדירה, הרכב וכל היתר בעצם.



הוא אמר לי שנכנסה פאסיבית של 15 אלף שח זה ממש לא מספיק. הוא הוסיף שהבן הגדול שלו רוצה לקנות בית פרטי ועם ההון העצמי שיש לו (2 מליון) הוא והיה חייב לקחת משכנתא (כמה אכזר העולם).



בקיצור הנקודה שלי היא שזה עניין של א.כמה יש לך לתת. ב. כמה אצה רואה את עצמך אחראי לכל דבר שהילדים שלך צריכים כשהם כבר בני 20+.



בתור מישהו שלא קיבל עזרה מההורים, אני לא חושב שההורים צריכים לדאוג שלילדים הבוגרים שלהם יהיה יותר מדי נח. רק בנייה עצמית והתקדמות איטית היא בעלת ערך אמיתי בעיניי. ילד שקיבל אוטו חדש עם הרשיון נהיגה לא יעריך אף פעם אוטו. לא יהנה מהיום בו הוא יקנה לבד טרנטה ב5000 שקל ואחרי 4 שנים ישתדרג לרכב ב20 אלף.



אני כמובן חושב שצריך לתת לילדים כלים טובים וחינוך טוב וכן לשלם על לימודים גבוהים ואם יש אפשרות לחסוך להם קצת אבל זהו.



70 אלף לשנה לשכר לימוד ובטח אתה גם מממן את המחיה תוך כדי, זה ממש לא משהו שלדעתי הורים (שהם לא מליונרים רציניים) צריכים לממן.

🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2017 14:27

התשובה שלי פשוטה, המסלולים האחרים לא התקרבו לפוטנציאל הכלכלי של העסק, היה מדובר בעסק בעל פוטנציאל הכנסה גבוה שאפשר לי לפרנס משפחה (בצפון הישן של תל אביב), לחסוך, להשקיע ולהתפתח בתחום העסקי, ללמוד לעבוד עם מימון, להתנהל מול עובדים, לקוחות, שיווק, להתמודד עם תחרות וחוסר וודאות כבעל עסק....... אין ספק שהניסיון שצברתי בתחום העסקי עזר לי בתחום הנדל"ן.



המחיר היה הקרבה עצמית, היום בקריירה השניה שלי אני נהנה ומפצה על כך.

🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2017 16:38

יעקב.



קודם כל הבן שלי בן 17.5 והסכום כולל מעונות. אני לא חושב שבגילו הוא צריך ללכת לעבוד, שלא לדבר על זה שהוא יצטרך לעבוד 6 שנים בשכר מינימום כדי להרוויח סכום מספיק שיכסה הכל. יהיה לו מספיק זמן לעבוד במהלך החיים ואנחנו רוצים שימצה את הילדות. עם כל זה דיברנו איתו והסברנו לו שאנחנו מצפים שכשיהיה לו חופש גדול אנחנו מצפים שימצא עבודה כדי לעזור, ולו בשביל הפן החינוכי.



אני מנחש ככה שאין לך ילדים לפי מה שכתבת, כי כשיש לך ילדים הם תמיד יהיו ילדים וזה לא משנהנאם הם בני 5 או בני 30. אני לא רואה בבן שלנוו שהוא בן 17 פחות ילד מהקטנה שהיא בת 8, ואני אנסה לעזור לו בדיוק באותה מידה. אם הורים יכולים לעזור לילדים כמה שרק אפשר, לדעתי זה תמיד יבוא לפני חלומות כמו פרישה מוקדמת.



מעבר לכך, אני מעדיף חיים שבהם עובדים ומרוויחים עם פיקים של כיף (אני כותב את התגובה בזמן חופשה משפחתית בריזורט הכל כלול בקאריביים), מאשר פרישה מעבודה וחיי שיגרה עלובים ודיכאוניים בניסיון לחסוך כל גרוש כדי להתפלש באי העבודה. אני שמח לראות את הילדים שלי נהנים, למען האמת זאת ההנאה שלי, אני נהנה מזה שהם נהנים. יהיה לי טוב בחיים אם אני אדע שטוב להם. לא יהיה לי טוב בחיים אם אני אחיה חיי נוחות ואדע שהילדים שלי נאבקים, ולכן אנחנו קורעים את התחת עכשיו, כדי שנוכל לתת לילדים שלנו את נקודת הזינוק הכי טובה שאפשר, גם במחיר של עבודה קשה שלנו, למרות שתיאורטית אנחנו יכולים לפרוש עכשיו לפי חוקי האתר.

🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2017 22:29

@האחד יש לי ילדה קטנה וגם ההנאה שלי (בין היתר) זה לראות אותה נהנית. אתה יודע ממה היא מאוד נהנית? מזה שלאבא שלה יש כח וזמן בשבילה (אני פרשתי נכון לעכשיו). אתה יודע איך פותחים עלינו עיניים בטיול אחרי הצהריים מכיוון שאנחנו 2 הורים שמטיילים עם הילדה (והכלבה)? אתה יודע איך זה לחזור מאוחר מהעבודה ולא לראות את הילדים שלך ימים שלמים? או לעשות מיקור חוץ לתעסוקת וחינוך הילדים? ככה זה יכל להיות אצלי אם הייתי עובד כמו יתר האנשים בתחום שלי (כלכלנים) ועושה נסיעות בפקקים המטורפים שיש כל בוקר וערב.



הסיבה שסיפרתי על השכן שלי וראיית העולם שלו היא כדי להמחיש שלכל אחד יש סטנדרטים אחרים של עזרה לילדים. לי לא עזרו כלל ולחלק מחבריי חסכו כ200-300 אלף שח ועם עוד סכום דומה מהצד השני יכלו לקנות דירה. לעומת זה הבן של השכן שלי יכול לקנות אחלה דירה ב2 מליון שקל, בלי שקל משכנתא. אבל הוא רוצה בית פרטי, אז הוא לא מרוצה בכלל מסכום הכסף שיש לו. אז מה שקורה זה שאני הייתי שמח לעזרה של 200 אלף, מי שקיבל 200 אלף לא מרוצה כי חבר שלו קיבל יותר וגם מי שקיבל 2 מליון לא מרוצה. הרף תמיד עולה לפי כמה כסף יש לך.



אני לא חושב שכדי למצות את הילדות צריך לנסוע ללימודים בחו"ל אבל זו רק דעתי.



לדעתי דווקא חיי העבודה הם השגרה הדיכאונית. אני לא חי כדי לחסוך כל גרוש , אנחנו מוציאים באזור ה17 אלף בחודש, מחזיקים 2 רכבים וגרים במושב באזור מרכזי ומבוקש. יוצאים לחופשות בכל העולם ובאמת שלא חסר לנו כלום. אתה יודע מה מעניין? גם כשהייתי אחרי צבא והרווחתי גרושים, לא היה חסר לי כלום. נקודת הייחוס משתנה והיא צריכה להשתפר עם הזמן (בזכות עצמך).



אני מאוד שמח ומרוצה שאני בניתי את עצמי ולא הנחיתו עליי חיי נוחות מאז שאני ילד...



התוכנית שלי היא לחסוך לכל ילד שיהיה לי סכום של בערך 200-300 אלף אבל זה לא העיקר. העיקר מבחינתי זה להיות מעורב ונוכח בחיים שלהם ולא להיות כל היום בעבודה ואז בבית לענות למיילים, כי כמו שאתה אמרת משפחה זה הכי חשוב וכל השאר זה פיקציה.



דרך אגב אנחנו מתכננים טיול של 3 שבועות באיטליה לאוקטובר. אני לא צריך לבקש את רשותו של אף אדם כדי לצאת לטיול הזה, אני אדם חופשי. דרך אגב בזמן שלא ביזבזתי על ניתוחים כלכליים ודוחות כספיים בעבודה , הספקתי ללמוד איטלקית ברמה סבירה...

🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2017 23:25

לא שלחנו את הילד לחול, אנחנו גרים בקנדה. שכר הלימוד לסטודנט זר כאן הוא בערך 40000$ לשנה, לא כולל מגורים, ויש המוני סינים עשירים שבאים ללמוד ככה.



ברור שככל שרמת החיים שלך עצמך עולה אז אתה גם מגדיל את הסכום שנראה בעיניך סביר לעזור לילדים.



אנחנו למשל לא פרשנו, אבל אני עובד כקונטרקטור עבור החברה שעבדתי בה כשגרנו בארץ , עבודה מהבית, תמיכה בלקוחות, בתכלס מעט מאד עבודה עם משכורת לא רעה בכלל שלא רחוקה ממה שהרווחתי בארץ. יש לנו עסק, מסעדה של ארוחות בוקר. בשעה 3 בצהריים סוגרים והולכים הביתה. קרענו את התחת שנתיים שלוש ועכשיו אנחנו במצב שאנחנו קמים בבוקר עם הילדים, לוקחים אותם לבית הספר ואז נוסעים למסעדה, וחוזרים אחהצ בערך חצי שעה אחרי שהילדים חוזרים מבית הספר. נראה לי עיסקה לא רעה בכלל. היינו יכולים לחיות עוד יותר בנוח אבל אישתי לא מסוגלת להשאיר את העסק יותר מדי זמן בלי השגחה.



