🕒 פורסם בתאריך: 18/02/2022 23:02
@yossik @Kipodi
אתם צודקים!
אז:
נודלתי וגדלתי למשפחה ללא אמצעים כלכליים,
5 אחים החולקים את אותו החדר , תקופת שנות ה80 המוקדמות.
אבי היה המפרנס העיקרי, ואימי הייתה עקרת בית (היו תקופות קצרות שעבדה בעבודות מזדמנות).
גרנו בדירת עמידר, עד שהציעו לנו לקנות את הדירה, אבי לקח הלוואות מהמשפחה והעבודה כדי לקנות את הדירה.
לא היה לנו רכב, התניידנו עם אוטובוסים, אין לי מושג איך הם עשו את זה..
לא הכרתי מותגים בכלל, הכל עבר אצלנו בין האחים והמשפחה - ביגוד, ספרי לימוד, משחקים וכו׳..
מסעדות, כבלים, חנויות בקניון, מינוי לקאנטרי, קורסי העשרה, מעריב לנוער, הופעות וכו.. - לא היו!
הייתה חופשה אחת בשנה באכנסיה, שזכורות לי כחוויה מדהימה, וציפיתי לה כל שנה מחדש!, חופשות בחו״ל לא היו בתודעה שלי, וטסתי לראשונה בגיל 23.
קולנוע/הצגות ילדים - פעמיים/שלוש בשנה, לא כל האחים יחד :)
ארוחות ערב משפחתיות - כולם סביב השולחן בשעה 19:00
מצב כלכלי שלא מאפשר הרבה, יש מסגרת מוגדרת ואף אחד לא מצפה ובטח לא מבקש.
היום:
נשוי + 2 ולכל ילד חדר :)
חי באחת הערים המרכזיות,
רכב,
רכשתי השכלה פורמלית ולא פורמלית
חופשות בחו״ל ובארץ,
קונה מותגים ספציפיים ומבחירה,
מעניק לילדיי את כל מה שלא היה לי
מצבי הכלכלי מאפשר לי לחיות חיי מותרות לצד השקעות
סיכום ותובנות מהתקופות:
- הערכתי את הדברים הקטנים והתלהבתי ממוצרים שעלותם הייתה מזערית
- הוריי לא יכלו לשפוך עלינו כספים לבגדים חדשים או חופשות ״שוות״ ובכל זאת נהנתי וצברתי חווית חיוביות
- היו לנו ארוחות משותפות בלי הסחות דעת של טלפונים והתראות קופצות
- כשהייתי צריך לצורך מידע ולקבל תשובות, הייתי מסתמך על חברים ומשפחה או הולך לספרייה העירונית - מזל שיש היום אינטרנט, גוגל, וויז, זמינות להכל
- כשאמא שלי הייתה צריכה לבצע פעולה בחשבון הבנק, היא הייתה נדרשת להמתין 30-50 דקות, לי זה היה מרגיש נצח - מזל שיש היום את האפליקציה של הבנק
- כשהתגייסתי הייתי צריך להמתין בתור לשיחת טלפון למשפחה, והשיחה התנהלה דקות בודדות ״טלכרט של 20 יחידות ״ - מזל שהיום אפשר לעשות את זה בעזרת siri :)