🕒 פורסם בתאריך: 29/03/2025 16:22
לפי עקרון פרטו (Pareto Principle), הידוע גם בשם כלל 80/20 - 80% מהתוצאות נובעות מ-20% מהמאמצים. זה אומר שבמקרים רבים, חלק קטן מהפעולות משפיע באופן משמעותי על התוצאה הכוללת.
לדוגמה:
20% מהלקוחות מביאים 80% מההכנסות.
20% מהחומר מביא ל-80% מההבנה.
וכ'ו.
לכן כשחשבתי כיצד להוזיל עלויות ולהגיע לעצמאות כלכלית בגיל מוקדם, חשבתי בעיקר כיצד לגלח את ההוצאות המהותיות ביותר, ולא מסביבן.
היתרון שלי על אחרים:
מוטיבציה גדולה: עצמאות כלכלית וחופש חשובים לי מאד, גם על חשבון דברים אחרים.
ראיה ממוקדת: כשאני רואה מטרה אינני מביט ימינה ושמאלה, ונמשך לפתע למטרות אחרות כמו נשים וגברים אחרים.
התבוננות. אני משתדל לא לראות את החיים בפריזמה החברתית הקיימת (שכן כך אגיע רק לתוצאות ששאר החברה מגיעה אליהן וזה לא מספק אותי). יש לי יכולת להביט על דברים כפי שהם באופן יחסי.
יצירתיות. לאחר שאני מתבונן על דבר כפי שהוא אני יודע להפוך אותו בראשי ולהגיע למסקנה יצירתית מחוץ לקופסא שתשרת את מטרותי.
מהן ההוצאות הגדולות ביותר?
דיור, רכב, ואוכל (תקנו אותי אם אני טועה).
על הדברים האלו לבדם הולך רובו המוחלט של הכסף במשק הבית הממוצע.
כיצד פטרתי את עצמי כמעט לחלוטין מהוצאות אלו?
דיור- קניתי דירה בחצי מליון שקל ברמלה ואני גר בה היום. כיוון שאין לי משכנתא עליה, אני לא משלם על דיור.
רכב - אני לא מחזיק רכב. אינני משלם על רכבים, ביטוחים, חידוש רשיונות, דלק, חניות, קנסות, אגרות, חניונים או כל דבר אחר שהמציאו לבעלי רכבים. רכב היא המצאה בזבזנית ולמרות שאני מבין את תחושת העצמאות בהחזקת רכב, אני לא יכול שלא לחשוב שבחישוב הסופי זאת המצאה שצריך לעבוד הרבה מאד כדי לכסות אותה. הרבה מאד מאד.
מה אני כן עושה? בקומבינה קטנה, אני מצליח לסדר לעצמי מדי שנה כרטיס סטודן שנתי ואני נע בחופשיות ברכבות ובאוטובוסים. 1600 שח לשנה.
אני שלם עם ההחלטה שלי לעשות את הקומבינה הזאת כי הכבישים בארץ פקוקים ונוראיים ועד שהמדינה תתאפס על עצמה אני צריך לדאוג לעצמי.
לא ארחיב על הקומבינה בפורום זה.
כמו כן, אני גר ברמלה, עיר מרכזית, ליד תחנת רכבת והתחנה המרכזית, מה שעוזר לי להגיע מהבית בקלות ממקום למקום ובמהרה.
אוכל - כיוון שאני גר ליד השוק ברמלה, הוצאות האוכל שלי ממש קטנות באופן יחסי. אני אוכל הרבה בחוץ, ועדיין, אני מעריך שאני משלם פחות מרוב האנשים. אמא שלי גם מכינה לי אוכל לקחת הרבה פעמים.
אז גם במוצרי היסוד והאוכל יש לי מחירים זולים משמעותית עקב המיקום בו אני גר.
כך יוצא למעשה, שכמעט אין לי הוצאות. בשעה וחצי בשבוע, בה אני מרוויח 500 שח, אני מכסה את כל הוצאות היום יום שלי, ונשאר עם עודף, והרבה זמן פנוי.
אני לא נוגע בחסכונות שלי ובדירה אני פשוט גר. אני חי מה2000 שקל האלה בחודש כמו מלכה..
מה אני עושה בזמן הפנוי? מגשים חלומות אמנותיים בעיקר, הולך להרבה מסיבות ופסטיבלים, רוקד סלסה, ומתפתח.
