🕒 פורסם בתאריך: 24/02/2021 19:37
היי,
חדשה פה :)
אז נעים מאוד אלה בת 30 בוגרת תואר ראשון בתקשורת שיווקית מקריית אונו ( מאז 2016).
גרה בתל אביב, עובדת בתור עוזרת מנכ"ל כבר 6 שנים.
מבחינת לימודית/שכלית..הממ..
אוהבת להגדיר את עצמי דיי הומנית, פחות עם יכולת הקשורה במדעים מדוייקים ומספרים על שלל צבעיהם.
אז ככה..פייר, אני רוצה שינוי.
אבל..
אבל אז אני מסתכלת על עצמי בראייה הכי אובייקטיבית שיש, לא מתוך התמסכנות או משהו... ו..יוצא ש..
אין לי איזהשהוא כישרון יוצא דופן שאני יכולה לנתב אותו למשהו מקצועי.
כלומר,
אין לי כישרון אומנותי/עיצובי יוצא דופן, מוח חריף ואנליטי או כל מתנת אל אחרת שאני יכולה ליצור בעזרתה כסף.
בנוסף, כל המקצועות שנכנסים בתחום הטיפולי, ושיסלחו לי כל הנפשות הטהורות שכן עובדים במקצוע, אחות, קלינאית תקשורת, עובדת סיעודית וכו', זה פשוט לא בשבילי, לא משהו שאוכל להתמודד איתו.
אני מגדירה את עצמי בחורה ממוצעת, שקדנית, חרוצה, עם הרבה הרבה תחת לשבת ללמוד ולהתקדם,
עשיתי 4 יח"ל במתמטיקה בתיכון עם מאמץ עילאי, אנגלית 5 יח"ל והייתי מצטיינת דיקן בתואר שלי..
יודעת ללמוד ולהשקיע אפילו מאוד אוהבת.
אבל אני פשוט לא יודעת מה ללמוד. במה להתמקצע הפעם (מהתואר הראשון כמובן, כלום לא יצא).
ואז..ואז קורה דבר מצחיק..
איזהשהוא קול באוזן שלוחש לי... לכי..לכי ללמוד משפטים.
עכשיו תבינו, זה לא שיש לי PASSION למקצוע או איזושהיא הכרה מוקדמת איתו ורצון לעסוק בתחום..
אלא בגלל ש..
היי,
זה מקצוע..
צווארון לבן..
כסף ממוצע בסופו של דבר..(מספיק לי)
לא צריך יכולת אנליטית חריפה במיוחד או מוח על חלל, אלא רצון לשבת, ללמוד, לקרוא, לדגור.
מתאים לי!
נכון הרבה שעות - אבל
היי מי לא קורע את התחת היום בעבודה
נכון אולי קצת מקצוע שחוק, עם שוק רווי - אבל
באותה נשימה חברות שלי שכן הלכו לכיוון הזה,
הם דווקא בסדר גמור,
כבר כמה שנים בתעשיה, באו עם תואר ממכללה בלי שום יתרון או קשרים ויתברגו סך הכול סבבה בתעשייה.
עכשיו אני שואלת בקול רם, מה כאילו, לבחורה הומנית שכמוני, האופציה היחידה לעבוד במקצוע צווארון לבן זה משפטים?
*תכנות למשל, ניסיתי, אך ללא ההצלחה המוח מסרב לקלוט.
*קומסטיקה פחות מדבר אליי ובכלל.. רוצה להיות שכירה..אין לי חלום להיות עצמאית
אנא, אשמח לשמוע עצות מכם בכלל, ובפרט מאנשים הומניים שכמוני שכיום עושים משהו, קמים בבוקר למקצוע וסך הכול שמחים בחיים.
תודה :)
חדשה פה :)
אז נעים מאוד אלה בת 30 בוגרת תואר ראשון בתקשורת שיווקית מקריית אונו ( מאז 2016).
גרה בתל אביב, עובדת בתור עוזרת מנכ"ל כבר 6 שנים.
מבחינת לימודית/שכלית..הממ..
אוהבת להגדיר את עצמי דיי הומנית, פחות עם יכולת הקשורה במדעים מדוייקים ומספרים על שלל צבעיהם.
אז ככה..פייר, אני רוצה שינוי.
אבל..
אבל אז אני מסתכלת על עצמי בראייה הכי אובייקטיבית שיש, לא מתוך התמסכנות או משהו... ו..יוצא ש..
אין לי איזהשהוא כישרון יוצא דופן שאני יכולה לנתב אותו למשהו מקצועי.
כלומר,
אין לי כישרון אומנותי/עיצובי יוצא דופן, מוח חריף ואנליטי או כל מתנת אל אחרת שאני יכולה ליצור בעזרתה כסף.
בנוסף, כל המקצועות שנכנסים בתחום הטיפולי, ושיסלחו לי כל הנפשות הטהורות שכן עובדים במקצוע, אחות, קלינאית תקשורת, עובדת סיעודית וכו', זה פשוט לא בשבילי, לא משהו שאוכל להתמודד איתו.
אני מגדירה את עצמי בחורה ממוצעת, שקדנית, חרוצה, עם הרבה הרבה תחת לשבת ללמוד ולהתקדם,
עשיתי 4 יח"ל במתמטיקה בתיכון עם מאמץ עילאי, אנגלית 5 יח"ל והייתי מצטיינת דיקן בתואר שלי..
יודעת ללמוד ולהשקיע אפילו מאוד אוהבת.
אבל אני פשוט לא יודעת מה ללמוד. במה להתמקצע הפעם (מהתואר הראשון כמובן, כלום לא יצא).
ואז..ואז קורה דבר מצחיק..
איזהשהוא קול באוזן שלוחש לי... לכי..לכי ללמוד משפטים.
עכשיו תבינו, זה לא שיש לי PASSION למקצוע או איזושהיא הכרה מוקדמת איתו ורצון לעסוק בתחום..
אלא בגלל ש..
היי,
זה מקצוע..
צווארון לבן..
כסף ממוצע בסופו של דבר..(מספיק לי)
לא צריך יכולת אנליטית חריפה במיוחד או מוח על חלל, אלא רצון לשבת, ללמוד, לקרוא, לדגור.
מתאים לי!
נכון הרבה שעות - אבל
היי מי לא קורע את התחת היום בעבודה
נכון אולי קצת מקצוע שחוק, עם שוק רווי - אבל
באותה נשימה חברות שלי שכן הלכו לכיוון הזה,
הם דווקא בסדר גמור,
כבר כמה שנים בתעשיה, באו עם תואר ממכללה בלי שום יתרון או קשרים ויתברגו סך הכול סבבה בתעשייה.
עכשיו אני שואלת בקול רם, מה כאילו, לבחורה הומנית שכמוני, האופציה היחידה לעבוד במקצוע צווארון לבן זה משפטים?
*תכנות למשל, ניסיתי, אך ללא ההצלחה המוח מסרב לקלוט.
*קומסטיקה פחות מדבר אליי ובכלל.. רוצה להיות שכירה..אין לי חלום להיות עצמאית
אנא, אשמח לשמוע עצות מכם בכלל, ובפרט מאנשים הומניים שכמוני שכיום עושים משהו, קמים בבוקר למקצוע וסך הכול שמחים בחיים.
תודה :)