מה שאני לא הבנתי זה איך אתם מוציאים 17 אלף בחודש מבלי לעבוד. מתיק השקעות סולידי לא תקבל תשואה כזאת אלא אם כן יש לך לפחות 10 מליון שקל.



ההורים שלי עזרו לי בלית ברירה (ירושה), אם כי בתקופה הזאת כבר די בניתי את עצמי, אבל אני מגדיר את זה מזל. התחלתי לעבוד בחברה ב2001 בשיא המשבר והאופציות שקיבלתי היו במחיר שפל היסטורי, כך שמכירה שלהן לאורך השנים הכניסה לי סכומים יפים, וזה משהו שאני לא מאמין שיקרה לילדים שלי, כי זה פשוט היה מזל.



הכסף שהתקבל מההורים מאד הוערך על ידי והתייחסתי אליו בחרדת קודש (מה שאי אפשר לומר על אחי שבזבז את הרוב די בקלות, והוא תמיד היה כזה גם כילד), ולכן הכל תלוי באיך גידלת את הילדים לאורך השנים. אני תמיד גדלתי להעריך כסף ואת העבודה הקשה עבורו, בעוד אחי תמיד בזבז כסף בקלות, והיום כמבוגרים אנחנו עדיין כאלה. אני חסכן וזהיר, אחי מבזבז כל גרוש.



הילדים שלי גדלים לחסוך כסף ולא לבזבז, ועם כל מה שיש לנו ואנחנו מרוויחים, חשוב לנו שיבינו שאנחנו עובדים בשביל הכסף והגדולים גם באים לפעמים בסופי שבוע לעזור במסעדה. מצד אחד אנחנו יכולים ללכת לוולמארט לקנות להם בגדים כדי לחסוך 5$ על חולצה, ולא קונים להם מותגים, מצד שני קנינו לאחת מהם עכשיו אוקולוס ריפט עם מחשב מתאים בתור מתנת בת מצווה. אני לא דואג שהם יהפכו לבזבזנים בגלל קניות חד פעמיות כאלה כי את הקניות השוטפות כמו ספרמרקט או בגדים אנחנו כן מקפידים לחסוך והם רואים את זה, ואני גם מסביר להם שאני לא קמצן אלא פשוט מחושב, מצד שני אין לי בעיה לעשות קניות גדולות אם זה משהו שהם מאד רוצים.

🕒 פורסם בתאריך: 22/08/2017 23:38

@האחד נשמע באמת שיש לך תנאים טובים בעבודה ועכשיו שאני מבין שאתם חיים בקנדה אז זה נראה אחרת, אני גם בעד לממן לימודים גבוהים לילדים.



אני רוצה להבהיר שאני לא נגד עבודה, עבודה שנהנים ממנה היא מבורכת וגם עבודה שאולי לא נהנים ממנה אבל היא לא גוזלת יותר מדי זמן והשכר גבוה. אני נגד חיי העבדות שיש לרוב האנשים בהיי טק ובמקצועות נחשבים אחרים.



לגבי ההוצאות שלנו, אני משכיר כמה דירות ויש תיק ניירות ערך ואשתי עובדת (אוהבת את העבודה).

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 00:36

האמת שאני צריך להודות שלא הייתי מסוגל לחזור לעבוד בחברת הייטק. אחרי שעברנו לא עבדתי שנה וזה היה לי מאד נחמד, אבל היינו צריכים הכנסה אז מצאתי עבודה שהייתי בה שנתיים ושנאתי כל רגע. החברה הלכה ודעכה, ובסוף גם הגיעו לפרוייקט שלי שבוטל והייתי שוב ללא עבודה. באותה תקופה אישתי בדיוק פתחה את המסעדה אם כי בהתתחלה היא לא היתה ריווחית, מה שהיה מדאיג, כי בעסק כזה אתה מדבר על הרבה כסף שיכול לרדת לטמיון, ומהר.לכן כשפנו אלי מהחברה שעבדתי בה בארץ שמחתי על ההכנסה, אבל כיום, כשהמסעדה מדפיסה כסף, הסיבה היחידה שאני נשארבעבודה שלי היא שמדובר על הכנסה יפה עם השקעה מינימאלית ועבודה גמישה שלא מחייבת אותי לשבת במשרד. אם הייתי עובד בתפקיד כמו שעבדתי בעבר הייתי מצפה ליותר כסף, אבל בשביל מה שנדרש ממני, אני מבסוט מהשכר עד הגג.