והיכולת שלי לעשות את כל אלו היא שאין לי הוצאות כמו ילדים, דירה ורכב, ואני יכול להשקיע מה שאני מרוויח באוכל חוויות וטיולים.
לדוגמה:
20% מהלקוחות מביאים 80% מההכנסות.
20% מהחומר מביא ל-80% מההבנה.
וכ'ו.
לכן כשחשבתי כיצד להוזיל עלויות ולהגיע לעצמאות כלכלית בגיל מוקדם, חשבתי בעיקר כיצד לגלח את ההוצאות המהותיות ביותר, ולא מסביבן.
היתרון שלי על אחרים:
מוטיבציה גדולה: עצמאות כלכלית וחופש חשובים לי מאד, גם על חשבון דברים אחרים.
ראיה ממוקדת: כשאני רואה מטרה אינני מביט ימינה ושמאלה, ונמשך לפתע למטרות אחרות כמו נשים וגברים אחרים.
התבוננות. אני משתדל לא לראות את החיים בפריזמה החברתית הקיימת (שכן כך אגיע רק לתוצאות ששאר החברה מגיעה אליהן וזה לא מספק אותי). יש לי יכולת להביט על דברים כפי שהם באופן יחסי.
יצירתיות. לאחר שאני מתבונן על דבר כפי שהוא אני יודע להפוך אותו בראשי ולהגיע למסקנה יצירתית מחוץ לקופסא שתשרת את מטרותי.
מהן ההוצאות הגדולות ביותר?
דיור, רכב, ואוכל (תקנו אותי אם אני טועה).
על הדברים האלו לבדם הולך רובו המוחלט של הכסף במשק הבית הממוצע.
כיצד פטרתי את עצמי כמעט לחלוטין מהוצאות אלו?
דיור- קניתי דירה בחצי מליון שקל ברמלה ואני גר בה היום. כיוון שאין לי משכנתא עליה, אני לא משלם על דיור.
רכב - אני לא מחזיק רכב. אינני משלם על רכבים, ביטוחים, חידוש רשיונות, דלק, חניות, קנסות, אגרות, חניונים או כל דבר אחר שהמציאו לבעלי רכבים. רכב היא המצאה בזבזנית ולמרות שאני מבין את תחושת העצמאות בהחזקת רכב, אני לא יכול שלא לחשוב שבחישוב הסופי זאת המצאה שצריך לעבוד הרבה מאד כדי לכסות אותה. הרבה מאד מאד.
מה אני כן עושה? בקומבינה קטנה, אני מצליח לסדר לעצמי מדי שנה כרטיס סטודן שנתי ואני נע בחופשיות ברכבות ובאוטובוסים. 1600 שח לשנה.
אני שלם עם ההחלטה שלי לעשות את הקומבינה הזאת כי הכבישים בארץ פקוקים ונוראיים ועד שהמדינה תתאפס על עצמה אני צריך לדאוג לעצמי.
לא ארחיב על הקומבינה בפורום זה.
כמו כן, אני גר ברמלה, עיר מרכזית, ליד תחנת רכבת והתחנה המרכזית, מה שעוזר לי להגיע מהבית בקלות ממקום למקום ובמהרה.
אוכל - כיוון שאני גר ליד השוק ברמלה, הוצאות האוכל שלי ממש קטנות באופן יחסי. אני אוכל הרבה בחוץ, ועדיין, אני מעריך שאני משלם פחות מרוב האנשים. אמא שלי גם מכינה לי אוכל לקחת הרבה פעמים.
אז גם במוצרי היסוד והאוכל יש לי מחירים זולים משמעותית עקב המיקום בו אני גר.
כך יוצא למעשה, שכמעט אין לי הוצאות. בשעה וחצי בשבוע, בה אני מרוויח 500 שח, אני מכסה את כל הוצאות היום יום שלי, ונשאר עם עודף, והרבה זמן פנוי.
אני לא נוגע בחסכונות שלי ובדירה אני פשוט גר. אני חי מה2000 שקל האלה בחודש כמו מלכה..
מה אני עושה בזמן הפנוי? מגשים חלומות אמנותיים בעיקר, הולך להרבה מסיבות ופסטיבלים, רוקד סלסה, ומתפתח.
והיכולת שלי לעשות את כל אלו היא שאין לי הוצאות כמו ילדים, דירה ורכב, ואני יכול להשקיע מה שאני מרוויח באוכל חוויות וטיולים.