השתעשתי ברעיון של להשקיע בנדלן, אבל זה לא מתאים לאישיות שלי לתת למישהו חזקה בנכס ששייך לי, אני לא אהיה רגוע, במיוחד אחרי שבזמנו ההורים שלי השכירו דירה, והסתבכו עם דייר סרבן עד שהיו צריכים לפנות לבית משפט.

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 01:37

יפה. כל הכבוד על הכנות.



אז נשמע שיש לך אחלה עבודה באחלה שכר.



זה אחרת לגמרי מ-2 בני זוג שמבלים 9 שעות במשרד + X בפקקים מדי יום.



כנראה אתה מגיב גם בבלוג תחת אותו ניק.



כמו שאתה אומר על המשקיעה שזה נחמד להיות אלהורי ולהטיף לפרישה מוקדמת, גם מי שבפוזיצה עם עבודה נוחה וכו' לא יכול להטיף לאחרים להישאר עם הפלורוסנטים במשרד :)

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 03:30

אני יכול לומר לך שהייתי נשאר בעבודה אם הייתי צריך. נכון להיום הגענו למצב שהעסק של אישתי מרוויח בערך כפול מהמשכורת שלי כך שהמשכורת שלי היא תוספת מאד נחמדה וגם נותנת סוג של יציבות שאין לעסק (לפחות כל עוד לא מפטרים אותך), ולכן אני יכול להרשות לעצמי להיות קצת יותר בררן, אבל אני מבטיח לך שאם יפטרו אותי בשלב כלשהו אז אני לא אחפש עוד עבודה במקום, ומצד שני אם לא היתה לאישתי הכנסה כזאת אז הייתי ממשיך לעבוד בכל משרה שהיא כי ילדים מעל לכל.

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 06:19

אני מסכימה באופן עקרוני עם הגישה הכללית שילדים גדולים צריכים לבנות את עצמם, להעריך את הכסף ולממן את עצמם. אבל לימודים והשכלה גבוהה כשאתה צריך לממן את עצמך יכולים לפגוע קשות ביכולת ללמוד, כי צריך לעבוד תוך כדי, ואחר כך פוגעים ביכולת להתמקצע, כי רוצים לעשות תואר שני ואין ממה לחיות. אני נמצאת בסיטואציה שבה אני פוגשת הרבה סטודנטים ואני רואה כמה הצורך לממן את עצמם מקשה עליהם ופוגע ביכולת שלהם להצליח. אז בעיני, מותרות לילדים גדולים לא צריך לממן - אבל מינימום שמאפשר להתרכז בלימודים, זו השקעה לטווח ארוך שמי שלא מקבל אותה מההורים פשוט נשאר מאחור יחסית לחבריו. לכן אני מקווה שאוכל לתת את זה לילדי. כל זה לא סותר לחנך אותם להעריך כסף ולחסוך, בינתיים זה עובד יפה. זה מצחיק, כי בעצם אנחנו מוציאים המון על הילדים, אבל הילדים לא מרגישים את זה כי העובדה שהחוג שהם הולכים אליו מאד יקר לא מזיזה להם, הם בכלל לא מודעים לזה. לעומת זאת כשאומרים להם שלא נקנה את החולצה הזאת כי היא סתם יקרה, הם לומדים את היחס שלנו לכסף.

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 08:51

לא מסכים. נדרשת מבני 18 רמת אחריות שונה לחלוטין מאשר בני 8 או בני 30 .



מעל רמה מסויימת של עזרה, זה מקלקל את הילד.



הילד חייב ללמוד לפתח יכולות ולא להסתמך על אבא ואמא, ביחוד בגילאי 20-30 .

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 11:22

מה עם למנף מה שאתה יודע כבר בכיוון קצת אחר?



איזושהי חברת ביוטק? או סטרטאפ מתחום הטכנולוגיה.



במקביל אולי להעשיר את הידע התכנותי בהקשר של ביואינפורמטיקה מה שיעזור גם כן בחברות כאלה. עם קצת מאמץ והתקדמות בתפקידים שם (למשל להיות מנהל של פרוייקט בתוך חברת ביוטק - אפשר לדעתי להגיע לשכר יותר טוב ממה שציינת).

🕒 פורסם בתאריך: 23/08/2017 11:23

אגב, גם ללמוד רפואה זו אופציה - במסלול ה-4 שנתי שהוא לבעלי תואר ראשון שיש לך.



צפויות לך כ-4 שנים ללא שכר אבל אחרי זה יהיה לך שקט מוחלט וגם (לדעתי) עניין.



יש לא מעט תחומים ברפואה שהם שילוב סביר של עבודה מול אנשים לעומת עבודה מול מחשבים/לא אנשים.